מי שלא בודק - טועה, גם אני טעיתי

במאמרי הקודם אודות משפחת אלטשולר נפלו כמה וכמה טעויות, ואבוא במאמר זה לתקנן.

ראשית אודה בזה למר אבישי אלבוים, ספרנה המהולל של ספריית הרמב"ם בתל אביב, שבטובו מספק לי מפעם בפעם צילומים מספרים שאינם בנמצא, גם הפעם העביר לי העתק ממגילת יוחסין של משפחת אלטשול, ועל כך אני [ומן הסתם גם אתה הקורא מצטרף] אסיר תודה לו.

'מגילת היוחסין של משפחת אלטשול', נכתבה על ידי הגאון ר' שלמה זלמן אלטשול אב"ד טשאווס, הנזכר במאמרינו הקודם, בנו של ר' יהושע אלטשול אב"ד שם, בן ר' עקיבא אלטשולר מסלוצק ובוברויסק. המגילה פורסמה על ידי שמחה אסף, בכתב העת 'רשומות', [סדרה חדשה], כרך ד ו-ה. ממגילה זו אנו למדים פרטים נוספים חדשים אודות המשפחה, ומתבררת טעות יסודית, שטעה בספר 'אהלי שם', (שמואל גוטליב, פינסק תרע"ב, עמ' 452. ומשם המשיכה הטעות לספר 'מיר' של משה צינוביץ, עמ' 108), והלכתי אני בעקבותיהם כסומא באפילה בלא לבדוק את הדברים.

התחלתי במאמרי הקודם, וכתבתי אודות ר' עקיבא הכהן אלטשולר, ובכן, ר' עקיבא כלל לא היה כהן, ואף לא אחד ממשפחת אלטשולר, נמנה על מחנה הכהונה. אלא שנכדו – ר' עקיבא אב"ד היינע, היה כהן, אמנם, לא היה בן בנו, כפי שכתבתי בעקבות הספרים הנ"ל, אלא היה בן בתו. אמנם, ר' עקיבא אב"ד היינע, לא נזכר במפורש במגילת היוחסין רק אביו. וכך כותב ר' שלמה זלמן במגילה:

"ואחיותיו של אבי ז"ל שתים הנה, אחת אחותו מאביו ואמו, האשה הצנועה המפורסמת בענות צדקתה מ' שרה ז"ל, הנקראת בבאברויסק בשם שרה'קה ר' עקיבעס, שהיתה אשת הנגיד ר' אלי' בהגביר ר' עזריאל זליג הכהן מאטלין, ונפטרה יום ג' כ"ח כסלו תרכ"ח בבאברויסק, ובנה הרב המופלג הצדיק ר' יהושע הכהן ונפטר ביום ב' ג' ניסן תר"ס בסלוצק".

אם כן, ר' אליהו הכהן מבוברויסק, שהזכרנו במאמר הקודם, כחותנו של ר' נפתלי צבי פרוש, הוא זה אביו של ר' עקיבא אב"ד היינע. ור' עקיבא אלטשולר, כשאר בני המשפחה המרוממה, לא היה כהן כלל ועיקר.

יחוס המשפחה עולה מעלה מעלה, כותב ר' שלמה זלמן אלטשול, שקבלה היתה בפי אביו, ר' יהושע אב"ד טשאוס, מאביו הגאון ז"ל, ר' עקיבא, וכן הוא בקבלה בפי כל בני משפחתם, "כי יותר מח"י דורות לפניו, היו כולם גדולי שרי התורה, אשר שמשו בקהילות גדולות ומפורסמות, או כתר הרבנות היתה הולמתם, אנשי שם בישראל בתורה וביראה וקדושה בשם טוב ויחוסים והארץ האירה מכבוד קדושת תורתם וצדקתם, יראתם הקודמת לחכמתם".

עוד כותב ר' שלמה זלמן, כי זקן זקינו, ר' משה אלטשולר היה מק"ק הראזעווע הסמוכה לסלוצק, [היא GORZOVO, ולא כפי שתיקנתי שבוע שעבר, שצריך לומר הוראדנא]. והוא נין ונכד להגאון המפורסם ר' נפתלי הירש ב"ר אשר אי"ש אלט-שול, בעהמ"ח ספר 'אילה שלוחה' על נביאים וכתובים, וספר 'אמרי שפר', ויש ממנו שו"ת בדין עגונה, בשו"ת מהר"ם לובלין סימן פ"ט, ולהגאון ר' פתחיה מפראג.

וטעם קריאת שם זה, הוא מפני המאורע, שבעת הגירוש מפורטוגאל, לקחו עמם המגורשים, "מחסידי פרובינציא", אבנים מבתי הכנסיות שלהם, וכשהגיעו לפראג וקבעו משכנם שם, בנו בית כנסת חדש, ובו שיקעו אבנים מבתי הכנסיות הישנות בפורטוגאל, וקרא את בית הכנסת אלטניי שול. [בית הכנסת חדש ישן], וחתמו את שמם אלטשול, לזכרון המאורע.

גם בעהמ"ח מצודת ציון, ר' דוד ובנו ר' יחיאל הלל, השתייכו למשפחת אלטשולר, וכותב בעל המצודות בהקדמתו, שהיה נכד הגאון ר' פתחיה מיאברוב, שהיה נכד הגאון ר' פתחיה מפראג. ובמקום אחר כתוב, שנתקבל זקנם ר' פתחיה לאב"ד בפראג. וכבר יגע הרה"צ ר' שלמה אנגלארד מראדזין (במאמרו ב'ישורון' ז, הערה 2), לחפש ולחקור מיהו ר' פתחיה שהיה אב"ד פראג, ולא מצא. ויתכן שזהו ר' פתחיה סופר מפראג, זקנו של ר' משה רבקש. אמנם הוא היה בן ר' יוסף ממגורשי וינה, ונהרג באובן, ולא שמענו שהיה ממגורשי פורטוגאל. ואולי חל בלבול במהלך השנים, ולא זכרו אם היה ממגורשי וינה, או ממגורשי פורטוגל.

במאמר הבא נשוב ונפרט מעט את תולדות ר' עקיבא אלטשולר וצאצאיו, על פי פרטים נוספים, מתוך מגילת היוחסין הנ"ל, וממקורות נוספים, שקבלתי מהקוראים.