אחד מרבניה הראשונים של העיר קובנא, היה רבי עזריאל במוהר"י, [כפי הנראה שם אביו יהודה]. יתכן שהוא אף היה הרב הראשון של העיר, מאז נוסדה שם הקהילה היהודית לפני קרוב לשלש מאות שנה. קובנא היתה אז עיר קטנה בגליל הוראדנא, שהיתה עיר גדולה וותיקה. לכן בספרי רבני דורו, מוזכר רבי עזריאל בתואר "אבד"ק קאווני בגליל עליון דק' הוראדני". התכתב בהלכה, עם מחותנו רבי שמואל בן ר' אלקנה ממיטאווי, והובאו הדברים בספרו 'מקום שמואל'.
רבי עזריאל היה חתנו של הגאון רבי אריה לייב אלטשולר בן רבי יעקב אלטשולר בן הגאון ר' נפתלי אלטשולר, מחבר ספר 'אילה שלוחה' על הנ"ך וספר 'אמרי שפר' דרשות. ומסופר, כי בידי ר' אריה לייב אלטשולר היתה "אגרת יחס משפחתינו עד דוד המלך ע"ה", וכן היו אצלו גם כתבי יד רבים מאבות משפחת אלטשולר, והיתה הקפדה בין בני המשפחה בשבועה, להוריש את הכתבים דוקא לבנים, ולא לבנות. על מנת שכתב היחס והחיבורים ישארו בידי נושאי שם המשפחה אלטשולר, וכאשר נפטר ר' אריה לייב, לא היו בניו בעיר, ובנתיים העבירו את כל הכתבים לידי חתנו ר' עזריאל אב"ד קאוונא, ואולם למרבה התדהמה, למחרת אותו יום, כל הכתבים התפוררו כולל מגילת היוחסין, עד שנעשו ממש כקמח, והבינו כולם, שהוא מפני שעברו על השבועה, שהשביעום אבותיהם להעביר את הכתבים לידי הבנים.
רבי עזריאל היה אביו של רבי יהודה לייב זיו, שכיהן כאב"ד פלונגיאן שנים רבות. בשנת תקמ"ב כבר חתם בפנקס שקוד כאב"ד פלונגיאן, ובכ"ו אדר תקצ"ה הסכים על הדפסת ש"ס וילנא, ובהתאם לגילו, כינוהו אז המדפיסים בתואר "הישיש". ר' יהודה לייב כיהן גם כאב"ד בקראז ובק"ק טעלז במדינת זאמוט.
בנו של רבי יהודה לייב וממלא מקומו היה רבי גרשון מנדל זיו, אחר פטירת אביו נתמנה על מקומו לאב"ד בפלונגיאן, ואחר כך הלך משם לק"ק טבריג, שם כיהן עד יום פטירתו בשנת תר"ס. מדברי תורתו והוראותיו בהלכה, הובא בספר מגן שאול, לרבי שאול קצנלבוגן אב"ד שילעל, ונראה כי רבי שאול היה תלמידו של ר' גרשון מנדל. ר' גרשון מנדל אף נזכר באחת מאיגרותיו של רבי ישראל מסלנטר, [אגרות ומכתבים, סה].
צאצאיו של רבי גרשון מנדל זיו הם,
עוד אחד מצאצאיו של ר' עזריאל הוא, ר' מנחם מנדל זיו שהיה שוחט ובודק בק"ק ראסיין והגיד שם שיעור ש"ס לבעלי בתים. נפטר שם ב' דשבועות תרס"ב.
פרטים נוספים על משפחה זו, נמצאים במגילת היוחסין שנדפסה בספר שם אבותינו, ושם היא נקראת מגילת יוחסין של משפחת גינצבורג, אומנם, עיקר מגילת יוחסין זו, אינו עוסק במשפחת גינצבורג, אלא במשפחות אחרות, ועוד חזון למועד. לענין משפחת זיו, היות והצילום המופיע בספר שם אבותינו קטוע בראשו, קשה לדעת בדיוק את הפרטים המדוייקים, לכן אני פונה בבקשה אל מי שיש בידו העתק יותר ברור ממגילת יוחסין זו, לשלוח אלי את ההעתק, על מנת שאוכל לברר היטב את תולדות המשפחה.
רבי עזריאל היה מצאצאי הגאון רבי משולם פייבוש אב"ד וילנא שבסוף ימיו עלה לירושלים, אודות משפחתו וצאצאיו כבר הארכנו, כאשר כתבנו על עץ משפחה של הגאון רבי יוסף זונדל סלנט.
ר' יוסף לעווינשטיין מסעראצק, קבע בספרו 'דור ודור ודורשיו', כי ר' עזריאל נפטר בשנת תק"ח. רבי עזריאל היה חתנו של הגאון רבי אריה לייב אלטשולר בן רבי יעקב אלטשולר בן הגאון ר' נפתלי אלטשולר, מחבר ספר 'אילה שלוחה' על הנ"ך וספר 'אמרי שפר' דרשות. ומסופר, כי בידי ר' אריה לייב אלטשולר היתה "אגרת יחס משפחתינו עד דוד המלך ע"ה", וכן היו אצלו גם כתבי יד רבים מאבות משפחת אלטשולר, והיתה הקפדה בין בני המשפחה בשבועה, להוריש את הכתבים דוקא לבנים, ולא לבנות. על מנת שכתב היחס והחיבורים ישארו בידי נושאי שם המשפחה אלטשולר, וכאשר נפטר ר' אריה לייב, לא היו בניו בעיר, ובנתיים העבירו את כל הכתבים לידי חתנו ר' עזריאל אב"ד קאוונא, ואולם למרבה התדהמה, למחרת אותו יום, כל הכתבים התפוררו כולל מגילת היוחסין, עד שנעשו ממש כקמח, והבינו כולם, שהוא מפני שעברו על השבועה, שהשביעום אבותיהם להעביר את הכתבים לידי הבנים.
רבי עזריאל היה אביו של רבי יהודה לייב זיו, שכיהן כאב"ד פלונגיאן שנים רבות. בשנת תקמ"ב כבר חתם בפנקס שקוד כאב"ד פלונגיאן, ובכ"ו אדר תקצ"ה הסכים על הדפסת ש"ס וילנא, ובהתאם לגילו, כינוהו אז המדפיסים בתואר "הישיש". ר' יהודה לייב כיהן גם כאב"ד בקראז ובק"ק טעלז במדינת זאמוט.
בנו של רבי יהודה לייב וממלא מקומו היה רבי גרשון מנדל זיו, אחר פטירת אביו נתמנה על מקומו לאב"ד בפלונגיאן, ואחר כך הלך משם לק"ק טבריג, שם כיהן עד יום פטירתו בשנת תר"ס. מדברי תורתו והוראותיו בהלכה, הובא בספר מגן שאול, לרבי שאול קצנלבוגן אב"ד שילעל, ונראה כי רבי שאול היה תלמידו של ר' גרשון מנדל. ר' גרשון מנדל אף נזכר באחת מאיגרותיו של רבי ישראל מסלנטר, [אגרות ומכתבים, סה].
צאצאיו של רבי גרשון מנדל זיו הם,
א. רבי עזריאל זיו אב"ד בירז. התכתב בהלכה עם הגאון רבי מרדכי רבינר אב"ד בויסק, ובאו הדברים בכתובים בשו"ת שלו 'גדולת מרדכי', סימנים כ"א, כ"ב, כ"ג, כ"ד. [ישנה השערה, כי הוא היה נשוי למרת רייזל בתו של ר' יששכר בער אחי הגאון מוילנא, איני בטוח בנכונות השערה זו]. בימיו החלה גזירת הקנטוניסטים, החלת חוק גיוס חובה על היהודים, ומספרים כי מרוב צערו על גזירה זו, נפטר בגיל צעיר יחסית.
