יום שישי, 24 בדצמבר 2010

משפחת החסיד רבי שלמה זלמן לידער מטבריה


 לפני כשנה, בעת שנפטר הגאון החסיד רבי משה לוריא זצ"ל, כתבנו על בית אבותיו, ובתוכם הזכרנו, את זקן זקינו, וחותנו זקינו, הלא הוא החסיד המפורסם, רבי שלמה זלמן לידר זכר צדיק לברכה. היום, יום שישי, י"ז בטבת, חל יומא דהילולא, של ר' שלמה זלמן, וראיתי לנכון, להזכיר כמה פרטים לתולדותיו.

נולד בשנת תקמ"ב בוילנא, לאביו רבי אליהו הינדס. בשנת תקס"ז לערך, נמשך לחסידות, ועבר לגור בלידא (שבפלך ווילנא, כיום בבלרוס) על מנת שלא לצער את אביו, שנמנה בין הדיינים החתומים על החרמות בוילנא נגד החסידות והחסידים.
הסתופף שלש שנים בצל הסבא קדישא מלעכאוויטש, אשר הפליג בשבחו ובגודל שפלות רוחו ואמר "זלמן מאמין באמונה שלימה, שבכל הארץ אין יהודי גרוע יותר ממנו". מסופר שכשהסתפח אל החסידים אביו ישב עליו שבעה, ועוד מסופר שפעם אמר לו רבו הרה"ק ר' נח מלעכאוויטש ליסוע הביתה להוריו, בתחילה היסס, הרי אינם מכירים בו ולא רוצים לדבר עימו, אך הרבה אמר ליסוע ואין ברירה. בתחילה רק אמו דברה אתו, ואביו לא היה מוכן להתייחס אליו וכך ישב בביתו מספר ימים עד שבאה אמו לאביו ואמרה לו: ראה, אין החסידות כל כך גרועה, הוא קם באמצע הלילה, לומד וכו' כיוון ששמע זאת אביו הלך ונתן לו שלום עליכם ולמחרת נפטר האבא. היה זה בשנת תקפ"ט.
צאצאיו של ר' שלמה זלמן מספרים שבירך את בניו וילדיו שלא יקחום לעבודת הצבא, ואכן כל בניו ונכדיו לא נלקחו לצבא, ויהי לאות!
מחבריו בני היכלא דלעכאוויטש וקוברין שעלו לפניו לארץ ישראל, שמע שאפשר להתפלל בארץ ישראל יותר בכוונה, אם כן, כיצד זה ישאר בחוץ לארץ... בשנת תרי"ז, לאחר פטירת אשתו בעת לידתה, (במקורות אחרים כתבו שעלה לארץ בשנת תרי"א או תרי"ב, אבל משני מקורות נודע לנו שרק בשנת תרי"ז עלה לארץ ישראל, ממפקדי מונטיפיורי בטבריה, וממפקדי הרשויות בלידא), השאיר את בנו התינוק – משה גרונם - אצל אחות אשתו, ועלה לארץ ישראל עם בנו ובתו הצעירים. באותה עת כבר הגיע ר' שלמה זלמן לגיל שיבה, כבר בן שבעים וחמש שנים היה, ובכל אופן לא נרתע מקשיי הדרך ועלה לארץ ישראל. סיפר הגה"צ ר' שמואל אהרן לידר בספר "בית דלי" שאחרי עלותו היה מרקד בחוצות קריה יחד עם עמיתו ר' הלל מזליוואנקא מרוב שמחה שזכו לעלות ארצה. בארץ ישראל נתקרא בפי כל, ר' זלמן לידער, על שם עיר מוצאו - לידא, הוא אבי משפחת לידר בארץ ישראל.
זמן קצר לאחר עלותו ארצה, נפטר ר' שלמה זלמן ביום י"ז טבת תרי"ט, ונקבר בבית החיים הישן טבריה, מקום מנוחתם של תלמידי הבעש"ט, וזהו נוסח מצבתו שם, 
"פ"נ הר.. שלמה זלמן בה"ר אליהו מלידא נ' י"ז טבת תרי"ט תנצבה".



בזיווגו הראשון נשא ר' שלמה זלמן אישה בשם רעלא (רליה) ונולדו לו ממנה מספר ילדים,
  • ר' מאיר איבנסקי נולד בשנת תק"פ ומושבו בלידא, 'מופלג בתורה ואיש אמיד במצבו'. היו לו שתי נשים, השניה היתה מרת טאובה מירה בת יענקל. צאצאיו מזיווגו הראשון: מרת אידה רסיה ילידית תקצ"ח. מרת פסיה ילידת תר"ג. מרת הינדא דובא נולדה בשנת תר"ה, היתה אשת הגאון רבי אליהו קלמן קופלמן אב"ד טשענסטחוב ובעהמ"ח ברית אליהו, נצר מגזע היחס ממשפחת בית הרב דוואלאזין. נפטר תר"מ, צאצאיו, חלקם נספו בשואה, וחלקם היגרו לאמריקה, וכיום אף הם שבים ועולים לארץ ישראל, ועוד נרחיב בתולדותיו בהזדמנות אחרת אי"ה. מרת מרים עלקא נולדה בשנת תרי"ד.
  • יוסף איבנסקי, נולד בשנת תקפ"ב ואף הוא מושבו בלידא, זוגתו מרת מלכה. בנו יעקב איבנסקי.
  • החסיד ר' אליהו יונה איבנסקי, נולד בשנת תקפ"ח, היה מחסידי קוידינוב, ובסוף ימיו היה גר בקניגסברג, ועסק במסחר. בנו ר' זלמן, התגורר בעיר סטופצ'י. מסופר, כי כאשר הגיע לעתים ר' מרדכי לבקר את בני משפחתו העשירים בעיר סטופצי, לבשה העיר חג, כי מאוד היה נערץ בעיני אנשי העיר, וחיבה יתירה היתה נודעת לו מהם.

אשתו השניה של ר' שלמה זלמן, מרת שרה לבית אייזנשטט, היתה אחותו של ה"פתחי תשובה", היא נפטרה בלידא בעת לידתה את בנה משה גרונם, בשנת תרט"ז לערך, ושם נקברה. אודות משפחתה, ארחיב במאמר הבא אי"ה.

ילדיהם:
  • החסיד רבי מרדכי לידר מטבריה, הארכנו לתולדותיו בעבר.
  •  באשה (בתיה), על שם אם אביה. עלתה עם ר' שלמה זלמן לארץ ישראל, ולא ידוע לי מה עלה בגורלה, ואם נותרו ממנה צאצאים.
  • ר' משה גרונם איבנסקי מלידא, זוגתו מרת קענדע לבית שטראשון מוילנא, ר' משה גרונם, בערוב ימיו שב אל מקורותיו ונסע אל אדמורי קוידינוב. הוא נפטר בשנת תרע"ו בימי המלחמה העולמית, בשובו מקארלסבאד, והובא למנוחות בלידא. צאצאיו: מרת שרה רבקה אשת ___ הרכבי נפטרה צעירה והותירה 4 ילדים. ר' שלמה זלמן (לייב) איבנסקי רעייתו מרת פייגל ממשפחת ויינשטיין בסלונים. ר' זלמן היה ראש הקהל בסלונים, ונהרגו על ידי הנאצים, הי"ד. ר' יוסף איבנסקי, נהרג על ידי הבולשביקים, רעייתו מרת סוניה בת ר' קלמן גרשון זילברט, חתנו של הגאון רבי זאב וואלף אברך אב"ד מאז'ייק בעהמ"ח רביד הזהב. ר' מיכל איבנסקי שהנציח את זכר המשפחה בכמה ספרים. מרת רייזל. מרת מינה אשת שמואל זף. ומרת רניה.

 רבי אליהו הינדס
אביו של ר' שלמה זלמן, היה הגאון ר' אליהו הינדס, היה סו"ד (ספרא ודיינא) בוילנא במשך קרוב ליובל שנים, שכן כבר בשנת תקמ"א חתם בתור דיין באחד מבתי הדין בוילנא, על כתב החרם נגד החסידות שעליו חתם גם הגאון מוילנא, (ומסופר שבעקבות כך עזב בנו ר' שלמה זלמן את העיר ועבר ללידא). וכה נכתב על ר' אליהו בספר "קריה נאמנה" לתולדות חכמי ורבני וילנא, "הרב המאור הגדול המפורסם הישיש מוהר"ר אליהו בהרבני מוהר"ר מרדכי... נודע בתורתו ובחסידותו לכל באי שער עירנו. מת זקן ושבע ימים ביום כ"ד תמוז שנת תקפ"ט לפ"ק". גם נזכר בספר שם הגדולים השלישי (בכתב יד) והעתיק שם את הלשון מקריה נאמנה, ואילו בספר נחלת אבות שכתב ר' לוי אובצ'ינסקי מוילנא כותב, "הרב הזה היה מגדולי דייני וילנא, ובסוף ימיו היה ספרא ודיינא", בוילנא, הדיין הראשון כונה ראב"ד הדיין השני נקרא סו"ד, והשלישי נקרא מגיד, א"כ בסוף ימיו עלה ר' אליהו הינדס מדיין רגיל לדיין שני. חתימתו של ר' אליהו מופיעה כמה פעמים בתור דיין בבית הדין בוילנא, גם בהסכמות על ספרים, יחד עם שאר בי דינא דקהל וילנא, על מספר ספרים ובהם, "דרך המלך" לר' יחיאל מיכל מקאלוואריע, שקלאב תקנ"ח. ספר משלי עם פי' "שבט מיהודה", בסיוון תקס"ג. "תולדות אדם", דיהרנפורט תקס"א, מופיעה הסכמה שנכתבה באלול תקנ"ח. יש בין בני המשפחה שמסופר אצלם שאף למד חברותא עם הגר"א.
על פי רשומות המפקד שנערך בוילנא בשנת תקמ"ד, שם אשתו היה בתיה, והיו להם ילדים נוספים, בן בשם מיכל, ובת בשם שיינה.
ר' אליהו נפטר זקן ושבע ימים ביום כ"ד תמוז תקפ"ט, ונטמן בבית הקברות בוילנא, שם עמדה מצבתו עד לעקירת בית העלמין בידי השלטונות שם. בספר "לקורות בית העלמין הישן בוילנא" הועתק נוסח מצבתו וז"ל:
פ"נ אבינו הרבני המאה"ג אלי' בהרבני מה' מרדכי
ספרא ודיינא דפה קהילתנו שנקרא בפי כל ר' אליהו
הינדעת ויצא נשמתו ביום כ"ד תמוז תקפ"ט תנצב"ה
ואליהו עלה בשער השמים


אביו של ר' אליהו הינדס, היה ר' מרדכי ב"ר יעקב ישראל. ר' מרדכי, היה מדייני וילנא, "עוסק במצוות ביראה בתורה אור", ובא חתום בקהל דיינים בפנקס היסו"ד (כינוי של ר' יהודה ספרא ודיינא שהיה ראש אבות בתי הדין בוילנא) החל מיום ב' כ"ה שבט תק"י. ר' מרדכי היה חתן ר' צבי הירש פרעגער מוילנא.
כתב בספר עיר וילנא שר' מרדכי היה קרובו של ר' יצחק מוואלאזין אבי הגאונים ר' חיים ור' זעלמעלע מוואלאזין, אך לא ידוע כיצד היו קרובים.
ר' מרדכי נפטר כ"ב תמוז תקל"ט. ועל מצבתו נחקקו השורות הבאות:
.           .           שקי לי המר
.           תרד עיני דמעה במר
לאשר באה בפח כצפור היער
זה האיש מרדכי היושב בשער
אדוני אבי מורי   .           .           .
החסיד העניו והצדיק הראש
החכם מוהר"ר מרדכי
במוהר"ר יעקב ישראל


פרטים נוספים על ר' מרדכי ומשפחתו, ישנם עמדי, ואפרסמם בעתיד.
בשבוע הבא, אפרסם מאמר אודות משפחת הפתחי תשובה, משפחת רעייתו של ר' שלמה זלמן.

2 comments:

  1. מה הקשר ואילן היוחסין בין יהודה וינשטין יועץ משפטי של מדינת ישראל.
    ובין הגב' פייגל שנישאה לר' שלמה זלמן איבנסקי???????????????????????????????????????????
    אם תהיה תשובה מאד אודה

    השבמחק
  2. אני איני יודע האם קיים כזה קשר.

    השבמחק