יום רביעי, 4 במאי 2011

יחוסו וצאצאיו של רבי עזריאל אב"ד קובנא

אחד מרבניה הראשונים של העיר קובנא, היה רבי עזריאל במוהר"י, [כפי הנראה שם אביו יהודה]. יתכן שהוא אף היה הרב הראשון של העיר, מאז נוסדה שם הקהילה היהודית לפני קרוב לשלש מאות שנה. קובנא היתה אז עיר קטנה בגליל הוראדנא, שהיתה עיר גדולה וותיקה. לכן בספרי רבני דורו, מוזכר רבי עזריאל בתואר "אבד"ק קאווני בגליל עליון דק' הוראדני". התכתב בהלכה, עם מחותנו רבי שמואל בן ר' אלקנה ממיטאווי, והובאו הדברים בספרו 'מקום שמואל'.
רבי עזריאל היה מצאצאי הגאון רבי משולם פייבוש אב"ד וילנא שבסוף ימיו עלה לירושלים, אודות משפחתו וצאצאיו כבר הארכנו, כאשר כתבנו על עץ משפחה של הגאון רבי יוסף זונדל סלנט.
ר' יוסף לעווינשטיין מסעראצק, קבע בספרו 'דור ודור ודורשיו', כי ר' עזריאל נפטר בשנת תק"ח.

רבי עזריאל היה חתנו של הגאון רבי אריה לייב אלטשולר בן רבי יעקב אלטשולר בן הגאון ר' נפתלי אלטשולר, מחבר ספר 'אילה שלוחה' על הנ"ך וספר 'אמרי שפר' דרשות. ומסופר, כי בידי ר' אריה לייב אלטשולר היתה "אגרת יחס משפחתינו עד דוד המלך ע"ה", וכן היו אצלו גם כתבי יד רבים מאבות משפחת אלטשולר, והיתה הקפדה בין בני המשפחה בשבועה, להוריש את הכתבים דוקא לבנים, ולא לבנות. על מנת שכתב היחס והחיבורים ישארו בידי נושאי שם המשפחה אלטשולר, וכאשר נפטר ר' אריה לייב, לא היו בניו בעיר, ובנתיים העבירו את כל הכתבים לידי חתנו ר' עזריאל אב"ד קאוונא, ואולם למרבה התדהמה, למחרת אותו יום, כל הכתבים התפוררו כולל מגילת היוחסין, עד שנעשו ממש כקמח, והבינו כולם, שהוא מפני שעברו על השבועה, שהשביעום אבותיהם להעביר את הכתבים לידי הבנים.

רבי עזריאל היה אביו של רבי יהודה לייב זיו, שכיהן כאב"ד פלונגיאן שנים רבות. בשנת תקמ"ב כבר חתם בפנקס שקוד כאב"ד פלונגיאן, ובכ"ו אדר תקצ"ה הסכים על הדפסת ש"ס וילנא, ובהתאם לגילו, כינוהו אז המדפיסים בתואר "הישיש". ר' יהודה לייב כיהן גם כאב"ד בקראז ובק"ק טעלז במדינת זאמוט.


בנו של רבי יהודה לייב וממלא מקומו היה רבי גרשון מנדל זיו, אחר פטירת אביו נתמנה על מקומו לאב"ד בפלונגיאן, ואחר כך הלך משם לק"ק טבריג, שם כיהן עד יום פטירתו בשנת תר"ס. מדברי תורתו והוראותיו בהלכה, הובא בספר מגן שאול, לרבי שאול קצנלבוגן אב"ד שילעל, ונראה כי רבי שאול היה תלמידו של ר' גרשון מנדל. ר' גרשון מנדל אף נזכר באחת מאיגרותיו של רבי ישראל מסלנטר, [אגרות ומכתבים, סה].

צאצאיו של רבי גרשון מנדל זיו הם,
א. רבי עזריאל זיו אב"ד בירז. התכתב בהלכה עם הגאון רבי מרדכי רבינר אב"ד בויסק, ובאו הדברים בכתובים בשו"ת שלו 'גדולת מרדכי', סימנים כ"א, כ"ב, כ"ג, כ"ד. [ישנה השערה, כי הוא היה נשוי למרת רייזל בתו של ר' יששכר בער אחי הגאון מוילנא, איני בטוח בנכונות השערה זו]. בימיו החלה גזירת הקנטוניסטים, החלת חוק גיוס חובה על היהודים, ומספרים כי מרוב צערו על גזירה זו, נפטר בגיל צעיר יחסית.
ב. רבי משה זיו אב"ד שאוויל וקרייזבורג, בעהמ"ח 'מחשבת משה'. אביו של הגאון רבי זאב וואלף זיו דיין דק"ק קובנא. ר' זאב, היה חתנו של רבי צביה הירש לונץ משאוויל, וחותנו של רבי משה יעקב הלוי זבדיה בעהמ"ח 'מעיין גנים' על התורה. בן נוסף של ר' משה, הוא ר' בן ציון יהודה ליב גרשוני זיו מילידי שאוועל מיושבי ריגה, הנקרא ר' בן ציון פאנדלער, הוא הדפיס את הספר של אביו.

עוד אחד מצאצאיו של ר' עזריאל הוא, ר' מנחם מנדל זיו שהיה שוחט ובודק בק"ק ראסיין והגיד שם שיעור ש"ס לבעלי בתים. נפטר שם ב' דשבועות תרס"ב.

פרטים נוספים על משפחה זו, נמצאים במגילת היוחסין שנדפסה בספר שם אבותינו, ושם היא נקראת מגילת יוחסין של משפחת גינצבורג, אומנם, עיקר מגילת יוחסין זו, אינו עוסק במשפחת גינצבורג, אלא במשפחות אחרות, ועוד חזון למועד. לענין משפחת זיו, היות והצילום המופיע בספר שם אבותינו קטוע בראשו, קשה לדעת בדיוק את הפרטים המדוייקים, לכן אני פונה בבקשה אל מי שיש בידו העתק יותר ברור ממגילת יוחסין זו, לשלוח אלי את ההעתק, על מנת שאוכל לברר היטב את תולדות המשפחה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה