משפחת רבי יוסף הכהן, מחותנו של החפץ חיים

במאמר שפרסמנו לפני שבועיים, אודות משפחתו של רבי ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים", הזכרנו את חתנו הרב הגאון רבי אהרן הכהן זצ"ל בעל "עבודת הקרבנות", שהיה נשוי לבתו מרת גיטל.

עכשיו נרחיב בע"ה על ר' אהרן, ועל משפחת בית אביו.

רבי אהרן הכהן נולד בתרכ"ג לאביו ר' יוסף הכהן, ואמו מרת הניה בת ר' צבי.

בנו של החפץ חיים, ר' ליב פופקא, בספר זכרונותיו על אביו, מספר כי לפני גמר השידוך של ר' אהרן עם החפץ חיים, התנה החפץ חיים, כי אם באולי יוחלט אצלו, ליסע לארץ הקדושה בתוך זמן המזונות, יסע עמו ר' אהרן, ואם לא יאבה לנסוע עמו אזי הוא פטור ממזונות שהבטיח לו. ונגמר השידוך בשנת תרמ"ב.

ר' אהרן ישב בבית החפץ חיים שנים הרבה, וקיבל תורה ויראת שמים ומדות טובות מחותנו החפץ חיים. וזמנים הרבה למד עמו, וצירפו, לסייעו לו בסידור חבוריו הקדושים.

רבי אהרן הכהן בעל "עבודת הקרבנות"

עוד מספר ר' ליב, כי על ר' אהרן עמדה כל משפחת בית אביו, הוא זה שהשיא את אחיותיו לתלמידי חכמים מובהקים – כמו שנפרט להלן – והוא זה שהושיב את אבותיו בארץ הקודש. [כאמור, לעת זקנתו, עלה אף ר' אהרן עצמו לארץ ישראל].

כאמור, אצל חותנו נתגדל, והיה רב מובהק, ורב פעלים, ושימש אחר כך ברבנות, באיזה קהילות, חיבר כמה חיבורים, הראשון והחשוב שבהם הוא 'עבודת הקרבנות', בו סידר את כל עניני הקרבנות סידורם וזמנם. אחר זה הוציא בארץ ישראל כמה חיבורים מעניני דרוש, וביאורי מקראות, וכולם מלאים מתורת חמיו החפץ חיים ודרכיו הקדושים.

בערך בתרס"ג עזב את בית חותנו והתמנה לרב בעיירה נאווא-שווינצאוו. בהיותו שם הדפיס את ספרו "זכרון יוסף", דרשות על עניני האמונה וגאולה העתידה (ווילנא תרפ"ד).

בשנת תרפ"ו עלה רבי אהרן לארץ ישראל, שם נפטר אחרי עשר שנים לישיבתו בארץ ישראל. ועוד הרחבנו מעט בתולדותיו במאמר הנ"ל.

אביו רבי יוסף הכהן היה איש צדיק תמים. ר' ליב כותב עליו בזכרונותיו שם, ש"בלה לעת זקנתו רוב הימים בתעניות". כאמור, בעידוד בנו ר' אהרן, עלה לארץ הקודש עם רעייתו, ושם נפטר.

אביו של ר' יוסף, היה הג"ר אברהם הכהן שהיה אב"ד בעיר גאניעדז. ישנה תשובה לר' אברהם בס' "עטרת צבי" מהג"ר אפרים אליעזר צבי חרל"פ, ומכנהו "הרב הגדול וכו' מו"ה אברהם נ"י". ר' אברהם נפטר בב' אדר ב' תר"ה.

ר' יוסף הכהן ואשתו הניה זכו למשפחה מפוארת מאד, בנים וחתנים גדולים בתורה וביראה:

א) הג"ר אהרן הכהן, שנישא למרת גיטל בתו של ר' ישראל מאיר הכהן בעל החפץ חיים.

צאצאיהם:

1. הרב ר' אברהם כהן.

2. הרב ר' שלמה קהן-קגן.

3. הרב ר' יוסף חיים קגן.

4. מרת רחל, אשת ר' יהושע משה מרמינסקי.

עליהם הרחבנו בע"ה במאמר הנ"ל.

ב) מרת שרה מיכלע, אשת הרב ר' אהרן סובול.

צאצאיהם:

1. בנם היה הרב ר' משה שמעון סובול המכונה "הרב הנגר", מח"ס "תאיר נרי".

2. מרת פרומע גיטל.

3. מרת חנה ריבה, אשת ר' דוד דולסקי.

ג) מרת יוכבד, אשת הג"ר בצלאל אלכסנדרוב, ת"ח גדול, ומרביץ תורה בגרודנא ובמינסק. חיבר ספר "משכן בצלאל" ו"ילקוט בצלאל" (השני נדפס בפיעטרקוב תרפ"ז).

צאצאיהם:

1. הרב ר' משה מאיר, היה תלמיד ישיבת ראדין. עלה לארץ, ונפטר בכ"ח טבת תשכ"א. אשתו היתה מרת רבקה.

צאצאיהם: ר' יעקב. ר' רפאל. מרת יוכבד.

ר' יעקב היה חתנו של שאר בשרו הרב ר' משה שמעון סובול הנ"ל.

2. שרה. נספתה בשואה עם שתי בנותיה.

ד) מרת שיינא, אשת הגה"צ המפורסם ר' אליקים געציל לויטן. אביו ר' יעקב דוד היה מלמד לבני האדמו"ר מקוידנוב, והיה מכונה "הפרוש מקוידנוב". ר' אליקים געציל למד בצעירותו בראדין. למרות שהיה ת"ח גדול וראוי לכהן ברבנות, הכיר בו החפץ חיים את כוחו בדרוש, והשפיע עליו להקדיש את עצמו לקרב את אחיו לאביהם שבשמים. שימש כמגיד משרים בזמברובה ובדבינסק, ולימים נתבקש אף לכהן בתור מגיד בעיר ביאלוסטוק ומשם עלה לכהן בקהילת בריסק, והיה גם מסובב בעיירות הקטנות לדרוש ולהשפיע על היהודים. המונים היו נוהרים לשמוע את דרשותיו המיוחדות שנאמרו בכשרון רב, הניגון המיוחד שלו, המרטיט לבבות יראת אלוקים שבערה בקרבו והציתה באישה כל שומע, כשרון השיבוץ שלו לשלב רעיונות עמוקים של מוסר ויראת חטא בפסוקים ובמאמרי חז"ל היו נוסכים על השומעים רוח טהרה. בבריסק, היה ממקורביו של הגר"ח סולובייצ'יק מבריסק, והלך בדרכו בהתנגדותו לציונות. חיבר ספר "מחזה עינים" בעניני שמירת העינים (ווארשא תרס"ב, ולאחרונה במהדורה חדשה), ו"רמת שמואל" הספד על הג"ר שמואל מוהילובר (ווילנא תרנ"ט). בתרע"א חלה, וכעבור שנה בתרע"ב נפטר לעולמו, והוא רק בן חמישים שנה.

רבי אליקים געציל לוויטאן המגיד מבריסק

צאצאיהם:

1. ר' משה לעוויטאן. הוא נרצח בצעירותו ע"י העריץ סטאלין ימ"ש בגלל שחשדו בו שהיה טרוצקיסט, כלומר מהנוהים אחרי טרוצקי. הוא היה נשוי למרת פייגא.

2. מרת שרה, אשת רבי אלחנן רבינוביץ. נולד להוריו הרב ר' משה ומרת קיילה דיאמנט (כדי להשתמט מהגיוס השג תעודת זהות של יהודי בשם רבינוביץ שהיה פטרו עקב היותו בן יחיד, וכך נשאר שמו רבינוביץ). תחילה גר במינסק, אח"כ עבר למוסקבה. בהיותו שם המשיך לחיות חיי תורה ולהרביץ תורה בסתר, למרות שנתפס ונאסר מספר פעמים. בשנת תרצ"ה, בתקופת מסך הברזל ואיסור היציאה מרוסיה, החליט פתאום סטאלין להתפטר מרבנים רבים ברוסיה, כנראה במסגרת האיסור לקיים חיים יהודיים שם. משפחתו, יחד עם עוד קבוצה של רבנים, קיבלה הוראה לעזוב את רוסיה תוך 3 ימים, שאם לא – יאבדו את זכותם זו לתמיד. הם עלו לארץ. נפטר ביום ראשון של פסח תשי"ח או תשי"ט.

צאצאיהם:

א. ר' אליקים געציל רבינוביץ.

ב. מרת מרים, אשת ר' משה קלמנזון.

ג. מרת מאשה, אשת ר' יצחק פיירברג.

3. מרת נחמה, אשת הרב ר' חיים מאיר טפילסקי. ר' חיים מאיר עלה לארץ והרביץ תורה לתלמידים, אבל לא האריך ימים, והסתלק בצעירותו בהשאירו אחריו ארבעה יתומים: הניה. אליקים געציל. שמואל מנחם מנדל. צפורה.

אשתו נחמה נישאה בשנית.

4. מרת רבקה.

ה) הרב ר' יחזקאל הכהן.

צאצאיו:

1. ר' משה כהן.

2. ר' יעקב כהן.

נכדו של ר' משה הנ"ל, היה נועם מנחם כהן הי"ד, לוחם בסיירת מטכ"ל, אשר לאחר שרותו הצבאי הצטרף לשב"כ. במהלך שירותו בשב"כ, חשף חוליות מחבלים ומנע פיגועים רבים. נהרג בקרב עם מחבלים ברמאללה ביום ב' אדר תשנ"ד.

ברצוני להודות לגב' חנה אורן, בתם של ר' יצחק ומאשה פיירברג, ונכדת ר' אלחנן רבינוביץ, שחקרה ורשמה את צאצאי משפחת כהן, ועזרה לי בהכנת מאמר זה. התמונות ורוב המידע - ממנה הם.

כמו"כ אודה כאן לכמה צאצאים של מרן החפץ חיים זצ"ל, שעזרו במאמר הקודם על משפחת החפץ חיים: גב' דבורה פופקו, כלתו של בן ציון בר' ליב פופקו, ר' שמואל אהרן תרשיש מבולטימור, נכדו של ר' יוסף חיים קגן, ומר ישראל מאיר גודוביץ מת"א, נינו של ר' ליב. יתברכו כולם ממקור הברכות.