בשבת מלאו שישים שנים לפטירתו של הגאון
הירושלמי, מחבר הלוח הנודע, רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, היודעים מעירים, כי שמו
הנכון הוא טוקאצ'ינסקי או כפי שכתב בעצמו טוקצינסקי, ואין למשפחתו שייכות עם משפחת טיקוצ'ינסקי שמקורה בעיר
טיקוצ'ין הלא היא טיקטין, עקבות למשפחת טוקאצ'ינסקי מצאתי בעיר וילנא.
למרות שהזכרנוהו בקצרה כבר בעבר, עת כתבנו על
חותנו זקינו הגאון רבי שמואל סלנט ועל צאצאי רבי שמואל מסלנט, וגם כאשר כתבנו על צאצאי רבי ישעיהו ברדקי. בכל אופן, נכתוב
עליו שוב בפירוט ובהרחבה.
רבי מיכל נולד בעיר לעכאוויטש החסידית בפלך
מינסק, ביום ט"ו טבת תרל"ב, את זכרונותיו מעירו, ומהאדמור רבי אהרן
מלעכאוויטש, וערגתו לארץ ישראל העלה על הכתב, ונדפסו בספר זכרון לעיר לכוביץ'
שנדפס בשנת תש"ט.
בשנת תרל"ו נתייתם מאביו ר' אהרן, וכעבור
כמה שנים אמו נישאה בשנית, ומשכך, נשלח הילד מיכל, אל סבו אבי אמו ר' משה פיזיצער,
שעלה לירושלים כבר כמה שנים קודם לכן.
בהגיעו לירושלים בחודש אדר תרמ"ב, למד
בת"ת ובישיבת עץ חיים, ובשנת תר"ן נשא לאשה את נכדתו של רבי שמואל סלנט,
בת בנו ר' בנימין. מאז דבק ברבי שמואל והיה לתלמידו המובהק, וקנה ממנו דרכי הוראה,
ומנהגי ירושלים. בשנת תר"ס כשנפטר חותנו ר' בנימין, נכנס להנהלת ישיבת עץ
חיים, ובתחילה שימש כר"מ ומגיד שיעור לבחורים. תחת הנהגתו גדל המוסד עץ חיים,
ונתפתח, הוא יסד את החנויות שדמי השכירות שלהן החזיקו את הישיבה מבחינה כלכלית,
[סביב חנויות אלו קם לימים שוק מחנה יהודה].
מלבד תפקידו ב"עץ חיים" היה ר' מיכל
פעיל גם בתחומים ציבוריים נוספים בירושלים, יסד את שכונת עץ חיים בכניסה לעיר, והיה
שותף ביסוד שכונת שערי חסד ובשכונות נוספות. השתתף ביסוד ועד הרבנים המאוחד אחרי
מלחמת העולם הראשונה, והיה הדובר של הישוב הישן אל מול ד"ר ויצמן כנציג ועד
הצירים של ההסתדרות הציונית. השתתף גם באספה המכוננת ליסוד הועד הלאומי כאחד מ17
הנבחרים של היהדות החרדית.
ר' מיכל היה גם סופר מחונן, ידועים הם ספרו 'גשר
החיים', 'עיר הקודש והמקדש' ו'לוח לדיני ומנהגי השנה על פי מנהג הפרושים בארץ
ישראל', שמופיעים ברציפות כבר מאה ועשר שנים. אך חיבר ספרים רבים נוספים בהלכה, ופרסם
גם מאמרים רבים כמעט בכל כתבי העת התורניים בארץ ישראל ומחוצה לה. וכאמור, כתב גם
זכרונות מעיר הולדתו, וכתב גם את תולדות זקינו רבי משה פיזיצער, שנדפסו באחת
החוברות של גרייבסקי.
בשנותיו האחרונות עסק גם בעניני קבלה ונסתר.
הוא נפטר ביום ח' ניסן תשט"ו, ומנוחתו בבית הקברות שבשכונת סנהדריה בירושלים.
הוא נפטר ביום ח' ניסן תשט"ו, ומנוחתו בבית הקברות שבשכונת סנהדריה בירושלים.
לאחר שהיה נשוי שנים רבות בלא ילדים, גירש את
אשתו, ונשא את טויבא בת אחיה ר' צבי הירש סלנט, וממנה נולד לו בנו יחידו, רבי ניסן
אהרן.
ר' ניסן אהרן טיקוצ'ינסקי, מילא את מקום אביו
כמנהל המוסדות "עץ חיים", במשך קרוב לשישים שנה, עד ליום פטירתו. הוא
היה נשוי למרת זלדה צביה בת רבי יעקב זייבלד מיקירי ירושלים.
וזה סדר יחוסו:
- אביו רבי אהרן טוקאצ'ינסקי, כאמור נפטר צעיר בשנת תרל"ו. זוגתו מרת טויבא בת רבי משה פיזיצער, לאחר שנתאלמנה, נישאה בשנית לגאון רבי יהושע רבינוביץ אב"ד ניעשוויז, בנו של הגאון רבי אליהו ראגולר אב"ד קאליש.
- אביו, ר' שבתי.
ר' אהרן טוקאצ'ינסקי הנ"ל היה כאמור חתנו
של
- הגאון הצדיק רבי משה פיזיצר, יליד העיר בריסק. מסופר אודותיו, כי כאשר החליט עם אשתו לעלות לארץ ישראל, הסתיר את תוכניתו אף מבניו ובנותיו, לבל יעכבוהו בדרכו, ובשנת תרל"ג עלה לארץ ישראל, וקבע מושבו בירושלים, בשכונת נחלת שבעה שמחוץ לחומות, ובביתו התקיים מנין לתפילה, שלימים היה המנין של חסידי חב"ד בירושלים. גם הוא כאביו היה בעל חסד גדול ועסק בצרכי העניים לכבוד שבת. נכדו ר' מיכל כתב אודותיו כי היה אחד מצדיקי הדור, וסיפר אודותיו גדולות ונפלאות, בין היתר סיפר כי היה מבחין על כלי שנקנה מן הנכרי, אם הוא טבול או לא. נפטר ביום ו' עש"ק וער"ה כ"ט אלול תרס"א. זוגתו מרת שרה נפטרה ביום ו' עש"ק כ"ד טבת תרנ"ט. ועוד בחייו התבטא שזכות זו שעסק בצרכי שבת לעניים בכוונה טהורה ללא פניות, תעמדו לו, והאות הוא שיזכה להיפטר מהעולם בערב שבת, ואף רעייתו שהיה לה חלקה באותה מצוה, אף היא נפטרה בערב שבת בזכות זו. צאצאיו: א. ר' שמואל פיזיצר, בתו זלאטא עלתה עם הסב לארץ ישראל, ונישאה לר' יצחק רוקח ראש משפחת רוקח בארץ ישראל בזיווגו השני, אחר שאשתו הראשנה מרים בת ר' ישראל ב"ק נפטרה. ב. מרת טויבא הנ"ל. ג. מרת מרים אשתו השניה של רבי יוסף ריבלין בונה ירושלים, נפטרה בהיותה בת ל"ב שנים ביום י"ד אב תרמ"ז. ד. מרת לאה אשת ר' מנחם מנכין שוסטקובסקי מבריסק, בתם רחל היתה אשת שמעון רוקח בנו של ר' יצחק רוקח הנ"ל, מיסד שכונת נוה צדק וראש הקהילה ביפו, אביו של ישראל רוקח ראש עיריית תל אביב ושר הפנים.
- אביו רבי שמואל פיזיצער מבריסק, מסופר עליו כי היה יושב כל היום בבית המדרש, ואשתו היתה מנהלת את עסקיהם. רב העיר באותם ימים הגאון רבי יעקב מאיר פאדווא, שהכיר בגדלותו של רבי שמואל היה מצרפו לעיתים למושב בית דין. עסק גם בגמילות חסדים, ופעל רבות לטובת החיילים היהודים בצבא הרוסי שמשמרתם היתה באיזור העיר בריסק.
- ומעלה בקודש מגזע הגאון רבי יום טוב ליפמן הלר בעל התוספות יום טוב. ומנהג המשפחה היה לשמור את סעודת ההודיה ביום ראש חודש אדר, לרגל צאתו של זקנם מבית האסורים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה