בבני ברק נפטר בליל הסדר הגאון הגדול פוסק הדור רבינו שמואל הלוי וואזנר.
ואלו תולדותיו, נולד בוינה ביום ב' אלול תרע"ג, למד בישיבת נייטרא ובישיבת חכמי לובלין אצל הגאון רבי מאיר שפירא.
ביום ל' ניסן תרצ"ז נשא לאשה את זוגתו מרת רבקה בת רבי מרדכי גלבר בבית הכנסת הגדול בפרעסבורג, היא נפטרה לפני
קרוב לעשרים שנה ביום י"ט טבת תשנ"ו.
בראשית שנת תרצ"ט עלו לארץ ישראל, בספינת מעפילים שלא קיבלה אישור כניסה לארץ ישראל, ואחרי חודשיים של שיוט מול חופי ארץ ישראל, כשנגמר הדלק בספינה, קפצו שישה עשר מן המעפילים אל הים במרחק שני קילומטר מן החוף, ומתוכם רק שישה שרדו והגיעו אל החוף, בהם הרב וואזנר ורעייתו.
בתחילה קבע מושבו בירושלים, בשכונת בית ישראל, ואחר כך בגבעת שאול, באותם ימים היה מוסר שיעור בגרמנית בשכונת בית וגן.
בשנת תש"ז עבר לבני ברק, על פי הזמנתו של מרן החזון איש, לכהן ברבנות שכונת זכרון מאיר, ושם יסד את ישיבתו - יח"ל - ישיבת חכמי לובלין, על שם רבו הגר"מ שפירא, ותלמידי הישיבה שנהרגו בשואה.
וזה סדר יחוסו:
הרב וואזנר [משמאל] בצעירותו, עם חבר בית דינו הגרי"ש אונגר |
בראשית שנת תרצ"ט עלו לארץ ישראל, בספינת מעפילים שלא קיבלה אישור כניסה לארץ ישראל, ואחרי חודשיים של שיוט מול חופי ארץ ישראל, כשנגמר הדלק בספינה, קפצו שישה עשר מן המעפילים אל הים במרחק שני קילומטר מן החוף, ומתוכם רק שישה שרדו והגיעו אל החוף, בהם הרב וואזנר ורעייתו.
בתחילה קבע מושבו בירושלים, בשכונת בית ישראל, ואחר כך בגבעת שאול, באותם ימים היה מוסר שיעור בגרמנית בשכונת בית וגן.
בשנת תש"ז עבר לבני ברק, על פי הזמנתו של מרן החזון איש, לכהן ברבנות שכונת זכרון מאיר, ושם יסד את ישיבתו - יח"ל - ישיבת חכמי לובלין, על שם רבו הגר"מ שפירא, ותלמידי הישיבה שנהרגו בשואה.
וזה סדר יחוסו:
- אביו רבי יוסף צבי וואזנר, נולד ביום י"ג ניסן תרמ"א, נשא לאשה את מרת רחל (רוזה) לבית שיף, שנתברכה לפני נישואיה מהחפץ חיים שתזכה לזיווג הגון ולבן שיאיר את העולם כולו, אחרי שויתרה על הצעה מפתה להצטרף לאופרה הוינאית. ר' יוסף צבי נפטר ביום כ"ב אלול תרצ"ח, ומנוחתו בבית הקברות היהודי בוינה. היא האריכה ימים אחריו, ונפטרה בשלהי שנת תשכ"ז בארצות הברית. מלבד בנם שמואל, היה להם עוד בן בשם מאיר וואזנר שנעלם בימי השואה, ולא נודע מה עלה בגורלו.
- אביו הגביר רבי בנימין זאב הלוי וואזנר, נולד
בשנת תרט"ו, על אף רצון אביו שיעזרהו במסחרו, בכל אופן שלחו ללמוד בישיבתו של הגאון רבי מיכאל פאפא. נשא לאשה את מרת צארטל [ססליה] לבית הרצוג, נפטר בשנת
תרפ"ט, והיא נפטרה בשנת תרצ"ג.נתפרנס ממסחר ביין.
מצבת רבי בנימין זאב וואזנר ורעייתו - אביו הגביר רבי מאיר הלוי וואזנר, ראש הקהל דק"ק סערדעהאל, נשא לאשה את
מרת פיגלה [שם אמה הינדע], נפטר בשנת תרל"ד,
מצבת רבי מאיר הלוי וואזנר - ושם אמו, גיטל.
מרת רחל הנ"ל
- אביה רבי בן ציון שיף, ראש הקהל בוינה, משפחתו היתה מהחשובות שבעיר, וייסדו את בית הכנסת המפורסם שיפשוהל. וזוגתו לבית ווייס.
- אביו רבי בנימין שיף מצעהלים.
- אביו רבי יעקב שיף, רבי יעקב יהודה משליינינג תלמידו של הגאון רבי אלעזר קאליר, אשר הזכירו בהקדמתו לספר חוות יאיר החדש, אשר ר' יעקב הכינו לדפוס. ר' יעקב נפטר ביום א' ניסן ת"ר בצעהלים. זוגתו מרת נוחא לבית אייזנשטאט נפטרה כ' ניסן תק"ף אף היא בצעהלים.
במאמר נוסף מיוחד, כתבתי בהרחבה יותר על יחוסו של הרב וואזנר מצד אביו, עם תמונות מעניינות במיוחד.
בעיתונות נכתב שהוא היה נינו של הר"י אייבשיץ. ידוע כיצד?
השבמחקגם אני ראיתי את האיזכור הזה בעיתון משפחה.
מחקאיני יודע כיצד.
מעניין שאם באמת תאריך נישואיו הוא ל ניסן הרי שגם ה"אשכנייזים" ההונגרים נהגו מנהג ק"ק ווילנא להתחיל מנהגי אבלות מיום א אייר
השבמחקגם למד בישיבת צעהלים אצל הה"ג ר' יוסף אלימלך כהנא ששימש לפני השואה כאב"ד אונגוואר.
השבמחקישר כח.
מחקהרבנית רבקה לבית גרבר? בויקיפדיה כתוב גלבר.
השבמחקמהו המקור לסיפור הקפיצה מאוניית המעפילים? ידוע שם האונייה?
שוב ראיתי שגיסו של הרב ואזנר, המוהל הותיק ר' שמואל מאיר גלבר, ש"מ שזהו השם
מחקאני מקבל את ההערה. ואתקן גם למעלה.
מחקהסיפור על הקפיצה, הופיע בראיון עם בנו של הרב וואזנר, בגליון פסח של עתון משפחה.
הרב וואזנר קרא להרב יודא גרינוואלד מסטמר בתואר "דודי-זקיני". הא כיצד?
השבמחקהזכרתי את זה במאמר הנוסף שכתבתי על הרב וואזנר. [ראה קישור כאן בסוף המאמר].
מחק