‏הצגת רשומות עם תוויות חייקין. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חייקין. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 6 בספטמבר 2011

משפחת רבי יחיאל שלזינגר מפרשבורג

עץ משפחת שלזינגר מפרשבורג, הוא גדול ורחב, לא נזכיר כאן את כל בני המשפחה, נמשיך ונעסוק ברבי יחיאל שלזינגר שהיה מגיד מישרים בפרשבורג, נזכיר את יחוסו כלפי מעלה, ואת צאצאיו כלפי מטה.

יחוס אבותיו
רבי יחיאל שלזינגר היה בנו של רבי צבי דוב שלזינגר בן ר' יוסף שלזינגר בן הרב צבי דוב שלזינגר-מרגליות מפרשבורג, בן הרב מיכאל לייב שלזינגר-מרגליות.


ר' צבי דוב שלזינגר אביו של רבי יחיאל, היה תלמיד מובהק למהר"ם בנעט, ולמד אצלו בניקלשבורג, משם נסע לישיבתו של רבינו החתם סופר במטרסדורף. זו' מרת חנה שיינדל.

ר' יוסף שלזינגר הנזכר חתן ר' שלמה זלמן אולמן.

ר' צבי דוב שלזינגר מרגליות, היה מחברי בית דינו של הגאון רבי מאיר ברבי, אב"ד פרעשבורג. נקבר סמוך לקברו של בעל ה'משנת דרבי עקיבא'. בספר תולדות משפחת רוזנטל, מודפסים כמה מכתבים שכתב ר' נפתלי רוזנטל, לבנו אליהו בעת שהיה בפרשבורג, (נדפסו לראשונה בכתב עת האסיף, שנה ה' תרמט 131). המכתבים הם משנת תקל"ה, ובתוך המכתבים מזכיר פעמים, למסור פרישת שלום להתורני מו"ה צבי דוב, ופעם קורא לו התורני ורבני, ופעם מכנהו ש"ב. בהערה כותב שם המו"ל, כי הרב ר' צבי דוב, היה מו"צ ודיין בפרעשבורג, ידיד ומחותן עם ר' נפתלי, והיה מו"צ תחת הרב ר"מ ברבי. בהמשך, מזכירו פעם נוספת וכותב, ושלום לה"ה אהובי ש"ב התורני והרבני המופלא והמופלג דיין מצויין כ' מו"ה צבי דוב נר"ו עם זוגתו היקרה והגבירה מ' לאה תחי' ובנם ר' יחיאל נר"ו, ואחיו הבח' כ' דוד שי'. (רבי עקיבא יוסף כתב כפי שציטטנו במאמר הקודם, שבשעת פטירת אשתו, היה ר' צבי דוב רק פרנס, ואחר כך נתמנה להיות ראש בית דין, ואולי היו לו שתי נשים).

ר' מיכאל לייב מרגליות בשנת תקכ"ח היה פרנס ומנהיג בפרעשבורג, וחתום על התקנות של הקהל. לאחר מכן נתמנה לראב"ד בעיר.

יחוס משפחת חותנו
ר' יחיאל נשא לאשה את מרת גיטל בתו של 'הצדיק הנעלם' רבי יוסף שמואל שוורץ (נפטר ישיש בשנת תרי"א, וזוגתו חנה. להם היה בן נוסף בשם בנימין זאב שוורץ) בן ר' קלונימוס שזוגתו גיטל למשפחת לוצאטו.
כותב רע"י בספרו תורת יחיאל, "ובכן היה אצל א"מ הרבנית מרת גיטל ע"ה בשעת פטירתה י"א ניסן תרמד, כאשר אמרה לה אחי ה"י דברי תנחומין לרפואה שלמה, והשיבה, אזהו שטות תדבר הלא אבי (זקני) זצ"ל כבר יושב פה על המיטה".
ר' קלונימוס הנזכר לעיל, היה חתן רבי יוסף לוצאטו ממשפחת הרמח"ל, ולא היה נכדו. היה בעל קורא מדקדק אצל החת"ס. תלמיד מהר"ם ברבי. לא ידעו כוחו בתורה, וכשחלה את חליו שנפטר בו ביקרו החת"ס ומצאו מלא וגדוש בכל אפיקי הש"ס ושיש לו קונטרסי חידושים רבים, וביקשו מחילה, ובהספדו אמר שלא ידע את יוסף שהוא ת"ח גדול כל כך (אבני בית היוצר סימן כה).


יום שלישי, 7 בספטמבר 2010

תולדות משפחת זלזניק



בעקבות המאמר שכתבתי בשבוע שעבר, עם פטירתו של הגאון רבי אברהם יעקב זלזניק ראש ישיבת עץ חיים זצ"ל, פנו אלי אחדים מבני המשפחה, והוסיפו לי חומר רב לתולדות המשפחה, עד כדי שנצטבר אצלי חומר למאמר נוסף בצורה מסודרת. ובזה אבוא להודות לכל הקוראים השולחים אלי הערות, תיקונים והוספות.

ערכתי את המאמר מחדש, אבל השמטתי חלק ממה שכתבתי שבוע שעבר, ויש כאן מה שאין שם, ושם יש מה שאין כאן. ומזה ומזה, יתברר הכל.

ראש בני המשפחה, היה רבי אריה לייב זלזניק מברדיטשוב, הוא נולד שם בשנת תק"ע לערך, ונפטר בשנת תרל"ד לערך. בניו, אהרן דב, אברהם ושיינה אסתר.

בנו רבי אהרן דב בער, נולד בשנת תק"ץ לערך בברדיטשוב., נישא למרת מרים בתיה לבית טרוצקי, [אביה ר' סיני נפתלי טרוצקי היה מהעיר סלונים, ומשם עבר לז'יטומיר, רעייתו מרת שרה היתה מגזע בעל התוספות יום טוב], ונפטר בירושלים בשנת תרנ"ג. רעייתו עברה להתגורר בלונדון אצל בתה, ומשנפטרה בשנת תרע"א, הובא ארונה במסע מורכב בתנאי אותם הימים, לקבורה בהר הזתים.

בני רבי אהרן דב: יצחק זלזניק, נולד בשנת תרט"ז, נשאר בליטא, היה לו בן אחד, משה יעקב. ר' מנחם יעקב זלזניק להלן. מרת חנה זלדה נולדה בחברון בשנת תרכ"ו, ונפטרה בשנת תש"ב, היא היתה אשת רבי מנחם מנדל חייקין. והבן האחרון, רבי בנימין לייב דיכובסקי (שינה שמו בתהפוכות הדורות), נולד בשנת תרל"ד, נסע ללונדון שם נשא לאשה את מרת ברכה לאה בת רבי אברהם אבא ורנר אב"ד קהל מחזיקי הדת בלונדון, ורב בפינלנד. צאצאי שני האחרונים היו בלונדון.

בנו של רבי אהרן דב, היה רבי מנחם יעקב זלזניק, הוא נולד בשנת תרי"ח לערך. וכשהיה ילד קטן, עלתה משפחתו לארץ ישראל, וקבעו מושבם בירושלים. כאן, בירושלים, הוא נשא לאשה את מרת אלטה חיה רחל בת רבי אברהם רובינזון מבריסק, שכונה בירושלים ר' אברהם בריסקער. אודותיו נרחיב להלן. רבי מנחם יעקב נפטר י"ז שבט תר"ן.

בני רבי מנחם יעקב זלזניק, מרת פראדל, נולד בשנת תרל"ז לערך, אשת רבי יצחק פרנקנטל, מרת פיגה נחמה נולדה בשנת תר"מ לערך, אשת רבי עמנואל שולביץ בן הגאון רבי אליעזר שולביץ ראש ומייסד ישיבות לומזה. רבי מרדכי זלזניק, נולד בשנת תרמ"ג נשא את מרת רוזה לבית מאיירס, נפטר באוקלנד שבניו זילנד בשנת תשל"ג. ר' ראובן זלזניק, נולד בשנת תרמ"ה לערך, בימי מלחמת העולם הראשונה הוגלה על ידי הטורקים לדמשק, שם נפטר, אלמנתו מרת לאה עם שתי ילדיה היתה בניו יורק. רבי שלמה זלמן זלזניק להלן. רבי שמואל נתן זלזניק, רב בניו זילנד, נפטר שם בשנת תשי"ח. רבי מנחם יעקב זלזניק נולד כ"ד אייר תר"ן בירושלים, לאחר פטירת אביו ונקרא על שמו, זוגתו מרת אלקה למשפחת עפשטיין.


יום שלישי, 31 באוגוסט 2010

רבי אברהם יעקב זלזניק זצ"ל

מירושלים מגיעה הבשורה המרה על הסתלקותו לשמי מרומים, של הגאון רבי אברהם יעקב זלזניק זצ"ל, ראש ישיבת עץ חיים שנים רבות, וחבר מועצת גדולי התורה. גדלותו בתורה ניכרת גם מתוך ספריו, 'אור יעקב', על מסכתות הש"ס.

רבי אברהם יעקב זלזניק נולד בירושלים, בשנת תרע"ב, לאביו הגאון רבי שלמה זלמן זלזניק ראש ישיבת עץ חיים, ומחבר כמה ספרים, ולאמו מרת שרה למשפחת חגיז. על פי המסופר, אביו ר' שלמה זלמן, שנתייתם בילדותו מאביו וגדל אצל אבי אמו, ר' אברהם מבריסק, רצה לקרוא לבנו על שם אביו שנפטר צעיר, ואולם נגלה אליו בחלום סביו רבי חיים אברהם מבריסק, ותבע ממנו, שיקרא את התינוק על שמו, וכפשרה, קרא ר' שלמה זלמן לילד, אברהם יעקב, על שם אביו ועל שם זקנו, כשאת שם זקנו שגידלו בפועל הקדים לשם אביו.

משפחת אביו

אביו רבי שלמה זלמן, היה בנו של רבי מנחם יעקב זלזניק בן הגאון רבי אהרן דב זלזניק, מזיטומיר, ברדיטשוב, ובסוף ימיו בירושלים. בן רבי אריה לייב.

רבי שלמה זלמן זלזניק, כיהן שנים רבות בישיבת עץ חיים, וחיבר כמה ספרים. בשמות ספריו, הנציח את אבותיו, את ספרו הראשון קרא, 'זרע יעקב', "על שם אאמו"ר או"ק מקודש בתורה וביראה ובחכמה ובמדות נשגבות מאד, ובמידת ענוה הגדולה מכולם, ה"ה הגאון הצדיק הנשגב ר' מנחם יעקב זללה"ה בהגה"צ ר' דובער זללה"ה". את ספרו השני קרא 'זרעה של רחל', "על שם אמי מורתי האשה הגדולה החכמה והצדקת מרת אלטה חי' רחל זללה"ה, אשר ישבה על כבוד בעלה איש החמודות אוצר כל כלי חמדה, תורה ויראה, חכמה מוסר ומדות, חו"ק הגאון הצדיק טוב לשמים ולבריות, רבי מנחם יעקב זללה"ה בהגה"צ ר' דובער זללה"ה נ"ו שנה, ומסרה נפשה על גידול וחינוך יתומיו".

רבי שלמה זלמן בזיווגו הראשון נשא לאשה, את מרת שרה (ילדה לו בן ובת, ונפטרה ז' שבט תרע"ה) בת רבי יצחק חאגיז מחסידי חבד שבירושלים, בעל חנות המסחר לצרכי כתיבה ודפוס, שהיתה בשער יפו. הוא עלה לירושלים מויטבסק, הספדו המיוחד של חתנו רבי שלמה זלמן נדפס בספרו 'בית מועד'. זוגתו מרת רבקה הענדל (נולדה בפלוצק שבפולין בשנת תרכ"ו, נפטרה בירושלים כ"ח כסלו תרע"ח) היתה בתו של רבי צבי אריה [הירש לייב] לדרברג שהיה מחסידי אלכסנדר בפלוצק, הוא נולד בפלוצק בשנת תקפ"ד, ועלה לארץ ישראל בשנת תרל"ח, וקבע משכנו בירושלים עד לפטירתו ד' תשרי תרס"ז, בן ר' אלימלך לדרברג שנפטר בפלוצק בשנת תרל"ד.
רבי הירש לייב נשא לאשה בשנת תר"ג את מרת דבורה הינדא (נפטרה כא טבת תרס"ד) בת ר' יוסף צבי שפירא [העירו בתגובה שיתכן שזו משפחת כהנא שפירא].

[בנו של רבי הירש לייב הנ"ל הוא רבי יצחק לדרברג, ממיסדי פתח תקוה, הוא נפטר בצעירותו י"ב אב תרנ"ד, אבל העמיד צאצאים רבים בירושלים, על חתניו נמנים, רבי שלמה יצחק טורנהיים בן האדמור מוולברוז' ואבי משפחת טורנהיים בארץ הקודש, ור' רפאל לוי רבינוביץ בנו של הגאון בעל האדרת]

בזיווגו השני, נשא רבי שלמה זלמן את מרת לאה למשפחת בארג, וממנה נולדו לו שאר ילדיו. ביניהם, הגאון רבי זרח אפרים זלזניק ראש ישיבת ארץ צבי בירושלים, רבי יצחק ראובן זלזניק מישיבת עץ חיים (חתן הגאון רבי יעקב משה קורלנדסקי רו"מ תו"ת יבנה), ואשת הגאון רבי שמואל קיבלביץ מראשי ישיבת עץ חיים.

אביו רבי מנחם יעקב זלזניק, בנו רבי שלמה זלמן האריך בשבחיו בהקדמות לספריו. הוא נפטר צעיר לימים, והשאיר את אשתו אלמנה ואת בניו יתומים. הם נתגדלו על ברכי חותנו רבי חיים אברהם רובינזון [ב"ר ראובן] וחותנתו מרת איטא לאה [בת ר' מרדכי] מבריסק.
צאצאיו של רבי מנחם יעקב זלזניק, נתפזרו בין ירושלים לניו זלנד. בניו רבי שמואל נתן ורבי מרדכי, שימשו ברבנות במדינת ניו זילנד. שני בנים אחרים היו בירושלים, המה ר' שלמה זלמן הנ"ל, ור' מנחם יעקב זלזניק, שנולד אחר פטירת אביו, והיה חתנו של רבי זרח אפרים אפשטיין, אחיו של הגאב"ד רבי פנחס עפשטיין, וחתן רבי אברהם חיים וינוגרד. מלבד בניו הנזכרים עד כה, גם שתי בנות היו לו לרבי מנחם יעקב, מרת חנה שרה פראדל אשת רבי יצחק פרנקנטל, ומרת פייגה נחמה אשת רבי עמנואל שולביץ בנו של הגאון רבי אליעזר שולביץ ראש ומייסד ישיבת לומזה, בפולין ובפתח תקוה, הם נפטרו ללא צאצאים.

אבי, רבי אהרן דב זלזניק, אשתו היתה מרת מרים בתיה, ומלבד בנם ר' מנחם יעקב, היתה להם גם בת אחת מרת חיה אשת ר' מנדל חייקין.

משפחת חותנו

רבי אברהם יעקב זלזניק, נשא לאשה את מרת איטה בת רבי ישראל שלום לוריא מירושלים. בן למשפחת רוטמן הכבודה, אשר ממנה נסתעפו משפחות רבות בלומזא ובירושלים, בתוך עץ משפחה של משפחת רוטמן, נמצא גם הגאון רבי אליהו לופיאן, שזה עתה מלאו ארבעים שנה לפטירתו, ואף הוא היה חתן אצל משפחת רוטמן. את משפחת רוטמן כבר הזכרנו פעם אחת בעבר, ובבוא העת נכתוב עליה כאן בהרחבה.