יום שישי, 13 ביולי 2012

רבי אהרן וולדן - שם הגדולים החדש


הפעם במאמרי, אני מבקש לשים שם ושארית, ליהודי שלא כיהן כרב בישראל, אך העלה שם ושארית להרבה מגדולי ישראל מהדורות הקודמים, בספרו, שם הגדולים החדש ומשכך רואה אני לנכון להביא את זכרו כאן, בין שאר הרבנים, כאשר מלאו היום מאה שנה לפטירתו. כדרכי, אתאר בהמשך את עץ המשפחה שלו, אך תחילה נספר עליו מעט.
רבי אהרן נולד בוורשא, ביום ח' שבט תקצ"ח, לאביו רבי ישעיה נתן וולדן. מגיל צעיר, נמנה על חבורת חסידי רבי מנחם מנדל מקוצק. עסק בלימוד התורה בספרים רבים, והקדיש זמן רב גם לעבודה מחקרית אודות ספרי הקודש ומחבריהם, משכך העמיק גם בביליוגרפיה, ההדיר ספרים רבים והביאם לדפוס. וחיבר גם ספר 'מקדש מעט', ליקוט נרחב על תהילים, [עם 14 הסכמות מגדולי הדור] ועוד ספרים. היה לו גם בית מסחר לספרי ברחוב נאלבקי 32 בוורשא.
ספר שם הגדולים החדש
בשנת תרכ"ה הדפיס את יצירת חייו, הוא ספרו 'שם הגדולים החדש', והוא כעין השלמה לספר שם הגדולים להחיד"א, כאשר מופיעים בו חכמים רבים אשר נפקד מקומם בספרו של החיד"א, והוא מילא אחריו, וכתב את תולדותיהם, אך כמובן שהוסיף גם תולדות של רבנים מתקופת חייו, שחיו אחרי החיד"א, ובפרט גדולי תנועת החסידות בדורותיה הראשונים. ובסך הכל, יש בו ערכים של למעלה מאלף וחמש מאות רבנים, ויש אשר זכרונם נשתמר רק בעקבות הספר. ואצטט את דברי הגאון בעל שואל ומשיב בהסכמתו לספר, "לדעתי זה נקרא חסד של אמת, שעושין עם החיים ועם המתים, כי כמה גדולים אשר לא זכו להפיץ מעיינותם חוצה ולהקים ששם בישראל, וגם אותם אשר שמו אותותם אותות ולפי רוב השנים תמעט ידיעתם שמותם וספרותם... וע"כ האיש אשר מגלה עפר עיניהם ויזכירם בזכרון טוב הוא הוא המחיה אותם מערימת עפרם, ואם לא זכינו לראותם ולהשתעשע אתם דבריהם הם זכרונם שמותם וספרותם."
הספר אזל במהירות, ובשנת תר"ל נדפסה מהדורה שניה, ובשנת תרל"ט מהדורה שלישית, ושוב בשנת תרמ"ב.
שער הספר שם הגדולים החדש מהדורה ראשונה

הערות רבות לספר נדפסו במהלך השנים, ואצטט בקצרה את דבריו של גדול חוקרי היוחסין בדורינו האדמו"ר רבי שלמה אנגלארד מראדזין, "אף כי רוב דבריו נעתקו ממקורות שונים, לא תמיד הקפיד על מקור מוסמך.
ולפעמים גם הוסיף טעויות מדעת עצמו. ביקרוהו על שנמנע לחלוטין מהבאת המקורות, ומ"מ צטטוהו הרבה בשל עממיותו".

רבי אהרן נפטר בעיר קיעלץ ביום כ"ג תמוז תרע"ב, והובא לקבורה בעירו, על קברו נחקק בין היתר, הרב המופלג החסיד המפורסים בתורה ויראת ד', אשר יצק מים על ידי קדוש עליון אדמו"ר הגה"ק מהר"מ מקאצק והגה"ק מהרי"ם מגור, מח"ס שם הגדולים החדש וספרי מקדש מעט על תהלים בחמשה חלקים וספרי שערים המצוינים בכתובים כקש"ת מו"ה אהרן וואלדען מווארשא.
צאצאיו,
רבי משה מנחם וואלדען, אף הוא עסק במחקרי ספר, והדפיס ספרים רבים, ואף לספרו של אביו – שם הגדולים החדש, הוסיף קונטרס הוספות והשלמות בשם 'יכבד אב'.
רבי יצחק מאיר וולדן, נפטר צעיר כבן שלושים ושבע ביום כ"ג כסלו תר"ס לערך. [וראה עוד בזיכרונותיו של רא"י דזובאס].
רבי יוסף אריה לייב וואלדן, הגיה את ספר אבן העוזר, בדפוס ווארשא תרלח.

וזה סדר יחוסו,

  • אביו, רבי ישעיהו נתן וואלדען, נולד בשנת תק"ע לערך, היה מחסידי רבי בונם מפשיסחא, נפטר כ"ג טבת תרל"א. רעייתו מרת פייגה בת ר' זיסקינד. 

מצבתו של רבי ישעיהו נתן וולדן בבית החיים בוורשא

ואלו בניהם האחרים, א. ר' יהודה ולדן, נפטר בוורשא כ"א כסלו תרע"ו. ב. ר' אלכסנדר זיסקינד וולדן נפטר כ"א שבט תרס"ט. ג. ר' יעקב וואלדן, שהיה גם תלמידו של הגאון רבי אליהו גוטמכר מגריידיץ. [ראה מגדולי התורה והחסידות, כד, עמ' מט] נפטר כ"ה תמוז תרפ"ח.
  • אביו, רבי אריה לייב וואלדן.
ר' אריה לייב זה היה חתנו של,
  • ר' יהודה לייב,
  • אביו של ר' יהודה לייב, רבי אהרן אחד מהדיינים בבית הדין הגדול דק"ק פינטשוב, שהביא לדפוס את הספר של זקינו הנזכר.
  • אביו רבי יהודה לייב.
ר' יהודה לייב זה, היה חתנו של,
  • הגאון הגדול החסיד בדורו, רבי עוזר אב"ד קלימנטוב, בעל מחבר ספר אבן העוזר.
  • נכד רבינו הקדוש רבי שלמה לוריא - המהרש"ל.

3 תגובות:

  1. לבנימין, אני שואל שאלה שלא קשורה ליחוס שהבאת, רק בהעדר אפשרות קשר אחר, אני מעלה כאן את שאלתי
    ובכן, סבי ר' יונה זאב צוובנר היה חתנו של ר' חיים מרדכי יהושע דננברג, לפי מה ששמעתי שגר בחברון, ולאחר מכו נסע לאמריקה ושם נפטר וגם טמון שם, היה לו עוד חתן בשם ר' יצחק אייזיק ניסנבוים חמיהם של ר' ישראל נח אייזנבך ור' אלימלך חשין, ור' אהרן זאב למברגר
    וכל היחוס שלו מי היו הוריו, חמיו, מהיכן בא וכדו' עלומים ממני לגמרי, האם יש לך מושג בענין ?
    תוכל לשלוח לי גם באימייל pinchas22154@gmail.com

    בתודה מראש

    השבמחק
  2. השם אלכסנדר זיסקינד בין צאצאי ר' ישעי' נתן נזכר ב' פעמים

    השבמחק