אילן יוחסין להרב אלישיב מצד אביו

אחרי אשר עמדנו בארוכה על תולדות בעל הלשם, ועל משפחת אלישוב מזאגר, נותר לנו רק להתמקד עוד על משפחת אביו של הרב יוסף שלום אלישיב, ולברר כמה עובדות הנוגעות להבנת עץ המשפחה.

• מקובל לספר, כי הרב אלישיב נולד בראש חודש ניסן תר"ע, לאביו רבי אברהם אלישוב, שכיהן כרב בהומל, לאחר שבע עשרה שנה מאז נישואיהם. הוי אומר, שהוריו נישאו בשנת תרנ"ג לערך.
• מאידך מקובל לספר, כי אביו, ר' אברהם, נולד בשנת תר"מ לערך, ובשנת תרנ"ז, בהיותו כבן שמונה עשרה, הדפיס את ספרו בכורי אברהם.
• עוד מקובל לספר, כי רבי אברהם אימץ לעצמו את השם אלישוב, רק בעקבות עלייתו לארץ ישראל.

אלא, שעל שלושת הנקודות הללו, יש לי הוכחה לכאורה, שהן לא מדוייקות,

כבר בשנת תרמ"ט מוזכר רבי אברהם אלישוב כרב בעיר האמעל. והנה, דוגמא אחת מעתון המליץ ז' חשוון תרמ"ט.

אם רבי אברהם אלישוב, היה רב בעיר האמעל כבר בשנת תרמ"ט, הרי שהוא נולד קודם לשנת תר"מ, ואת ספרו הדפיס אחרי שכבר כיהן כרב כבר קרוב לעשר שנים. ועוד, שהוא לקח את השם של חמיו, כבר שנים רבות קודם שעלה לארץ ישראל. [או שמא השם הזה היה גם של אבותיו].

אלא שבחינה מחודשת של הדברים לעומקם, מראה שיש כאן איזה שיבוש, שכן אם נפתח את הספר בכורי אברהם, שנדפס כאמור בווארשא תרנז, נגלה שאכן המחבר רבי אברהם מדגיש את היותו צעיר לימים, וכך הוא כותב בשער הספר, "ספר בכורי אברהם, והוא חדושי תורה, מיוסדים על חידושי הלכות. יתבאר בו כמה חידושים יקרים ונחמדים הנובעים מגמרא רש"י תוספות ומספרי ראשונים ואחרונים. ממני הצעיר באלפי שבטי. אברהם בן אדוני אבי מורי מוה"ר משה שליט"א, מעיר אראן'. וכן בהקדמת הספר הוא כותב, 'ויען אברהם ויאמר, מה אדבר ואומר, הן צעיר אנכי ורך, ולפני גדולים הנני מך, ידעתי שאין בספרי נצורות, חדשות רבות חריפות וגבורות, ויוכל היות שיפגעני אנשי קנאות אשר בחידושי ימצאו מגרעות, עכ"ז לא נסוגתי אחור .... למען האמת כי צעיר אנכי עוד בשנים הנני לאבי מורי שליט"א בן בין הבנים".

הרי לנו ברור, שהוא עדיין "בן בין הבנים", ועוד לא נישא. זאת ועוד, רבי אברהם לא מזכיר כלל את עיר רבנותו – האמעל, וכמובן שלא מזכיר את חותנו הגאון המקובל רבי שלמה אלישוב.

והנה שלח לי אחד מן הקוראים הנאמנים מציאה מעניינת, והיא ברכה לנישואי רבי אברהם עם מרת מושה בתו של הלשם, נתפרסמה בעתון המליץ, ביום ח' ניסן תרנ"ט. מאת רבי אהרן מאיר אלטשולר שו"ב דק' מאריופל, [הוא הביא לדפוס את הספר כללי התחלת החכמה, העוסק בחכמת הקבלה].

ברכה לנישואי הוריו של הרב אלישיב

העולה ברור מכל הנ"ל, הוא שאכן רבי אברהם נולד בשנת תר"מ לערך, ובעת הדפסת ספרו בכורי אברהם, היה אכן בחור צעיר לימים. ורבינו הרב אלישיב, לא נולד להוריו אחר שבע עשרה שנות נישואין, אלא לאחר אחת עשרה שנה בדיוק.

ואם ישאל השואל, הרי ראינו שרבי אברהם אלישוב כיהן כרב בהאמעל כבר בשנים קדומות, על כרחך מוכרחים לחלק ולהעמיד, דתרי ר' אברהם אלישוב בהאמעל איכא, האחד, שכיהן כרב מטעם בשנות התר"מ, והשני הוא אביו של הרב אלישיב, שכיהן שם רק החל משנות התר"ס או התר"ע.

וכי תאמר שאביו של הרב אלישיב לא כיהן כלל בהאמעל, והכל הוא טעות שנבעה בעקבות השמות השווים.

הרי לך לשונו של אבי הגרי"ש בספרו השני שנדפס מיד עם בואו לירושלים, בשנת תרפה, ואף הוא בשם בכורי אברהם, וכך כתב בשער הספר, "ספר בכורי אברהם, כולל באורי נכונים בהרבה סוגיות הש"ס ובדברי הרמב"ם, וחקירות שונות בהגיון ישר. בדרך הפלפול, בדברי הפוסקים ראשונים ואחרונים. כל אלה חוברו בעזרת החונן לאדם דעת, מאתי אברהם בהרב הצדיק ר' משה זצ"ל רב מהאמעל ועתה מסתופף בחצרות בית ה' בתוככי עיה"ק ירושלם תובב"א".

*

רבי אברהם היה תלמיד ישיבת ראדין הסמוכה לאראן, ונחשב גם כתלמידו של המגיד המפורסם רבי אליקום געצל לויטן, בעל ה'מחזה עיניים' [אשר נזכר בעבר בבלוג בהרחבה עם תולדותיו ומשפחתו], והמשיך את דרכו בהנהגת חברת תפארת בחורים. בהיותו בירושלים, הסכים אחרי רבני ירושלים על ספר עטרת צבי, מר' משולם פייבש גראס, ביום כב סיוון תרצד.
רבי אברהם חיבר ספר דברי חיים, מוסר באידיש לבני ובנות ישראל, וספר הלכות בית הכנסת ובית המדרש, שניהם בעילום שמו.

בראש ספרו השני, הציב ר' אברהם מצבת זכרון, 'לזכרון עולם, בן יכבד אב ואם, הנני להציב מצבת זכרון להורי. כבוד אאמו"ר עט"ר הצדיק הגדול בתורה ויראה כש"ת מהור"ר משה בהרב ר' שלמה אליעזר זצ"ל בעהמ"ח ספרים 'ידי משה' ו'אוהב מוסר' 'ומענה רך', שנפטר ביום הושענא רבא תרע"ב. ואת אמי הצדקנית מרת חנה בת ר' אברהם אבא, שנפטרה י"ט אלול תרע"ד'.

*    *    *

כאמור, אביו של רבי אברהם, היה הגאון הצדיק ר' משה אראנער, 'הפרוש מאראן'. על שער ספריו נכתב באותיות לועזיות ששם משפחתו הוא לוינסון. בספריו, ישנן הסכמות מגדולי הדור, הרידב"ז, רבי אליהו חיים מייזל אב"ד לודז, ורבי מאיר יונה מסוויסלאץ, רבי מרדכי אב"ד סלאנים, והאריכו בשבחיו.

מלבד בנו ר' אברהם, היתה לו לר' משה בת נוספת ושמה דינה, היא היתה אשת הגאון רבי ניסן בן ציון שמושקוביץ.

ר' ניסן בן ציון, נולד כסלו תרמ"ו לאביו רבי מנחם מאיר בנובהרדוק, ולאמו מרת בריינא נכדת הגאון רבי ראובן אב"ד סילצ'ניק, וממשפחתו של הגאון רבי אליהו חיים מייזל מלודז', ונמסר גם כי היתה מצאצאי הגאון מוילנא. ר' ניסן בבחרותו למד בישיבות מיר וסלבודקה, ומהבחורים הראשונים שנשלחו ליסד את הישיבה בסלוצק. שימש ברבנות בכמה קהילות בליטא, בשנת תרצ"ה עלה לארץ ישראל וכיהן בה כרב בחיפה, נפטר ביום י' אלול תשי"ג, ותורתו נדפסה בספר בנין ציון.

מבניו של רבי ניסן בן ציון, הוא הגאון, רבי מנחם מאיר ציון חבר בית הדין בתל אביב ורב בית הכנסת המרכזי בצפון העיר נפטר תשס"ט, אביו של רבי פרץ ציוני רבה של עפולה.