רבי יעקב עדס הדיין

היום מלאו חמישים שנה לפטירתו של הגאון רבי יעקב עדס ראש ישיבת פורת יוסף אב בית הדין בירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית.

תחילה נסקור את קורות חייו ופעלו, ולאחר מכן את אילן היוחסין שלו.

רבי יעקב חי עדס, נולד בשנת תרנ"ח, בהגיעו לגיל מצוות נכנס ללמוד בישיבת אוהל מועד, שבראשותה עמד אביו.

נשא לאשה את מרת חיה אסתר, בתו של רבי עזרא הררי רפול. היא האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום ד' אלול תשמ"ח.

רבי יעקב עדס

כבר בצעירותו, נתמנה למגיד שיעור בישיבת אהל מועד, ולאחר מכן בישיבת פורת יוסף, ולימים נתמנה שם כראש ישיבה, תפקיד אותו נשא במשך שלושים שנה. נודע גם כדרשן מובהק, פה מפיק מרגליות. כל לילה היה לומד בחברותא קבלה מחצות ועד אור הבוקר, ולא נודע מזה.

בשנת תש"ד נתמנה לדיין בתל אביב, וכעבור כשנתיים, עלה ונתעלה לכהן כדיין בבית דין בירושלים. לאחר קום המדינה, בשנת תשט"ו, נתמנה כדיין בבית הדין הרבני בירושלים,
וכיהן כדיין בצוותא עם גדולי הדיינים שבדור, הגאונים רבי יוסף שלום אלישיב, רבי יצחק בצלאל זולטי, רבי עובדיה הדאיה, שנים רבות כיהן גם כאב בית הדין הרבני בירושלים, באותם הרכבים.

בתפקידו כדיין נשא עד לפטירתו, ביום כ"ז תמוז תשכ"ג. לאחר פטירתו הוקמה על שמו ישיבת קול יעקב בירושלים. צאצאיו, נושאים במשרות ברבנות בדיינות, ובישיבות. נדפס ממנו שו"ת חדות יעקב ב' חלקים, ירושלים תשס.

וזה סדר יחוסו:

אביו רבי אברהם חיים עדס, מראשי הישיבה הגדולה ישיבת אהל מועד בירושלים, שלימים נתאחדה עם ישיבת פורת יוסף. רבי אברהם חיים, נולד בשנת תר"ך בחאלב שבסוריה, למד בישיבות הגדולות שבעיר. בהגיעו לגיל עשרים נישא למרת צלחה לבית סוויד. והמשיך ללמוד וללמד בבתי המדרש שבעיר. בהיותו כבן שלושים וחמש עלה לארץ ישראל, וקבע דירתו בירושלים, והיה מראשי העדה הספרדית שבעיר. כאמור, כיהן גם כאן בראשות ישיבה והרביץ תורה לתלמידים, נפטר בירושלים ביום כ"ח אב תרפ"ה, כמה ימים לאחר שפגע בו אוטובוס, ובימי חליו אמר לבניו שלא לתבוע את הנהג למשפט, ולא עוד אלא אמר שמוותר לו בויתור גמור ושלם ובירכו באריכות ימים. ונקבר בהר הזיתים בחלקה של האור החיים הקדוש. מתורתו נדפס בספר תורת אברהם.  זוגתו מרת צלחה לבית סוויד. רבי אברהם חיים היה מחותן פעמיים עם רבי עזרא הררי רפול, כאמור בנו רבי יעקב היה חתנו של רבי עזרא, ובתו של רבי אברהם חיים היתה נשואה לרבי אהרן משה חיים בן רבי עזרא הררי רפול.

אביו רבי יצחק ענתבי וזוגתו מרת רחל.

יש אומרים שהוא מצאצאי רבי אברהם ענתבי מחבר ספר יושב אהלים וספרים נוספים.

רבי אברהם עדס היה חתנו של הגאון רבי משה סוויד ראב"ד ארם צובה  - חאלב, וראש הרבנים בעיר. מחבר אמת ומשפט וספר שלום ואמת בכתב יד, ונדפס ממנו רק ספר קטן – תורת משה, ירושלים תשסז. נפטר כ"ט אייר תרמ"ט, בהיותו בן קרוב למאה שנים.

אביו כנראה, רבי אליהו סוויד

אביו הגאון הדיין רבי משה סוויד, נפטר תקע"ד. ספרו מסוא משה, ירושלים תשכז.

חותנו,

כאמור, חותנו של רבי יעקב עדס היה רבי עזרא הררי רפול, מתלמידיו של רבי חיים שאול הכהן דוויק, וקיבל תורה משאר רבני העיר וראשי הישיבות שבה. נולד בכ"ד אב תרי"ז. בשנת תרמ"ח עלה לארץ ישראל, ואף הוא כמובן קבע את מושבו בירושלים, ונמנה על חכמי ישיבות המקובלים שבה, ישיבת בית ק-ל וישיבת רחובות הנהר, שם שוב קיבל תורה מרבו רבי חיים שאול דוויק שעלה אף הוא לירושלים. בשנת תרס"ז ייסד בירושלים ישיבה בשם אהל מועד, ונשא בעול הישיבה במשך כעשר שנים. 

רבי עזרא הררי רפול

מלבד זאת פעל רבות לטובת ילדי העיר, והקים ישיבה נוספת, ותלמוד תורה בעיר, ואפשר לאמר שחלק גדול מהקהילה הספרדית הדתית בירושלים הושפעו מפעילותו הברוכה. רבי עזרא נפטר ביום י' סיוון תרצ"ו, ומנוחתו על הר הזיתים. מתורתו וכתביו נדפס הספר 'הכין עזרא', ירושלים תשמב. זוגתו מרת שמחה בת רבי אהרן ושרה ביג'ו, הלכה לעולמה כה סיון תרצ"ח.

אביו, רבי יוסף הררי רפול מארם צובה. זוגתו מרת סנבול.

אביו, רבי ישעיהו הררי רפול, היה לו בן נוסף בשם רבי ניסים, שחיבר ספר עלי נהר, והוא נפטר ט"ו שבט תר"ל.

ומעלה בקודש, משפחה ענפה של רבנים ודיינים בארם צובה. ונמסר כי אבות המשפחה, הגיעו מגירוש ספרד.