יום שישי, 26 ביולי 2013

רבי יוסף חיים קרא אב"ד קאליש


אחד מגדולי רבני פולין, לפני כמאתיים וחמישים שנה, היה הגאון רבי יוסף חיים קרא אב"ד קאליש.
רבי יוסף חיים נולד בערך בשנת ת"ס לאביו רבי אלכסנדר סנדר אב"ד לעסלא, מגזע המהר"ל מפראג, ושאר גדולים.
נשא לאשה את מרת בילא, בת רבי יצחק זעליג קרא אב"ד קאליש, אף היא מגזע גדולים, ולימים מילא את מקום חותנו בקאליש.
מסופר עליו, כי בעת שהיה אב"ד קאליש, אחד הקצבים מסר אותו לשלטונות, וכאשר נודע לו מזה, תיכף אמר לאשתו הרבנית שמוכרחים לעקור מכאן, ולברוח מהעיר, הימים היו ימי אלול, ועד ראש השנה, הגיע לעיר פוזנא, לאחר ראש השנה, המשיך במנוסתו, עד שהגיע לברלין. בהיותו שם, הופיע בבית הכנסת, בליל יום כיפור יורש העצר (קרוין פרינץ), שאהב להאזין לניגוני תפילות היהודים, וכאשר ראה את רבי יוסף חיים, שהיה גדול בקומה משכמו ולמעלה ויפה תואר ובעל הדרת פנים, התעניין לדעת מיהו הרב האורח, ואמר עליו בזה הלשון, איך מעכט מיר ווינטשען שיהי' האיש הזה רב בברלין, כי אז לא הי' רב בעיר ברלין, והבטיחו לו על זה ראשי העדה אשר היה שוחח עמהם, ובמוצאי יום הכיפורים, באו פרנסי וראשי הקהל אל רבי יוסף חיים, וסיפרו לו כל המעשה שהי' ודרישת היורש עצר, על כן המה מציעים לפניו שיקבל על עצמו משרת הרבנות בעירם. ועמד רבי יוסף חיים מכסאו ואמר בכעס ובצעקה גדולה "האם אתמנה לרב על ידי גוי? היתכן כזאת!" וכה חזר ושנה כמה פעמים, ולא חפץ לקבל את הרבנות, ובבוקר השכם עמד בהחבא ובסתר וברח משם ונדד הלאה ונתמנה אח"כ לרב בעיר קרעמיזר במדינת הנובר. [הסיפור הובא לראשונה על ידי ראש"ח מיכלזון בספרו אהל אברהם פיטערקוב תרעא, אות פב. בשמו של רבי שלמה ענגעלמאן אב"ד קלאדאווי מצאצאיו של רבי יוסף חיים, ומשם נדפס כמה פעמים].
כפי הנראה, חזר אחר כך לעירו קאליש, שהרי דרשותיו בקרעזמיר הם משנת תקי"ג ויש ממנו הסכמה בשנת תקכ"ג מקאליש.
רבי יוסף חיים השאיר אחריו כתבים רבים שהיו בידי נכדו ר' שלמה ענגלמן אב"ד קלאדאווא וביניהם חיבור בשם 'כל הכתוב לחיים', והובא שם מדרשותיו בעיר קרעמזיר בשנת תקי"ג, אך לא נדפס. בספר בית אהרן לנכדו הובאו ממנו כמה חידושי תורה.
ביום כ' תמוז תקכ"ג, הסכים על "פירוש על שיר השירים" [המיוחס] לרמב"ן אלטונא תקכ"ד, בצוותא עם רבי יהונתן אייבשיץ ושאר רבנים.

ואלו הם צאצאיו של רבי יוסף חיים:
א.      רבי אריה יהודה לייב קרא דיין בקוטנא ודרשן בפוזנא בין השנים תק"ל-תקל"ו, אשתו יוכבד בת ר' אברהם, אחר פטירתו, נדבה עבור נשמתו פרוכת לבית הכנסת בפוזנא. בנו רבי מאיר, מילא את מקומו.
ב.      רבי אביגדור קרא אב"ד לעסלא ופינסק, הוא שנתפרסם בחיכוכיו עם החסידים שבעיר. בנותיו: א. אשת הרב הצדיק מו"ה יהודה ליבוש זצ"ל מק' ניעשוויז, אבי הג"מ יעקב צבי אב"ד שישלעוויטש. ב. אשת רבי גרשון גורדון פו"מ וגבאי דחברא צדקה גדולה בק' ווילנא שנסע לארץ הקודש, אביו [או שמא זקינו] של רבי עקיבא גורדון שהביא לדפוס הגדה של פסח עם פירוש ביזת מצרים לזקן זקינו רבי עקיבא אב"ד בוריסוב, ירושלים תרכה.

ג.       מרת אסתר אשת רבי נפתלי הירץ הלוי אב"ד גאמבין, בן רבי יששכר מגזע מהרש"ל. הורי רבי אלכסנדר יהודה מרגליות מחבר מדרש כתובה. ורבי חיים נחום הלוי. ורבי יששכר.
ד.      מרת צירל אשת רבי משה מרגליות מקאראטשין [אחי חותנו של רעק"א], ולו היו שלש בנות 1. מרת בילא אשת רבי מנחם מנדל יפה, אביהם של רבי אלכסנדר זאב יפה אב"ד קאנין ורבי מרדכי מיכאל יפה אב"ד זדון ושמיגל, ולימים בהמבורג בעהמ"ח בית מנחם ושו"ת מהר"ם יפה. 2. אשת רבי דוד מקאראטשין חותנו של ר' מרדכי מיכאל הנ"ל. 3. אשתו בזיוו"ש של רבי אפרים אב"ד קויל.
ה.      מרת פרידא אשת רבי יעקב בר"ש אב"ד שטריקוב. [ולגירסא אחרת אב"ד פיטערקוב].
ו.        מרת ריקל, לא נודע מי היה בעלה, ואולי הוא ר' דוב בער הלוי אבי רבי אפרים סגל אב"ד קויל הנ"ל.

על יחוס המשפחה, ועל הנקודות הטעונות ביאור, נרחיב בפעם הבאה, אם ירצה ה'.

2 comments:

  1. מעניין שהזכרת את רבי אביגדור בשמו ותוארו המלא, ואינך חושש מפני המגיבים החבדיים..

    השבמחק
    תשובות
    1. תעלה רמה בבקשה

      מחק