יום שלישי, 31 באוגוסט 2010

רבי אברהם יעקב זלזניק זצ"ל

מירושלים מגיעה הבשורה המרה על הסתלקותו לשמי מרומים, של הגאון רבי אברהם יעקב זלזניק זצ"ל, ראש ישיבת עץ חיים שנים רבות, וחבר מועצת גדולי התורה. גדלותו בתורה ניכרת גם מתוך ספריו, 'אור יעקב', על מסכתות הש"ס.

רבי אברהם יעקב זלזניק נולד בירושלים, בשנת תרע"ב, לאביו הגאון רבי שלמה זלמן זלזניק ראש ישיבת עץ חיים, ומחבר כמה ספרים, ולאמו מרת שרה למשפחת חגיז. על פי המסופר, אביו ר' שלמה זלמן, שנתייתם בילדותו מאביו וגדל אצל אבי אמו, ר' אברהם מבריסק, רצה לקרוא לבנו על שם אביו שנפטר צעיר, ואולם נגלה אליו בחלום סביו רבי חיים אברהם מבריסק, ותבע ממנו, שיקרא את התינוק על שמו, וכפשרה, קרא ר' שלמה זלמן לילד, אברהם יעקב, על שם אביו ועל שם זקנו, כשאת שם זקנו שגידלו בפועל הקדים לשם אביו.

משפחת אביו

אביו רבי שלמה זלמן, היה בנו של רבי מנחם יעקב זלזניק בן הגאון רבי אהרן דב זלזניק, מזיטומיר, ברדיטשוב, ובסוף ימיו בירושלים. בן רבי אריה לייב.

רבי שלמה זלמן זלזניק, כיהן שנים רבות בישיבת עץ חיים, וחיבר כמה ספרים. בשמות ספריו, הנציח את אבותיו, את ספרו הראשון קרא, 'זרע יעקב', "על שם אאמו"ר או"ק מקודש בתורה וביראה ובחכמה ובמדות נשגבות מאד, ובמידת ענוה הגדולה מכולם, ה"ה הגאון הצדיק הנשגב ר' מנחם יעקב זללה"ה בהגה"צ ר' דובער זללה"ה". את ספרו השני קרא 'זרעה של רחל', "על שם אמי מורתי האשה הגדולה החכמה והצדקת מרת אלטה חי' רחל זללה"ה, אשר ישבה על כבוד בעלה איש החמודות אוצר כל כלי חמדה, תורה ויראה, חכמה מוסר ומדות, חו"ק הגאון הצדיק טוב לשמים ולבריות, רבי מנחם יעקב זללה"ה בהגה"צ ר' דובער זללה"ה נ"ו שנה, ומסרה נפשה על גידול וחינוך יתומיו".

רבי שלמה זלמן בזיווגו הראשון נשא לאשה, את מרת שרה (ילדה לו בן ובת, ונפטרה ז' שבט תרע"ה) בת רבי יצחק חאגיז מחסידי חבד שבירושלים, בעל חנות המסחר לצרכי כתיבה ודפוס, שהיתה בשער יפו. הוא עלה לירושלים מויטבסק, הספדו המיוחד של חתנו רבי שלמה זלמן נדפס בספרו 'בית מועד'. זוגתו מרת רבקה הענדל (נולדה בפלוצק שבפולין בשנת תרכ"ו, נפטרה בירושלים כ"ח כסלו תרע"ח) היתה בתו של רבי צבי אריה [הירש לייב] לדרברג שהיה מחסידי אלכסנדר בפלוצק, הוא נולד בפלוצק בשנת תקפ"ד, ועלה לארץ ישראל בשנת תרל"ח, וקבע משכנו בירושלים עד לפטירתו ד' תשרי תרס"ז, בן ר' אלימלך לדרברג שנפטר בפלוצק בשנת תרל"ד.
רבי הירש לייב נשא לאשה בשנת תר"ג את מרת דבורה הינדא (נפטרה כא טבת תרס"ד) בת ר' יוסף צבי שפירא [העירו בתגובה שיתכן שזו משפחת כהנא שפירא].

