יום שני, 16 במאי 2011

צאצאי רבי גרשון מנדל זיו

משפחת זיו המסועפת מליטא, ממשיכה להעסיק אותנו, בנסיון להשלים את עץ המשפחה. אחרי שבמאמר הראשון ציטטנו את דבריו של ליפמאן, לפיו, רבי גרשון מנדל אב"ד טאווריג, היה בנו של רבי יהודה לייב זיו אב"ד פלונגיאן, והאריך ימים מאד. ובמאמר השני הוכחנו שלא הגיוני שהאריך ימים עד כדי כך, וכן, מכתבי צאצאיו של ר' גרשון מנדל זה, לא נראה כי הוא כיהן ברבנות. במאמר זה, אפרט את צאצאיו של ר' גרשון מנדל זיו, בנו של ר' יהודה לייב זיו אב"ד פלונגיאן. אך חשוב להדגיש, כי כל המחקר הזה מבוסס, אך ורק על נתונים הנמצאים בספרים. לא השתמשתי במידע הרב הקיים במפקדי המדינה בליטא. השוואה בין הנתונים, תביא מן הסתם לתוספת מידע, ולעיבויו של עץ משפחה זה.


וזו רשימת צאצאיו.
א. רבי עזריאל זיו ראב"ד בירז', גידל בביתו את יתומי אחיו ר' משה, נפטר לאחר שנת תקפ"ז.

ב. רבי ראובן זיו, מקום מושבו היה בעיירה שקאד.

ג. רבי שמואל זיו, גר בפוניבז', ונודע בשם ר' שמואל פינחאסעס.

ד. הגאון רבי משה זיו אב"ד קרייזבורג בעהמ"ח מחשבת משה, התכתב בהלכה, עם הגאון רבי יצחק אייזיק אב"ד שאוויל, והתשובות נדפסו בשו"ת עטרת יצחק, ירושלים תרפה, סימן פ"ב - פ"ד. נפטר עוד לפני אחיו ר' עזריאל כאמור לעיל, והנה מצאתי בספר גאולה וישועה, [לר' יהודה לייב לונץ, בסוף הספר, במאמר 'קורות העיר שאוול'] כותב כך,
"(בשנת תקע"ה) נבחר למ"ץ ראשי, הרב הגאון חסיד ועניו גדול, ר' יאנקעלע בר' יוסף שפירא, עד זמן פטירתו י"א חשון תקפ"ח. ועוזריו ברבנותו היו עוד שני רבנים גאונים ר' יצחק אייזיק בר' אהרן, ור' משה בהמופלג ר' גרשון בהגאון ר' ליבלי זיו הרב דפלונגיאן, ור' ליבלי זה היה מחותנו של זקני הרב הגליל הנ"ל כי בנו דודי זקני המופלג הצדיק והנגיד ר' משה לונץ היה חתן ר' ליבלי זה. הרב ר' משה זיו היה ראשונה רב בקריזבורג בקורלאנד, והניח ברכה אחריו ספר כ"י על סה"מ להרמב"ם והו"ל בנו ר' בנציון פאנידאלער בשם מחשבת משה. נפטר באביב ימיו בן ל"ג שנה ביום א' של חג השבועות תקפ"ג. ובטעות נדפס בשה"ג שהיה רב בבירז, כי שם היה לרב, אחיו הגאון ר' עזריאל זיו".
(שוב, אפשר לשים לב, כי בצורה בולטת, על ר' משה מוזכר גאון, וגם על זקינו ר' לייב, אבל על אביו ר' גרשון, כתוב רק המופלג).

בנו האחד של ר' משה, ר' זאב וואלף זיו, דיין בק"ק קובנא, היה חתנו של רבי יוסף בר צבי הירש לונץ, ולא כשכתבתי שהיה חתן ר' צבי הירש לונץ עצמו. רבי זאב היה מוסמך לרבנות משני גאונים מפורסמים, רבי יצחק אביגדור מקאוונא והיה מ"ץ אצלו שנים אחדות, ורבי זאב וואלף ליפקין מטעלז (אביו של הגאון החסיד ר' ישראל סאלאנטער) ונפטר באביב ימיו בן מ"ח שנה ה' תמוז תרכ"ד. בתו מרת טויבא היתה אשת ר' ארצ'יק קאהן משאוויל.

אחד מצאצאיו המפורסמים של ר' משה זיו, היה הגאון ר' חיים צבי ברוידא אב"ד זאגר, כפי הנראה הוא נשא את נינתו של בעל המחשבת משה [ראה תולדותיו בראש ספרו ארחות חיים על תפלת הדרך, שנדפס בתוך ספר מנוחת אמת, בני ברק תשסה]. בספרו אוצר חיים, (וילנא תרנט), בפרק שני מברכות, כותב ר' חיים צבי כך, "אמרתי להעתיק בכאן חידוש קטן, מה שמצאתי בכתבי דו"ז הרב הגדול מוה' זאב וואלף זיו זלל"ה משאוול בהגאון ר' משה זיו זצלל"ה בעהמ"ס מחשבת משה, והעתקתי אות באות ..... העתקתי זאת לעשות נ"ר לנשמתו וכמאמרם ז"ל שפתותיו דובבות וכו'". חתנו המפורסם של ר' חיים צבי ברוידא, היה הגאון הגדול, רבי זעליג ראובן בענגיס, גאב"ד העדה החרדית בירושלים, ובסוף ספרו לפלגות ראובן, חלק ד' וה', כותב הגרז"ר בהנצחה על אשתו אסתר אסנא, שהיא בת ר' חיים צבי, ומגזע היחס נכדת בעל מחשבת משה. כמו כן, מזכיר את הנדיבים שב"ז ר' שלום ור' בנציון קאהן משאוויל, בניו של ר' ארצ'יק הנ"ל.

ומי היה ר' גרשון מנדל זיו אב"ד טאווריג? האם היה כזה יהודי?
ובכן, מרשימת ההוכחות דלהלן, ברור שהיה ר' גרשון מנדל זיו רב בטאווריג, וברור ששם אביו יהודה לייב, אלא שכפי הנראה, ואני מסייג את דברי, היה אביו - יהודה לייב, בן חמישי לר' גרשון מנדל הנ"ל. דהיינו, ר' גרשון מנדל אב"ד טאווריג, היה נכדו של ר' גרשון מנדל הראשון.

ובכן, צריכים אנו לסכם את הידוע לנו על ר' גרשון מנדל זה, שכיהן כרב בטאווריג.

בתחילה היה ר' גרשון מנדל רב בפלונגיאן, [כך על פי המכתב של ר' ישראל סלנטר הנזכר]
כבר בשנת תרכ"א , היה כנראה ר' גרשון מנדל רב בטאווריג, שכן בספר תאמי צביה, קניגסברג תרכא, מופיע ראשון ברשימת הפרענומעראנטן מטאווריג, הרב ר' מנחם מענדל בהרב מו"ה יהודא ליב. [אף שכאן לא נזכר שמו גרשון, מכל מקום אני חושב שזה הוא, ויש מקורות נוספים בהם רשום שמו מנדל לבד, ללא השם גרשון].

לאחר מכן, בשנת תרל"ד הוא חתום פרענומעראנטן, על ספר אמרי שפר, לר' שמואל נפתלי הירש עפשטיין, וילנא תרלד. וחתום שם מטאווראג הרב המאוה"ג ר' גרשון מענדיל בהרב מו"ה יהודא ליב זון אב"ד נ"י. [ודאי שהמילה זון, מוטעית, וצריך להיות זיו].
בשנת תרל"ד [או מעט לאחריה], כתב מכתב תעודה, לרבי חיים זאב וולף מירושלים, והזכירו בספרו, כתר חכמה, ירושלים תרמ.
בשנת תרמג, נתן הסכמה לספר חרוזי המצוות, וילנא תרמג. לבן עירו, ר' יוסף יוזל בן ר' דוד רוטנר.
לאחר מכן, מצינו שנתן הסכמתו, להדפסת הספר עתים לבינה, לר' יוסף גינצבורג מטשאווס, ורשא תרמז.
בשנת תרמ"ט חתם על כרוז 'תקנות הגאונים', בענין תרומות לארץ ישראל.
גם חתם פרענומעראנטן, על ספר מוסדי ישעיה חלק שלישי, וילנא תרנה.
בשנת תרנ"ו, ביום ט"ו טבת, הסכים על ספר של ר' צבי הירש גראדזענסקי מאומאהא, וגם חותם כרב העיר טאווראג, ומזכיר את שם אביו, הרב מו"ה יהודא ליב זיו. הסכמה זו נדפסה בכמה מספריו של רצ"ה.
בלג בעומר תרנז, נתן הסכמה על ספר אספקלריה המאירה, ורשא תרנז.

רבי גרשון מנדל, היה גם אחד מהרבנים הגדולים שנטלו חלק בפולמוס המוסר, הזכרנו במאמר הראשון, את מכתבו של רבי ישראל סלנטר, (המכתב נדפס ללא תאריך), "הנני דורש בשלום ידיד נפשי הרב המאוה"ג חו"ב מ' גרשון מענדיל נ"י הרב דפלונגיאן, לא יקלה הדבר להיות כל רב ומ"ץ בעירו, מזהיר ומזרז אל לימוד המוסרי בשפתים דולקים ולב נכון, איש איש לפי ערכו יהולל". לאחר כמה עשרות שנים, משהתעורר הפולמוס אודות ישיבת סלבודקה, נדרש לנושא זה אף ר' גרשון מנדל כמקורבו של ר' ישראל סלנטר, ודעתו היתה נגד הנהגת הישיבה בסלבודקה, וכך הוא כותב ביום כ"ג אייר תרנ"ז, "אוכל להגיד מה ששמעתי מפיו של ידידנו יקרנו עטרת ישראל הרב הגאון נר ישראל כש"ת מו"ה ישראל סאלאנטער זצ"ל ... ומחמת חולשת כחי לעת זקנתי וחולה אני, לא יכלתי להאריך בזה, כי יגעתי בכל כחי רק לכתוב הכל בכתב ידי ובחולשתי כתבתי המכתב הלז, והכתב שלי לא טוב מחמת חולשת בריאותי".  ואף כאשר נתפלגה הישיבה בסלבודקה, והסבא רבי נתן צבי פינקל, עם רבי משה מרדכי אפשטיין, עזבו את בית המדרש הישן בו היתה הישיבה, ועברו לבית מדרש אחר, ופתחו שם את ישיבת כנסת ישראל. שלח הגאב"ד דק"ק טאווריג, הגאון ר' גרשון מענדיל זיו שהיה מזקני הרבנים בליטא, שליח מיוחד אל שאר בשרו, רא"א רוזינג כי יעזוב את ישיבתו של הסבא מסלבודקה וילמד בישיבת כנסת בית יצחק, מכיוון שהיה ידיד נאמן עם הגאונים שהיו מצד מתנגדי המוסר וביחוד עם הגאון ר' צבי הירש רבינוביץ זצל הגאבד מקובנא. אבל הוא לא רצה להיות כפוי טובה לרבני כנסת ישראל, ולכן עזב את קובנא, והלך ללמוד בקיבוץ של ר' חיים עוזר. (רא"א רוזינג בזיכרונותיו, בספר ימי שנותי).
על קרבתו של ר' גרשון מנדל, לר' צבי הירש רבינוביץ, ולאביו הגאון ר' יצחק אלחנן ספקטור, ניתן ללמוד מסיפורו של ר' צבי הירש גרודזנסקי הנ"ל, בהקדמה לספרו מקראי קודש חלק שלישי, "וזכור אזכיר בהיותי בעיר טאווריג בבית הגאון ר' מענדל ז"ל אב"ד דשם, כאשר הזכיר שם הרב דקאוונא ידידו, הזכירם באימה וביראה בשם הרב הגאון דקאוונא, ולא כן עשה בזכרו שאר גדולים שהיה בזמנו".

כאמור, מדברי תורתו והוראותיו בהלכה, של רבי גרשון מנדל, הובא בספר מגן שאול, לגאון רבי שאול קצנלבוגן אב"ד שילעל, שהיתה במחוז טאווריג.
נזכר גם בשו"ת תרומת יעקב, לר' יעקב מאיר הכהן אב"ד מאלאט, וילנא תרעא, סימן לא.

בספר צרור החיים, מר' ישראל בנדט פייבלזון, יש הספד על ר' גרשון מענדל זיו מטאווריג, וכתוב מפורש את תאריך פטירתו ביום ו' אייר תרס"ב, בתוך דבריו הוא קורא לו זקן הרבנים, בהתאם לאמור לעיל, שכבר משנת תרכ"א, כיהן ר' גרשון מנדל כרב בטאווריג.

[חודש אחד מאוחר יותר, בז' סיוון תרס"ב, נפטר שאר בשרו ותלמידו, השוחט ר' מנחם מענדל זיו, שהיה מגיד שיעור ש"ס לבעלי בתים בקלויז חיי אדם בראסיין. והוא היה בן פ"ו שנים. על תולדות משפחתו נכתב ספר מאת סטיבן פיינגולד, בשם מראסיין לוואטשסטר, ר' מנחם מנדל זה, היה כפי הנראה, נכדו של ר' אברהם אבא זיו ב"ר יהודה לייב אב"ד פלונגיאן].

צאצאי ר' גרשון מנדל אב"ד טאווריג
בתו של ר' גרשון מנדל אב"ד טאווריג היתה הרבנית שרה שערל, שהיתה אשתו השניה של ר' מאיר אליהו ווינער, שכיהן כאב"ד וויזון, ויעדוואבנא, ואחר כך היה רב בעיר טמבוב, מחבר הספר רב טבחיא. נהרג עם רעייתו בפוגרום בשנת תרע"ח, (שם הגדולים השלישי כת"י).
רב נוסף ממשפחת זיו, שמוצאו מטאווריג, וכפי הנראה היה בנו או נכדו של ר' גרשון מענדל, היה הגאון רבי יוסף יצחק זיו אב"ד בריינסק. בצעירותו למד רבי יוסף יצחק בישיבת סלבודקא, והיה בין ארבע עשרה התלמידים שעזבו את הישיבה [עוד לפני פרוץ מחלוקת המוסר] עם הגאון ר' איסר זלמן מלצר, והלכו איתו לסלוצק להקים שם ישיבה חדשה. ארבע עשרה תלמידים אלו, נתפרסמו בשם "יד החזקה", ולימים צמחו כולם לגדולים בישראל. רבי יוסף יצחק, בצעירותו נתקבל לכהן כאב"ד בציטוויאן, לימים, נקרא על ידי הגאון רבי שמעון שקופ, למלא את מקומו ברבנות העיר בריינסק, בעת שרבי שמעון עבר לגרודנא. ברם, לא ארכו לו שם הימים, ובשנת תרפ"ה נפטר לבית עולמים. בתו מרת בת שבע, היתה נשואה לרבי יהושע הוטנר מנהל יד הרב הרצוג, ונפטרה בשנת תשנ"ט.
תם ולא נשלם.

‏אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה