יום שני, 10 ביוני 2013

רבי ראובן כהן אב"ד נארווע

במאמר הקודם דיברנו על יחוס הגאון רבי ראובן פיין, מצד אביו, הגאון רבי שבתי פיין גאב"ד בעליצא הי"ד, בן הגאון רבי יהודה לייב פיין אב"ד סלונים הי"ד, בן ר' שבתי פיין. והרחבנו מעט בסקירת עץ המשפחה של צאצאי משפחת פיין, והזכרנו את כל בני המשפחה. כאמור, יש עוד להרחיב אודות יחוס המשפחה, מצד הנשים, הן מצד משפחת אשתו של רבי יהודה לייב פיין, משפחת קונציפוביץ מקובנא, והן אודות אמו של רבי יהודה לייב פיין, המתיחסת למשפחת גינצבורג, ויחוסו עולה מעלה בקודש לגאוני ישראל.
אך כאמור, במאמר זה, ברצוני לדון על משפחת אמו של רבי ראובן פיין, אשת רבי שבתי פיין אב"ד בעליצא.
האמת ניתנת להאמר, שבעבר כבר הזכרתי בבלוג את יחוס המשפחה במשפט אחד, אך הפעם יש עמי פרטים נוספים, וגילויים מעניינים, שראוי להקדיש עבורם מאמר מיוחד.
וזה החלי,
אשתו של הגאון רבי שבתי פיין אב"ד בעליצא, מרת סירל יענטא, נרצחה על ידי הנאצים ביום כ"ג אב תש"ב, בעיר ז'טיל יחד עם בתה דבורה הענא. ה' יקום דמן.
אביה, היה הגאון רבי ראובן כהן, גאב"ד נארווע פלך ביאליסטוק. הרבה לא ידוע עליו, רק אפשר להניח כי הוא נפטר לפני שנת תרפ"ד, שאז נולד נכדו רבי ראובן פיין ונקרא על שמו.
אשתו מרת איטה רבקה, עליה כתב נכדה ר' ראובן, בהקדמת ספר עונג שבת, כי מסרה את נפשה עבור העניים וחסרי לחם, בימי המלחמה הראשונה.

על פי מה שכתב נכדו, בהקדמה לספר עונג שבת, היתה מסורת שנמסרה במשפחה מדור לדור, כי הם מצאצאי הגאון רבי יחזקאל קצנלבוגן אב"ד המבורג בעל הכנסת יחזקאל, והתוספות יום טוב, ועוד גאוני וצדיקי הדורות. אך לא ברור מדבריו, אם היחוס הוא מצד רבי ראובן כהן, או מצד אשתו.
מלבד בתו מרת סירל ינטה, היו לו לרבי ראובן עוד שתי בנות,
האחת אשת הגאון רבי יצחק זונדל [איצל'ה] קרליץ גאב"ד קוסובה על מקום אביו רבי שמריהו יוסף קרליץ. אחיו החזון איש אמר עליו, "הוא כלי חמדה, אין צורך להרבות בדיבורים עליו". אף רבי יצחק עם משפחתו נהרגו בשואה בשנת תש"ב. הי"ד.
והשניה אשת הגאון הגדול המפורסם גאב"ד 'קמין קאשירסק', לא הצלחתי לזהות אותו, ולדעת את שמו, רק עוד נמסר עליו, כי אביר הרועים ר' חיים מבריסק הפליג בגדלותו.

על יחוסו של רבי ראובן כהן מעלה בקודש, לא נודע כאמור, רק שהוא מצאצאי הכנסת יחזקאל. ואף כשחיפשתי, לא מצאתי.

על אשתו איטה רבקה, נכתב בהקדמת 'עונג שבת' כי היתה בתו של הגאון החריף המפורסם בדורו המכונה בפי כל ר' לייבצ'יק חריף זיע"א שהיה רב דציטיויאן, ריטובה, ובויסוקה ליטובסק.
הא ותו לא.

לא נרשמו עוד פרטים על ר' לייב זה, שכיהן כרב בכמה ערים. ויצאתי לחפש מיהו.


והנה מצאתי, הסופר רבי משה מרקוביץ, בספרו לקורות עיר קיידאן ורבניה, מספר כי בשנת תרי"ב "נתקבל לאבד"ק קיידאן, הגאון מו"ה בנימין זאב וואלף ז"ל אשר לגודל חריפותו היה נקרא ראש הברזל, ונפטר שם בערך תרכ"ה, היה נין ונכד של בעל כנסת יחזקאל ותוספות יום טוב, והיה חותן של הגאון המופלא מו"ה יהודה לייב משה הלוי סירקין שהיה אבד"ק ציטעוויאן ובק"ק ריטעווא ובק"ק סעלץ ובק"ק וויסאקי, ונפטר בשנת תרמ"ה ב' דחוהמ"ס בן נ"ד שנה, הנקרא בפי כל, "ר' לייבציק חריף", בע"ס שו"ת "סערות תימן" בכתב יד ועוד ספרים".
הרי לנו, באותה תקופה בערך, רב בשם לייב, הנקרא ר' לייבצ'יק חריף, וכיהן כרב באותן עיירות. ולא עוד, אלא שאף הוא מצאצאי הכנסת יחזקאל, וכאמור, גם על משפחתו של רבי ראובן כהן נמסר שהם מצאצאי הכנסת יחזקאל.
בהמשך הספר, כותב שם מרקוביץ, כי אביו של רבי יהודה ליב משה היה הרה"ג הצדיק מו"ה צבי הירש הלוי שהיה ר"מ דק"ק קידאן.

המשכתי וחיפשתי עוד, ומצאתי, כי מלבד אשת ר' ראובן כהן, היו לר' לייב צאצאים נוספים. אני מצאתי בן ובת, אך היתה כנראה לפחות עוד בת אחת. ואלו הצאצאים שמצאתי:

בנו, היה רבי בנימין וואלף הלוי אב"ד מאלטש, שנקרא על שם אבי אמו אב"ד קיידאן, הוא נפטר צעיר מאד, בשנת תרמ"ה, [היא השנה שבה נפטר אביו שאף הוא לא האריך ימים], בעיר בריסק, והגאון בעל בית הלוי הספידו בפניו. רעייתו נישאה בשנית לגאון רבי זלמן סנדר כהנא שפירא שאף המשיך את הרבנות במאלטש, ולימים עבר לקריניק. בנו של ר' בנימין וואלף היה רבי יוסף זלמן הלוי יהלם-שטיין אב"ד זשאבינקא, חתן רבי פנחס שיק גאב"ד קוברין [אשר לפני עשרה ימים מלאו מאה ועשר שנים לפטירתו].

בתו, היתה אשת הגאון רבי אברהם אהרן הכהן בורשטיין גאב"ד טאווריג. שקודם לכן כיהן על מקומות שכיהן בהם חותנו, ציטוויאן, ריטובה, ונתקבל גם לויסוקי אך לא כיהן בה. כיהן במספר ערים נוספות. בסוף שנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל, ונתקבל לכהן כראש ישיבה בישיבת מרכז הרב בירושלים, עד לפטירתו ביום י"ט כסלו תרפ"ו.
קורותיו של רבי אברהם אהרן, נכתבו על ידי אחיו רבי ראובן דוד בהקדמה לספרו דברי רד"ך, [ומשם נעתקו להקדמת נר אהרן, ושגה בזה יצחק אלפסי שבספרו מאורות מעולם התורה, שלא זיהה את מקור הדברים ולכן פקפק באמינות הנכתב שם], ושם נכתב כי נולד בשנת תרכ"ז, ובהיותו בן חמש עשרה, נתן בו עיניו הגאב"ד בעיר וויסוקא דליטא, ר' לייב קידאנר המפורסם בשם ר' ליבצ'יק חריף, ויקחהו לתן לבתו הצעירה, וכעבור שנה ושלש חודשים מת עליו חותנו.
מתוך אתר ישיבת מרכז הרב
והרי דברים אלו תואמים במדוייק למצוטט לעיל מספר לקורות עיר קיידאן ורבניה, שר' יהודה לייב משה הלוי סירקין נפטר בב' דחוהמ"ס תרמ"ה.
עוד מספר שם ר' ראובן דוד, כי בעת חתונתו של רבי אברהם אהרן, אמר עליו חותנו, "שכל מה שיודע הוא עם חתניו הרבנים הגדולים ובנו הרב הגדול ז"ל, יודע חתנו זה הצעיר יותר מכולם ביחד". את בנו הזכרנו קודם רבי בנימין וואלף אב"ד מאלטש, חתן אחד אנו עוסקים כעת בתולדותיו, הוא רבי ראובן כהן גאב"ד נארווע. רק נשאר לנו לברר מיהם חתניו הנוספים.

ורק אעיר עוד, כי על פי האמור לעיל, שגו ר' משה צינוביץ בספרו עץ חיים ור' חיים קרלינסקי בספרו הראשון לשלשלת בריסק, כשזיהו את אב"ד ויסאקי דליטא שהספיד בלוויית הבית הלוי בבריסק כרבי לייבציק חריף דידן. וזה אינו נכון, שהרי הבית הלוי נפטר בשנת תרנ"ג, ור' לייב נפטר שמונה שנים קודם לכן בשנת תרמ"ה. [ואומנם, הזכרנו לעיל שהבית הלוי הספיד בלוויית בנו של ר' לייב].

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה