פתרון חלקי לתעלומה

כתבנו במאמר הקודם, את דבר התעלומה המשפחתית, אודות מרת חנה רחל מבענדין, אשת רבי [חיים מרדכי] יצחק מנחם (חיים יעקב) רוטנברג, מהו יחוסה, האם היא בת רבי נפתלי רוקח מנאוואריה, כפי שמשתמע מן המצבה שלה, או שמא זה אינו יתכן, שהרי ידוע כי חנה רחל בת רבי נפתלי רוקח היתה אשתו של רבי שמואל אברהם רבינוביץ מזולקווא.

ראשית אני רוצה להודות לכמה מן הקוראים הקבועים, ושאינם קבועים, שעזרו בפתרון התעלומה. כל אחד בשמו הטוב יבורך.

ראשית, נוכיח בכמה הוכחות נוספות, כי לא יתכן שחנה רחל בת רבי נפתלי רוקח, היתה אשת רבי יצחק מנחם רוטנברג.

העיר בצדק אחד מן הקוראים, כי קיימת עדות כי חנה רחל אשת רבי שמואל אברהם רבינוביץ, נפטרה במגפת טיפוס בזולקווא בשנת תש"ב, הרי שהיא לא זו שקבורה בבענדין.

הוכחה נוספת, ידוע בקרב העוסקים בדבר, כי בבעלז הקפידו מאד על קיום צוואת רבי יהודה החסיד, ואחד מן הסעיפים בצוואה, אוסר על קשרי חיתון כפולים בין שתי משפחות. והנה זה ברור, כי רבי נפתלי רוקח מנאווריה, כבר היה מחותן פעם אחת עם רבי אלתר מאיר דוד רוטנברג, על ידי שרבי אביגדור רוקח בן ר' נפתלי רוקח מנאווריה, נשא לאשה את בת רבי אלתר מאיר דוד רוטנברג, [ראה "באהלי צדיקים", בעלזא, עמ' 295), ואם כן, לא מסתבר שרבי יצחק מנחם בן רבי אלתר מאיר דוד, נשא את בתו של רבי נפתלי רוקח.

כמפתח ראשון להבנת הענין, נמצא כי ברישומים מן העיר בענדין, [שעדיין לא עלו לאתר הJRI], נרשם אכן, כי רבי יצחק מנחם רוטנברג, היה נשוי למרת חנה רחל, אלא ששם משפחת נעוריה אינו רוקח, אלא גולדברג.

מעתה צריכים אנו לחפש את אביה בשם נפתלי גולדברג, ושיהיה מיוחס כפי האמור במכתב הרבנים מווארשא, וכפי הרשום על המצבה.

והנה מצאנו יהודי כזה, שעונה על הקריטריונים, ושמו רבי נפתלי גולדברג אב"ד שעלץ.

רבי נפתלי גולדברג משעלץ, נשא לאשה את מרת רבקה הענא בת רבי משה רוקח מקארוב, וגר בתחילה סמוך אצל חותנו, עד שנתקבל לכהן כאב"ד בשעלץ, הסמוכה לווארשא, ושימש גם כאדמו"ר, הוא נפטר ביום שישי י"ח טבת תרס"ז, היה מצאצאי הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק בעל הנועם אלימלך, ורבי שלמה זלמן מויליעפולי. בנו, רבי אלטר שלום אלימלך גולדברג, שכיהן כאדמו"ר בווארשא, הדפיס את ספרו של אביו, קול נפתלי, חידושי תורה על התורה, ש"ס ומשניות, בווארשא תרצ"ב, ובהקדמתו האריך בשבחיו, אך אף הוא לא פירט את יחוסו.

יחוסו לויליעפולי, ידוע, מצד אמו מרת שרה, בת הרה"ק רבי שלמה זלמן פרנקל מויליעפולי, [והיא שנישאה אחר כך, לרבי נתן נטע דוב ליפשיץ שהמשיך את שושלת ויעליפולי].

אך מכיוון שאיננו יודעים מי היה אביו של רבי נפתלי, עדיין לא נודע כיצד הוא מצאצאי ליזענסק. על כל פנים, זו ידיעה ברורה, הכתובה כבר בספרו קול נפתלי, וכאמור גם על מצבת בתו.

הרי ברור לנו שהוא צאצא לרבי אלימלך מליזענסק, ונשא לאשה את בת רבי משה רוקח, בנו של השר שלום, וכאמור, אשתו של רבי משה רוקח היתה מצאצאי האוהב ישראל מאפטא.

ומעתה, פשוט, כי רבי יצחק מנחם רוטנברג, היה חתן דודו רבי נפתלי גולדברג, [שהרי גם אביו וגם חמיו, היו חתני רבי משה רוקח]. וממילא, יחוס משפחת רוטנברג אל שלושת גדולים אלו, מובן. למרות שהם לא צאצאי רבי נפתלי רוקח מנאוואריה, אלא צאצאי רבי נפתלי גולדברג.

ומעתה, יש להעיר לתולדות צאצאיו של רבי נפתלי גולדברג, כי באנציקלופדיה לחסידות, כשכותבים על צאצאיו, מזכירים את בניו, רבי יוסף אליעזר גולדברג ממלא מקומו בשעלץ, רבי אלתר שלום אלימלך אדמו"ר בוורשה, חתניו, רבי נח [סרעברניק] מפיסצנה, רבי מאיר הורוויץ אב"ד וויסליץ. ובספר חכמי פולין, וכן בימי זכרון, הוסיפו שהיה לו חתן נוסף, הוא אחיו מאם, רבי אלטר שלמה זלמן ליפשיץ אב"ד יעדליץ / ידלאווא, והוא נזכר גם בסוף הספר קול נפתלי. ועוד הוסיף בחכמי פולין, חתן נוסף רבי יחיאל גולדברג אב"ד קורוב, בן ר' אליעזר. [ואיני בטוח שזה נכון, כי קצת דחוק עם השנים].

על כל אלו, צריכים אנו להוסיף מעתה בת נוספת, היא מרת חנה רחל, שהיתה אשת רבי יצחק מנחם רוטנברג מבנדין.

אלא, שעדיין לא נתחוור לנו, מדוע יש שתי מצבות בבענדין, על אחת נרשם יחוסה, ללא שם בעלה, ועל השניה נרשם שם בעלה, ללא יחוסה.

הרעיון היחיד שעלה בדעתי הוא, שבתחילה, כתבו על מצבתה רק את שם בעלה בדגש על שליט"א, ולאחר שגם בעלה נפטר, ולא יאה להשאיר עליו את הכינוי שליט"א, הכינו לה מצבה חדשה, וכתבו את יחוסה לפרטים. ועל הקבר של בעלה, שנפטר כאמור בשבט תרצ"ט, לא הספיקו בסיום השנה להעמיד מצבה מפאת המלחמה, ולכן באופן זמני שמו את המצבה הישנה של אשתו, שעליה נכתב גם שמו.