יום רביעי, 15 באוגוסט 2012

הרב הנזיר רבי דוד כהן


מחר ימלאו ארבעים שנה לפטירתו של הרב דוד כהן, המכונה, הרב הנזיר. רבי דוד יהודה אריה לייב הכהן, היה מתלמידיו הבולטים של רבי אברהם יצחק הכהן קוק, ומחשובי עורכי כתביו.
רבי דוד כהן הרב הנזיר
רבי דוד כהן, נולד בעיירה מיישיגולה הסמוכה לוילנא, באלול תרמ"ז, מילדותו נחשב לחכם מכפי גילו ולמד עם מבוגרים ממנו, את תורת קנה מפי אביו, סבו, דודיו, ובחדר של העיירה. בבחרותו למד בישיבות ליטא המפורסמות, ישיבת וולוזין בראשותו של רבי רפאל שפירא, הישיבה הגדולה בראדין תחת הנהגתו של החפץ חיים, וישיבת כנסת ישראל בסלבודקא, בראשות הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין והמנהל הרוחני הסבא מסלבודקה רבי נתן צבי פינקל.
כבר בבחרותו התגלגלו לידיו ספרים רבים מסופרי ההשכלה, ואף שימש כמורה בבית ספר "מתוקן". לאחר מכן, למד באקדמיה, בתחילה באקדמיה היהודית בפטרבורג מיסודו של הברון גינצבורג, אחר כך באוניברסיטת פרייבורג שבגרמניה ובסוף למד פילוסופיה באוניברסיטת באזל שבשווייץ. שם 'גילה' את הרב קוק, ומני אז דבק בו, בכל אורחות חייו, עלה בעקבותיו לארץ ישראל, וכאמור, ערך את כתביו לדפוס, והרביץ תורה בישיבת מרכז הרב.
בארץ ישראל נשא הרב הנזיר לאשה את בת דודו [שהתארס עמה שתים עשרה שנה קודם לכן עוד ברוסיה], מרת שרה לבית אטקין, והרב קוק היה השושבין בחתונתו.
בתו של הרב הנזיר היתה מרת צפיה אשתו של הרב הראשי לישראל שלמה גורן.
הרב הנזיר, נהג במנהגי נזירות, לא שתה יין, וגידל את שערותיו, והרבה בתעניות דיבור, ולא נזון ממאכלי בשר.
כאמור, נפטר הרב הנזיר ביום כ"ח אב תשל"ב, והובא למנוחות על הר הזיתים בירושלים. אשתו מרת שרה,  נפטרה בליל הושענא רבא תשמ"ו.
רבים מכתביו הובאו לדפוס, ואלו הבולטים שבהם, קול הנבואה - ההיגיון העברי השמעי - ספרו ההגותי-קבלי, המהווה את יסוד משנתו. קול ואור - ספר על הימים הנוראים ומכיל כוונות על התקיעות. זכו - שכינה ביניהם, תשס"ו, על קדושת הנישואין והבית היהודי, מתוך רשימות שרשם לעצמו בבחרותו. אורות הקודש, מכתבי הרב קוק, ארבעה כרכים. חזון הצמחונות והשלום, פרקי צמחונות משיחיים בהגותו של הרב קוק. ועוד רבים מכתביו שעדיין לא פורסמו.

יחוס אבותיו,
הרב הנזיר היה דור חמשה עשר לרבנים בן אחר בן. [ונכדו היה הדור השבעה עשר ברבנים, כך העידו כמה מזקני הרבנים יוצאי רוסיה בבר המצווה של נכדו. אומנם בהקדמות לכמה ספריו, נכתב כי הרב הנזיר היה דור שבעה עשר בן אחר בן, עד רבי רפאל הכהן מהמבורג, אך נראה תמוה שהיו כל כך הרבה דורות בין שני האישים],
עוד, על פי דבריו של רבי משה מאיר ישר, בספר הזכרון לרב הנזיר, היה רבי דוד כהן מצאצאי הגבירה המפורסמת מרת בלומקה ממינסק, מיסדת הקלויז המפורסם שבו שכנה ישיבה גדולה לבחורים, שעלתה בערוב ימיה לארץ ישראל.
אך אנו נפרט רק את הידוע לנו מיחוסו,

הפעם אחרוג ממנהגי, ואכתוב קודם על משפחת חותנו, ואחר כך על בית אביו.

משפחת חותנו,
  • כאמור, חותנו של הרב הנזיר היה דודו רבי חנוך העניך אטקין, ר' חנוך נולד תרכ"ב לערך, למד בישיבת סלבודקא, ומשם עבר לנובהרדוק, עד שנחשב כאחד מגדולי תלמידי הסבא מנובהרדוק, נשא את מרת פראדל בת ר' זכריה מנדל הכהן סבו של רבי דוד כהן, וגר סמוך אצל חותנו בראדין. אחר מכן שימש לזמן קצר כמשגיח רוחני בישיבת לומזא. בשנת תר"ס לערך נתמנה בהמלצת החפץ חיים לרב בעיר לוגא הסמוכה ללנינגראד, ומשם עבר בלנינגרד [שנקראה אז פטרוגרד], שם התאכסן בביתו האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש, בברחו מפני המציק בראשית השלטון הבולשביקי.

מצבת רבי חנוך הניך אטקין בלנינגראד
  •  רבי חנוך העניך נפטר בלנינגראד בי"ב כסלו תרצ"ח, ושם מנוחתו כבוד. זוגתו מרת פראדל נפטרה שם בשנת תרצ"ד. היו להם שבעה ילדים, מתוכם עוד שני בנים עלו לארץ. יוסף וזכריה מנדל אטקין.
  • אביו של רבי חנוך הניך, היה הגאון רבי יהואש אבא [אייבוש] ורשבסקי, שכיהן כראש ישיבה בסובאלק. זוגתו מרת שפרה לבית פלצינסקי. ואלו צאצאיהם, א. ר' חנוך העניך הנ"ל. ב. רבי משה שפירא, נולד תרכ"ה, וכיהן כרב בעיר סלאבאדא משנת תר"נ ובעיר זעזמער משנת תרנ"ו, במלחמת העולם הראשונה, ברח לקרמנצ'וג [כתב סמיכה ממנו שכתב בקרמנצ'וג טו בשבט תרע"ו, נדפס בספר על אבותינו ועל יחוסם]. כמה מדברי תורתו נדפסו בספר 'בית יצחק', ירושלים תרע. ג. מרת חיה שרה אשת ר' ישראל זאוואזניצקי מסובאלק, הוא נפטר בניו יורק כ"א טבת תשכ"א, והיא נפטרה כג כסלו תשך. בנם רבי יהואש אבא סאביט, היה חניך ישיבות גרודנא ולומזא, ור"מ בישיבות בניו יורק וברוקלין, נספה בתאונת דרכים בניו יורק כ"א אלול תש"ל, והובא למנוחות בירושלים על הר הזיתים.

  • רבי יהואש אבא היה חתנו של רבי משה פלצ'ינסקי מסובאלק. כנראה שהוא ממשפחתו של רבי משה פלצ'ינסקי מדווינסק, מחותנו של הסבא מסלבודקא, שאף הוא מוצאו היה מסובאלק, וכונה העילוי מסובאלק.
על משפחת בית אביו של רבי דוד כהן, ארחיב במאמר הבא, אי"ה.

6 תגובות:

  1. "משה פלצ'ינסקי מסובאלק. כנראה שהוא ממשפחתו של רבי משה פלצ'ינסקי מדווינסק, מחותנו של הסבא מסלבודקא, שאף הוא מוצאו היה מסובאלק, וכונה העילוי מסובאלק."

    דבר קטן אבל גם לר' משה מדווינסק (ווישקי) היה בת בשם שפרה.

    השבמחק
    תשובות
    1. ומי היה בעלה של שפרה זו?

      דומני שברשומות הJRI מופיעות עוד שתי שפרות..

      מחק
    2. זאת השפרה השנייה שמופיעה בJRI: נולדה 1873 (כתוב בטעות שהיא בת מוטל; השם הוא משה מעשעל).
      התחתנה עם וולף בן אפרים מיכל פיינשטיין מבוברויסק. הוא נפטר צעיר ממחלה.

      מחק
    3. תודה. אך עדיין לא ידענו שם אמו של הרב הנזיר שלא הוזכר כאן, נשמח להשלמת המאמר

      מחק
    4. במאמר הבא, כבר כתבתי את שם אמו, אסנת.

      מחק