הבקיא ביוחסין, ידידי ר' יוסף נחמיה הכהן קוואדראט, מפרסם כאן מאמר נוסף מפרי עטו, הרי הוא לפניכם.
אחד מבניו הבלתי ידועים של הגאון רבי ר' שמחה הכהן רפאפורט אב"ד בק"ק דובנא שבמדינת וואהלין, הוראדנא שבמדינת ליטא, לובלין שבמדינת פולין, ובסוף ימיו נתקבל לאב"ד בק"ק לבוב שבמדינת פאדאליא, ונפטר עלי דרך בשעברעשין, היה הג"ר גרשון הכהן אב"ד בק"ק אוברעהנהיים (אובערניי) שבמדינות עלזוס.
הרבה פרטים אודותיו לא מצאתי, והיות שב"ב, מתיחסת אליו, לכן ליקטתי פרטים אודותיו, ואוקיר תודה, למה שיחכים עיני בפרטי תולדותיו ויחוס ביתו זו אשתו.
* * *
מקור ראשון בספרי התולדות אודותיו נמצא בס' העורבים ובני יונה (רעדלהיים תרכא), וז"ל שם בפרק י (עמוד 15):
"ואלה תולדות הרב ר' שמחה כהן רפא פורט, המפורסם בעולם על תורתו וצדקתו, ויולד שלשה בנים: את שלמה, את גרשון ואת חיים. ויגדלו הנערים ויהי שלמה איש יושב אהל של תורה בעיר חעלם, שם היה רב ומורה שנת חמשת אלפים תפ"ב (זרע ישראל). ואחיו גרשון היה איש זך הרעיו וישר העיון, שלם הוא ושלמה משנתו, ועל כל אלה נתמנה לרב ומורה בכמה קהלות, עד ארץ צרפת וארץ אשכנז. בסוף ימיו, היה מרביץ תורה בעדת ישראל אוברענהיים, במדינת עלזאס; ומשם נקרא לאב"ד בקהל מגנצא. וכבוד עשו לו במותו שם, יום א' כ' אייר שנת תקכ"ח לפ"ק (ספר הזכרת נשמות ממגנצא). וחיים אחי שלמה ואחי גרשון, הוא הכהן הגדול מאחיו, אשר שמו היה נודע בשערים, מפני טוב שכלו ורוחב לבבו בתורה ובהצנע לכת במדות".
"הג' החריף מו"ה גרשון הכהן ראפפורט בדרעזדען, מרביץ תורה בק"ק אובערנהיים במדינת עלזאס ואח"כ אב"ד במגנצא ושם נפטר ך' אייר תקכ"ח (כרמולי)"
את הציון "כרמולי", כוונתו לס' העורבים ובני יונה הנ"ל שחיבר ר' אליקים כרמולי.
"הגאון מו"ה גרשון הכהן רפאפורט אבד"ק אייברינהיים בעלזאס מגנצא".
*
בספר כלילת יופי ח"א (קראקא תרמח) בערך אביו מתעלם מהג"ר גרשון דידן, שהרי במקום אחר מביא מדברי העורבים ובני יונה.
גם בס' אנשי שם (קראקא תרנה), אות תקמה, מתעלם מבנו זה, ומביא על אתר מדברי העורבים ובני יונה, ומציין שטעה, אולם כפי שנראה להלן, הרי ברור שהג"ר גרשון דידן היה בן הרבי ר' שמחה.
* * *
הג"ר גרשון הכהן רפאפורט, נולד - כאמור - לאביו הרבי ר' שמחה.
כשהגיע לפרקו נשא לאשה את מרת חי' בת הר"ר יעקב מק"ק אפטא (כן רשום עליה בה"גרונער בוך" דק"ק ווירמייזא).
כיהן כאב"ד בק"ק דרעזדען שבמדינת אשכנז ובק"ק אובערעהנהיים שבמדינת עלזאס השכנה. בס' געשיכטע דער יודען אין דער קורפפאלץ שולל החלטת כרמולי שהיה אב"ד במגנצא, ואכן לא מצאנו שמו בין רשימת הרבנים דשם.
נפטר - כאמור - ביום כ' באייר שנת תקכ"ח לפ"ק, ומנו"כ בק"ק מגנצא (מאינץ) העתיקה.
וכה כתבו עליו במעמארבוך שבק"ק מגנצא:
"יא"נ הרב המופלג בתורה ובחסידות מהור"ר גרשון זצ"ל בן הרב הגאון המפורסם מהור"ר שמחה כהן ראפפורט זצ"ל על שהיתה תורתו אמנתו והעמיד תלמידים הרבה ושפט בצדק דלים בק"ק אוברענום במדינות עלזוס ומנחתו כבוד פה ק"ק מגנצא יע"א וכו' נפטר ונקבר יום א' כ' אייר תקכ"ח לפ"ק".
זוגתו הרבנית חי' האריכה כעשר שנים אחריו ונפטרה בווירמייזא ביום כ' בחשון שנת תקל"ח לפ"ק.
