רבי ישעיהו ראובן אב"ד סיווען

רבי ישעיהו ראובן קלינגער אב"ד סיוען
היום מלאו מאה ושלושים שנה לפטירתו של הגאון רבי ישעיהו ראובן קלינגר אב"ד סיווען, אשר עלה לארץ ישראל, ופעל רבות לטובת הישוב היהודי בארץ, ונפטר ונקבר בטבריה.
כאמור, בצעירותו, היה רבי ישעיהו ראובן רב ברומניה, בעיר סיווען.
אחד מתלמידיו מאותם ימים, הזכירו שנים רבות מאוחר יותר, כרבו המובהק, הוא רבי יואל דוידזון אב"ד הערץ, שבערכו בספר אהלי שם, [מעין אנציקלופדיה לרבנים שפעלו ברחבי העולם בשנת תרעב - 1912, וכידוע, הערכים שבו נכתבו לרוב על פי מכתביהם של הרבנים עצמם], מוזכר רבי ישעיהו ראובן כרבו המובהק.
בשנת תר"ך עולה רבי ישעיה ראובן לארץ ישראל, ונזכר במכתבו של רבי גמליאל שלנק, אל הגאון רבי אליהו גריידיצר, ומכנהו, ידידי הרב מו"ה ישעי' ראובן נ"י בעל תפלה מביהמ"ד של כוללנו. [לוח ירושלים תשו, עמ' רח].
אחר כמה שנים, מצינו את רבי ישעיהו ראובן בצפת, והחזיק שם ישיבה ליוצאי רומניה, והיה נוסע לחוצה לארץ, לאסוף כסף עבור החזקת בני הישיבה.
בשנת תרל"ד הוא כבר בטבריה, וחתם כדיין בבית דינו של הראב"ד רבי אברהם צבי הלוי, על אישור חתימות של ממוני כולל וואהלין נגד הקמת כולל קארלין, [בית אהרן וישראל קלח].
בשנת תרל"ט הביא לדפוס בקניגסברג את ספרו מעשה המנורה, כולו הלל ושבח למשפחת רוטשילד על מפעלותיה לטובת יהודי ירושלים, ומן הספר ניתן ללמוד רבות על יהודי ירושלים ומצבם באותם הימים.
באותה שנה, הדפיס גם את ספרו כליל תפארת משה לכבוד השר משה מוניטפיורי, ובו הוא מתאר בארוכה את מסעו השישי של מונטיפיורי בארץ ישראל. ובסוף הספר חותם גם בשם משפחתו, קלינגר. בראש הספר, יש תיאור מפורט של ביקורו בשנת תרל"ח אצל רבי משה הלוי, שהיה החכם באשי של איסטנבול.

על שער ספריו, הוא כותב את שמו, הק' ישעיה ראובן, אב"ד דק"ק סיווען מלפנים, ולחסות צל הקודש באתי שנת כת"ר.
על ספרו כליל תפארת משה, באו בהסכמה רבנים רבים בעיקר מהארץ אבל גם מחו"ל, וביניהם רבני טבריה במכתב מיום כ"ג אייר תרל"ז, וחתמו רבי אברהם צבי הלוי הראב"ד ומו"צ עה"ק טברי', ואחריו הק' משה מישל דיין ומו"ץ מטיטארע, ואחריו, שמואל זנוויל הלוי דיין מראמאן.
רבי חי מימון, מקובל שחי בעיר טריפולי שבלוב, מזכיר בספרו באר לחי, [ליוורנו תרמח], פירוש אחד ששמע מהרב המופלג ר' ישעיהו ראובן אשכנזי נר"ו. ומעניין לציין, שגם ר' ישעיה ראובן בספרו מעשה המנורה מזכיר את רבי חי מימון מטריפולין.
רבי ישעיה נפטר בעיר טבריה בשלהי שנת תרמ"ה והובא למנוחות בבית הקברות העתיק בעיר, מצבתו נמצאת עד היום באיזור א, חלקה ב שורה 17 מצבה מספר 1160, לפני אי אלו שנים, נבנה מבנה חדש ממלט מעל הקבר, ועליו הונחה המצבה הישנה. המצבה מעט מוכתמת אך האותיות נצבעו מחדש, [אומנם, לא דייקו כל כך בצביעה, ויצאה להם טעות בשנה], וזה נוסח המצבה: פ"נ הרב ר' ישעי' ראובן מסיויען נ' בש"ט ח"י אלול תרמ"ה תנצבה.
אשתו נפטרה עוד לפניו, ביום י"ב טבת תר"מ, בפנקס כתוב: אשת הרב ר' ישעיהו ראובן מסיווען. לא מצאתי מצבה שכתוב עליה בנוסח הזה, אומנם, מצאתי מצבה של אשה שנפטרה באותו יום, וזה נוסח המצבה: פ"נ הא' מלכה בת ה"ר ר' שלמה צבי י"ב טבת תר"מ.
בזיווג שני, נשא רבי ישעיה את מרת באשי, והיא ילדה לו את בן זקוניו, ר' אהרן שמואל. היא האריכה ימים הרבה אחריו.
ואכן, שישים שנה מאוחר יותר ביום ח' סיון תש"ז, מופיע בפנקס הח"ק רישום פטירה אודות הא' באשי מסיווען. על מצבתה [שהיא במצב לא כל כך טוב, והשורות האחרונות כבר מתפוררות] בבית הקברות העתיק בעיר, נרשם כך: פ' נ' האשה הצוה"ח אשת חיל עוסקת בצדקה ובמעש"ט באשה ב"ר שמואל הכהן ז"ל אלמנת הרב מסיווען ז"ל נ' י' סיון תש"ז תנצבה.
יחוס אבותיו של רבי ישעיהו ראובן
 על אבותיו לא נודע לנו, מי הם היו והיכן פעלו, אומנם בסוף ספריו, הוא מזכיר את אביו אהרן, שכבר בצעירותו נהג לחדדו בדברי תורה, וחד לו חידה בלשון הקודש, נוסח החידה מובא אף הוא בספרים.
 ואלו הם צאצאיו:
בספרו כליל תפארת משה, מזכיר ר' ישעיהו ראובן את צאצאיו, וכך הוא כותב: "וכן אברך את רעיתי הצנועה ת"י וחתני היקר מו"ה אהרן משה נ"י עם רעיתו בתי תי' וילידיהם יחי' ובני היקר מו"ה חיים אלטער עם רעיתו ובתו יחיו. וחתני היקר מו"ה בן ציון נ"י ורעיתו בתי תחי'. ובני שלמה זלמן נ"י.
אודות אהרן משה, ובן ציון, ושלמה זלמן, לא הצלחתי לאתר מידע ברור.
אומנם, את ר' חיים אלטר כן זיהיתי.
חיים אלתר ב"ר ישעי' ראובן, הוא היה סדר בבית הדפוס של ר' אלחנן טננבוים בירושלים, ובספר זרעו של אברהם, לרבי אברהם חג'אג', שנדפס בירושלים תרמד, מופיע שמו כסדר הדפוס. הוא נפטר בעיר יפו ביום י"ח טבת תרמ"ו, [רשימת ישני עפר בעיר יפו, אבני זכרון]. כפי הנראה גם הוא היה בנו של רבי ישעיה ראובן דידן.

 עוד מצאתי, כי ביום ט"ו תמוז תר"ס, נפטרה בטבריה אשה בשם חיה רחל, ובפנקס הח"ק נרשם: הא' חיי' רחל בת ה"ר ישעיה ראובן. וכן על מצבתה בבית הקברות העתיק בעיר: פ"נ הא' חיי' רחל בת ה"ר ישעיה ראובן נ' ט"ו תמוז תר"ס. מכך שנכתב על שם אביה ה"ר, ולא סתם ר', כפי שהיה מקובל אז בטבריה בדרך כלל, אני מניח שאביה הוא אכן רבי ישעיהו ראובן אב"ד סיווען, והיא אחת משני חתניו הנזכרים למעלה.
בפנקס הח"ק בירושלים, שנדפס בחלקת מחוקק, רשום, כי ביום יג אלול תרל"ט נפטרה ילדה נכדת ר' ישעי' ראובן.
כאמור, בן זקוניו של ר' ישעיה, שנולד לו לאחר הדפסת הספרים, הוא רבי אהרן שמואל קלינגר, שנולד לאביו לעת זקנה, מאשתו השניה באשי הנ"ל, ונקרא בשם אהרן שמואל, על שם שני זקניו, אבי אביו אהרן, ואבי אמו שמואל. הוא נשא לאשה את מרת צפורה בתו של ר' מיכל פרומקין אף הוא מנכבדי העיר טבריה, ר' אהרן שמואל היה אחד מן המלמדים לילדי טבריה, כמו גיסו ר' הערשל פרומקין. לפני שישים שנה, ביום ח' חשוון תשט"ו נפטר ר' אהרן שמואל, והובא אף הוא למנוחה בבית הקברות העתיק בעיר, בשורה הראשונה, [השורה שהיתה בתחילה חלק מכביש הגישה בבית הקברות, ובה החלו לקבור אחרי שהצטמצמו המקומות הפנויים לקבורה]. וזה נוסח מצבתו: פ"נ הרה"ח מרביץ תורה לתשב"ר ר' אהרן שמואל בן הרב ר' ישעיהו ראובן ז"ל אב"ד סאווען קלינגר נלב"ע ח' מרחשוון תשט"ו ת.נ.צ.ב.ה. צאצאיו: א. מרת תמר אשת ר' אברהם גולדשמידט. ב. מרת שרה דאבריש אשת ר' אברהם בוימל, נפטרה ביום י"ט כסלו תשס"ד והובאה לקבורה בטבריה. ג. מרת יהודית איטה אשת רבי אריה זילבר.