אחרי אשר עסקנו במאמר הקודם, בתולדות
משפחתו של רבי ברוך בער ליבוביץ, במאמר זה נמשיך ונעסוק, ביחוס המשפחה שלו, ונתמקד
במשפחת חותנו הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן גאב"ד הלוסק וקרמנצ'וג.
רבי אברהם יצחק נולד בערך בשנת
תר"כ, לאביו רבי מאיר הלוי צימרמן, את תורתו קנה בישיבות שהיו בליטא. נשא
לאשה את מרת ביילה בתו של הגאון הצדיק רבי יעקב משה דירקטור - ירושלימסקי
אב"ד מוש. בהיותו בהלוסק, נתקבצו
סביבו תלמידי חכמים צעירים, בהם רבי נח פאליי, ורבי אייזיק שר, שסיפר שלמד אצל רבי
אברהם יצחק כל יום ארבעה דפים בגמ' עד שלמדו יחד רוב הש"ס. לימים נקרא לכהן בעיר קרמנצ'וג, בה כיהן עד לפטירתו בשנת תרע"ז
בקרמנצ'וג.
מתורתו נדפס ספר חידושי הראי"ה על
הרמב"ם שני חלקים, ירושלים תשמח.
צאצאיו:
- רבי יעקב משה הלוי צימרמן בניו יורק, הוא נולד בשנת תרל"ז לערך. זוגתו מרת אסתר גיטל בת רבי אהרן חיים ווינמאן מקנוטופ, וזוג' מרת יהודית בת ר' לוי יצחק מאוסטראה, מצאצאי האוהב ישראל מאפטא. לאחר נישואיו נתמנה ר' יעקב משה כאב"ד קונוטופ, בשנת תר"צ לערך, עבר לארה"ב ונתקבל כרב בית המדרש הגדול בברודווי, נפטר ביום כ"ז תשרי תשכ"ב, וזו' ביום ד' טבת תש"כ. בנו של רבי יעקב משה, היה העילוי המפורסם רבי אהרן חיים צימרמן, ר"מ בבית מדרש לתורה בשיקאגו, ומחבר ספר אגן הסהר וספר בנין הלכה ועוד ספרים.
- רבי מאיר הלוי צימרמן כיהן כרב בקהלת
הענקי בלונדון במשך עשרים שנה.
תמונת רבי מאיר צימרמן מתוך מלך ביפיו - רבי חיים הלוי צימרמן.
- רבי שלמה הלוי צימרמן, העילוי מקרעמענטשוג, נולד בשנת תרנ"ב לערך, נפטר צעיר ביום כ"ז כסלו תרפ"ט בלוס אנג'לס אמריקה.
- מרת פייגא הי"ד אשת הגאון רבי ברוך דוב ליבוביץ אשר בתולדותיו עסקנו.
- מרת טייבא אשת רבי נפתלי זאב הכהן לייבאוויץ, אביו שהיה שו"ב וי"ש נפלא, נפטר צעיר באה"ק, ור' נפתלי זאב נסע ללמוד בישיבות ליטא, והיה תלמיד מובהק של הסבא מסלבודקא, בימי מלחה"ע הראשונה כאשר גלתה הישיבה לקרמנצ'וג נשא לאשה את מרת טויבא בתו של רב העיר, היה משגיח בישיבתו של גיסו רבי ברוך בער בקמניץ, בימי המלחמה סירב להצעת גיסו רי"מ צימרמן לקבל ויזה לאמריקה, והעדיף להישאר יחד עם בני הישיבה, כמו כן בהיותם בווילנא, ויתר על האפשרות להסתתר מפני הרוסים לטובת גיסתו הרבנית פייגא, ובשל כך נתפס והוגלה לסיביר, שם שהה בהמשך שנות המלחמה וכך ניצל, ואילו הרבנית פייגא עם צאצאיה נהרגו בידי הנאצים הי"ד, אחר המלחמה היה ממיסדי עולם התורה בניו יורק. הוא נפטר לפני שישים שנה ביום כ"ח כסלו תשט"ו. לאחר פטירתו נדפס לזכרו ספר הזכרון דגל נפתלי, ניו יורק תשיח. צאצאיו א. ר' אברהם יצחק ליבוביץ וזו' מרת רבקה בת רבי שמעון ביאליסטוצקי אב"ד דיסנע. ב. מרת גולדה אשת ר' קלמן ליכטנשטיין.
חותנו הצדיק,
כאמור, רבי אברהם יצחק היה חתנו של
הצדיק ממוש, רבי יעקב משה דירקטור, ושם אביו ישראל. רבי יעקב משה נולד בשנת
תר"ד לערך, נשא לאשה את מרת שרה פערל לבית מייזל, תחילה היה אב"ד
שטאלאוויטש, ובשנת תרי"ח נתקבל לאב"ד מוש בהמלצת רבי יצחק אלחנן ספקטור
ורבי יהושע אייזל מסלונים. בשנת תרל"ח כאשר חיתן את בתו ראשקע עם רבי יצחק
יעקב וורונובסקי כדלהלן, ביקשו למלא את מקומו ברבנות, מפני שהוא חפץ לעלות לארץ
ישראל, אולם, לאחר זמן קצר חלה ונפטר, ולא עלתה בקשתו בידיו. שו"ת ממנו נדפס
בשו"ת בית ודוד ונחלת דוד לרבי דוד טעביל ממינסק, וכן בבאר יצחק לריא"ס.
כמו כן נשאר ממנו ספר גדול בכתב יד בנגלה ובנסתר, שהיה בידי צאצאיו ממשפחת
אברמסקי.
ואלו הם צאצאיו של רבי יעקב משה:
- רבי ישראל יהונתן ירושלימסקי, נולד בשנת תרכ"ה לערך, בבחרותו שלחו אביו לירושלים ללמוד שם תורה, אך לאחר שנה חזר לבית אביו מפאת מחלתו. על כן קרא שמו ירושלימסקי. אב"ד אורלה ואחר כך אב"ד איהומן, כאשר חיפשו אנשי ירושלים מועמד לבוא ולשמש ברבנות ירושלים לצד רבי שמואל סלנט, עלה גם שמו לענין זה, אך נדחה מפאת מחלתו. לרבי ישראל יהונתן היתה אשה ראשונה ממנה נולד לה בנו ר' משה, ובשנית נשא לאשה את מרת לאה גיטל בתו של רבי יעקב דוד וילובסקי - הרידב"ז, וממנה נולדו לו שתי בנות א. מרת רייזל הענדל אשר היתה אשתו של הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל. ב. מרת שרה פערל אשת ר' חיים מנחם מנדל גרבר אב"ד איהומן על מקום חמיו, הוא היה אחיו של רבי אליהו בן ציון גרבר - רבי אליהו הורדוקר, שהזכרנו במאמר הקודם כגיסו של רבי ברוך בער.
- ר' שמואל דירקטור נולד לאביו זמן קצר לפני פטירתו.
- ר' אפרים בן ציון דירקטור, נולד בשנת תרכ"ו, נפטר ו' אייר תרנ"ד בקוידינוב.
- מרת ביילה אשת הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן דידן.
- מרת ראשקע אשתו השניה של רבי יצחק יעקב וורנובסקי, ממלא מקומו של רבי יעקב משה כאב"ד מוש חדש, עוד לפני פטירתו כדלעיל. רבי יצחק יעקב, היה בנו של רבי אהרן דוב מבוברויסק, מחסידי לעכאוויטש - קוידינוב, למד בישיבת וולוזין, נשא לאשה תחילה את בתו של ר' בנימין דוד מלידא, [הוא היה גם חותנו של רבי אליהו משה גניחובסקי אב"ד זלודאק אשר הזכרנו כאשר כתבנו על חד מצאצאיו הוא הגאון רבי אברהם גניחובסקי], ושימש שם כר"מ לבחורים צעירים. לאחר שאשתו נפטרה, נסע לווארשא והיה שם כמה חודשים בצוותא חדתא עם הגאון בעל הבית הלוי, ונשתעשעו האחד ברעהו מפאת צרתם המשותפת, לאחר מכן כאמור, נשא את בתו של רבי יעקב משה ונתמנה לממלא מקומו ברבנות.
- אשת ר' זוסיא גרינברג מווארשא.
- יתכן שבת נוספת היתה אשת רבי מאיר גולדברג בנו של רבי אליהו אב"ד בוברויסק.
רבי יעקב משה היה חתנו של רבי שמואל מייזל,
אחיו של הגאון רבי אליהו חיים מייזל אב"ד לודז.
צאצאיו של ר' שמואל:
- מרת שרה פערל אשת רבי יעקב משה דירקטור הנ"ל.
- מרת רחל אשת הגאון רבי מתתיהו מדניצקי אב"ד בוטען בעהמ"ח מתת ידו.
אביו של רבי שמואל מייזל, היה רבי משה
מייזל מהורודוק ומעלה בקודש, ועוד חזון למועד להאריך בחקר משפחה זו.
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקתיקון טעות: זוגתו מרת אסתר גיטל בת רבי אהרן חיים וויימאן ולא "ווינמאן"
השבמחקעוד טעות לתקן: הראי"ה נולד באיזור ת"ר ולא תר"כ
השבמחקמנין אתה לוקח את דבריך?
מחקבהקדמה לחידושי הראי"ה עמוד VII כותוב עדות מבנו שהרופאים נבאו שלא יאריך ימים אבל חי יותר משבעים ושבע שנה.
השבמחקואם נפטר בתרע"ז ממילא נולד לפחות בת"ר
תודה.
מחק"ר"מ בבית מדרש לתורה בניו יורק"
השבמחקתיקון קל - ביהמ"ד לתורה בשיקאגו
תוקן.
מחק