יום שלישי, 21 בדצמבר 2010

יחוסו של בעל התבואות שור - בירורים

לפנינו מאמר נוסף, מתוך כתבי הרב יוסף נחמיה הכהן קוואדראט מלונדון, תמצית הדברים כבר פורסם במגלת יוחסין שהו"ל "מגלת יוחסין כוללת משפחות מיוחסות בישראל" - לבית באבוב, בירורים ז' וע"ב

זכינו וביחוסו של הגאון בעל תבואות שור, כבר עסק בזה הג"ר אפרים זלמן מרגליות מבראד, בעהמח"ס שו"ת בית אפרים ועוד, בספרו מעלות היוחסין.
את ספרו מעלות היוחסין כתב מזכרונו, ומצאנו שבכמה פרטים טעה, עם כל זה, גילה טפחיים, ויתר ממה שכתב כאן אפשר ללמוד מזה.
* * *
בספר מעלות היוחסין (לבוב תרס) עמוד ח' כתוב לאמר:
"ומצאתי העתק כתב היחס הנ"ל שאא"ז הגאון מוה"ר זלמן שור אביו של אא"ז התב"ש הי' חתן הגאון מו"ה סענדר והגאון מו"ה סענדר הי' חתן ר' מאיר ר' נתן איידליש אבד"ק בריסק ונכד של הגאון המפורסים מו"ה שכנא ז"ל".
על סמך "העתק כתב יחס" זה, כתבו שהג"ר מאיר הנזכר היה מצד עצמו נכד הרבי ר' שכנא אבד"ק ור"מ לובלין וראש ועד ארבע ארצות, וכן נקט הגראז"מ בחשבו שהוא מתיחס פעמים אל הרבי ר' שכנא, ופעם אחד הוא ע"י הג"ר מאיר זה.
ובכן כתב היחס הנ"ל שנכתב ע"י דודו אחי אביו הג"ר סענדר מרגליות, ונדפס בס' שם הגדולים, ואנכי העתקתיו מספר נפש דוד (פרעמיסלא תרלח), וזה לשונו שם:
"והג' ר"ז הנזכר הי' חתן הג' סענדר בה"ג המפורסים ר' מאיר נעתקס ר' איצליס אבד"ק בריסק חתן הג' ר' יעקב תעמירלס אחי הג' ר' לייב חנליס. נכד הג' ר' שלום שכנא מלובלין כנז' בת"ש סי' ט"ז ויחוסם מבואר בס' אבן השהם ובן ר"ז הי' התב"ש".
הנה, כותב הדברים בילבל קצת בין הפסקאות, נביא כאן המקורות שציין.
האחד הוא דברי התבואות שור סי' ט"ז ונמצא שם בסעיף קטן מ"ז, וננסה לראות משם, על מי כיון באומרו "נכד הג' ר' שלום שכנא מלובלין".
"ויפזר העכו"ם כולה. כ"כ הדרכי משה סי' ק"י בשם רבו זקיני הגאון מ' שכנא ז"ל לתורצי קושית הב"י וכו'".
הנה מדבריו אלו, לא מפורשים מיותר מדבר זה בלבד, שהתבואות שור עצמו הוא שהיה נכד הרבי ר' שכנא, ולא אחר. שהרי אינו מזכיר שם, לא את זקינו ר' מאיר, ולא את זקינו ר' סענדר, רק "זקיני הגאון מ' שכנא".
* * *
המעיין הדק בשני סדרי היוחסין של המעלות היוחסין ומשל דודו אשר הבאנו למעלה, יבחון עוד שינוי. במעלות היוחסין נקרא ר' מאיר "ר' מאיר ר' נתן איידליש אבד"ק בריסק" ובכתב היחס של דודו נקרא "ר' מאיר נעתקס ר'איצליס אבד"ק בריסק". ובכן עם מי הצדק, ומה פשר שם זה.
באמת גם דבר זה פשוט הוא לפשוט, אם נעיין בציון מקור השני אשר ציין שם הג"ר סענדר, ה"ה ספר אבן השהם (דיהרנפורט תצג), וז"ל שם בהקדמתו [נסיתי לסדר הדברים, והרוצה לדייק יקחנו מהמקור]:
"...ואני הייתי כבר שיבסר, כשנפטר א"א מ"ו [אליקים געץ] זלה"ה. ולא נתתי לבי לשמוע ממשפחתינו, רק מה ששמעתי קצת ממנו. גם היה לי בכתב ממנו, רק בעוונותינו הרבים, מחמת הני עתים לרעה במדינתינו, אשר תמיד ברחנו מחמת ממון ומחמת נפשות, נאבדו כתבים מרובים, כי בלאו הכי מבואר בספריו, שחבר חבורים הרבה אשר לא אוכל למצוא אותן.
ועכ"פ זאת שמעתי:
משפחת ר' משה מירלש קרובים מאוד לנו, הוא היה עם א"א מ"ו [אליקים געץ] זלה"ה שני בשלישי, כאשר נרשם בספרו, שהיה [ר' משה מירלש] דורש בווינא, והיה בביתו קודם הגירוש שנת תכ"ב לפ"ק. וגם דודי הרב החסיד המנוח מהור"ר שמואל זלה"ה, היה שלח אותי א"א ה"ה [אליקים געץ] זלה"ה בבחרותו ללמוד בווינא, והי' בבית ש"ב המנוח מהר"ר מ"מ [=משה מירלש] זלה"ה ממשפחת העליר.
ומצד אמי זקנתי (=אמו של הג"ר אליקים געץ אביו) היתה בת השר המנוח מוהר"ר שמואל קראקוויר מפוזנן.
וא"א זקני מצד אמי [הג"ר ליב קראקאוויר (דלהלן, אבי אמו)] היה אח לאמי זקנתי (בת הג"ר שמואל קראקוויר הנ"ל) הנ"ל.
וא"א זקני (אבי אביו הג"ר אליקים געץ) הוא היה רב הגדול החסיד מוהר"ר מאיר, אשר אני נקרא אחריו, היה קודם הריגה אב"ד בק"ק פילא, כי היתה בעת הזאת קהלה גדולה, ומקדם היה היה אחד מראשי חכמי בני ישיבה בק"ק פוזנן, באותו עת שהיה שם הגאון מהרש"א
כי הגאון הנ"ל היה חתן דודתו (של הג"ר מאיר אבי אביו הג"ר אליקים געץ) הגבירה הצנועה אידל זלה"ה, אשר משפחתינו נקראים אחריה.
והגאון בעל תוי"ט הוא דודו זקינו של א"א מ"ו [אליקים געץ] זלה"ה ממשפחת העליר.
והמשפחה מיוחסת מקרובים לנו מצד אמי זקנתי ז"ל, ומצד א"ו אבי אמי מוהר"ר ליב קראקאוויר זלה"ה.
ומצד א"ז המנוח מוהר"ר מאיר זלה"ה הנ"ל היה בן המנוח הרב החסיד מוהר"ר געץ חד מראשי חכמי ב"י דפוזנן. והוא היה בן הרב הגדול הישיש המנוח מהור"ר מאיר טנהויזין במדינות אשכנז.
ומצאתי נכתבים: הרב הישיש מוהר"ר מאיר טנהויזן היה לו תשע בנים, וכולם באו למדינו' פולין, ונעשו גדולי ישראל, ולא נרשמים רק חמש', ואני לא אזכור רק ארבע'. אחד. הרב המנוח מהור"ר געץ הנ"ל אשר א"א [אליקים געץ] נקרא אחריו. וא'. אחיו היה נקרא הגאון ר' ליב חנילש, שחיבר פי' על הטורי'. וא'. אחיו נקרא הגאון מוהר"ר יעקב תמרלש. וא'. אחיו היה נקרא הרב החסיד מוהר"ר עקיבא זלה"ה מהוציפלאץ, והוא הלך לארץ הקדושה ונקבר בצידון.
הנה בכל הסיפור הנ"ל, לא מוזכר ר' מאיר דידן, אולם, כל עין רואה יוכח שהמדובר כאן הוא אודותו משפחה הקרויה "איידליש", אשר קרוים ע"ש אותה הגבירה חותנתו של הגאון בעל חידושי הלכות ואגדות מהרש"א, ואם כן פשוט הוא ששמו גם היה איידליש, ולא איצעלס, ולכן טרח הג"ר סענדר לציין מקור, והם לשם משפחתו של הג"ר מאיר. ובצדק תיקן הגראז"מ מסדר היחס של דודו.
* * *
עכשיו נביא עוד מדברי בעל המעלות היוחסין עמוד מג:
"והנה כפי ששמעתי מפי הרב החסיד מהר"מ הנ"ל ומא"א הרב המאוה"ג ז"ל כי בעת פטירת הגאון מהר"ז ז"ל הי' הגאון בעל ת"ש תינוק יונק משדי אמו בת הגאון מ' סענדר בהגאון המקובל מו"ה יעקב טעמערליש ז"ל ואחיו הי' הגאון מו"ה ליב חנהליש ז"ל שחיבר הגהות על ד' טורים והי' לו עוד אחים גדולים מופלגים בתורה ובחסידות כמבואר בהקדמת שו"ת אבן השהם ע"ש. והגאון מהר"י טעמערליש ה"ל הוא בעהמ"ח ס' ספרא דצניעותא דיעקב על התורה" וכו'.
הנה בספר כלילת יופי ח"ב (קראקא תרנג) דף קכ"ד עמוד ב.
"דע, כי הג"ר יעקב טעמירלש זה, המחבר ספרא דצניעותא דיעקב, איננו אחד, עם אותו הג"ר יעקב תעמירלש, הנזכר בהקדמת בן המחבר ספר אבן השוהם..."
"והנה, כל עין רואה יראה, גם בהשקפה ראשונה, כי בעל כרחך, שני ר' יעקב טעמירלש היו, שהרי אותו שנזכר בהקדמה שם, היה בן הג"ר מאיר מטאנהויזען, ואחיו של הג"ר געץ מפוזנן, שהיה אבי אביו של הג"ר געץ מהילדסהיים בעל ספר אבן השוהם. ואולם זה הג"ר יעקב טעמירלש שלנו, שאנו עוסקים בו, היה בן הג"ר אליעזר איש ווירמייזא, כמבואר בס' ספרא דצניעותא דיעקב, בהסכמת הגאון מו"ה אליעזר אבד"ק לובמלא שם. וכן חתם את עצמו, בסוף הסכמתו לס' אור חדש, לר"ח בוכנער מקראקא, "נאום יעקב בלא"א מו"ה אליעזר ווירמייזא"…"
"ושבתי וראיתי, שכל זה היה בהעלם עין, מהגאון המפורסם ר' אפרים זלמן מרגליות מבראדי, שבספרו טיב גטין, באות ת' משמות נשים, נסתפק שם בתחלה, איך לכתוב בגט שם האשה טעמריל, אם באות ט' או באות ת'. ושוב העלה, דיש לכתוב טעמריל באות ט' וכתב שם בזה"ל: "ובספרי שו"ת בית אפרים, חלק אבן העזר בסימן יו"ד, כתבתי, שאבי זקני הגאון המקובל מו"ה יעקב טעמירלש, בעל המחבר ספרא דצניעותא דיעקב, כמדומה דאיתא שם גם כן באות ט', אך עתה ראיתי, בהקדמת ספר שו"ת אבן השוהם, מזכיר שם אבי זקני הגאון מו"ה יעקב תעמירלש, באות ת'" עכ"ל הגאון ר' אפרים זלמן מרגליות שם.
והנך רואה, שלא כיון יפה בכל דבריו, ופליאה נשגבה בעיני, על הגאון האדיר הזה, אשר היה דרכו בקודש, לחקור תמיד על שורש הדברים, וכאן לא שת לבו לעיין במילתא דא, ולראות ולהתבונן, כי בעל כרחך, שני ר' יעקב טעמירלש היו, ורב המרחק ביניהם, שזה הנזכר בהקדמת ס' אבן השוהם, היה שם אביו הג"ר מאיר מטנהויזען, והיה חי בזמן הקודם, ולא נודע ממנו מאומה, כי אם שמו בלבד, והשני שהיה מקובל ומפורסם בדורו, והיה נודע בכל תפוצות ישראל ע"י תורתו וחכמתו, וחבר ג"כ ספרא דצניעותא דיעקב (והוא הוא אשר היה אבי זקנו של ר' זלמן מרגליות), היה שם אביו הג"ר אליעזר איש ווירמייזא, וכמ"ש לעיל".
אולם לפלא שאף שהבחין הגאון בעל כלילת יופי בתרי רבי יעקב טעמירלש, אולם גם הוא לא כיון יפה לדעת מי היה זקינו של הגאון בעל תבואות שור. שהרי כפי האמור למעלה דייק הג"ר סענדר, וציין לספר אבן השהם אודות יחוס משפחתו, והנה שם המדובר בהג"ר יעקב תעמירלש אחי הג"ר ליב חנה'לס בני הג"ר מאיר מטאנהויזין.
וטעות לעולם חוזרת.

2 comments:

  1. מנוסח כתב היחוס מראס"מ נראה שהיחוס לרבי שכנא נמשך על סנדר חתנו של מאיר. תשומת לב שבהמשך היחוס, שלא הועתק במאמר, מביא יחוס נוסף של סנדר. לעניות דעתי, ראס"מ ידע שהיחוס הוא דרך סנדר, והיפנה לת"ש ל"חיזוק".

    השבמחק
  2. ברצוני להעיר, אודות משפחת איידלש.
    בספר 'רבי אליקים געץ', כתב ר' פנחס זעליג גליקסמן, על פי דברי ר' מרדכי ווייץ, וכתבי יחס ישנים. שהגבירה מרת איידל חמותו של המהרש"א, היתה אומנם דודתו של רבי מאיר [אבי אביו של ר' אליקים געץ], אך לא היתה אחות אביו, אלא אחות אבי חמותו של רבי מאיר. לפי דבריו, אין כל קשר משפחתי בין הגבירה מרת איידל, לבין רבי יעקב תמרלש.

    אומנם, כבר הערתי במאמרי לתולדות ר' אליקים געץ [שנדפס בספר 'אגדתא דבי רב' אשדוד תשע], שהדבר דחוק עם השנים.

    השבמחק