יום שלישי, 29 בנובמבר 2011

ר' דן אונגרישר וחותנו ר' ראובן גרוזובסקי

שלושים יום מלאו לפטירתו של הגאון הגדול רבי דן אונגרישר זצ"ל. כאשר ניסיתי לעשות עבודת מחקר על השורשים של הגאון ר' דן, כמעט ולא מצאתי מאומה. בראיון שנערך עמו לפני כשנתיים בעיתון המחנה החרדי, סיפר כי בצעירותו נסע מגליציה אל האדמו"ר רבי אהרן מבעלז, אולם על עיירת הולדתו, ומקום מוצא משפחתו, מצאתי שתי גרסאות, האחת שנולד בוינה, והשניה שנולד בעיירה ברזשאסטיק שבגליציה, בשתיהן לא מצאתי במקורות הקיימים שום זכר למשפחתו [גם לא מצאתי עיירה בשם ברזשאסטיק]. גם לא במקורות גנאלוגיים אחרים.

רק זאת נודע לנו, ששם אביו היה ר' ירחמיאל אונגרישר, ושם אמו יוכבד. ר' דן היה מתלמידיו המובהקים של הגאון רבי שלמה היימאן, שכיהן כר"מ בישיבות ליטא, ובסוף ימיו באמריקה. בשנת תשי"ז מונה לעמוד בראשות ישיבת בית מדרש עליון, על מקום חותנו הגדול, ועד סוף ימיו במשך חמישים וחמש שנה, הרביץ תורה לאלפים. לפני כחמש עשרה שנים, הקים שלוחה של הישיבה בבני ברק, והיה מגיע לישיבה מעת לעת. כאמור, בג' חשון תשע"ב הלך לעולמו, ומסע לווייתו החל בארצות הברית ונסתיים בהר המנוחות בירושלים.

עץ משפחה מצד הוריו אכן לא מצאנו, אך ננצל הזדמנות זו, לכתוב על משפחת חמיו הגאון הגדול ר' ראובן גרוזובסקי ראש ישיבת בית מדרש עליון ומתיבתא תורה ודעת, זכר צדיק לברכה.

*   *   *

ותחילה נזכיר בקצרה את תולדותיו, ר' ראובן נולד בעיר מינסק בי"א כלסו תרמ"ז, לאביו ר' שמשון גרוזובסקי ולאמו רחל לאה. בצעירותו למד ב'קיבוץ' של צעירים בבית הכנסת 'זבחי צדק' במינסק. בין הבחורים היו גם ר' אהרן קוטלר ור' יעקב קמינצקי, לימים חבריו להרבצת התורה בארצות הברית. אחר מכן, נסע ללמוד תורה בישיבת כנסת ישראל בסלבודקה. שם היה לתלמיד מובהק לראשי הישיבה, הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין, והסבא – רבי נתן צבי פינקל. זמן קצר למד גם בישיבה במיר מפי הגאון רבי אליהו ברוך קמאיי. אחר, חזר לסלבודקא שם למד עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, שאז פוזרה הישיבה ור' ראובן חזר למינסק. אחריו הגיע גם ר' משה מרדכי אפשטיין, ועמו חלק מן התלמידים וכך קיימו את הישיבה בעיר בשנים הראשונות של המלחמה.
בשנת תרע"ט נלקח ר' ראובן לחתן עבור בתו של הגאון הגדול רבי ברוך דוב ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלבודקה, ולימים בקמניץ. [מחרתיים ימלאו 72 שנה לפטירתו. אודות משפחתו של הגרב"ד וחותנו הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן גאב"ד הלוסק נרחיב עוד בעז"ה בהזדמנות אחרת, ונפרסם את אילן היוחסין המשפחתי]. מיד לאחר נישואיו נתמנה לר"מ בישיבה, והיה נקרא הר"מ השני אחרי חותנו הגדול. בשנת תרפ"ח ביקר לראשונה באמריקה, כאשר נסע עם חותנו לאסוף כספים לישיבה, [תיאור מימים אלו, ניתן לקרוא בספר הנפלא 'הכל לאדון הכל', אודות הצדיק רבי יעקב יוסף הרמן] כאשר נפטר חותנו בראשית שנת ת"ש, נתמנה ר' ראובן על מקומו לכהן כראש הישיבה דקמניץ, שבאותם ימים היתה בוילנא. עד סוף חורף תש"א הוסיפה הישיבה עוד להתקיים, או אז פיזרו השלטונות את תלמידי הישיבה לכל עבר, ור' ראובן נסע דרך יפן לאמריקה. בבואו נתמסר לעבודת ההצלה, להציל את בני הישיבות שנשארו ברוסיה, ובהם תלמידיו, תלמידי ישיבת קמניץ.


