הגאון החסיד רבי אליעזר ליפמן ליטמנוביץ

היום מלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו של הגאון החסיד רבי אליעזר ליפמן ליטמנוביץ. לא אדמו"ר היה, ואף לא כיהן ברבנות, ובכל אופן, ראוי שנקדיש מאמר אחד לכבודו.
רבי אליעזר ליפמן, נולד בשנת תקצ"א בעיר וויערשוב, לאביו רבי ברוך יהודה ליפמן, שנפטר לפני שנת תרט"ו.
בצעירותו למד אצל הגאון מקוטנא רבי משה יהודה לייב זילברברג.

בשנת תר"ט נשא לאשה, את מרת רחל, בתו של האדמו"ר רבי שלמה הכהן רבינוביץ בעל התפארת שלמה מראדומסק. בעבר, כתבנו בבלוג על נינו רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ מראדומסק.
על אף שחותנו, היה מראשי המתנגדים לדרכה של קוצק, היה רבי ליפמן נוסע אל האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוצק, ולומד מדרכיו.
כאשר גדלה בתו, והגיעה לפרקה, דיברו בעדו שיתקבל לכהן כרב בעיר אלקוש, בה נתפנה אז כיסא הרבנות, וחותנו הקדוש, היה מאד מעוניין שיקבל על עצמו את הרבנות, על מנת שיוכל להביא פרנסה לביתו, אך רבי ליפמן סירב, כי לא רצה ליהנות מן הציבור,. חותנו שלח מכתב אל רבו מקוצק, בבקשה שישכנעו ליקח את עול הרבנות, אך רבו הסכים עמו בסירווב, ואך זאת גזר עליו שיפתח בית מזיגה לצורכי פרנסתו, ואכן, פרנסתו של רבי ליפמן היתה מאותו בית מזיגה אותו ניהלה בפועל אשתו הצדקת. ומסופר כי לצורך פתיחת העסק, הוצרך רבי ליפמן לשנות את שם משפחתו מליפמן לליטמנוביץ, כי לא היה כשר בעיני הרשויות, ששמו ושם משפחתו זהים. אך זה כנראה לא מדוייק כי כבר ברישום הנישואין שלו הוא מופיע בשם ליטמנוביץ.

לאחר פטירת הרה"ק מקוצק, היה רבי לפימן נוסע עם חבורת החסידים אל הרה"ק רבי חנוך מאלכסנדר, ולאחר פטירתו של האחרון, היו מן החסידים שחפצו שבהנהגתו של רבי ליפמן, אך הוא סירב אף לזאת, וקם ונסע אל הרה"ק בעל חידושי הרי"ם מגור, ואף שהה שם בשבת בה נפטר. ולא רק זאת, אלא אף לאחר פטירתו, נסע רבי ליפמן אל נכדו בעל השפת אמת, שהיה צעיר ממנו בשנים רבות, ונחשב לאחד מזקני ומחשובי החסידים באותה העת.

מסופר כי לפני שנפטר בעל חידושי הרי"ם, אמר לאשתו הרבנית, כי נכדם היתום שלמה עדיין לא נשא אשה, וברצונו שתדאג להשיאו לבת תלמיד חכם, שאלתו הרבנית מי נחשב תלמיד חכם, וענה לה: רבי חיים אלעזר וואקס הרב מקאליש, רבי ליפמאן מראדומסק, הוא נשוא מאמרנו, ורבי נח שחור מביאלה. ואכן, לימים נשא רבי שלמה את בתו של רבי ליפמן כדלהלן.

בשו"ת אבני נזר מופיעים אליו כמה תשובות, וכותב לו, לכבוד ידידי מחו' הרב החריף הבקי החסיד מו"ה אליעזר ליפמן מראדומסק, וכן בשו"ת נפש חיה מופיעה בסי' צ"ב תשובה אליו משנת תרל"ה.

כל ימיו, מאז שנישא, גר רבי ליפמן מראדומסק, ועל שמה נתפרסם, ובה אף נפטר ביום ג' אלול תרנ"ה, ובבית הקברות שבעיר, נטמן, סמוך למקום מנוחת חותנו הגדול. רעייתו מרת רחל נפטרה ביום כ"א אב תרפ"ב.

מצבתו של רבי ליפמן בראדומסק

אלו הם צאצאיו של רבי אליעזר ליפמן

רבי יצחק שלמה ליטמנוביץ, נולד בשנת תרכ"ח, נשא לאשה את מרת לאה רייזל בתו של הגאון רבי צבי אריה יהודה יעקב מייזליש אב"ד לאסק בעהמ"ח חדות יעקב, רבי יצחק שלמה נפטר בי' אב תרפ"ט, ומנוחתו בראדומסק, ולאה רייזל נפטרה כ"א אייר תרצ"ט בווארשא. מצאצאיו: א. מרת חיה פייגה אשת רבי שבתי בורנשטיין, נולדה תרנ"א, נישאו בשנת תרס"ח, בשנות התר"פ עלו לארץ ישראל, וקבעו מושבם בירושלים, ולימים אף קבל את התואר יקיר ירושלים. רבי שבתי היה נכד רבי מאיר בורנשטיין שהיה אחיו וחתנו של בעל האבני נזר מסוכטשוב, רבי שבתי היה תלמיד חכם גדול, ומסר שיעורים רבים, וכשנוסדה בירושלים ישיבת שפת אמת, נתבקש על ידי האמרי אמת לכהן בה כראש ישיבה, הוא אף השאיר אחריו חידושי תורה בכתב. נפטר ג' טבת תשל"ב, וחיה פייגה נפטרה כ"ד אייר תשל"ז, שניהם נטמנו בהר המנוחות סמוך לקבר בנם רבי אברהם בנציון בורנשטיין רבה של בנימינה ומחבר רסיסי טל, שנפטר צעיר לימים בר"ח אלול תשכ"ג. ב. ר' יחזקאל ליטמנוביץ.
רבי ברוך ליטמנוביץ, נולד תרי"ד.
רבי יהודה מענדל ליטמנוביץ, נולד תר"כ, חי בראדומסק ונהרג בשואה.
רבי ישראל ליטמנוביץ.
רבי העניך מרדכי ליטמנוביץ.

מרת יוטא לאה,  נולדה בשנת תרי"ד, ובחורף תרל"ג נישאה להרה"ק רבי שמואל בורנשטיין בנו של הגאון רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב, בעל האבני נזר, שבאותם ימים היה גר בקרושנעוויץ. היא נפטרה ביום י"ג כסלו תרס"ב ורבי שמואל נשא בשנית את מרת מרים בת רבי משה נתן שפירא אב"ד קשוינז שנהרגה בשואה, ואף ממנה נולדו לו ילדים. רבי שמואל נפטר ביום כ"ד טבת תרפ"ו בעיר זגיערש, ואלו ילדיו מן הזיווג הראשון: א. האדמו"ר רבי דוד מסוכטשוב הי"ד שנהרג ביום ח' כסלו תש"ג. ב. האדמו"ר רבי חנוך העניך מסוכטשוב ירושלים, חתנו של האדמו"ר רבי נתן נחום רבינוביץ מקרימילוב נפטר כ"ו אלול תשכ"ה. ג. רבי יעקב בורנשטיין. ד. רבי משה אליעזר בורשנטיין שנודע בשמו הספרותי מ.ב. שטיין, נפטר בירושלים י"ג שבט תשכ"א, בספרו 'הימעל און ערד', כתב מזכרונותיו על משפחתו. ה. מרת פרומט אשת רבי יצחק יהודה טרונק אב"ד קוטנא. ו. פייגא אשת ר' אהרן רוטנברג הי"ד. ז. מרגלית אשת ר' יעקב פערנעס. ח. מרת דאבריש את רבי יהושע רבינוביץ הי"ד בן האדמו"ר רבי מאיר שלמה יהודה רבינוביץ ממזריטש ביאלא. ט. מרת חיה אשת רבי אברהם מאנדל.

מרת  אסתר פערל אשת רבי שלמה אלתר מווארשא אחיו של האדמו"ר בעל השפת אמת מגור, כדלעיל. אומנם, בספר בדרכי פולין האבלות, הציגו תמונה של מצבה של מרת חיה פייגא, וכתבו שהיא אשתו של רבי שלמה אלתר, ונכתב על המצבה ששם אביה געצל. אך העיר לי ר' יעקב שלמה לוי, שהיא היתה אשתו השניה של ר' שלמה אלתר.

מרת חיה שרה אשת רבי נתן אייבשיץ.

מרת דבורה אשת ר' יצחק מיכאל רוזנברג, ובזיווג שני אשת רבי צבי הירש מורגנשטרן נכד רבי דוד מקוצק.
[חלק מן המידע שכאן, הוא מתוך הספר, 'הרבי מקוצק', חלק ב עמו' תקעב-תקעה].
תודתי לר' אליעזר מקובצקי שהעביר לי את התמונה ופרטים נוספים.