יום שלישי, 1 במרץ 2011

יחוס האחים הרבנים למשפחת וולף

מסורת משפחתית עברה בקרב בני משפחת הרבנים וולף מגליציה, המיחסת את משפחתם, כצאצאים של הב"ח והרבי ר' העשל.

שלשה אחים היו, רבי אלקנה שמואל וולף אב"ד קאלוואריה, רבי ברוך מנחם מנדל וולף ראב"ד בוכניה, ורבי פנחס דוד יהושע העשל וולף ראב"ד וישניצא. אחותם נישאה לרבי יחזקאל פרנקל אב"ד הוסיאטין.

אביהם של האחים הללו, היה רבי נתן אהרן וואלף, הוא כיהן כרבה הראשון של העיר אושפיצין, לא נטל שכר על רבנותו, כי היה עשיר. בשו"ת 'כנף רננה', מר' נתן נטע לנדא אב"ד צאנז (יו"ד ח"א, סי' י"ח), נדפסה תשובה "לידידי הרב וכו' מו"ה נתן אהרן וואלף". רבי נתן אהרן נפטר בשנת ת"ר לערך.

אביו, רבי משה אליעזר וולף אב"ד צאנז, היה מתלמידי המגיד הקדוש ממעזריטש, נודע למקובל גדול ועושה פלא. נפרסם בשם ר' משה זאוואדער. כיהן כרב בצאנז על מקום זקינו, בזמנו של רבי ברוך לנדא רב דגליל צאנז. האריך ימים, ונפטר בזקנה מופלגת בהיותו כבן מאה ושבע שנים. בשנת תק"פ או תק"ץ.
 אביו רבי יהושע העשל.
אביו רבי משה אב"ד צאנז. הוא כיהן כרבה הראשון של העיר צאנז. במחצית השניה של שנות הת'.

על פי מסורת המשפחה, רבי משה היה מצאצאי הב"ח ונשא את נכדתו של הרבי ר' העשל, בת בנו הגדול יהודה.

*     *     *

והנה, בבואנו לברר את מסורת המשפחה, נלך תחילה אל מה שכותב הסופר רבי מאיר וונדר, בספרו 'אנציקלופדיה לחכמי גליציה', חלק ב' עמוד 761. הוא כותב שיש שפיפקו במסורת זו, כי לרבי ר' העשל לא היה בן בשם יהודה. וכלל לא ידוע על היותו מחותן עם הב"ח. ואכן, כל כותבי קורותיו של הרבי ר' העשל במהלך השנים, ובמגילות היחוסין הנפוצות, הזכירו לרבי ר' העשל, בנים בשם מרדכי ושאול ואלעזר אך לא הזכירו בן בשם יהודה לייב. אלו דבריו של וונדר, אך במחקר חדש אפשר לגלות דברים שלא היו ידועים גם לסופרים הגדולים...





ידידי, הרב נפתלי אהרן ווקשטיין, ראש המאגר העולמי לכתבי היוחסין, כתב כבר על משפחה זו, בויתילדו 61. שם הוכיח באותו ומופתים כי אכן היה לרבי ר' העשל, בן בשם יהודה, והוא זה שהעתיק את ההגהות וחידושים של אביו וזקנו, הרבי ר' העשל ור' יעקב מלובלין.  מתוך ספרי הטור שלהם, ומכתב יד זה, נדפס הספר בשנת תשמ"ט, על ידי מכון ירושלים. ולא עוד, אלא שנמצאו שתי מגילות יוחסין אותנטיות שבהם כן נזכר שמו של רבי יהודה ליב. ועוד בה שלישיה, כי במגילת היוחסין בספר מגן שאול, נזכר שמו של רבי משה אב"ד צאנז, כחתנו של רבי יהודה ליב בן הרבי ר' העשל.

הנה כי כן, מסורת זו על היחוס לרבי ר' העשל, נתבססה. ובנו של רבי משה – ר' יהושע העשל, נקרא על שם הרבי ר' העשל.
אך לענין המסורת על היחוס לב"ח, הדברים מעט שונים.