[בנו של רבי הירש לייב הנ"ל הוא רבי יצחק לדרברג, ממיסדי פתח תקוה, הוא נפטר בצעירותו י"ב אב תרנ"ד, אבל העמיד צאצאים רבים בירושלים, על חתניו נמנים, רבי שלמה יצחק טורנהיים בן האדמור מוולברוז' ואבי משפחת טורנהיים בארץ הקודש, ור' רפאל לוי רבינוביץ בנו של הגאון בעל האדרת]

בזיווגו השני, נשא רבי שלמה זלמן את מרת לאה למשפחת בארג, וממנה נולדו לו שאר ילדיו. ביניהם, הגאון רבי זרח אפרים זלזניק ראש ישיבת ארץ צבי בירושלים, רבי יצחק ראובן זלזניק מישיבת עץ חיים (חתן הגאון רבי יעקב משה קורלנדסקי רו"מ תו"ת יבנה), ואשת הגאון רבי שמואל קיבלביץ מראשי ישיבת עץ חיים.

אביו רבי מנחם יעקב זלזניק, בנו רבי שלמה זלמן האריך בשבחיו בהקדמות לספריו. הוא נפטר צעיר לימים, והשאיר את אשתו אלמנה ואת בניו יתומים. הם נתגדלו על ברכי חותנו רבי חיים אברהם רובינזון [ב"ר ראובן] וחותנתו מרת איטא לאה [בת ר' מרדכי] מבריסק.
צאצאיו של רבי מנחם יעקב זלזניק, נתפזרו בין ירושלים לניו זלנד. בניו רבי שמואל נתן ורבי מרדכי, שימשו ברבנות במדינת ניו זילנד. שני בנים אחרים היו בירושלים, המה ר' שלמה זלמן הנ"ל, ור' מנחם יעקב זלזניק, שנולד אחר פטירת אביו, והיה חתנו של רבי זרח אפרים אפשטיין, אחיו של הגאב"ד רבי פנחס עפשטיין, וחתן רבי אברהם חיים וינוגרד. מלבד בניו הנזכרים עד כה, גם שתי בנות היו לו לרבי מנחם יעקב, מרת חנה שרה פראדל אשת רבי יצחק פרנקנטל, ומרת פייגה נחמה אשת רבי עמנואל שולביץ בנו של הגאון רבי אליעזר שולביץ ראש ומייסד ישיבת לומזה, בפולין ובפתח תקוה, הם נפטרו ללא צאצאים.

אבי, רבי אהרן דב זלזניק, אשתו היתה מרת מרים בתיה, ומלבד בנם ר' מנחם יעקב, היתה להם גם בת אחת מרת חיה אשת ר' מנדל חייקין.

משפחת חותנו

רבי אברהם יעקב זלזניק, נשא לאשה את מרת איטה בת רבי ישראל שלום לוריא מירושלים. בן למשפחת רוטמן הכבודה, אשר ממנה נסתעפו משפחות רבות בלומזא ובירושלים, בתוך עץ משפחה של משפחת רוטמן, נמצא גם הגאון רבי אליהו לופיאן, שזה עתה מלאו ארבעים שנה לפטירתו, ואף הוא היה חתן אצל משפחת רוטמן. את משפחת רוטמן כבר הזכרנו פעם אחת בעבר, ובבוא העת נכתוב עליה כאן בהרחבה.

44 תגובות:

  1. "אשת רבי הירש לייב היתה מרת דבורה הינדא (נפטרה כא טבת תרס"ד) בת ר' יוסף צבי" :

    לפי רשומות פלוצק היתה דבורה הינדא, אשת הירש לייב לדרברג, ממשפחת שפירא. בעיירה זגירז ישב הגביר יוסף צבי כהנא שפירא, מחסידי אלכסנדר. לכאורה, יתכן שהוא אביה של דבורה הינדא הנ"ל, שהרי גם לדרברג היה חסיד אלכסנדר.

    אלא שעוד קודם לנישואין אנו מוצאים בפלוצק רשומת פטירה של יוסף צבי שפירא, ואולי הוא האב. והוא איננו זה מזגירז, שעוד היה בחיים.

    האם אכן היה יוסף צבי במאמר ממשפחת כהנא שפירא ? האם ידוע הקשר למשפחה מזגירז ?

    השבמחק
  2. כנראה שדבורה הינדא לא היתה הבת של הגביר מהעיירה זגירז, אבל סביר שהם היו מאותה משפחה.

    כל זה רק מסברות בעלמא, ולא בדקתי את הנושא לעומק.

    השבמחק
  3. ר' בנימין,

    חתנו של ר' יצחק לדרברג לא היה ר' שלמה יצחק טורנהיים אלא בנו ר' ראובן יהודה. כל בני טורנהיים באה"ק הם צאצאי ר' אהרן בצלאל ברש"י.

    כל המידע השאוב מסלאטקי באנציקלופדיה שלו חסדי דוד טעון בדיקה, יש שם טעויות ברורות בתאריכי פטירה, והמידע אודות צביה טורנהיים בת ר' יצחק לדרברג באמת לא כתוב שם ברור.

    יעקב

    השבמחק
  4. יפה שעלית על המקור שלי, ברשימות היארצייט של ר' אליהו דוד סלאטקי.
    גם אני מצאתי שם כמה טעויות.

    אם אתה אומר מידיעה, שהוא טעה גם בזה, כנראה אתה צודק.

    השבמחק
  5. אם תשים לב, בענין הזה הוא לא טעה, מדובר בסה"כ בסבתא שלו (אמו של סלאטקי היא בתם של ר' ראובן יהודה וצביה טורנהיים), הוא רק כתב "הסבתא" ואתה טעית לסבור שזו אשת "הסבא" המוזכר בסמוך כמה פעמים והוא בעצם הסבא-רבא...

    צביה בת ר' יצחק לדרברג לא יכולה להיות לעולם אשת ר' שלמה יצחק. ראשית, כמה שורות קודם יש יארצייט של שרה שירקא אשת ר' שלמה יצחק שנפטרה בתרנ"א (הערה: מקום מנוחתה בשכם), ולפי הגילאים היא אמם של כל ילדי רש"י כך שגם אם נניח שצביה היא אשתו שניה הרי שאינה יכולה להקרא ע"י סלאטקי "הסבתא"... ושנית, על פי מחברות המוכתרים שבגנזך המדינה היה נשוי רש"י בשנית סמוך לשנת תר"ס לבת ר' אלי' יפה.

    הטעויות שמצאתי אצל סלאטקי הן בעיקר של תאריכים (כמו הטעות המצחיקה עם היארצייט של אמו של ר' אברהם יעקב זלזניק, כבר חשבתי שאולי הם התגרשו...).

    יעקב

    השבמחק
  6. כמעט בטוח אצלי שמשפחת זלזניק מוצאה מסלונים. כמדומה שקראתי כן בפנקס סלונים. ואני מתפלא שאין מזה זכר כאן

    השבמחק
  7. חלק מהמשפחה אכן מגיע מסלונים.
    עוד אכתוב על כך.

    השבמחק
  8. לר' הירש לייב לדרברג היה עוד חתן שלא הזכרתם אותו, והוא ר' יחיאל פישל לינדר שהיה ממייסדי בתי ורשא והוא אף חתום על מגילת היסוד בשם יחיאל פישל מפלאצק, הוא היה אביו של ר' יחזקאל אלימלך לינדר ולו היו כמה ילדים בתוכם יוכבד אשלג אשת הרה"ק ר' ברוך שלום הלוי אשלג זצוק"ל וכן מרת חיה שרה אייזנבאך אמו של הרה"צ ר' יחיאל פישל אייזנבאך מראשי ישיבת שער השמים ועוד בן ר' יחיאל פישל לינדר זצ"ל בעלה של הדסה לינדר שהיו ידועים בירושלים במעשי החסד הגדולים

    השבמחק
  9. אכן כן.
    לא פרטתי כאן את כל צאצאי ר' הירש לייב לדרברג, כי קצר המצע.

    השבמחק
    תשובות
    1. לבנימין, האם אתה יודע משהו על משפחת לינדר ומוצאם, כפי מה שנוכחתי לראות שר' יחאל פישל הנזכר לא נקרא בשם לינדר, רק בשם "אינדער", וכן ברשומות של פלאצק בתעודת נישואין שלו ואשתו הוא מופיע באנגלית "JENDOR,
      לפי מה שרשום על מצבתו שם אביו הוא יהודה לייב

      מחק
    2. 1. היכן הם רשומות פלאצק הנזכרים? מה עוד מופיע בהם בקשר ללינדרים והלדרברגים?
      2. ומי הוא זה ואיזהו אשר חותם את שמו על המילים - "אכן כן שמו היה אינדור". מקורות בבקשה. תודה. אחד האינדורים (לינדר בלע"ז)

      מחק
    3. 1. הרשומות נמצאות בארכיונים בפולין, אפשר לעיין בתמצית שבהם באתר אינטרנט JRI-POLAND, לא חקרתי שם לעומק את כל המשפחה, אבל ברור הוא שהשם הוא אינדור ולא לינדור.
      2. מי שענה עכשיו, הוא שענה קודם, הוא בעל הבלוג. בנימין.

      מחק
    4. איזה חסידים היו לינדר בפלאצק?

      מחק
    5. זה לא כתוב ברישומים הפולניים..

      מחק
    6. בנימין היקר! כבר נקעה נפשנו מהתחבאותך מאחורי רישומים פולניים שלא שזפתם עין, אם תוכל להטעים גם אותנו מהמרקחות הפולניים...
      אנא אל תתרץ את החורים במחקריך העמוקים ברישומים מסוימים חשובים ככל שיהיו, אנא! בחושיך המחודדים ערוך לנו מחקר בענין, ותוציא לנו כמה צימוקים מתוקים של מחקריך המעמיקים והמחכימים..

      מחק
    7. לא נעים .. לא רציתי כי אם לשנורר .. מהוד מעלתו החוקר הנכבד בנימין היקר שיחי' מעט סקופים ומחקרים בעניני ה'לינדר'ים העתיקים .. על ייחוסם ואורח חייהם ובטוחים אנו בכישוריך הברוכים כי בוודאי תצליח לנדב חלק מציפיותיי. עלה והצלח, כה לחי!

      מחק
    8. אם תדע איזה חסידים היו לינדר בפולין, תבא ותספר לנו, כן?

      מחק
    9. יש כאלה שמספרים במשפחה שאביו של ר' יחיאל פישל לינדר (הראשון) ר' יהודה לייב זצ"ל היה חסיד קוזמיר, ואף חמיו ר' הרש לייב לדרברג נמנה על אותה חסידות, ולכאורה זה סותר את קביעתך שהיה חסיד אלכסנדר. אם הדברים אכן מאומתים. לשיפוטך!

      מחק
    10. למה המשפחה עלתה לארץ בתרלח, אתה יודע?
      גרייבסקי מספר בחוברת המאה וחמש שלו, שזה היה בעקבות נדר שנדר ר' יצחק לדרברג, בפני הרבי מאלכסנדר.

      מחק
    11. ראשית יתכן שבנו ר' יצחק אכן היה חסיד אלכסנדר, וזה לא סותר את הנאמר שאביו ר' הערש לייב היה חסיד של ר' יחזקאל מקוזמיר, ולכן לקח לבתו את יחיאל פישל לינדר שאביו נמנה על חסידי קוזמיר ואף הוא היה ממקורבי בית הרבי, אבל דבר זה אני לא מצליח להבין אם בנו ר' יצחק נדר לרבו, שיקיים! מה יש לאביו ואמו עם נדרו ? ומה חלק לגיסו ר' יצחק חגיז (שנמנה על חסידי ה'צמח צדק' מלובאויטש) בקיום נדרו? לעניות דעתי יותר מסתבר כי כשר' הערש לייב ראה בעליית בתו מרת אסתר לינדר אשת ר' יחיאל פישל וראה מעשה טוב שראוי לחיקוי, וחיקהו, וכשם שרבים וטובים עזבו את ארצות גלותם ועלו ושבו לנחלת אבותם והרי לא עלה חותנו ר' הערש לייב לבדו שהרי עלה עמו גם חתנו השני הנגיד ר' יצחק חגיז, ומה לנו עם נדריו של ר' יצחק לרבי מאלכסנדר? אלא אם נאמר שיצחק היה צעיר ביותר ולא יכול היה לעזוב את אביו, אך זה לא כ"כ מסתבר מאחר שנדר בגיל כזה זה דבר משונה מצד רבו... ואולי צריך התרה, ועוד שאפי' אם נאמר שכן היה עדיין צ"ע שלכאורה יכול היה לשלחו לבד מאחר שכבר היה להם שגרירות בעיה"ק ירושלים הלא הוא בבית בתם - אסתר לינדר שהיתה אחותו של ר' יצחק?

      מחק
    12. בחוברות של גרייבסקי, היכן חוברת מס' 105? האם כוונתך לסדרה "זכרון לחובבים הראשונים" ?

      מחק
  10. בס"ד

    בס"ד

    הגאון הרב שלמה זלמן זלזניק זצ"ל לאחר ששמע איך הגאון הראי"ה קוק זצוק"ל לומד פרק בתנ"ך, אמר עליו שהוא קדוש עליון שלא מהעולם הזה ולא רק שאסור לדבר נגדו אלא גם אסור להרהר עליו!

    יש לציין שהגרא"ז מלצר זצ"ל שהגרש"ז זלזניק עמד לצדו כראש ישיבה ב"עץ חיים" היה מגדולי המעריצים של הרב קוק ואמר אמר עליו שהוא היה "יחיד הדור בגאונות, יחיד הדור בצדקות, יחיד הדור בחסידות!"

    השבמחק
  11. הוספה לתגובתי הקודמת (התגובה הראשונה שמ-2 בינואר):

    בנו של הגרש"ז זלזניק זצ"ל ואחיו של הגרא"י זלזניק זצ"ל, הרב שמעון זלזניק זצ"ל סיפר: "אבא ז"ל היה אומר ש'גאון' ה ו א הרב קוק. ישנם בירושלים ראשי ישיבות גדולים ששיעוריהם טובים מאוד, אבל היקף גדול כזה בכל מקצועות התורה - זה יש רק אצל הרב קוק. והוא הוא הגאון האמיתי". (הדברים האלו והדברים מתגובתי הקודמת הם מ'שדה הראי"ה' של הרב משה צבי נריה זצ"ל, עמ' 125)

    השבמחק
  12. ב"ה

    אביא כאן בהרחבה את פישתו של הגרש"ז זלזניק עם הרב קוק:
    סיפר הרב שלמה זלמן זלזניק זצ"ל, מראשי ישיבת 'עץ חיים' בירושלים:
    פעם אחת ביום שישי אחר הצהריים, הייתי מוכרח לגשת אל הראי"ה לסדר איזה ענין בקשר לישיבה. כשבאתי לביתו וניגשתי לדלת חדרו הקטן בו ישב, למד וכתב, לא דפקתי מייד אלא שמתי אוזן לשמוע אולי הרב לומד, ואין להפריעו. והנה עולה באוזני קול המיה נרגשת... הרב לומד פרקי תנ"ך בהטעמה מרובה, וחוזר עליו ביתר הטעמה. ופתאום קולו עולה והוא חוזר וקורא את הפסוק בהתרגשות גוברת, וכאילו נתגלו לו דברי הנביא בגילוי חדש. הוא עובר לפסוק נוסף, וחוזרים הדברים, והלימוד נמשך. גדלתי בירושלים בין גדולים ויראים, צדיקים וחסידים. ראיתים בלימודם ושמעתים בתפילתם. אבל מעולם לא שמעתי לימוד תנ"ך כזה. היה זה לא לימוד, אלא תפילה. ולא תפילה רגילה, אלא עבודה שבלב. כך מתפללים קדושי עליון בעת רצון, בשעת התעלות, בדחילו ורחימו. עמדתי נרגש וחיכיתי, וגם כאשר נגמר הלימוד, כשנדמה התפילה, עדיין נשארתי עומד רתוק למקומי עד אשר שבה נפשי למנוחתה, ורק אז העזתי לדפוק בדלת. כשנכנסתי היו עוד פני הרב מלאים ריגוש, אולם הוא קיבלני כדרכו במאור פנים, וכשרק שמע את משלאתי הזדרז למלאותה.
    כשנפרדתי ממנו אמרתי לעצמי: ידעתי שהרב הוא גאון וצדיק, אולם כאן הוא נתגלה לפני כאחד קדמון, שלא מהעולם שלנו. וכל אלה שמרשים לעצמם לבקר את מעשיו או את דבריו, אינם מכירים אותו כלל וכלל. מי שמסוגל ללמוד כך פרק תנ"ך, לא רק שאסור לדבר בו סרה, אלא שאסור גם להרהר אחריו. לא לנו למדוד דרכיו בקנה מידה רגיל, כי גבוה ונשגב הוא מכולנו. מאז קיבלתי על עצמי שלא להגרר אחרי בעלי מחלוקת, נזהרתי להתרחק מכל מי שפגע או נגע בו, ואף לא לשמוע דיבור ביקורת על איזה מעשה שלו או ביטוי שלו" ('בשדה הראי"ה' עמ' 125, ומובא שם שהגרש"ז אויערבך זצ"ל זכר אף הוא את הרושם הגדול שעשה הדבר על בעל המעשה, הרש"ז זלזניק).

    דברי בנו של הגרש"ז ואחיו של הגרא"י מופיעים ב'בשדה הראי"ה' שם.

    השבמחק
  13. רפאל לוי רבינוביץ' לא התחתן עם שרה רבקה לדרברג, אלא עם שרה רבקה ויטנברג.
    ידיעה על אירוסיהם התפרסמה בעיתון חבצלת כ"ח אדר תרס"ג.
    אם תרצה אשלח לך את הקובץ:kzviz1@gmail.com

    השבמחק
  14. ובכן, הוברר ששרה רבקה בתו של ר' יצחק לדרברג, נישאה בתחילה למשה ויטנברג. לאחר שהוא נפטר [והיא ירשה את הונו הרב], נישאה בשנית לר' רפאל לוי רבינוביץ.

    השבמחק
  15. נו הלינדרים חסידי אלכסנדר או קוזמיר? זה נוגע למעשה, שנים אוחזין בטלית...

    השבמחק
    תשובות
    1. למשל קמחא דפסחא...

      מחק
    2. איני מכיר את המעשה עם קמחא דפסחא.
      ספר לי עליו.

      מחק
    3. כנראה לא ירדת לסוף דעתי, אולי מפני שהיא נמוכה מדאי, תאר לעצמך אם יבוא חסיד קוזמיר ליטול חלקו בקמחא דפסחא דחסידי אלכסנדר הלא במקרה הטוב ימלאו את סליו בכלימה ורוק נו ואם אלכסנדר הוא אמרתי ארדוף אשיג אחלק שלל ....

      מחק
    4. אה, לזה אתה מתכוון.
      אז תגיד מתחילה.

      הקמחא דפסחא של חסידי אלכסנדר הוא כל כך משתלם?
      איפה מחלקים אותו?
      וכמה דורות אחורה נחשבים עדיין חסידי אלכסנדר?

      מחק
  16. דבר ראשון כנראה כן.. על המיקום המדוייק תבוא הודעה מיוחדת ..
    נו עכשיו ברצינות.. עדיין חובת ההוכחה עליך כי התואר "חוקר" ו"הסטוריון" הולמים את מידותיך...ואם אין לך כלי מחקר, או יכולות ביצוע בבקשה להודות על האמת...

    השבמחק
    תשובות
    1. משיצא פורים, אולי תאמר לי על איזו אמת אתה רוצה שאודה לך?

      מחק
  17. מרת דבורה הינדא בת ר יוסף צבי שהיא האמא של מרת אסתר אשת ר פישל לינדר מיוחסת לבעל הנודע ביהודה דרך חתנו מורינו ר יוסף הצדיק והנראה שהשם יוסף צבי מתיחס לסבא הזה

    השבמחק
    תשובות
    1. בתגובה הראשונה לעיל, הובאו מקורות שיוסף צבי היה ממשפחת שפירא. ויתכן ממשפחת כהנא שפירא.
      השאלה, אם היו משפחות כאלו בין צאצאי ר' יוסף הצדיק.

      מחק
    2. אני משפחת דייטש צאצא של הרב הקדוש ר אשר יחיאל שמואל כהנא שפירא, שמתייחס להרבה גדולי עולם ומתוכם איש אלוקים בעל מגלה עמוקות. שהוסיף לשם משפחה כהנא גם שפירא כדי לעטר את כבוד המשפחה, והמשפחה הזאת לא מתייחסת
      לנודע ביהודה. מה שכן לר יוסף הצדיק חתן הנודע ביהודה יש כמה מהצאצאים בשם יוסף צבי, ואולי דרך זה נמצא את הקשר...

      מחק
    3. משפחת שפירא כהנים, היו עוד לפני ר' אשר יחיאל שמואל.
      לא בדקתי כעת אם ר' יוסף צבי כהנא שפירא הנ"ל מזגיערז הוא ממשפחתו של ר' אשר יחיאל שמואל או לא.

      מחק
    4. בנימין היקר אולי באמת כדאי היה לערוך מחקר על צאצאי ר' יוסף הצדיק חתנו של הנודע ביהודה. תודה

      מחק
    5. ראיתי שעסקו בזה כבר כמה וכמה.

      מחק