ב. רבי משה זיו אב"ד שאוויל וקרייזבורג, בעהמ"ח 'מחשבת משה'. אביו של הגאון רבי זאב וואלף זיו דיין דק"ק קובנא. ר' זאב, היה חתנו של רבי צביה הירש לונץ משאוויל, וחותנו של רבי משה יעקב הלוי זבדיה בעהמ"ח 'מעיין גנים' על התורה. בן נוסף של ר' משה, הוא ר' בן ציון יהודה ליב גרשוני זיו מילידי שאוועל מיושבי ריגה, הנקרא ר' בן ציון פאנדלער, הוא הדפיס את הספר של אביו.
עוד אחד מצאצאיו של ר' עזריאל הוא, ר' מנחם מנדל זיו שהיה שוחט ובודק בק"ק ראסיין והגיד שם שיעור ש"ס לבעלי בתים. נפטר שם ב' דשבועות תרס"ב.
פרטים נוספים על משפחה זו, נמצאים במגילת היוחסין שנדפסה בספר שם אבותינו, ושם היא נקראת מגילת יוחסין של משפחת גינצבורג, אומנם, עיקר מגילת יוחסין זו, אינו עוסק במשפחת גינצבורג, אלא במשפחות אחרות, ועוד חזון למועד. לענין משפחת זיו, היות והצילום המופיע בספר שם אבותינו קטוע בראשו, קשה לדעת בדיוק את הפרטים המדוייקים, לכן אני פונה בבקשה אל מי שיש בידו העתק יותר ברור ממגילת יוחסין זו, לשלוח אלי את ההעתק, על מנת שאוכל לברר היטב את תולדות המשפחה.
I am Stephen Feingold, the person you identify in alater blog as having written From Rasseyn to Worcester: The Generations of Gershon Mendele Ziv.
השבמחקT
I have a copy of a document created by Moshe Markovitz of Rasseyn given to the youngest daughter of Gershon Mendele of Rasseyn in approximatly 1915 which provides her genalogy as follow:
1. Rabbi Arziel ben Yehudah, the first rabbi of Kovno
2. Yehudah Leib Ziv. According to Yehadut Lita he took the family name Ziv in 1802 so we know he must have lived until at least that year.
3. Unknown son
4. Abraham Abba
Azriel
5. Gershon Mendele of Rasseyn
Yehadut Lita also says that Yehudah had a son Gershon Mendele who followed him as the rabbi in Plunge. But i find this confusiong. If his grandfatehr died in 1748 we can assume that he was born no later 1780. It is highly unlikely that tthis Gershon Mendele is the same man who was the grandson of Rabbi Azriel Altschuler
I think that there was a Gershon Mendele who was born in the late 1700s who died sometime in the 1800s. He may ahve been
the rabbi of Tavrig or PLunge after his father (YehdahLeib
Continuing with my comment, I believe that the Gerson Mendele of Tavrig who lived in the late 1800s was probably the grandson of the first Gershon Mendele Ziv. It is that this missing link is Azriel. Not the first chid rabbi of Kovno but his grandson through Gershon Mendele Ziv of Plunge. Afterall, it would not be unusual for Gershon Mendele to name a son after his grandfather. We also have a record of a Yehuda Leib Ziv who was born about 1770. His father is recorded as Azriel. My hypothethesis is that Azriel was the son Gershon Mendele and that this original Gershon Mendele died in the late 1700s or early 1800s and that at that time this Azriel named a new son Gershon Mendele after his father.
השבמחקNow, we know from looking at the Lithuania census records that there was more than one person with the name Azriel in the 1700s and early 1800s. Gershon Mendele of Rasseyn was born in 1816 (based on his tombstone a picture of which i have posted on Geni. This would suggest that he was named after his dead uncle or great uncle or cousin. And this would explain why Gershon Mendele of Tavrig who died in 1905 was born about the same time.
One interesting wrinkle. The Azriel who was the father of Gershon Mendele of Rasseyn apparently had several siblings. One was named Sholmo Zalman; another Ehrpaim. Interesting, these names show up in several of Gershon Mendele's granchildren suggesting that these were the brothers of this Azriel. Now my dna testing shows thatt I share DNA with descendants or Raitzel's Klatsky sister suggesting that she was married to this Azriel and not the one you presume in your discussion.
I would be most grateful to hear your thoughts on this either here or offline (stephenfeingold@gmail.com)