יום רביעי, 17 באוקטובר 2012

אילן יוחסין מלא של ר' חיים דוד לנדא

כהמשך לשני המאמרים שכבר פרסמנו כאן בבלוג, על ר' חיים דוד הלוי לנדא ויחוסו, נמשיך במאמר זה לעסוק ביחוסו של ר' חיים דוד, המיוחס לגדולי ישראל רבים, כפי שמוזכר על מצבתו בבית החיים באוטבוצק. 
אזהרה: המאמר מעט ארוך, ומחושבן, ולפני קריאתו, אני ממליץ להיזכר שוב בשני המאמרים הקודמים, המאמר הראשון מגילת יוחסין על גבי מצבה, והמאמר השני פענוח אילן היוחסין של ר' חיים דוד לנדא.
וכעת אפשר להתחיל. במאמר השני, העליתי השערה, אודות אמו של ר' חיים דוד, ושיערתי כי היתה ממשפחתו של הרה"צ רבי ישראל הלוי מבאקוי, ובכך, יוסבר כיצד היה המנוח רבי חיים דוד לנדא, צאצא לשאר גדולי החסידות הנזכרים על מצבתו, ואלו הם: רבי דוד מסטעפין, המגיד מזלאטשוב, רבי צבי הירש מנדבורנא, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ורבי אליעזר הלוי מקרלין. הפירוט המלא של אילן היוחסין של רבי ישראל הלוי מבאקוי מופיע במאמר על פענוח יחוסו של רבי חיים דוד לנדא.
עד כה, נודעו שלש מצאצאיו של רבי ישראל הלוי מבאקוי, שתי בנות ובן אחד. הבן הוא רבי לוי יצחק אב"ד הוש. והבנות הן, מרת אסתר רחל אשת רבי אלטר שפירא אב"ד ויקנא, ומרת מרים שפרה אשת ר' נפתלי ארנשטין ברוסיה.
בתגובות שקבלתי על המאמר, הן תגובות בבלוג עצמו, והן תגובות שנשלחו למייל הפרטי [btoladot שטרודל gmail.com], הזכירו המגיבים את אשתו של ר' חיים דוד, ויחוסה, כפי שנחרת על מצבתה בבית החיים בווארשא. שם כתוב, שהיתה בת רבי זלמן הורנשטיין ונכדת צדיקים, וזה לשון המצבה: פ"נ האשה החשובה והצנועה מבנות אוקראינה המצויינות מרת הינדא נעכא לאנדא אשת ר' חיים דוד הלוי ז"ל (נכד בעל קדושת-לוי) בת ר' זלמן הכהן ואסתר ז"ל הארנשטיין נכדת הצדיקים ר' יעקב יוסף מאוסטראה ר' ייבי הרב מפולנאה ר' זאב מזשיטאמיר והרב מכמיעלניק זצוקללה"ה נפטרה בשם טוב בשנת הס"ו לחייה ביום הכ"ז לסיון שנת תר"ץ תנצב"ה.
מצבת אשתו של ר' חיים דוד לנדא בוורשא

אכן, גם בנוסח הידיעה על פטירתו של ר' חיים דוד לנדא בעיתון הצפירה, נזכר חותנו רבי זלמן הורנשטיין, זה נוסח הידיעה בהצפירה:
ר' חיים דוד לנדא ז"ל
אתמול בשעות הצהריים שבק חיים לכל חי באוטבוצק אחד היהודים המצויינים מן הדור הישן ר' חיים דוד לאנדא ז"ל.
המנוח היה אחד מנכבדי היהדות האוקראינית, שבתוכה פעל כל ימי חייו. נצר ממשפחת גאונים וצדיקים מפורסמים, יצא שמו של המנוח עוד בימי חורפו בתור "עילוי" ובהיותו כבן ט"ו שנה הוסמך להוראה. אחרי נישואיו (הוא היה חתנו של העשיר המפורסם ר' זלמן הורנשטיין, בעל בתי החרושת לצוקר שביאנישפול) הקדיש עצמו למסחר ותעשיה, ובמשך זמן קצר קנה לו שם גם בעולם המעשה בתור בעל מוח חריף והגיון חד. במשך ימים רבים היה המנוחה בעל בית חרושת לצוקר ברושישצב הסמוכה לקיוב. למרות עסקיו הגדולים וטרדותיו המרובות היה קובע עתים לתורה ולבו היה ער לכל דבר טוב. ביתו היה בית ועד לעניים במלוא מובן המלה.
בשנת תרפ"ב בא לפולניה עם הגולה שהגלתה מאוקראינה בפרוץ המהפכה הבולשיסטית, כאן התארח זמן קצר בבית חתנו הנדבן הידוע ה' נפתלי פריווס, אח"כ התישב בקביעות לרגל מחלתו, באוטבוצק.

הקהילה האוטבוצקית הקציעה קבר של כבוד לנפטר.
ההלויה תהיה היום באוטבוצק.


פרט זה - זהות חותנו של ר' חיים דוד, הינו המפתח לפתרון התעלומה.

ותחילה נתעכב מעט על רבי זלמן הכהן הורנשטיין מיאנישפול ומשפחתו. רבי זלמן היה בנו של רבי נפתלי הכהן הורנשטיין, שגידל משפחה נכבדת מאד באוקראינה, מחסידי חצר הקודש רוזין - סדיגורא - באיאן. היו לו כמה בנים נכבדים, ומהם שהשתדכו בחצרות אדמורים ורבנים, ואף האדמו"ר רבי שלמה חיים מסדיגורא, נשא לאשה את בתו של בן אחיו של ר' זלמן. יחוסם מסתעף ועולה על פי המסורת למהר"ל מפראג, אך אין הם צאצאים של הצדיקים הנזכרים לעיל בנוסח המצבה.
אם כן, מוכרחים אנו להגיד שהיחוס לצדיקים הנ"ל - ר' יעקב יוסף מאוסטראה, ר' ייבי הרב מפולנאה, ר' זאב מזשיטאמיר, והרב מכמיעלניק - עובר מצד אשתו של רבי זלמן, היא מרת אסתר, כפי שנכתב בנוסח המציבה לעיל.
והנה בספר מזכרת לגדולי אוסטרהא [ברדיטשוב תרסז] כותב בסימן קצ"ח על רבי פנחס בן הרב ייב"י, שהיה לו בן בשם יעקב יוסף שהיה צדיק גדול בעירו ונפטר כ"ג תמוז תר"ט בימפלא, ובתו של רבי יעקב יוסף, הצדקנית מרת פעריל היתה אשת הרב המופלג בחסידות מוהר"ר דב בער אב"ד דק"ק לעחוויץ ובתם היא הנגידה המפורסמת הצדקנית מרת אסתר אשת הרב הגביר המפורסם כמה"ר זלמן הארינשטיין הי"ו. וכן ר' לוי גרוסמן בספרו שם ושארית בערך אוסטראה כותב כך: הרב ר' יעקב יוסף [השני] הוליד ... פרל אשת ר' דוב מלעחאויץ אם אסתר אשת הרה"ח ר' זלמן בר' נפתלי אורנשטיין הכהן ע"ה מינושפאלי.
במאמרי ויתילדו 45-46 התחבט ר' נפתלי ווקשטיין, האם ר' זלמן הורנשטיין חתנו של ר' דב מלעחאוויץ, היה ממשפחת הכהנים כפי שנכתב בספר שם ושארית, או שמא אין לזה מקור מבוסס, וכתב שם מתוך שיגרא דלישנא. אני חושב, שהמצבה של בתו הינדא נעכא, המצוטטת כאן, הוכיחה סופית, שאכן הוא היה כהן ממשפחת הכוהנים הורנשטיין המפורסמת. יש עוד שתי נקודות חופפות, שכתוב עליו בספרים הנ"ל שהיה גביר ומושבו היה ביאנישפאל, כל זה, כפי שמבואר לעיל בכתבה על פטירתו.
[במאמר המוסגר במאמרי ויתילדו הנ"ל כותב ווקשטיין, על פי מסורת הצאצאים, שאביה של מרת אסתר, רבי אברהם דובער מלעחאוויץ, נשא את שם המשפחה אורטינבערג, אך מאידך הוא מציין את מה שרשום במגילת יוחסין פרטית, שאשתו של ר' זלמן היתה מרת אסתר הינדה ושם משפחת אביה לנדא. על פי המצבה הנ"ל די ברור שחלה אי-הבנה באותה מגילת יוחסין, וברור שהכוונה היא, לבתם של זלמן ואסתר, ששמה היה הינדא לאנדא]

אך אנו נשוב לפתרון יחוסו של רבי חיים דוד.
הזכרנו לעיל, בין צאצאי רבי ישראל הלוי מבאקוי את מרת מרים שפרה אשת רבי נפתלי ארנשטיין מרוסיה. המקור אודות בתו זו ובעלה, הוא בהנצחה לזכרם הנמצאת בספר ציוני טהרה שהדפיס ר' בן ציון יאקובוביטש שאשתו היתה נכדת רבי אלטר שפירא חתנו האחר של רבי ישראל הלוי. שם כותב על רבי נפתלי שהיה מנכבדי היהודים ברוסלאנד.
ובכן, כתב לי ידידי ירון פדהצור, שקיבל מאחד מצאצאי משפחת הורנשטיין, כי ר' נפתלי ארנשטיין זה, הוא הוא ר' נפתלי הכהן הורנשטיין אביו של רבי זלמן דלעיל. אך זוגתו מרים שפרה היא לא אם בניו, היתה לו אשה ראשונה, שממנה נולדו בניו, ובהם ר' זלמן. ובזיווג שני, לאחר שנתאלמן, נשא לאשה את האלמנה מרת מרים שפרה בת רבי ישראל הלוי מבאקוי.
אך לא די בזאת, אלא עוד נמסר במסורת משפחתם, שבנה מנישואים הראשונים של האלמנה מרת מרים שפרה הנ"ל, היה רבי חיים דוד לנדא. ראיה למסורתם, היא כי אכן נודע לנו ממקור אחר, [בהספד בסוף ספר דגל מחנה ראובן] כפי שאכן הזכרנו כבר במאמר הקודם על רבי חיים דוד, כי אביו רבי אליעזר מנדל לאנדא אב"ד מאדרען נפטר צעיר, עוד בחיי אביו רבי ראובן.

כך שלמעשה ר' חיים דוד נשא לאשה, את בת אחיו החורג.

אם כן, מעתה ברור יחוסו של ר' חיים דוד אל כל הנזכרים על מצבתו, והנה מגילת היוחסין המלאה שלו:

  • רבי חיים דוד לנדא וזוגתו מרת הינדא נעכא, בן רבי אליעזר מנדל לאנדא אב"ד מאדרען וזוגתו מרת מרים שפרה, בן רבי ראובן הלוי לנדא אב"ד פאדיטארק וזוגתו מרת בראנא, בן רבי יצחק הלוי לנדא וזוגתו מרת חנה, מצאצאי הסבא משפאלי.
  • מרת מרים שפרה הנ"ל, בת ר' ישראל הלוי מבאקו בן ר' חיים משה מסטעפין בן ר' דוד הלוי מסטעפין
  • מרת בראנא הנ"ל בת רבי יוסף לנדא אב"ד יאסי בעל ברכת יוסף בן ר' מנחם מענדל אב"ד באהסלוב (רוסיא) בן ר' צבי הירש בן ר' מנחם מענדל מגיד דק"ק באר.
  • ר' ישראל הלוי מבאקוי חתן ר' דוד אריה לייב מנדבורנא בן רבי צבי הירש מנדבורנא
  • ר' דוד מסטעפין חתן המגיד מזלאטשוב.
  • ר' דוד אריה לייב מנדבורנא חתן ר' מאיר מברדיטשוב בן ר' לוי יצחק מברדיטשוב.
  • ר' מאיר מברדיטשוב חתן ר' אליעזר הלוי ר"מ בקרלין [היא חלק מפינסק].
  • רבי יוסף לנדא הנזכר, היה מצאצאי רבי יוסף הוליס אב"ד טיסמניץ.

בעתיד, נאריך שוב, על משפחת הורנשטיין המורחבת, ובכללה נזכיר שוב את יחוס אשתו של רבי זלמן הורנשטיין, לצדיקים מזיטומיר וחמעלניק.

6 תגובות:

  1. מצבת בתו של רח"ד לאנדא, מרת גיטל אשת ר' נפתלי הירץ פריוועס, על הביה"ח בעיר ווארשא:

    https://www.flickr.com/photos/8885628@N07/2539012129/in/photostream/

    השבמחק
  2. מחכים בכיליון עיניים למאמר על משפחת הורנשטיין, ואם יש קשר להורנשטיין בסניאטין

    השבמחק
    תשובות
    1. בהחלט! משפחה מרתקת. והאם יש קשר להורנשטיין נכדי באב"ד שביניהם רבי יעקב חתן המנחת חינוך.

      מחק
  3. ר'חיים דוד לנדא ז''ל היה סבא רבא שלי. בנו בכורו היה אברהם מנחם מנדל ללנדא -סבי .נפטר בפולין ורשה קרוב לודאי בי''ז באדר תרפ''ח. אשתו- סבתי רחל בת יואל הורנשטיין.להם היו שתי בנות: ברינה ופנינה חיה (פערל-פלה). בריינה עם הוריה ואחותה עברו מאוקראינה לפולין -ב1924 . ב-1934 עלתה לארץ ישראל ואמה ואחותה בעקבותיה ב-1935. בריינה נישאה לשמחה קופשטיק נהיר, בנם של הרב צבי קופשטיק רב שדה לבן ואשתו אסתר. הבן היחיד של ברינה ושמחהה -אברהם מנחם נהיר (ידוע כפרופ' דר' מנחם נהיר מחיפה ). א''מ נהיר נשוי לנעמי צופר (פפויפר) ובתם רחל נשואה לרב/דיין פנחס מונדשיין.

    השבמחק