וכה נכתבה עליה במעמארבוך הנקרא "גרונער בוך" דק"ק ווירמייזא:
"האשה הרבנית הזקינה מרת חיי' בת הרב מוהר"ר יעקב מק"ק אפטא ז"ל בעבור לבה"כ העריבה והשכימה, ועובדת ה' בתמימה, והיתה ממשפחה רמה, ויורשי' נתנה עבורה ששה זהו' לצדקה [נפטרת ונקברת בש"ט ביו' ה' כ' חשון תקל"ח ל' והיא היתה אשת המנוח מהור"ר גרשון אוברענים זצ"ל]".
1. בתו מרת נחמה.
היא נישאת להג"ר יצחק ברילין מווירמייזא, אב"ד דק"ק מאננהיים, בס' געשיכטע דער יודען אין קורפאלץ הנ"ל, מציין שהיה לו בת בשם מערלא, ועם מי נשאת וצאצאם, אולם מהמפורש שם, יש בעי' גדולה עם "מבחן השנים", ואכ"מ.
2. בתו מרת פיגא.
היא נישאת להר"ר זעליגמן אולף מפפד"מ. הוא היה ב"ר יעקב בנו של הג"ר יוסף דוד אולף אב"ד דק"ק מאננהיים, נכד אחיו של הג"ר גרשון אולף בעהמח"ס עבודת הגרשוני ועוד.
 |
| שרידי מצבתו של ר' זליגמן אולף בפרנקפורט דמיין |
להם היו שני בנות:
האחד מרת קלערכה אשת הר"ר גרשון בינגען מפפד"מ.
השני' מרת יוטלא אשת הג"ר אהרן משה שווארצשילד דיין ומו"ץ בק"ק פראנקפורט דמיין מבני בריתו של הגאון בעל חתם סופר אשר מזכירו לשבח בהסכמתו לס' חידושי הריטב"א (אויבן תקפד) "ונמצא א' בעיר גדולה לאלקים, פפד"מ ביד הדיין המופלג י"נ כבוד הרב מה"ו משה ש"ש נ"י" (עי' לקוטי תשובות חתם סופר, לונדון תשכ"ה, חלק ההסכמות סי' י"ב), המה הורי הפרנס ר' פנחס זעליג שווארצשילד, אשר הוא ועוד מנין יהודים (ביניהם אחיו הר"ר זעליגמן) יראי ה' פרשו עצמם מהקהלה בפפד"מ אשר נתקלקלה וירדה אחורנית עקב השפעת המשכילים, ופתחו להם קהלה חדשה קהל ישורון בראשות הג"ר שמשון רפאל הירש, והר"ר פנחס זעליג כיהן בקהלה זו כפרנסה ומנהיגה עד לפטירתו. מרת פיגא נפטרה בשמיני עצרת ונקברה בשמחת תורה שנת תקנ"ד לפ"ק בפפד"מ. וכה כתבו עליה במעמארבוך דק"ק פפד"מ:
"יזכור אלקים את נשמת האשה הצנועה מ' פייגה בת הרב הגדול מהור"ר גרשון כהנא ראפפורט עבר שהיתה אשה יקרה וישרה מדקדקת במעשי' יראת ה' היתה אוצרה ועוסקת בגמילות חסדים לפי יכולתה... ומרובה כי חיתה כמה וכמה שנים חיי צער... לא סר תומתה ממנה... וגם נתנו יורשי'... לצדקה עבורה בשכר זה תנצב"ה עם נשמת שארי צדקניות שבג"ע אמן.נפטרת ביום ש"ק יו"ט ש"ע ונקברת למחר יום א' שמחת תורה תקנ"ד לפ"ק ונקראת בפי כל פייגה אשת המנוח מהור"ר זעליגמן אולף".
וכן חרתו על מצבת קברה (אבני זכרון מס' 3147, נרשם בטעות לשנת תקכ"ד במקום תקנ"ד):
"האשה הזקינה מ' פייגש א' המנו' מהו' זעליגמן אולף זצ"ל בת המנ' הגאון החסיד מהו' גרשון ראפופורט זצ"ל נפטרת יו"ם ש"ק ש"ע ונ' למחרת ביום א' ש"ת תקכ"ד לפ"ק תנצב"ה בגן עדן א'".
* * *
האם ידוע למאן דהו מיהו הר"ר יעקב מק"ק אפטא חותנו של הג"ר גרשון דידן, אשר על בתו הרבנית חי' הנ"ל כתבו שהיתה מ"משפחה רמה"?
עד כאן, מתוך כתבי יוסף נחמיה הכהן קוואדראט מלונדון יצ״ו
http://www.loebtree.com/brilin.html#chpo
השבמחקיש פה יצחק ברילין מוורמס ורב במנהיים אבל לא ייתכן שהיה חתן רבי גרשון בגלל השנים !
עם מי הצדק ?
עי' למעלה מה שכתבתי שיש בעיה ב"מבחן השנים"!
מחק