יום ראשון, 30 בספטמבר 2012

מגילת יוחסין על גבי מצבה

בעיר אוטוואצק שבפולין ניצבת על עמדה מצבתו של יהודי, אשר נפטר לפני כשמונים וחמש שנה, ושמו ר' חיים דוד הלוי לנדא, המצבה מעט שבורה, והכתב מעט מטושטש, אבל עדיין ניתן לקרוא יחסית היטב את מה שחקקו בני המשפחה על מצבתו. על המצבה מופיע יחוסו של הנפטר, אך לא בצורה מסודרת כמו עץ משפחה, או מגילת יוחסין, אלא, רק כתבו את שמות הצדיקים, אשר המנוח היה מצאצאיהם.
חוקר שורשים כמוני, רואה במצבה כזו אתגר של ממש, לנסות ולאתר את השושלת המדוייקת של אבות משפחת המנוח, על מנת להציג עץ משפחה מושלם. ואחרי הנסיון המוצלח בהבאת נוסח המצבה של ר' נתן נחום הלוי מווארשא במאמרים הקודמים, והשלמת עץ המשפחה שלו, אמשיך גם במאמר זה ואביא כאן את המצבה הזו, וננסה לפענח את אילן היוחסין המדוייק של ר' חיים דוד.
מצבתו של ר' חיים דוד לנדא, מתוך אתר החיים היהודיים

תחילה לכל, נעתיק כאן את נוסח המצבה:
פ"נ
ר' חיים דוד הלוי
בהר"ר אליעזר מנחם מענדיל ז"ל
לנדא
איש חכם וירא אלקים
מנכבדי היהדות האוקראינית ..
בנם של קדושים וטהורים
צדיקים יסודי עולם הלא המה
ר' מענדיל מבאר, ר' מיכל מזלוטשוב
ר' צבי מנאדבורנא, ר' אליעזר ר"מ בפינסק
ר' לוי יצחק מברדיטשוב הסבא ר' לייב משפאלא
ר' דוד מסטאפין, ר' יוסף עילויש?
ר' יוסף מיאסי ועוד ועוד זצוקל"ה
נולד ו' שבט התרכ"ב
נפ' ש"ק י"ד טבת? התרפ"ז
הובא לקברות למחרתו
תנצבה

הדרך של המחקר במקרה כזה, היא לעבור על רשימות צאצאי האישים הנזכרים, ו

יום שישי, 28 בספטמבר 2012

רבי נתן נחום הלוי מווארשא - מאמר מסכם

אחרי ההוספות הרבות שנוספו לתולדות רבי נתן נחום הלוי, אערוך כאן מאמר מסכם [לבנתיים], מכל הידוע לנו לתולדותיו ותולדות צאצאיו.
 "הרב הנכבד בתורה, צדקת ה' עשה, ונצר מגזע קדושים", רבי נתן נחום הלוי קאהן, נולד לאביו רבי אליעזר הלוי, ולאמו מרת מירל, בשנת תקנ"ז לערך. אמו מרת מירל היתה בת רבי נתן אחיהם [המשותף?] של האחים הקדושים רבי אלימלך מליזענסק ורבי זושא מאניפולי.
בראשונה נשא לאשה את מרת שרה בת שמואל.
בצעירותו, [לפני או אחרי נישואיו, אינני יודע], דר בסטוטשין, ועל שמה נקרא לימים ר' נתן סטוצ'ינער.
ישנן בפולין שתי עיירות בשם סטוטשין, וכפי הנראה ר' נתן לא היה גר באחת מהן, אלא בעיירה שצ'וצ'ין שבבלרוס, ועל כן, בהגירתו לווארשא בירת פולין, היה נקרא גם ר' נתקי ליטוואק, וכך נשתמר שמו בפי חסידי פולין.
בערוב ימיו, בשנת תרכ"א, נשא ר' נתן נחום אשה נוספת, בשם מרת גיטל בת ר' מאיר [זילברמן]. כאמור, בכ"ה אלול תרכ"ז נפטר ר' נתן נחום ומנוחתו בבית החיים שבווארשא, ומצבתו קיימת עד היום, מאה ארבעים וחמש שנה לאחר פטירתו.
ואלו הם צאצאיו של ר' נתן נחום, כפי שמצאתי עד כה:
  • הר"ר שמואל מנחם הלוי קאהן, נשא לאשה את מרת שרה בת הר"ר בועז זונאבנד חתנו של הרה"ק ר' אברהם מטשכנוב זי"ע.
  • הר"ר לייזר חסיד ממקאווי חותנו של ר' אייזיק לנדא.
  • אשת ר' יצחק אייזיק לונדברג, אבי מרת רבקה אשת הרה"ק רבי אברהם יששכר רבינוביץ מראדומסק, אשר קרא לבנו כשם חותנו זקינו, הוא הרה"ק רבי נתן נחום רבינוביץ מקרימילוב. מלבד ר' נתן נחום, היו לו כמה וכמה בנים נוספים, ואלו הם: א. הבכור רבי יחזקאל רבינוביץ מילא את מקומו כאדמו"ר מראדומסק. ב. רבי שלמה רבינוביץ מעלקוש. ג. רבי יעקב יוסף רבינוביץ מקלאבוצק מחבר 'אמת ליעקב'. ד. רבי משה אלימלך הכהן רבינוביץ חותנו של האדמו"ר האחרון לבית ראדומסק רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ [בן ר' יחזקאל הנ"ל]. ה. אשת רבי מנחם מנדל אלטר בן האדמו"ר רבי יהודה לייב אלטר בעל השפת אמת מגור. ו. אשת רבי אברהם קאליש בנו של האדמו"ר רבי מנחם קאליש מאמשינוב. ז. אשת רבי מרדכי מנדל מאוטבוצק.

    • רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ מקרימילוב

    יום רביעי, 19 בספטמבר 2012

    רבי נתן זצ"ל - אח לקדושי עליון


    כהוספה והשלמה למאמר הקודם - על רבי נתן נחום הלוי ממשפחת רבי אלימלך מליזענסק - בו הזכרנו את רבי נתן - אחיהם של שני האחים הקדושים, הרב הקדוש רבי אלימלך מליזענסק, והרב הקדוש רבי זושא מאניפאלי, נתעכב כאן על המעט הידוע על רבי נתן, ועל צאצאיו, וננסה להעמיד לו עץ משפחה מסודר.

    מי היה ר' נתן, ומה ידוע לנו עליו?

    בספרו 'אנציקלופדיה לחכמי גליציה', (חלק ב עמ' 885), כותב מאיר וונדר, כי ר' נתן - אחיהם של ר' אלימלך מליזנסק ור' זושא מאניפולי - כיהן כאב"ד סטוצ'ין. וכן, באחד מראשוני המאמרים של ויתילדו, כתב הרב ווקשטיין על רבי נתן שהיה אב"ד סטוטשין אך סימן זאת בסימן שאלה, לאות שהדבר בספק אצלו. יתכן שמקור שמועה זו, בכינוי נכדו - ר' נתן נחום הלוי מוורשא – שכפי שהזכרנו במאמר הקודם, היה נקרא ר' נתן סצוצינער.

    בספר שם ושארית לר' לוי גרוסמן, כתב שר' נתן היה גר בביאליסטוק. ואכן זה אנו יודעים, שהיה לו חתן מביאליסטוק, כפי שנפרט להלן.

    אם כן, יש לנו שני מקורות אודות מקום מגוריו של ר' נתן, אך לכאורה שתיהם אינם מבוססים אלא אך בשל העובדה שצאצאיו נמצאו גרים שם.
    צאצאיו של רבי נתן
    חיפשתי בספרים וברשומות, אודות צאצאיו של רבי נתן, וזה מה שמצאתי עד כה.

    • בן אחד היה לו לרבי נתן, והוא רבי אליהו, לא ידוע עליו הרבה, רק מרישום יוחסין של אחד מצאצאיו נמסר, שהוא היה חותנו של רבי טוביה הלוי, אבי ר' נתן נטע הלוי מרימענעץ [או רימנוב], אבי ר' אלימלך צבי הלוי שפירא, אביהם של א. רבי יעקב שפירא אב"ד טערצאל נפטר י"ב טבת תרס"ו. ב. מרת רחל אשת ר' חיים דוב ווייסבערג הי"ד.
    • בתו של רבי נתן היתה אשת רבי אליעזר ליפמן ליכטנשטיין. ר' אליעזר ליפמן היה בנו של הגאון רבי קלמן ליכטנשטיין אב"ד ביאליסטוק. בניו של רבי אליעזר ליפמן, היו: א. רבי אברהם ליכטנשטיין שכיהן כרב בלידא ובווילקאמיר ובפראשניץ ובעוד כמה וכמה ערים, וחיבר כמה ספרים במקצועות התורה, ובחתימתו בראש ספר כנפי נשרים, חותם נין ונכד לגאון תפארת ישראל הרב מוהר"ק קלמן אב"ד דק"ק ביאליסטאק, ונכד לצדיק תמים בדורותיו מוהר"ר נתן זצ"ל. אח לקדושי עליון הרב מוהר"ר זוסיא מהניפאלי. והרב מוהר"ר אלימלך נשמתם בעדן.
    חתימת ר' אברהם בשער ספרו כנפי נשרים
         

    יום רביעי, 12 בספטמבר 2012

    רבי נתן נחום ממשפחת רבי אלימלך מליזענסק


    בבית החיים בווארשא, מונחת מצבה אחת מרובת שבחים, על קברו של ר' נתן נחום הלוי,
    הוא נפטר לפני מאה ארבעים וחמש שנה, ביום כ"ה אלול תרכ"ז.

    בספר 'נחלת עולמים' (ציונים לנפשות גדולי ישראל, שרי התורה, אנשי השם, רבנים, גאונים, וסוחרים נכבדים, אשר לאמונה גברו בארץ, אשר מצאו להם קבר בעמק הבכא, פה ווארשא. נאסף ע"י שמואל יעוונין. ווארשא בדפוס ר' יצחק גאלדמאן נ"י שנת תרמ"ב לפ"ק), בסימן צח, ציטט את נוסח מצבתו, והקדים לה תיאור קצר אודות האיש, "הרב הנכבד בתורה, צדקת ה' עשה, ונצר מגזע קדושים".

    וזה הנוסח על מצבתו,
    פ"נ
    נפש יקרה! בדרך ה' הלכת כל ימיך
    תורה ועבודה לא משו מאהלך כל שנותיך
    נועם מעשיך הריחו קדושי עליון ויכבדוך
    נחנו בקול מר צורח על אבדן מחמד נפשנו
    חלף ועבר מאתנו נזר ועטרת ראשנו
    ועת שכנת פה עלי האדמה
    מה רב טוב פעלת עם כל בו נשמה.
    הן פה אך גויתך טמון, נפשך בשמי גבוה
    לקחת שכרך נקראת השמים למצוא מרגוע
    ובין שרפי קודש פורשי כנפים
    ישימו נפשך ונשמתך בצרור החיים.
    ה"ה הרב המופלג בתו"י החסיד המפורסם מ' נתן נחום בהמנוח מו"ה
    אליעזר הלוי, ממשפחת הקדושים הר' אלימלך, ואחיו ר' זושא זצוקלה"ה,
    נקרא ר' נתן סצוצינער. נא"ע יום ד' כ"ה אלול תרכ"ז לפ"ק, תנצב"ה.

    חיפשתי בכמה מקומות, גם ברשומות ה-JRI, אך עד כה לא הצלחתי לזהות את משפחתו של ר' נתן נחום, ו

    יום רביעי, 5 בספטמבר 2012

    רבי מרדכי יהודה לעוו אב"ד אינטרדם

    במאמר הקודם הצגנו את משפחתו של רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד, ותיארנו בהרחבה את אילן היוחסין שלו, נותר לנו להשלים אילן יוחסין למשפחת חותנו הגאון רבי מרדכי יהודה לעוו אב"ד אינטערדם.
    רבי מרדכי יהודה לעוו, נולד תקפ"א לערך, כנראה נתייתם מאביו בגיל צעיר, שכן נתגדל בבית דודו זקינו רבי ישראל לעוו, למד בישיבתו של הכתב סופר בפרשבורג, והיה תלמידו של הגאון רבי שלמה זלמן אולמן בעל היריעות שלמה במאקאווא, מסופר כי רבי חיים יוסף גוטליב אב"ד סטרופקוב פעם ציווה לו שיסע אל הדברי חיים מצאנז, ואמר שצריך לשאול קודם את רבו בעל היריעות שלמה אם יסכים שיסע לדברי חיים, והוא ענה לו שמצווה ליסע לצאנז, ומאז היה מקושר מאוד לאדמו"ר בעל הדברי חיים מצאנז, ואף אחר פטירתו, לא נסע ר' מרדכי יהודה לרבי אחר, ורק אחר שמונה שנים החל לנסוע לבנו בעל הדברי יחזקאל משינאווא. בשנת תר"א לערך, נשא את בת ר' אשר זעליג הירש כדלהלן, בשנת תרי"ט נבחר לכהן כרבה של העיר אינטערדאם, מעניין לציין כי הכפר אינטערדאם היה כפר יחודי באיזור כולו, שכן כמעט כל תושביו היו יהודים, ורק אחר מלחמת העולם הראשונה, החל הכפר להתרוקן מתושביו היהודים.
    בשנת תרכ"ז הביא לדפוס את הספר 'בית יהודה וישראל', מתוך כתבי דודו זקינו מגדלו, רבי ישראל לעוו. בשנת תרס"א הביא לדפוס את הספר מר דרור, מתוך כתבי זקנו רבי מרדכי לעוו. רבי מרדכי יהודה נפטר ביום י"ח שבט תרס"ד, והשאיר אחריו חידושי תורה בכתובים. נספד ביום ז' אדר תרס"ה, מרבי אליעזר דייטש, ונדפס ההספד בספרו דודואי השדה, סעאיני תרפט.
    היו לו תלמידים רבים בישיבתו באינטרדאם וביניהם נמנה הגאון הקדוש רבי אליעזר פיש מביקסאד. תשובות אליו נדפסו ברבים מספרי השו"ת בדורו.
    צאצאיו,
    • רבי אשר זעליג לעוו חתן הגאון רבי יהודה גרינפלד אב"ד סעמיהאלי. בנו, רבי שמעיה לעוו הי"ד חתן רבי יעקב יהודה הכהן גליק [שאף הוא צאצא למשפחת פריינד], ר' שמעיה כיהן כאב"ד סעקעלי קרעסטור משנת תר"ע לערך, נהרג בשואה, כ"ח אייר תש"ד. ונדפס ממנו ספר 'בני שמעיה', ברוקלין תשך. בנו האדמו"ר רבי משה אריה לעוו מטעמשוואר באמריקה חתן האדמו”ר רבי אליעזר פיש מביקסאד הנ”ל, בעהמ”ח ספר משה ידבר, ובהקדמת הספר פירט את יחוסו.
    • אשת רבי אלעזר שטיינמץ מבורשה, נפטר ד' סיוון תרע”ד. חותנו של רבי דוד צימטבוים מגרוסוורדיין, אב"ד קריניצה שבגליציה, ומחבר חסדי דוד.
    • מרת פראדיל אשת רבי אברהם יהושע פריינד דידן.


    אביו רבי יששכר לעוו, כנראה שנפטר צעיר לימים.
    חותנו [ולא אביו], רבי מרדכי לעוו מבאניהאד, נולד בשנת תקל"ט לערך, ונפטר צעיר בשנת תקס"ב, נכדו הדפיס מכתביו את הספר מר דרור, וכתוב עליו בראש ספרו, שלמרות צעירותו, היה מפורסם, כבר בימי הגאון רבי משולם מטיסמניץ, ועוד האריכו שם בהקדמה אודותיו.
    שער הספר מר דרור
    אביו רבי אריה יהודה לעוו, כיהן כדיין בעיר באניהאד, נפטר תקע"ז. השאיר אחריו ספר בכתב יד, פני אריה, על תלמוד ירושלמי, ונדפס על ידי אחד מצאצאיו הגאון רבי משה אריה פריינד בירושלים. מלבד בנו רבי מרדכי הנ"ל, היה לו בן נוסף, רבי ישראל לעוו, אב"ד דארדא, ופינפקירכן. בעהמ"ח בית יהודה וישראל, נפטר תמוז תרכ"ט. בהסכמת הדברי חיים לספרו, כותב עליו, שהוא מפורסם בכל המדינה לשבח ולתהלה. צאצאיו: א. הנגיד ר' שלום לעוו בגרוסוורדיין, נזכר בהקדמת אביו לספרו.