מאה ושמונים שנה מלאו לפטירתו של רבי חיים בן אביגדור מפינסק.
מיהו רבי חיים בן אביגדור? מתי בדיוק נפטר? והיכן נפטר?
על כך במאמר שלפנינו.
בספר קורות העיתים, שחיבר רבי מנחם מנדל בוים, נזכרת קינה על פטירת רבו רבי חיים בן אביגדור מפינסק, וזה לשונו, "הנה לשוני עט סופר מהיר לעורר קנים והגה... יעשו מספד כתנים... על פטירת הרב הגאון הגדול המפורסם, מ' חיים בהרב מו"ה אביגדור זצללה"ה מק"ק פינסק שלשלת היוחסין שמת על מטתו, ואני הייתי מבני מדרשו במעט זמן שהיה בא"י, הראה טוב בעמלו, הן בלימודי הישיבות שתיקן, הן בפרעון חובות שהיו אז על היהודים שבארץ, והוא קצץ ופרע יותר מחצי, ומיד אחרי מותו נמס כל לב, על השמועה כי באה כי הצדיק נאסף מפני הרעה... אוי לי אמרה ארץ הקדושה ואוי לי אמרה נפשי, כי בביאתך הנה שמחה מלאתי, איש מאת ה' קניתי, ראה חיים בכל כח עמלת, ישיבות להגדיל תורה פעלת... כי בשמנה עשר שבועות עלה עד חוג שמים, כסה הודו וארו כפים...". אך ללא תאריך מדוייק פטירתו של הרב. במהדורה המוערת של הספר, שנדפסה על ידי ג. קרסל, בירושלים תש"ו, ציין בהערה על קטע זה, כי רבי חיים נפטר ביום כ"ב אדר תקצ"ד.
כבר העירו כי אין מקור קודם לתאריך פטירתו של רבי חיים בן אביגדור, ומקורו של קרסל הוא לכאורה בטעות. שכן, פרומקין בספרו תולדות חכמי ירושלים, חלק ג' פרק חמישי [עמ' 171], מזכיר את חכמי ירושלים וצפת במאה החמישית והשישית (לאלף השישי) וביניהם הזכיר את רבי חיים בן אביגדור, אך לא כתב עליו כמעט שום דבר, רק מציין שמצא בפנקס צפת, העתק צוואתו של הגאון הנז' מיום ג' כ"ב אדר תקצ"ד. וכותב שנפטר בצפת, ונקבר סמוך לרעיו הגאונים הנזכרים למעלה.
ובכן, מה קרה בכ"ב אדר תקצ"ד, לפני מאה ושמונים שנה? לכאורה בתאריך זה נכתבה צוואתו של הגאון ר' חיים בן אביגדור, והוא נפטר מאוחר יותר. או שמא נאמר, שבתאריך זה הועתקה צוואתו לפנקס צפת, והוא נפטר כבר קודם לכן.
בספר אנציקלופדיה לחכמי ארץ ישראל, קורא אותו גליס רבי חיים בן אביגדור הכהן מפינסק. וטעה בזה, ועירב בין שני אישים שונים.
הזכרנו את הספר תולדות חכמי ירושלים, ובכן בהערה שם, הביא ר' אליעזר ריבלין, שיש עוד שני פעמים בספר קורות העיתים, שמזכיר את 'רבי חיים מפינסק', בלי שם אביו אביגדור, ופעם כותב עליו שיצא עם רבי ישראל משקלוב להעתיר על הגשמים, ופעם כותב שבסוף תקצ"ד הגיע שליח מצפת לירושלים עם ידיעה על פטירתו, ומשער ריבלין שזהו חיים מפינסק אחר, ר' חיים בר פרץ, שנזכר בסימן הקודם שם בספר.
מיהו רבי חיים בן פרץ? הוא רבי חיים הכהן בן ר' פרץ, שכיהן כאב"ד פינסק, ועלה לארץ ישראל בערך בשנת תקפ"ו. וחי בצפת, והיה שם מראשי הקהל. על מצבתו של רבי חיים כתוב שנפטר כ"ח לחודש טבת ארמלתא, [על פי גמרא במסכת תענית מבואר שהכוונה לשנת בצורת] ללא פרט השנה, בספר שם הגדולים החדש נכתב שרבי חיים נפטר בשנת תקצ"א. וכתב על כך פרומקין, שאינו יודע מקורו, וכתב שנפטר בשנת תקצ"ג.
על פרט נוסף שהובא בשה"ג החדש, שאביו ר' פרץ היה תלמיד ר' יהונתן, גם לא מצא פרומקין את מקורו, אך כיום מקורו גלוי, בהסכמתו של רבי חיים על ספר נחלת עזריאל, שם כתב בפירוש כי אביו למד בישיבתו של רשכב"ה כבוד מהו' יונתן בהמבורג, בצוותא חדא עם מחבר הספר רבי פנחס מווענגרוב.
[הסכמות נוספות מרבי חיים הכהן אב"ד פינסק נדפסו בספרים רבים, משנת תק"ע ואילך, ובמיוחד על ספרי דפוס סלאוויטא, לכן יש לשער, כי היה נוטה לחסידות. השערה זו מקבלת דגש מפאת היותו רב בפינסק, לאחר שהרב הקודם רבי אביגדור, נאלץ לעזוב את הרבנות בעקבות סכסוך עם החסידים דשם.
ובכך, יש להבדילו גם מרבי חיים הכהן שעלה לצפת כחמש עשרה שנים לפניו, הוא רבי חיים בן טוביה הכהן מו"ץ בוילנא שעלה לארץ בשלהי שנת תקס"ט.]
הספר קורות העיתים, מתחיל לתאר את הקורות בארץ ישראל, החל משנת תקצ"ד, או ליתר דיוק, מיום בואו לצפת, בתאריך ג' לחודש אלול תקצ"ג. בדבריו בעמוד סב, הוא מספר, כי אותה השנה [תקצ"ד], מוצאי שביעית היה... ובכ"ה בכסליו הלכנו להתפלל על הגשמים לקבר חוני המעגל בכפר אחד, והלכנו עם הרב ר' ישראל בעל מחבר תקלין חדתין, והרב ר' חיים מפינסק, הם היו רוכבי חמור ואנחנו הלכנו רגל, ובעת חזרנו לבתינו היה גשם ונתמלאו כל הבארות מים.
בהמשך אותה שנה, הוא מספר כי בר"ח אדר א', יצא לדרכו לירושלים אל המקומות הקדושים, דרכם ארכה יותר משלושה ימים. בירושלים שהה שבעה ימים, ומשם הלך לחברון מהלך תשעה שעות. ולמחרת חזר לירושלים, ואחר כמה ימים בא רץ אחד מצפת ובידו היה אגרת להודיע שבארבע הארצות גזרו תענית בז' אדר שני, גם כתוב בה מיתת הרב ר' חיים מפינסק. ואז שכר פרידה לנסוע לביתו לצפת, וקנה דגים בירושלים לסעודת פורים שתהיה בצפת, וביום התענית הנ"ל [ז' אדר שני], נסע מירושלים לכיווון צפת.
ריבלין בדבריו לעיל, לא שם לב לפרטים הקטנים, ולכן שיער כי חיים מפינסק הנזכר כאן, הוא ר' חיים הכהן בן ר' פרץ. אך זה לא יתכן. הבאנו לעיל שתי גירסאות לגבי מועד פטירתו של ר' חיים בן פרץ, תקצ"א או תקצ"ג. וכאן מדובר על שנת תקצ"ד. ומספר על תפילותיו של ר' חיים, ועל פטירתו. ואף אם נאמר ששתי המקורות טעו, ור' חיים בן פרץ אכן נפטר נפטר בתקצ"ד, הרי הבאנו שהוא נפטר בכ"ח טבת, ובכ"ח טבת היה עדיין ר' מנחם מנדל בצפת, ולא היה זקוק לאיגרת שתבוא לירושלים חודשיים מאוחר יותר, כדי להיוודע מפטירתו של ר' חיים.
אז ברור שר' חיים מפינסק הנזכר באיגרת הוא אינו ר' חיים הכהן בן ר' פרץ, אלא ר' חיים בן אביגדור, וברור לנו איפוא, שהוא נפטר בפסק הזמן, שבין ר"ח אדר א' אז יצא ר' מנחם מנדל מצפת, לבין תחילת אדר שני, אז יצא השליח בדרכו מצפת לירושלים.
ואם רוצים אנו לקבוע כי אכן נפטר בכ"ב אדר, זה יתכן, אבל באדר ראשון ולא באדר שני.
אבל כמובן, יתכן שנפטר עוד כמה ימים קודם, ורק צוואתו הועתקה מאוחר יותר.
סוף דבר, אין לנו תאריך מדוייק לפטירתו של ר' חיים בן אביגדור, אבל יש לנו פסק זמן של כמה שבועות שבתוכו נפטר ר' חיים.
עדות נוספת לזמן פטירתו של רבי חיים, נמצאת בספר גליא מסכת שם מובא הספד שהספיד המחבר הגאון רבי דוד מנובהרדוק, ביום חמישי כ"ד תמוז שנת לאהבת ציון אל תשכח כי בחר ה' בציו"ן איו"ה למוש"ב ל"ו לפ"ק [תקצ"ד], על שמועה כי באה שנעדר הרב המאור הגדול ומפורסם לאיש ירא ה' מרבים, מהור"ר חיים מק"ק פינסק שנסע בשנה דאישתקד לאה"ק ונפטר שם קודם פסח העבר. ובהמשך ההספד האריך בשבחיו של רבי חיים "שהיה תורתו אומנתו מנעוריו על התורה ועל העבודה, היה חריף ומפולפל גדול עסק עמי בשאלות ותשובות אשר באו חידושים מאתו לפני הרבה עד מאד בכמה דברים, וזכה לעלות אל ארץ הקדושה ולהקבר שם. וכו'.
גם הוא, כר' מנחם מנדל בוים, מדגיש את העובדה שר' חיים נפטר זמן קצר לאחר עלייתו ארצה.
ובזה שגה הסופר המפורסם ר' אברהם הלוי שישא, במכתבו בהדרום ו', שם חילק בטוב טעם ודעת בין שני ר' חיים מפינסק, אך קבע כי גם ר' חיים דידן, עלה לארץ באמצע שנות התק"פ, ולא שת ליבו לנזכר בקינה, כי רק שמונה עשר שבועות היה בארץ ישראל.
במחלקת כתבי היד של הספריה הלאומית, סי' 244, יש חיבור מרבי חיים בן אביגדור על מסכת ברכות וכתובות.
ידוע לנו עד כה ששם אביו היה אביגדור.
הסופר ר' דוד קמינצקי משער (במאמרו בישורון כא, עמ' תתמז, הערה 24) כי אביו הוא רבי אביגדור קרא שכיהן כאב"ד פינסק עד שנאלץ לעזוב בעטייה של המחלוקת עם החסידים.
השערה הגיונית, שכן היה גר בפינסק, והיה משלשלת היוחסין, ומשפחת קרא, היתה משפחה גדולה ומסועפת של רבנים, כפי שהארכנו במאמר על אביו הגאון רבי יוסף חיים קרא, ומשכך, צריכים אנו להוסיף לו בן נוסף על שתי בנותיו הנזכרות שם במאמר. אלא, שהשערה זו טעונה עדיין ביסוס.
בהמלצת בית הדין של פינסק לשליח ירושלים ר' שלמה פ"ח רוזנטל, מיום כ"ז שבט תקפ"ד [נזכרה בספר פינסק עמ' 214, ונדפסה במלואה בספרו של אריה מורגנשטרן השיבה לירושלים], חתמו, רב העיר רבי חיים הכהן בן ר' פרץ, והגאון רבי יעקב מקארלין, וחתם גם ר' חיים בן אביגדור דידן, וזה חותמו: "חיים באאמ"ו הגאון מוהר"ר אבגידור זצ"ל". מחתימה זו למדנו, כי אביו ר' אביגדור היה אף הוא תלמיד חכם, ועוד יודעים אנו כי נפטר לפני שנת תקפ"ד.
אז נכון, עדיין אין ראיה חזקה, שאביו הוא הוא רבי אביגדור קארא, אבל כיוון שקורא לאביו הגאון, יש לנו ראיה נוספת לאותה השערה. שאכן אביו הוא רבי אביגדור שכיהן כרבה של העיר.
יש שכתבו שחתנו היה רבי אברהם אייזנשטיין מדראהיטשין, שהיה נקרא רבי אברהם פינסקר. ויש שכתבו אודותיו שהיה חתן ר' חיים הכהן הנ"ל. ורבי יצחק ישעיה ווייס, כתב שאף זה אינו נכון, אלא רק שהיה תלמידו של רבי חיים כהן ועלה עמו לארץ, אך לא היה חתנו.
בכל מקרה, רעייתו זו של רבי אברהם אייזנשטיין נהרגה ברעש האדמה בצפת, עם ילדם. ורבי אברהם נשא לאחר מכן אשה אחרת, ובנו המפורסם רבי אליהו מרדכי אייזנשטיין, נאמן ביתו של רבי שמואל סלנט, היה מזיווגו השני. [יש שטעו בין רבי אברהם אייזנשטיין זה, לבין רבי אברהם וולפנזון, שאף הוא רעייתו נהרגה ברעידת האדמה, ושניהם שימשו שד"רים].
אריה מורגנשטרן בספרו הגאולה בדרך הטבע, כתב כי על פי רשימות החלוקה של כולל הפרושים, נראה כי ר' חיים בן אביגדור עלה לארץ עם רעייתו לבדם, ללא צאצאים.
יצחק ריבקינד, במאמרו על הרוגי צפת ברעש האדמה תקצ"ז, זיהה בין ההרוגים שתי אחיות עליהם נכתב שהם בנו ר' חיים מפינסק, ושיער כי מדובר בר' חיים בן אביגדור דידן. אך בצדק כבר העיר מורגנשטרן בספרו הנ"ל, כי מדובר ברבי חיים ריינס אבי אביו של רבי יצחק יעקב ריינס מלידא.
[אגרות פקוא"מ, כרך 5, דף 46 ע"א].
אומנם, לפועל כפי שאנו יודעים,עברה למעלה משנה, עד שהגיע ר' חיים לארץ ישראל, אבל כפי הנראה התוכנית החלה כבר אז.
אבל שתי נקודות אנו רואים במכתב זה. א. ר' חיים הכהן נפטר לפני תקצ"ג, שלא כדבריו של ריבלין. ב. מקור נוסף, שר' חיים בן אביגדור היה בנו של "הגאון מפינסק", ומסתבר שוב, שהכוונה היא לרב העיר, ר' אביגדור קרא.
מיהו רבי חיים בן אביגדור? מתי בדיוק נפטר? והיכן נפטר?
על כך במאמר שלפנינו.
בספר קורות העיתים, שחיבר רבי מנחם מנדל בוים, נזכרת קינה על פטירת רבו רבי חיים בן אביגדור מפינסק, וזה לשונו, "הנה לשוני עט סופר מהיר לעורר קנים והגה... יעשו מספד כתנים... על פטירת הרב הגאון הגדול המפורסם, מ' חיים בהרב מו"ה אביגדור זצללה"ה מק"ק פינסק שלשלת היוחסין שמת על מטתו, ואני הייתי מבני מדרשו במעט זמן שהיה בא"י, הראה טוב בעמלו, הן בלימודי הישיבות שתיקן, הן בפרעון חובות שהיו אז על היהודים שבארץ, והוא קצץ ופרע יותר מחצי, ומיד אחרי מותו נמס כל לב, על השמועה כי באה כי הצדיק נאסף מפני הרעה... אוי לי אמרה ארץ הקדושה ואוי לי אמרה נפשי, כי בביאתך הנה שמחה מלאתי, איש מאת ה' קניתי, ראה חיים בכל כח עמלת, ישיבות להגדיל תורה פעלת... כי בשמנה עשר שבועות עלה עד חוג שמים, כסה הודו וארו כפים...". אך ללא תאריך מדוייק פטירתו של הרב. במהדורה המוערת של הספר, שנדפסה על ידי ג. קרסל, בירושלים תש"ו, ציין בהערה על קטע זה, כי רבי חיים נפטר ביום כ"ב אדר תקצ"ד.
כבר העירו כי אין מקור קודם לתאריך פטירתו של רבי חיים בן אביגדור, ומקורו של קרסל הוא לכאורה בטעות. שכן, פרומקין בספרו תולדות חכמי ירושלים, חלק ג' פרק חמישי [עמ' 171], מזכיר את חכמי ירושלים וצפת במאה החמישית והשישית (לאלף השישי) וביניהם הזכיר את רבי חיים בן אביגדור, אך לא כתב עליו כמעט שום דבר, רק מציין שמצא בפנקס צפת, העתק צוואתו של הגאון הנז' מיום ג' כ"ב אדר תקצ"ד. וכותב שנפטר בצפת, ונקבר סמוך לרעיו הגאונים הנזכרים למעלה.
ובכן, מה קרה בכ"ב אדר תקצ"ד, לפני מאה ושמונים שנה? לכאורה בתאריך זה נכתבה צוואתו של הגאון ר' חיים בן אביגדור, והוא נפטר מאוחר יותר. או שמא נאמר, שבתאריך זה הועתקה צוואתו לפנקס צפת, והוא נפטר כבר קודם לכן.
בספר אנציקלופדיה לחכמי ארץ ישראל, קורא אותו גליס רבי חיים בן אביגדור הכהן מפינסק. וטעה בזה, ועירב בין שני אישים שונים.
הזכרנו את הספר תולדות חכמי ירושלים, ובכן בהערה שם, הביא ר' אליעזר ריבלין, שיש עוד שני פעמים בספר קורות העיתים, שמזכיר את 'רבי חיים מפינסק', בלי שם אביו אביגדור, ופעם כותב עליו שיצא עם רבי ישראל משקלוב להעתיר על הגשמים, ופעם כותב שבסוף תקצ"ד הגיע שליח מצפת לירושלים עם ידיעה על פטירתו, ומשער ריבלין שזהו חיים מפינסק אחר, ר' חיים בר פרץ, שנזכר בסימן הקודם שם בספר.
מיהו רבי חיים בן פרץ? הוא רבי חיים הכהן בן ר' פרץ, שכיהן כאב"ד פינסק, ועלה לארץ ישראל בערך בשנת תקפ"ו. וחי בצפת, והיה שם מראשי הקהל. על מצבתו של רבי חיים כתוב שנפטר כ"ח לחודש טבת ארמלתא, [על פי גמרא במסכת תענית מבואר שהכוונה לשנת בצורת] ללא פרט השנה, בספר שם הגדולים החדש נכתב שרבי חיים נפטר בשנת תקצ"א. וכתב על כך פרומקין, שאינו יודע מקורו, וכתב שנפטר בשנת תקצ"ג.
על פרט נוסף שהובא בשה"ג החדש, שאביו ר' פרץ היה תלמיד ר' יהונתן, גם לא מצא פרומקין את מקורו, אך כיום מקורו גלוי, בהסכמתו של רבי חיים על ספר נחלת עזריאל, שם כתב בפירוש כי אביו למד בישיבתו של רשכב"ה כבוד מהו' יונתן בהמבורג, בצוותא חדא עם מחבר הספר רבי פנחס מווענגרוב.
[הסכמות נוספות מרבי חיים הכהן אב"ד פינסק נדפסו בספרים רבים, משנת תק"ע ואילך, ובמיוחד על ספרי דפוס סלאוויטא, לכן יש לשער, כי היה נוטה לחסידות. השערה זו מקבלת דגש מפאת היותו רב בפינסק, לאחר שהרב הקודם רבי אביגדור, נאלץ לעזוב את הרבנות בעקבות סכסוך עם החסידים דשם.
ובכך, יש להבדילו גם מרבי חיים הכהן שעלה לצפת כחמש עשרה שנים לפניו, הוא רבי חיים בן טוביה הכהן מו"ץ בוילנא שעלה לארץ בשלהי שנת תקס"ט.]
* * *
ובכן, צריכים אנו לבחון שוב את דבריו של ר' מנחם מנדל בוים בספר קורות העיתים, ולראות האם ניתן לברר משם פרטים נוספים על רבי חיים מפינסק דידן.הספר קורות העיתים, מתחיל לתאר את הקורות בארץ ישראל, החל משנת תקצ"ד, או ליתר דיוק, מיום בואו לצפת, בתאריך ג' לחודש אלול תקצ"ג. בדבריו בעמוד סב, הוא מספר, כי אותה השנה [תקצ"ד], מוצאי שביעית היה... ובכ"ה בכסליו הלכנו להתפלל על הגשמים לקבר חוני המעגל בכפר אחד, והלכנו עם הרב ר' ישראל בעל מחבר תקלין חדתין, והרב ר' חיים מפינסק, הם היו רוכבי חמור ואנחנו הלכנו רגל, ובעת חזרנו לבתינו היה גשם ונתמלאו כל הבארות מים.
בהמשך אותה שנה, הוא מספר כי בר"ח אדר א', יצא לדרכו לירושלים אל המקומות הקדושים, דרכם ארכה יותר משלושה ימים. בירושלים שהה שבעה ימים, ומשם הלך לחברון מהלך תשעה שעות. ולמחרת חזר לירושלים, ואחר כמה ימים בא רץ אחד מצפת ובידו היה אגרת להודיע שבארבע הארצות גזרו תענית בז' אדר שני, גם כתוב בה מיתת הרב ר' חיים מפינסק. ואז שכר פרידה לנסוע לביתו לצפת, וקנה דגים בירושלים לסעודת פורים שתהיה בצפת, וביום התענית הנ"ל [ז' אדר שני], נסע מירושלים לכיווון צפת.
ריבלין בדבריו לעיל, לא שם לב לפרטים הקטנים, ולכן שיער כי חיים מפינסק הנזכר כאן, הוא ר' חיים הכהן בן ר' פרץ. אך זה לא יתכן. הבאנו לעיל שתי גירסאות לגבי מועד פטירתו של ר' חיים בן פרץ, תקצ"א או תקצ"ג. וכאן מדובר על שנת תקצ"ד. ומספר על תפילותיו של ר' חיים, ועל פטירתו. ואף אם נאמר ששתי המקורות טעו, ור' חיים בן פרץ אכן נפטר נפטר בתקצ"ד, הרי הבאנו שהוא נפטר בכ"ח טבת, ובכ"ח טבת היה עדיין ר' מנחם מנדל בצפת, ולא היה זקוק לאיגרת שתבוא לירושלים חודשיים מאוחר יותר, כדי להיוודע מפטירתו של ר' חיים.
אז ברור שר' חיים מפינסק הנזכר באיגרת הוא אינו ר' חיים הכהן בן ר' פרץ, אלא ר' חיים בן אביגדור, וברור לנו איפוא, שהוא נפטר בפסק הזמן, שבין ר"ח אדר א' אז יצא ר' מנחם מנדל מצפת, לבין תחילת אדר שני, אז יצא השליח בדרכו מצפת לירושלים.
ואם רוצים אנו לקבוע כי אכן נפטר בכ"ב אדר, זה יתכן, אבל באדר ראשון ולא באדר שני.
אבל כמובן, יתכן שנפטר עוד כמה ימים קודם, ורק צוואתו הועתקה מאוחר יותר.
סוף דבר, אין לנו תאריך מדוייק לפטירתו של ר' חיים בן אביגדור, אבל יש לנו פסק זמן של כמה שבועות שבתוכו נפטר ר' חיים.
עדות נוספת לזמן פטירתו של רבי חיים, נמצאת בספר גליא מסכת שם מובא הספד שהספיד המחבר הגאון רבי דוד מנובהרדוק, ביום חמישי כ"ד תמוז שנת לאהבת ציון אל תשכח כי בחר ה' בציו"ן איו"ה למוש"ב ל"ו לפ"ק [תקצ"ד], על שמועה כי באה שנעדר הרב המאור הגדול ומפורסם לאיש ירא ה' מרבים, מהור"ר חיים מק"ק פינסק שנסע בשנה דאישתקד לאה"ק ונפטר שם קודם פסח העבר. ובהמשך ההספד האריך בשבחיו של רבי חיים "שהיה תורתו אומנתו מנעוריו על התורה ועל העבודה, היה חריף ומפולפל גדול עסק עמי בשאלות ותשובות אשר באו חידושים מאתו לפני הרבה עד מאד בכמה דברים, וזכה לעלות אל ארץ הקדושה ולהקבר שם. וכו'.
גם הוא, כר' מנחם מנדל בוים, מדגיש את העובדה שר' חיים נפטר זמן קצר לאחר עלייתו ארצה.
ובזה שגה הסופר המפורסם ר' אברהם הלוי שישא, במכתבו בהדרום ו', שם חילק בטוב טעם ודעת בין שני ר' חיים מפינסק, אך קבע כי גם ר' חיים דידן, עלה לארץ באמצע שנות התק"פ, ולא שת ליבו לנזכר בקינה, כי רק שמונה עשר שבועות היה בארץ ישראל.
במחלקת כתבי היד של הספריה הלאומית, סי' 244, יש חיבור מרבי חיים בן אביגדור על מסכת ברכות וכתובות.
ר' מנחם מנדל בוים קורא לו שלשלת היוחסין. וצריכים אנו לידע את יחוסו.ומהו יחוסו של ר' חיים בן אביגדור?
ידוע לנו עד כה ששם אביו היה אביגדור.
הסופר ר' דוד קמינצקי משער (במאמרו בישורון כא, עמ' תתמז, הערה 24) כי אביו הוא רבי אביגדור קרא שכיהן כאב"ד פינסק עד שנאלץ לעזוב בעטייה של המחלוקת עם החסידים.
השערה הגיונית, שכן היה גר בפינסק, והיה משלשלת היוחסין, ומשפחת קרא, היתה משפחה גדולה ומסועפת של רבנים, כפי שהארכנו במאמר על אביו הגאון רבי יוסף חיים קרא, ומשכך, צריכים אנו להוסיף לו בן נוסף על שתי בנותיו הנזכרות שם במאמר. אלא, שהשערה זו טעונה עדיין ביסוס.
בהמלצת בית הדין של פינסק לשליח ירושלים ר' שלמה פ"ח רוזנטל, מיום כ"ז שבט תקפ"ד [נזכרה בספר פינסק עמ' 214, ונדפסה במלואה בספרו של אריה מורגנשטרן השיבה לירושלים], חתמו, רב העיר רבי חיים הכהן בן ר' פרץ, והגאון רבי יעקב מקארלין, וחתם גם ר' חיים בן אביגדור דידן, וזה חותמו: "חיים באאמ"ו הגאון מוהר"ר אבגידור זצ"ל". מחתימה זו למדנו, כי אביו ר' אביגדור היה אף הוא תלמיד חכם, ועוד יודעים אנו כי נפטר לפני שנת תקפ"ד.
אז נכון, עדיין אין ראיה חזקה, שאביו הוא הוא רבי אביגדור קארא, אבל כיוון שקורא לאביו הגאון, יש לנו ראיה נוספת לאותה השערה. שאכן אביו הוא רבי אביגדור שכיהן כרבה של העיר.
גם כאן ישנה איזו תסבוכת.ומיהם צאצאיו של ר' חיים?
יש שכתבו שחתנו היה רבי אברהם אייזנשטיין מדראהיטשין, שהיה נקרא רבי אברהם פינסקר. ויש שכתבו אודותיו שהיה חתן ר' חיים הכהן הנ"ל. ורבי יצחק ישעיה ווייס, כתב שאף זה אינו נכון, אלא רק שהיה תלמידו של רבי חיים כהן ועלה עמו לארץ, אך לא היה חתנו.
בכל מקרה, רעייתו זו של רבי אברהם אייזנשטיין נהרגה ברעש האדמה בצפת, עם ילדם. ורבי אברהם נשא לאחר מכן אשה אחרת, ובנו המפורסם רבי אליהו מרדכי אייזנשטיין, נאמן ביתו של רבי שמואל סלנט, היה מזיווגו השני. [יש שטעו בין רבי אברהם אייזנשטיין זה, לבין רבי אברהם וולפנזון, שאף הוא רעייתו נהרגה ברעידת האדמה, ושניהם שימשו שד"רים].
אריה מורגנשטרן בספרו הגאולה בדרך הטבע, כתב כי על פי רשימות החלוקה של כולל הפרושים, נראה כי ר' חיים בן אביגדור עלה לארץ עם רעייתו לבדם, ללא צאצאים.
יצחק ריבקינד, במאמרו על הרוגי צפת ברעש האדמה תקצ"ז, זיהה בין ההרוגים שתי אחיות עליהם נכתב שהם בנו ר' חיים מפינסק, ושיער כי מדובר בר' חיים בן אביגדור דידן. אך בצדק כבר העיר מורגנשטרן בספרו הנ"ל, כי מדובר ברבי חיים ריינס אבי אביו של רבי יצחק יעקב ריינס מלידא.
* * *
מעניין מאד לשים לב למכתב של הפקידים ואמרכלים מאמסטרדם, אל רבני ק"ק ווילנא מיום ו' עש"ק כ"ה אייר מ"ב למב"י תקצ"ב. בתוך המכתב, הם מזכירים ידיעה שהם קיבלו, שעתיד לעלות ולהסתפח בנחלת ד', "הרב מ' חיים בהגאון מפינסק". והם לא ידעו מיהו, האם מדובר בבנו של הגאון הגדול מהר"ח הכהן זצללה"ה שהי' אב"ד בפינסק והגליל או שמדובר ברב אחר ששמו חיים.[אגרות פקוא"מ, כרך 5, דף 46 ע"א].
אומנם, לפועל כפי שאנו יודעים,עברה למעלה משנה, עד שהגיע ר' חיים לארץ ישראל, אבל כפי הנראה התוכנית החלה כבר אז.
אבל שתי נקודות אנו רואים במכתב זה. א. ר' חיים הכהן נפטר לפני תקצ"ג, שלא כדבריו של ריבלין. ב. מקור נוסף, שר' חיים בן אביגדור היה בנו של "הגאון מפינסק", ומסתבר שוב, שהכוונה היא לרב העיר, ר' אביגדור קרא.
http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%90%D7%91%D7%99%D7%92%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%9F_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D
השבמחקחלק גדול ממה שכתוב בקישור שהבאת, הוא שטויות והבלים. ואכמ"ל.
מחקהאם תוכל להוכיח שאינו אמת? איזה חלקים? האם אכן הודח ממשרתו? האם אכן 'נפל לשכרות'?
מחקכמובן, התאריך של המכתב שלו, המעידה (!) שנכתב בשבועות, אינו כלום. וכן מפורש בגמרא, ולפלא על הכותב שם שלא הזכירו לו גמרא מפורשת 'חיישינו שמא איחרוהו וכתבוהו', וכ"ז להוציא ממון וכ"ש להשאיר איש ישראל על חזקת כשרותו.
לפי רשימת הקברים בבית העלמין הישן (רשומה 1287), רבי חיים ב"ר אביגדור נפטר בכ"ז אד"א תקצ"ד.
השבמחקאם העתקת התאריך מהמצבה מדוייקת, תאריך העתק הצוואה כ"ב אד"א אינו תאריך ההעתקה לפנקס צפת אלא התאריך בה לכאורה נכתבה הצוואה המקורית, כשבוע לפני מותו של ר"ח.
אכן כן.
מחקבעת שכתבתי את המאמר, עדיין לא ראיתי את פרטי מצבתו של רבי חיים בן אביגדור הנ"ל.
מהו הפנקס שמצטט פרומקין, בו הועתקה הצוואה?
האם ראית את חיבורו של רבי חיים בן אביגדור? יש בו פרטים נוספים?
לגבי חיבורו של ר"ח ב"ר אביגדור, בקולופון מצוין שאביו היה "אב"ד פינסק".
מחק