רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלב
היום ו' תשרי מלאו מאה וחמשים שנים מיום פטירתו של הגאון המקובל רבי
אברהם שמחה אב"ד מסטיסלאוו בעהמ"ח בנין של שמחה. רבי אברהם שמחה, נולד
בערך בשנת תקנ"ה לאביו רבי יעקב נחמן אב"ד פהאסט, ומצעירותו, לא זזה ידו
מדודו הגאון רבי חיים מוואלוזין, כפי שהעידו בני דורו. וראה בהסכמת ר' אבלי
פאסוואלער לספר נפש החיים, שכותב עליו הרב המופלג השנון ירא ה' מרבים ... שהוא היה
לעזר במילי דישיבה ... והרב הגאון ז"ל עדו בחיים חיותו הראה חביבות ופנים
מאירות לבן אחיו מורינו הרב ר' אברהם שמחה הנ"ל.
ואכן, עוד בצעירותו כפי הנראה מתחת לגיל שלושים [בחייו של הדוד רבי
חיים] נתמנה רבי אברהם שמחה למסור שיעור בישיבה בוואלוזין. ולאחר מכן, נתמנה לכהן
ברבנות בכמה קהילות.
אחר פטירתו, הביא בנו את כתביו התורנים לדפוס, וקראם בשם 'בנין של
שמחה', נדפס ווילנא תרכ"ט. ונצטט את דברי בנו בהקדמה, מה שמספר על דברי אביו:
"כה היו דבריו אלי, בני בני הן זיכני ה' בימי חרפי להפיץ תורה בישראל במתיבתא
רבתא דק' וולוזין יע"א, אשר הוקם על ע"י דודי ... ונתחדשו לי אז חידושים
רבים בגפ"ת ובעוונותינו היו למאכולת אש בהתבערה שהי' שם בשנת תקפ"ז,
ואח"כ כאשר טלטלני ה' טלטלה גבר והוטל עלי עול הרבנות בכמה קהלות קדושות,
זיכני ה' להשיב לשואלי דבר ה' זו הלכה למעשה, לא בזכותי, רק בזכות אביותי הגאונים
קדושי עליון נ"ע".
כאמור, בשנת תקפ"ז, עזב רבי אברהם שמחה את הישיבה, והחל לשמש כרב
בעיר ראגאווא, ומשם עבר לביחוב ישן, ובשנת תקצ"ט עבר לשמש בעיר הגדולה יותר
מסטיסלאוו / אמטשיסלאוו [בפלך מאהילוב] שם כיהן עד ליום פטירתו ו' תשרי
תרכ"ה.
בא בהסכמות לספרים רבים, וניתן לציין ביחוד, אס הסכמתו לש,ס בדפוס
ווילנא בשנת תרכ"ב, אזי בא ראשון לכל שאר הרבנים המסכימים אחריו.
בנו יחידו, רבי חיים יוסף היה דומ"ץ במסטיסלאוו, כמבואר בראש
הספר בנין של שמחה. ולרבי חיים יוסף, היה בן בשם רבי ברוך באייבסקי שהוא כבר לא
נשאר לגור באמטשיסלאוו, אלא היגר אל מדינה אחרת, [בחוברת אגרות בנין של שמחה,
שהופצה לאחרונה, נתפרסמה תמונת מצבתו עם כיתוב באנגלית].
וזה סדר יחוסו:
אביו: הרב המובהק המפורסם מו"ה [יעקב] נחמן (כלשונו של רבי אבלי
פאסוואלער בהסכמה לנפש החיים) רב אב"ד ומו"ץ דק"ק פאהסט. היתה לו בת נוספת, זקנתו של רבי יהושע אליהו יודנסון מדינבורג, שהשיב אליו ר' אברהם שמחה בשו"ת שלו, יו"ד סי' ו'.
אביו: רבי יצחק מפרנסי העיר וואלאזין, נפטר בווילנא י"ב מנחם אב
תק"מ. זוגתו מרת רבקה לבית רפופרט.
אביה של מרת רבקה הוא:
הגאון רבי יוסף רפופורט אב"ד פיסק, [ולא כפי שכתב בהערות ותקונים
לספר תולדות אדם, כי אביה היה רבי ישראל אב"ד פיסק]. כיהן כאב"ד פיעסק,
ואחר כך נתמנה למורה צדק בק"ק מינסק, ומופיע חתום שם בפנקס בשנת תקי"ז
אחרי רב העיר.
אביו, הגאון רבי שמחה הכהן רפופורט אב"ד דובנא ואחר כך בק"ק
הוראדנא, נפטר ביום ז' אב תע"ז בק"ק שעברשין, בדרכו לכהן כאב"ד
ור"מ בק"ק לבוב.
אביו הגאון רבי נחמן הכהן רפופרט אב"ד בעלזא וזוגתו מרת ליפשא,
על שמה נתכנה הוא וחלק מצאצאיו בשם ליפשס ומשם נשתלשל שם המשפחה ליפשיץ.
אביו רבי מאיר הכהן רפופורט. בנו בחתימה על פסק בפנקס לבוב ביום י'
תמוז ת"מ, חותם "נחמן בהגאון החסיד מ' מאיר כ"ץ ראפפורט זצ"ל
מבעלזא". הרי לנו שר' מאיר נפטר לפני תאריך החתימה, ועוד לנו, שר' מאיר היה
"הגאון החסיד".
מה מקורותיך שאביה של מרת רבקה אמו של הגר"ח מוואלאזין היה שמו ר' יוסף ולא ר' ישראל?
השבמחקשער הספר בנין של שמחה.
מחקאת הספר הדפיס כאמור, ר' חיים יוסף, בנו של ר' אברהם שמחה, שנקרא בשמו של אותו סבא רבי יוסף רפופורט
"ומשם נשתלשל שם המשפחה ליפשיץ".
השבמחקברור אבל שלא רק משם. כמעט ולא מוכרים כיום נושאי שם המשפחה ליפשיץ
שהינם כהנים. ומן הסתם לשם ליפשיץ מקורות נוספים.
מעניין לקרוא את הסכמתו לספרו של יוספוס פלאוויוס "מלחמת היהודים עם הרומאים" בתרגום הראשון לעברית בשנת תרכ"ג
השבמחקבשער ספר בנין של שמחה כתוב שר' שמחה רפפורט אב"ד דובנא והרודנא היה נכד התוספות יום טוב. איך היה ר' שמחה מיוחס לו?
השבמחק