בחורף תש"ה, נתמנה ר' ראובן לשמש כראש ישיבה במתיבתא 'תורה ודעת', ולמנהיג הכולל 'בית מדרש עליון' שבניו יורק. אחר כן, נתמנה כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באמריקה, ולימים נתמנה אף כיושב ראש המועצה. היה בדעתו לעלות לארץ ישראל, ולהחזיר עטרת ישיבת קמניץ ליושנה, גיסיו הרבנים שהקימו את הישיבה בירושלים, נעזרו בו בגיוס הכספים הדרושים. אולם מסיבות אחדות, נמנע ממנו להגשים את רצונו, ולעלות בעצמו לירושלים.


יום חמישי, 24 בנובמבר 2011

הגאון הצדיק ר' מנחם מנדל מנדלסון מקוממיות


המושב קוממיות התעטף הבוקר באבל עם היוודע דבר פטירתו של הגאון הצדיק רבי מנחם מנדל מנדלזון רבו של הישוב.
מאז פטירת אביו הגאון רבי בנימין מנדלזון, מילא ר' מנחם מנדל את מקומו כגאב"ד קוממיות במשך למעלה משלושים שנה. ואף המשיך את דרכו בחיזוק קיום מצוות השמיטה כהלכתה.
לפני ימים אחדים לקה באירוע מוחי, ואושפז בבית חולים להתאוששות, הלילה הלך לעולמו. והוא בן כשבעים וארבע שנים.

עשיתי עבודה על השורשים של ר' מנחם מנדל, והנה עץ משפחה שלו
אביו כאמור, היה הגאון רבי בנימין מנדלזון, נולד בשנת תרס"ד בעיר פלאצק, בבית של חסידי אלכסנדר. למד בישיבה בעיר שעמדה בראשות אביו. נשא לאשה את מרת מרים, [היא נפטרה צעירה, ונשא אחר כך אשה שניה מרת רחל] בת ר' אהרן משה חיימוביץ מבודז'אנוב, ועבר לגור שם בעיר ואף יסד בה ישיבה לבחורים. התקרב אל האדמו"ר בעל האמרי אמת מגור, והיה מעורה רבות בחיי היהדות וחינוך הכשר של בני ובנות ישראל. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל, ונתמנה לכהן כרב הישוב 'כפר אתא', [לימים קרית אתא], בשנת תשי"ב, נתמנה על פי עצת החזון איש לכהן כרב המושב קוממיות, עד לפטירתו כ"ד אייר תשל"ט. צאצאיו מזיווגו הראשון, מרת חנה דבורה אשת ר' יעקב קליין, ור' מנחם מנדל מנדלזון דנן.

אביו, ר' מנחם מנדל מנדלזון מחסידי אלכסנדר, נולד בשנת תרי"ט, בשנת תרל"ו נשא לאשה את מרת חנה דבורה למשפחת קריינקר, היתה מצאצאי הגאון רבי משה מזאלושין בעל המשפט צדק. כיהן כראש ישיבה בפלוצק. נפטר לפני שנת תרצ"ז, שאז נולד נכדו שנקרא על שמו.

אביו, כפי הנראה ר' יעקב חיים מנדלסון, זוגתו מרת איטה למשפחת פיטמאן.


ר' אהרן משה חיימוביץ הנ"ל, היה בנו של,
ר' מרדכי חיימוביץ מבודזאנוב, נפטר בשנת תר"ם, וזוגתו [השניה] מרת חנה תרצה לבית כהן.

משפחת חותנו
רבי מנחם מנדל מנדלזון גאב"ד קוממיות זצ"ל, נשא לאשה את מרת בילא חיה [נפטרה כ"א אב תשנ"א] בתו של הרה"צ רבי יוסף מאיר פולק ראש ישיבת שומרי אמונים בבערגסאז, אודות יחוס משפחתו כבר הרחבנו בארוכה, לפני כחודשיים בעת שמלאו חמש שנים לפטירת גיסו האדמו"ר רבי אברהם פולאק מבערגסאז. את עיקר יחוסו מעלה בקודש, לשושלות אדמורי ספינקא, זידיטשויב, בעלז, ראפשיץ ומעלה בקודש עד אל הבעל שם טוב. אך ישנם כמה חלקים ביחוס משפחה זו, שלא הזכרנו בפעם הקודמת, להלן על חלק אחד מהם.


*  *  *

האברך - רבי אהרן מאיר פרידלנדר מבאלחוב
הזכרנו במאמר על האדמור מברגסאז, את זקן זקינו הרה"ק רבי צבי הירש לאבין שכיהן כאדמו"ר מזידיטשויב בסטרי. אך לא פירטנו אודותיו, ולא הזכרנו את חותנו. ובכן, הוא נשא לאשה את מרת ליבא צביה בת הרה"ק רבי אהרן מאיר פרידלנדר מבאלחוב בעל ספר 'האברך' על תהילים.


יום ראשון, 20 בנובמבר 2011

בני שלשים, רבי יוסף רוטנברג מקאסאן


היום מלאו מאה שנה לפטירתו של הרה"ק רבי יוסף רוטנברג מקוסון, בעהמ"ח 'בני שלשים'. במאמר זה, נזכיר בקצרה את תולדותיו ונפרט את עץ משפחה של אדמורי קוסון שנסתעף ממנו.

רבי יוסף נולד בעיר העליטש בבית זקינו, ביום ג' אב תרי"ג. להוריו צבי וחיה דרעזיא. היה תלמידם של דודו הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב, ושל בעל הדברי חיים מצאנז, ונסע לאדמורים רבים אחרים, ביניהם גם ש"ב רבי אליעזר צבי מקאמרנא. בהיותו בן שתים עשרה אירס את מרת שרה יטל בת הרה"ק רבי משולם פייש הלוי מטאהש. ולאחר שלש שנים נישאו, ובתחילה גרו בטאהש סמוך לחותנו. לאחר פטירת חמיו נתקבל כרב על מקומו, משם עבר לכהן ברבנות בניר-מאדע, ובשנת תרנ"ד הגיע לדעברצין, ובסוף קבע מושבו בקוסון. זוגתו מרת שרה יטל נפטרה ח' חשון תרע"א. והוא נפטר כאמור, ביום כ"ג חשוון תרע"ב לפני מאה שנים בדיוק.
 בברית אביו קרא לו יוסף, וכשסבל מרדיפות, הוסיף לשמו אות ה' לשמירה, ומאז נקרא יהוסף. בספרו בני שלשים, יש כמה חלקים של דרות שדרש, 'יד יוסף' דרשות לשבת הגדול, 'דברי יוסף' דרשות לשבת שובה, 'עדות ביהוסף' מוסר והתעוררות לימים נוראים.
שער הספר בני שלשים

להלן נפרט כיצד היה נכדו של הרבי בעל עטרת צבי מזידיטשויב, הרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז אמר על רבי יוסף, "יש לו - לנכדו של הרבי, מוח כהרבי, והיה עתיד להגיע למדרגתו של הרבי, רק שלא היו לו רביים כהרבי וגם כי בארץ מגוריו [הונגריה] אינם מבינים בטיב רבי".

וכעת נציג עץ משפחה של שושלת אדמורי קוסון

צאצאיו של רבי יוסף הם:
  • הרה"ק רבי חיים שלמה רוטנברג מקוסון. בעל ה'שמועה טובה'. זוגתו הרבנית מרת רייצא בת הרב הקדוש רבי אשר ישעיה רובין מקולבסוב נכד ראפשיץ. בצעירותו היה אב"ד ניר-אדאני חמש עשרה שנים, משנת תרע"א בא לכהן כאב"ד בעיר קאסאני, ואחר שנפטר אביו שימש גם כאדמו"ר שם, נפטר ו' טבת תר"פ בקוסון. צאצאיו. א. ר' משה שמואל רוטנברג אדמו"ר מקוסון. ב. הינדא נפטרה צעירה. ג. מינדל אשת דודה ר' ישראל צבי רוטנברג דלהלן. ד. ר' יחיאל רוטנברג נפטר צעיר בשנת תרפ"ח. ה. מר'ת רחל מלכה אשתו השניה של דודה ר' ישראל צבי הנ"ל. ו. מרת חיה דרעזיא אשת רבי יואל צבי ראטה אב"ד טיסא סלקא, היא נהרגה בשואה והוא נפטר י"ז ניסן תשי"ח. ז. מרת שרה ינטל אשת ש"ב ר' יהודה דב רוטנברג.
  • רבי משה שמואל רוטנברג, חתן ר' בן ציון פיש מבארשא, מצאצאי בעל קונטרס הספיקות כיהן כאדמו"ר מקוסון בקליינוורדיין, נפטר באמריקה ט"ז אייר תש"ו. וזוגתו מרת שרה דבורה זיסל נפטרה י"ד אדר א' תשי"ז. צאצאיו. א. ר' פנחס שלום רוטנברג, בקליינוורדיין ובסוף ימיו באמריקה, נפטר כ"ד תמוז תשכ"ו. ב. ר' שלמה אליעזר רוטנברג, זוגתו מרת חיה בת הגאון רבי שמעון גרינפלד אב"ד סעמיהאלי. נהרגו כ"ג אייר תש"ד, הי"ד. ג. ר' אפרים אשר רוטנברג רב בלוס אנג'לס. ד. ר' יהודה דב רוטנברג הנ"ל. ה. מרת חיה דרזיא אשת ש"ב ר' יחיאל בר חיים שלמה רוטנברג.

יום שישי, 18 בנובמבר 2011

הרב שך - עדכון


אילן היוחסין שפרסמתי במאמרי על הרב שך היה קטן ומצומצם מאד.


על פי הוספות רבות שקבלתי, בין בתגובות כאן בבלוג, ובין בתגובות במייל, ערכתי מחדש את המאמר על משפחתו של הרב שך, ואני ממליץ גם למי שקרא אותו כבר, לשוב ולקרוא מחדש, יש בו פרטים רבים שלא ידעתי קודם לכן.


ובזאת אני מודה לכל אלו שהוסיפו מידיעותיהם, הן על משפחת שך, והן על משפחת לויטן.


שבת שלום ומבורך לכל קוראי הבלוג ומחפשי שורשים באשר הם.

יום שני, 14 בנובמבר 2011

הרב שך - עשר שנים לפטירתו

בימים אלו נמלא עשור להסתלקותו של רשכבה"ג, הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך, בהזדמנות זו כדרכנו, נתמקד בעץ המשפחה שלו, שחלקים ממנו כבר הוזכרו כאן בעבר, נוסיף ונפרט כאן את הידוע על משפחתו.
 
רבי אלעזר מנחם מן שך, נולד בעיירה וואבוילניק הליטאית, להוריו ר' אפרים עזריאל שך, ובת שבע לבית לויטן.


על משפחת אביו, כמעט ולא נודע לנו, בספרים לא מצאנו איזכור למשפחה זו. רק מעט על פי רשימות פרענומעראנטן [שחלקם כבר נתפרסמו בספר על הרב שך, בשם ידידי חוקר יוחסין המפורסם, ר' יהודה אהרן הורוביץ], ועל פי רשימות הממשלה הליטאית.

ואלו הדברים העולים מתוך הרשימות,

אביו של הרב שך - ר' אפרים עזריאל נולד בעיר פומפיאן הסמוכה, בכ"ט סיוון תרכ"ה, [הרושמים רשמו שמשפחתו מוואבולניק, והברית נערכה על ידי ר' הירש זק]. לאחר שנשא את מרת בת שבע, נולדו להם כמה וכמה ילדים: א. שרגא פייביש נולד תרנ"ד, ב. ישראל מאיר נולד תרנ"ו, ג. אלעזר מן נולד תרנח, ד. הענא נולדה תרס, נפטרה ד' ניסן תרצ"ב. ר' עזריאל היה עגלון, נפטר תוך כדי ניתוח בבית חולים, ביום י"ט תשרי תרפ"ז, ולמחרתו נקבר בבית הקברות היהודי בפוניבז. זוגתו מרת בת שבע נפטרה ט' תשרי ת"ש.

אביו, ר' אשר שך, מופיע ברשימת משלמי המיסים מוובולניק בשנת 1892 ו1899. זוגתו מרת דבורה בת ר' זונדל. היו להן לפחות שני בנים ובת אחת, עזריאל הנ"ל ואלעזר מן שנולד תר"ל, ונפטר בהיותו בן 8. והבת נחמה מינדל נולדה תרל"ו.

אביו ר' אלעזר שך, נראה שהוא המופיע במפקד משנת תקצו, כתושב בביתו של אליהו בלוך. על פי האמור, שם אשתו ליבע.

אביו ר' וולף שך, נפטר כנראה בקיץ תקע"ו.

אביו ר' עזריאל.

הרב שך
בספר 'פרי אשל' שחיבר רבי שלום אלחנן לוי [יפה] מוואבאלניק, ונדפס בווילנא תרל"ז, מופיעים כמה פרענומעראנטן מהעיר. בהם גם של בני משפחת שך, ר' עזריאל בר' אליעזר מן. ברשימה המופיע בסוף ספר 'גן נעול', וילנא תרלד, מופיע ר' אליעזר ב"ר מאיר שאך. גם בספר אהבת חסד של החפץ חיים, מופיעים מוואבולניק, ר' אלי' ב"ר אליעזר מן, ר' עזריאל ב"ר יקותיאל, ור' יהושע דוד ב"ר עזריאל.


 משפחת לויטן


אמו של הרב שך, מרת בת שבע, היתה בתו של הרב ישראל מאיר הלוי לויטן מפומפיאן. לא ידוע הרבה על אבותיו, ואף לא על קורותיו של ר' ישראל מאיר. בנו בספר אהלי יעקב, קורא לו הרב הגאון הצדיק. אביו של ר' ישראל מאיר היה ר' שרגא פייביש בן ר' משה בן ר' ישראל, ואשתו של ר' ישראל מאיר היתה מרת שרה הענא. ר' ישראל מאיר נפטר בפומפיאן טו חשוון תרנד בהיותו בן 56 שנים.

צאצאיו של ר' ישראל מאיר, מפארים אילן יוחסין זה, הם כיהנו ברבנות בליטא ובאמריקה, ונתפרסמו בעולם התורה.

יום שלישי, 8 בנובמבר 2011

רבי נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר זכר צדיק לברכה

האצבעות ממאנות לכתוב, את הבשורה המרה והנוראה, איך הושברנו ברגע אחד, כאשר הגיעה הידיעה המרה, על הסתלקותו של הגאון הגדול הצדיק, רבינו נתן צבי פינקל ראש ישיבות מיר.

הלב בוכה ומסרב להאמין, כיצד נסתלק גדול מחזיקי התורה בדורנו.

הגאון רבי נתן צבי פינקל זצ"ל

מוקדם עדיין לכתוב, כאשר המיטה עדיין מונחת, והמת טרם נספד ולווה בכבוד הראוי לו ולתורתו.
מי יורנו דרך בלימוד בהבנת הסוגייא בחילוקי שיטות הראשונים.
מי יורנו הנהגת חיים, כאשר לא יהיו יותר וועדים ביום שישי בצהריים.

גם לשבעים שנה בחיי העולם הזה, לא זכה רבינו, כאשר נסתלק בגיל 69, אך עשרים השנים האחרונות בהם עמד בראשות הישיבה שקולים הם כנגד מאות ואלפי שנים.

מחלתו הנוראה שתקפתו בכל השנים הללו בהם היה עטרה לראשנו, היתה מרפה כל אחד מעשייה, אך רבינו, לא די שלא נשאר לשכב במיטת חוליו, אלא הוסיף והגביר חילים לתורה, ופיתח את הישיבה כפי שלא היתה מעולם, מסר שיעורים עד כלות הכוחות ממש.

עם כל טרדותיו הרבות, בהנהלת הישיבה בפועל, ובמסירת השיעורים הרבים, לא נמנע מלהתייחס לכל אחד מהתלמידים הרבים, כאילו הם יחידים, וכאשר היה בחור יתום בישיבה היה ראש הישיבה מקרבו כאילו הוא בנו ממש.

ואת כל היחידים הללו, איחד ראש הישיבה באחדות נפלאה, וזה היה אחד מן הדברים שהיה חוזר עליהם השכם והערב, בכל פעם שדיבר באזני בני הישיבה, שהעיקר הוא להיות באחדות, כאיש אחד בלב אחד, כל לומדי הישיבה, ישראלים וחוצניקים, ליטאים וחסידים, כולם כאחד.

יחיד היה הראש ישיבה, ואין מי שידמה לו, בכח הרצון העל אנושי כמעט. וממנו יכולים כולם ללמוד, כיצד אפשר להכניע את הגוף, ולהתגבר על כל המכשולים.

יחוס משפחתו בקצרה

ראש הישיבה ר' נתן צבי, היה בן ר' אליהו מאיר פינקל, בן הגאון הצדיק רבי אברהם שמואל פינקל משפיע רוחני דישיבת חברון, בנו של הסבא מסלבודקא רבי נתן צבי פינקל, בן ר' משה פינקל, בן אייזיק.

רבי אברהם שמואל פינקל היה חתן רבי יהודה החנוכי גאב"ד טשעכנאווצי.

ר' נתן צבי, היה חתן שאר בשרו הגאון רבי בנימין ביינוש פינקל ראש ישיבת מיר, בן הגאון הגדול ר' אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר, בנו של הסבא מסלבודקא רבי נתן צבי פינקל, ומעלה בקודש.


יום ראשון, 6 בנובמבר 2011

חתניו ממשיכי דרכו של ר' אליעזר שולביץ

רבי אליעזר שולביץ שריד תלמידי היראה של רבינו ישראל סלנטר, הקים את הישיבה בלומזא, ואת הישיבה בפתח תקווה. במאמר הקודם הצגנו עץ משפחה של רבי אליעזר שולביץ, הזכרנו את מה שנודע על אבותיו ואת בניו. במאמר זה נספר על צאצאיו הנוספים.

חתני רבי אליעזר נתפרסמו יותר מבניו, הם שימשו בהנהגת הישיבה עוד בחייו, וכל שכן לאחר מותו. ואלו הם.

א. חתנו הבכור הוא הרב הגאון רבי יחיאל מרדכי גורדון זצ"ל. ראש ישיבות לומזא ובעל מחבר ספר 'נתיב ים'. על בית הוריו, אביא כאן ציטוט קצר מתוך יומנו של הרב גורדון עצמו, על פי צילומו שהובא במאסף ישורון כרך יט.
ביום ה' תשרי תרמג נולדתי לאבי הרב ר' משה אהרן גארדאן [נפטר יח אב תרפט בבאסטאן] בן הרב שניאור אברהם שנקרא שובאוץ בן ר' יחיאל בעיר קטנה הסמוכה לשטאקלישאק שמה זובאשץ. אבי הי' לו שלשה אחים, הם ר' דוד שובאוויץ שדר במערנץ ור' יצחק מיכל שדר בברייזוביץ בוואלין, ור' לייב שובאווץ שדר בווילנא, ושני אחיות, לאה שהיתה אשת ר' פסח רופא .. שדרה בוואשילישאק הסמוכה לטראק, ואחותה שרה אשת ר' צמח פאטאשעק[?] שדרו בטראק ושם נפטרה.
והנה אבי הי' חתן ר' צבי הירש ליפסקי וזקנתי שמה וויטא, דרו בכפר מארקושצישאק סמוך לטראק. זקנתי נפטרה בווילנא כמדומה לי בשנת תרנב או תרנא. אחי זקנתי הי' ר' אברהם דוד כץ נכבד בווילנא נפטר בארץ ישראל. ואחי' ר' חיים כץ ור' אליעזר כץ כולם דרו בווילנא.
ושקמתי אמי היקרה הטובה בנשים שמה דבורה בת ר' צבי(ליפסקי), היא היתה טובת לב מאד וכל מגמתה הי' שאתגדל לת"ח ועם כל הגעגועים שלחה אותי עוד בהיותי צעיר ללמוד, נפטרה בחצי ימי' בשנת תרעא בחודש חשון בעשרים לחודש לדאבון לבבינו אחר מחלה ממושכה ואבי היה אז באמעריקא. אמי היה שנות בערך ארבעים ושש, היתה צנועה וטוב לב, ויר"א ילדה לאבי חמשה בנים. ... אחי אליעזר יצחק אחי שניאור אברהם, אחי יעקב זה מת צעיר בערך יח שנים[?] וחי הצעיר ר' אליו[?] יוחנן[?] ושלש בנות, אחותי שרה לאה ואחותי מלכה ואחותי פעסיא איטא.
ר' יחיאל מרדכי, נשא את מרת צירל לאה בת רבי אליעזר בכסלו תרס"ה, אך לאחר שנה היא נפטרה בראש חודש טבת תרס"ו, ור' יחיאל מרדכי נשא בשנית את אחותה מרת איידל דבורה, היא ילדה לו את ילדיו דלהלן, ונפטרה ו' שבט תרפ"ט.

הרב גורדון היה מתלמידיו של הסבא מסלבודקה, בצעירותו נתפרסם בשם "ר' מוטל טרוקער" - "העילוי מטרוק". הוא נשא בעול הישיבה בלומזה, ובפתח תקווה, וומלבד מסירותו הרבה לתלמידים, אף היה נוסע לאמריקה לגייס כספים עבור הישיבה. זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, כשהישיבה שקעה בחובות עצומים והייתה נתונה במצוקה שוב נחלץ הרי"מ לעזרתה ונסע פעם נוספת לארצות הברית. נסיעה זו הצילה את חייו, כאשר בפרוץ המלחמה הוא נשאר בארצות הברית, וניצל מהגורל המר של הישיבה ומשפחתו שנהרגו בשואת יהודי אירופה.

בסוף ימיו עלה לארץ ישראל, והצטרף שוב לישיבת לומזא בפתח תקווה. בזיווג שלישי נשא את מרת חוה בת ר' שמואל יעקב פוגלמן, מגזע הלבוש, היא נישאה לאחר פטירתו לגאון רבי יחזקאל אברמסקי. הרב גורדון נפטר י"ג טבת תשכ"ה. את תורתו הדפיס בספר נתיב ים, ולאחר פטירתו הודפס חלק שני מספר זה.