המסורת מספרת כי רבי משה אב"ד צאנז היה נכדו של הב"ח, והביא הרב ווקשטיין שם, את דבריו של חוקר היוחסין הגדול, ר' דובעריש וועבער מברוקלין, כי בשו"ת שבות יעקב, חלק אבן העזר, סימן ק"ז, הובאה [משנת תנ"ט], "שאלה מהרב המופלא מוהר"ר משה אב"ד דק"ק צאנז בגליל קראקה וז"ל בדבר אשה אחת פה קהילתנו ... והנה שאלתי שאלה זאת למאורים הגדולים אב"ד דק"ק קראק' אב"ד דק"ק אפט' דק"ק פנטשיף (פינטשוב) והשיבו כל אח' כפי דעתו הרמה .... ויודיענו מר דעתו ושכרו כפול ומכופל מן השמים, כ"ד החושק ליהנות מזיו תורתו לשתות בצמא את דבריו דברי אלוקים, הק' משה בלא"א מנחם נחום ז"ל ה"ה חונה פה ק"ק צאנז". ובתוך דבריו, מפלפל רבי משה בדברי הב"ח, וכלל לא מזכיר שהוא זקינו.

ודבריו נראים נכונים.

על פי מסורת של משפחת ברנדסדורפר, שהינם מצאצאי משפחת וולף כדלהלן, הרי שר' משה, היה בן מרת בריינדל בת רבי אריה יהודה לייב סירקיס, בן רבי שמואל צבי הירש סירקיש, בן רבינו הב"ח.

אך כאמור, רבי משה הפנה את שאלתו גם לאב"ד קראקא, ואב"ד קראקא באותם הימים היה רבי יהודה אריה לייב בן בנו של הב"ח. ולא ניכר כלל מדבריו של רבי משה שהוא נכדו. ולא עוד, אלא הובאה שם אף תשובתו של רבי אריה לייב, וכלל אינו קורא לרבי משה נכדי, אלא אדרבה, כותב לו ביראת כבוד גדולה. ובסוף תשובתו חותם, "וכל זה כתבתי כמיישב תלמודו למלאות בקשות כ"ת שלא להשיבו ריקם, ובזה ינוח שקט ושאנן כזית רענן".

ברור שהמסורת הנ"ל, אינה עומדת במבחן המציאות.

אך פיתרון הדברים, כנראה טמון במילים האחרונות של התשובה, ונצטט אותה שוב, "וכל זה כתבתי כמיישב תלמודו למלאות בקשות כ"ת שלא להשיבו ריקם, ובזה ינוח שקט ושאנן כזית רענן, דברי מחותנו ד"ש וטובתו הק' אריה יהודא ליב חונה פה ק"ק קראקא יצ"ו".

ובכן, רבי אריה יהודה לייב, קורא לרבי משה מחותני. ויש מסורת בפי צאצאי רבי משה, כי הם נמנים על צאצאי רבי יהודה אריה לייב. על כן, נראה לי מאד סביר להניח, כי רבי יהושע העשל בנו של רבי משה, נשא את בתו של רבי יהודה אריה לייב נכד הב"ח. אם כי עדיין צריך לברר היטב את מקורות המסורת.

בעבר, הזכרנו את יחוסו של הגאון רבי מאיר ברנדסדורפר חבר בית הדין של העדה החרדית בירושלים, ובעל הקנה בושם.
הוא היה בן רבי שלמה ברנדסדורפר, בן רבי יהודה טרייטל ברנדסדורפר, בן רבי מאיר ברנדסדורפר מבריגל. רבי מאיר מבריגל, נשא לאשה, את מרת חיה פייגל בת רבי שאול וולף מוישניצא.
על פי מסורת עמומה משהו, שעברה בין בני המשפחה, הרי שרבי שאול מוישניצא, היה בנו של ר' דוד אלכסנדר וולף, בנו של רבי נתן אהרן וולף אב"ד אושפיצין הנזכר.
ואומנם, יחוס זה בפני עצמו טעון בירור. אך על מצבות אחיו של רבי שאול מוישניצא, ר' חיים אברהם ור' דוד אלכסנדר, נכתב שהיו מצאצאי הפני יהושע.
האם יש מי שיודע לפרט את שלשלת היוחסין בין משפחת וולף לבין בעל הפני יהושע?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה