‏הצגת רשומות עם תוויות טורנהיים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות טורנהיים. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 7 באוגוסט 2011

רבי חיים דוב רוט חמש שנים לפטירתו

לפני חמש שנים, ביום ז' אב תשס"ו, נפטר הגאון רבי חיים דוב רוט זצ"ל, על אף היותו צעיר לימים, ולא נמנה בין זקני הדור, שהרי היה סך הכל בן חמישים וחמש שנים בפטירתו, כבר הספיק להטביע את חותמו בהרבה מקצועות בתורה.
 
רבי חיים דוב נולד בשנת תשי"א, בבחרותו למד בישיבת פוניבז', שם המשיך ללמוד גם אחרי נישואיו, עד שנסמך להוראה מרבו הגאון רבי דוד פוברסקי זצ"ל ראש הישיבה.

הרביץ תורה לרבים בישיבות, בקרית ישמח משה, ובבני ברק. שמו נודע אף כפוסק הוראה, ועם הקמת בית החולים לניאדו בנתניה, נתמנה על ידי האדמו"ר מצאנז, לשמש כרבו של בית החולים ולהיות הפוסק ההלכתי בכל השאלות בו.

שמו נודע בעיקר, כאשר שימש כרב מחלקת רישום נישואין ובירור יוחסין, במועצה הדתית בפתח תקוה, עת עמד על המשמר לבל יכנסו בכרם ישראל זמורות זרות. בקיאותו בעניינים אלו, הביאה לכך שנצטרף לפעמים כדיין בהרכב בית הדין בנושאי יחוס.

רבי חיים דוב חיבר ספר 'משמרת השבת', בו נתגלה כוחו הגדול בבירור הלכות שבת. עוד מתורותיו נדפס בספרים שחיבר בנו יבדלחט"א.

בית אבותיו
רבי חיים דוב, היה בנו של הרב מיכאל יצחק רוט ראש משמרת השבת בבני ברק, שהעמיד גופו וממונו להזהיר על השבת, והיה מעורר ומהמחזקים תמיד במצוה זו. נפטר ב' אדר תשנ"א.

בן ר' מנחם מנס רוט.

ר' מיכאל יצחק, היה חתנו של ר' שמואל, הוא היה תלמיד חכם גדול, מגידולי הישיבה הקדושה דוולאזין, כפי שהעיד עליו הגאון ר' מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל.
משפחת חותנו
רבי חיים דוב, היה חתנו של הרה"ג ר' יהושע ברגהולץ מהרצליה. ר' יהושע ברגהולץ, יליד העיר לובלין, היה מחסידי אוסטרובצא, ועוד זכה ליצוק מים על ידי הרבי הזקן רבי מאיר יחיאל מאוסטראווצא, לאחר פטירתו של הרבי, היה תלמיד מובהק לבנו ממשיך דרכו רבי יחזקאל הלוי [הלשטוק] מאוסטרובצא הי"ד. אף זכה ונשלחו אליו בשנת תרצ"ה חידושי תורתו של ר' יחזקאל בפקודת הקודש, ולימים הובאו לדפוס על ידי צאצאיו.

יום שלישי, 31 באוגוסט 2010

רבי אברהם יעקב זלזניק זצ"ל

מירושלים מגיעה הבשורה המרה על הסתלקותו לשמי מרומים, של הגאון רבי אברהם יעקב זלזניק זצ"ל, ראש ישיבת עץ חיים שנים רבות, וחבר מועצת גדולי התורה. גדלותו בתורה ניכרת גם מתוך ספריו, 'אור יעקב', על מסכתות הש"ס.

רבי אברהם יעקב זלזניק נולד בירושלים, בשנת תרע"ב, לאביו הגאון רבי שלמה זלמן זלזניק ראש ישיבת עץ חיים, ומחבר כמה ספרים, ולאמו מרת שרה למשפחת חגיז. על פי המסופר, אביו ר' שלמה זלמן, שנתייתם בילדותו מאביו וגדל אצל אבי אמו, ר' אברהם מבריסק, רצה לקרוא לבנו על שם אביו שנפטר צעיר, ואולם נגלה אליו בחלום סביו רבי חיים אברהם מבריסק, ותבע ממנו, שיקרא את התינוק על שמו, וכפשרה, קרא ר' שלמה זלמן לילד, אברהם יעקב, על שם אביו ועל שם זקנו, כשאת שם זקנו שגידלו בפועל הקדים לשם אביו.

משפחת אביו

אביו רבי שלמה זלמן, היה בנו של רבי מנחם יעקב זלזניק בן הגאון רבי אהרן דב זלזניק, מזיטומיר, ברדיטשוב, ובסוף ימיו בירושלים. בן רבי אריה לייב.

רבי שלמה זלמן זלזניק, כיהן שנים רבות בישיבת עץ חיים, וחיבר כמה ספרים. בשמות ספריו, הנציח את אבותיו, את ספרו הראשון קרא, 'זרע יעקב', "על שם אאמו"ר או"ק מקודש בתורה וביראה ובחכמה ובמדות נשגבות מאד, ובמידת ענוה הגדולה מכולם, ה"ה הגאון הצדיק הנשגב ר' מנחם יעקב זללה"ה בהגה"צ ר' דובער זללה"ה". את ספרו השני קרא 'זרעה של רחל', "על שם אמי מורתי האשה הגדולה החכמה והצדקת מרת אלטה חי' רחל זללה"ה, אשר ישבה על כבוד בעלה איש החמודות אוצר כל כלי חמדה, תורה ויראה, חכמה מוסר ומדות, חו"ק הגאון הצדיק טוב לשמים ולבריות, רבי מנחם יעקב זללה"ה בהגה"צ ר' דובער זללה"ה נ"ו שנה, ומסרה נפשה על גידול וחינוך יתומיו".

רבי שלמה זלמן בזיווגו הראשון נשא לאשה, את מרת שרה (ילדה לו בן ובת, ונפטרה ז' שבט תרע"ה) בת רבי יצחק חאגיז מחסידי חבד שבירושלים, בעל חנות המסחר לצרכי כתיבה ודפוס, שהיתה בשער יפו. הוא עלה לירושלים מויטבסק, הספדו המיוחד של חתנו רבי שלמה זלמן נדפס בספרו 'בית מועד'. זוגתו מרת רבקה הענדל (נולדה בפלוצק שבפולין בשנת תרכ"ו, נפטרה בירושלים כ"ח כסלו תרע"ח) היתה בתו של רבי צבי אריה [הירש לייב] לדרברג שהיה מחסידי אלכסנדר בפלוצק, הוא נולד בפלוצק בשנת תקפ"ד, ועלה לארץ ישראל בשנת תרל"ח, וקבע משכנו בירושלים עד לפטירתו ד' תשרי תרס"ז, בן ר' אלימלך לדרברג שנפטר בפלוצק בשנת תרל"ד.
רבי הירש לייב נשא לאשה בשנת תר"ג את מרת דבורה הינדא (נפטרה כא טבת תרס"ד) בת ר' יוסף צבי שפירא [העירו בתגובה שיתכן שזו משפחת כהנא שפירא].

[בנו של רבי הירש לייב הנ"ל הוא רבי יצחק לדרברג, ממיסדי פתח תקוה, הוא נפטר בצעירותו י"ב אב תרנ"ד, אבל העמיד צאצאים רבים בירושלים, על חתניו נמנים, רבי שלמה יצחק טורנהיים בן האדמור מוולברוז' ואבי משפחת טורנהיים בארץ הקודש, ור' רפאל לוי רבינוביץ בנו של הגאון בעל האדרת]

בזיווגו השני, נשא רבי שלמה זלמן את מרת לאה למשפחת בארג, וממנה נולדו לו שאר ילדיו. ביניהם, הגאון רבי זרח אפרים זלזניק ראש ישיבת ארץ צבי בירושלים, רבי יצחק ראובן זלזניק מישיבת עץ חיים (חתן הגאון רבי יעקב משה קורלנדסקי רו"מ תו"ת יבנה), ואשת הגאון רבי שמואל קיבלביץ מראשי ישיבת עץ חיים.

אביו רבי מנחם יעקב זלזניק, בנו רבי שלמה זלמן האריך בשבחיו בהקדמות לספריו. הוא נפטר צעיר לימים, והשאיר את אשתו אלמנה ואת בניו יתומים. הם נתגדלו על ברכי חותנו רבי חיים אברהם רובינזון [ב"ר ראובן] וחותנתו מרת איטא לאה [בת ר' מרדכי] מבריסק.
צאצאיו של רבי מנחם יעקב זלזניק, נתפזרו בין ירושלים לניו זלנד. בניו רבי שמואל נתן ורבי מרדכי, שימשו ברבנות במדינת ניו זילנד. שני בנים אחרים היו בירושלים, המה ר' שלמה זלמן הנ"ל, ור' מנחם יעקב זלזניק, שנולד אחר פטירת אביו, והיה חתנו של רבי זרח אפרים אפשטיין, אחיו של הגאב"ד רבי פנחס עפשטיין, וחתן רבי אברהם חיים וינוגרד. מלבד בניו הנזכרים עד כה, גם שתי בנות היו לו לרבי מנחם יעקב, מרת חנה שרה פראדל אשת רבי יצחק פרנקנטל, ומרת פייגה נחמה אשת רבי עמנואל שולביץ בנו של הגאון רבי אליעזר שולביץ ראש ומייסד ישיבת לומזה, בפולין ובפתח תקוה, הם נפטרו ללא צאצאים.

אבי, רבי אהרן דב זלזניק, אשתו היתה מרת מרים בתיה, ומלבד בנם ר' מנחם יעקב, היתה להם גם בת אחת מרת חיה אשת ר' מנדל חייקין.

משפחת חותנו

רבי אברהם יעקב זלזניק, נשא לאשה את מרת איטה בת רבי ישראל שלום לוריא מירושלים. בן למשפחת רוטמן הכבודה, אשר ממנה נסתעפו משפחות רבות בלומזא ובירושלים, בתוך עץ משפחה של משפחת רוטמן, נמצא גם הגאון רבי אליהו לופיאן, שזה עתה מלאו ארבעים שנה לפטירתו, ואף הוא היה חתן אצל משפחת רוטמן. את משפחת רוטמן כבר הזכרנו פעם אחת בעבר, ובבוא העת נכתוב עליה כאן בהרחבה.