אמש נפטר בירושלים הגאון הצדיק רבי יוחנן סופר מערלוי, ראש ישיבת
ערלוי, וממלא מקום אבותיו כגאב"ד ערלוי, או כפי שכונה בשנים האחרונות,
האדמו"ר מערלוי.
רבי יוחנן נולד בשנת תרפ"ד בעיר ערלוי, בבחרותו למד אצל אביו בעל
היד סופר, ואצל זקנו בעל ההתעוררות תשובה, ובישיבה שיסד זקנו השני רבי משה יוחנן
שיינפלד בעיר ער-מיהאלפאלווא.
לאחר מאורעות המלחמה, נשא לאשה את זוגתו הרבנית מרים, בת רבי יעקב
פאלל מק"ק צעהלים - פאפא, הוא היה נכד אחותו של החתם סופר. הרבנית עברה את כל
מאורעות השואה באושוויץ, נפטרה ביום י"ז שבט תשנ"ט.
בשנת תש"ז הקים מחדש ישיבה לבחורים בעירו ערלוי, ובמסירות נפש
ישבו ועסקו בתורה במשך כמה שנים. ובאלול תש"י, עלה עמם לארץ ישראל. לפני
עלותו לארץ ישראל, דאג לברר אם יוכל להעלות עמו את תלמידי ישיבתו, ולהמשיך להחזיק
את הישיבה גם בארץ ישראל.
בשנותיו הראשונות בארץ ישראל, השתלב בישיבתו של ש"ב הרב
מפרעשבורג, ולאחר כמה שנים, חזר ופתח ישיבה, וקראה אהל שמעון על שם זקנו רבי שמעון
סופר מערלוי.
שנים רבות ניהל את ישיבתו, ותלמידי הישיבה דבקו בו באהבה, וכך נוצרה
סביבו קהילה גדולה של תלמידים ומעריצים. את עדתו ניהל בסגנון דומה לחסידי, והיה
מושפע מהרה"ק רבי אהרן מבעלז, בו דבק כאשר עלה לארץ ישראל, וקבע מושבו
בירושלים סמוך לישיבת בעלז.
מלבד פעילותו בישיבה, נשא גם בעול הנהגת הציבור, והיה חבר מועצת גדולי
התורה של אגודת ישראל שנים רבות.
בליל י"ג אדר א' תשע"ו נפטר, ובשעה זו מתנהל מסע הלווייתו,
מהיכל הישיבה בירושלים, אל הר המנוחות.
וזה סדר יחוסו,
- אביו הגאון רבי משה סופר הי"ד ראב"ד ערלוי, בעהמ"ח יד סופר שאלות ותשובות על ארבעה חלקי שלחן ערוך, נדפס לראשונה על ידי רבינו זצ"ל בבודאפעשט בשנת תש"ט. נהרג על קידוש ה' בשנת הגזירה, ביום כ"א סיון תש"ד, יחד עם אביו הקדוש. זוגתו מרת טושענע הי"ד בת רבי משה יוחנן שאנפעלד - שיינפלד נהרגה אף היא באותו יום כ"א סיון תש"ד, עם ארבע בנותיה, חוה רבקה, לאה, גיטל טויבע, ריזל. בנם הגדול רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעהמ"ח שו"ת דברי סופר, וספר מחזה אברהם, ניצל בשואה, אך נפטר בהיותו בן עשרים ושש שנים, ביום כ"ד טבת תש"ח.
- אביו, הגאון רבי שמעון סופר הי"ד מערלוי בעל ההתעוררות תשובה, בשנת תרמ"א יסד את הישיבה בערלוי, ובה הרביץ תורה במשך למעלה משישים שנה, עד יומו האחרון. נהרג לעת זקנתו על קידוש ה', ביום כ"א סיון תש"ד והוא בן תשעים וחמש שנה. תולדותיו בספר רבי שמעון חסידא, בתחילה נשא לאשה את בתו של ר' יצחק פריעד, וממנה נולדה לו בת אחת מרת גיטל אשת ר' זאב פרנקל מבודאפעסט, בשנית נשא לאשה את בתו של ש"ב רבי חיים שמואל בירנבוים, והיא ילדה לו שני בנים, רבי עקיבא סופר מלבוב, ורבי שמואל חיים סופר אב"ד זאגראב. בשלישית נשא את מרת מלכה אסתר בת דודו הגאון רבי שלמה זלמן שפיצר אב"ד קהל שיפשוהל בוינה, וזוגתו מרת גיטל בתו של החתם סופר, היא נפטרה ביום ה' אדר תרצ"א, מנוחתה בעיר ערלוי.
- אביו, רבנו הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל הכתב סופר, נפטר ביום י"ט טבת תרל"ב. זוגתו מרת חוה לאה בת הנגיד רבי יצחק וייס, נפטרה כ"ד טבת תרנ"ב.
- אביו, רבנו החתם סופר, מזיווגו השני מרת שרל בתו של הגאון רבי עקיבא איגר.
לרבי משה יוחנן שיינפלד רבה של מיהאליפאלווה (נפטר תרע"ג,
השבמחקלרבי משה יוחנן שיינפלד רבה של מיהאליפאלווה (נפטר תרע"ג, אנציקלופדיה לחסידות, ג, שמט-שן)
השבמחקאז הוא למד בישיבת סבו לאחר פטירת סבו
וייתכן שקרוי על שמו
נראה שאכן יש בזה טעות.
מחקישר כח על תשומת הלב.
מה סדר ייחוסו של חותנו הרב פאל ז״ל? שׁהיה מגזע אחותו של החת״ס, האם באתה אחותו להונגרי׳ או שבני משפחתה באו אח״כ מאשכנז להונגריא
השבמחקהיחוס לא ברור כל כך.
מחקההשערה שהם צאצאי רבי גבריאל שטראוס, שנפטר צעיר. ובנו נסע לפרשבורג, ושהה אצל החתם סופר.
ישנו ספר זכרון באר מרים שיצא לאור בפטירת הרבנית.
השבמחקיש שם פרקים ביוגרפיים על כל הרבניות שהיו מזמן החת"ס עד לאדמו"ר, ובין השורות יש מידע על הבעלים.
כדאי לעיין.
אילן גרינווולד 08-9743579
אכן. ספר טוב, עם הרבה מידע.
מחק