יום ראשון, 24 בינואר 2010

רבי עקיבא אלטשולר מסלוצק ובאברויסק

משפחת אלטשולר היא משפחה עניפה מאד, ומיוחסת עד למאד, אך לא נסקור בפעם הזו את כל ענפי המשפחה, אלא נעסוק בר' עקיבא הכהן אלטשולר, דמות לא ידועה כל כך, אבל קורות חייו, ושורשי המשפחה שלו, מעניינים ומסקרנים.


רבי עקיבא נולד בשנת תק"כ – תק"ל לערך, לאביו ר' יהושע אלטשולר, ולאמו מרת גולדא.


אביו ר' יהושע, היה בן ר' משה אלטשולר מק"ק הוראדווא [מסתמא צ"ל הוראדנא], ויחוסם היה ידוע עד כ"ב דורות מגדולי ישראל.


אמו של ר' עקיבא, מרת גולדה היתה בת ר' שלמה, בן ר' עקיבא אב"ד בוריסוב, בעהמ"ח 'ביזת מצרים' על הגדה של פסח, ירושלים תרכ"ה. בן ר' אליעזר אב"ד מאהליב בן ר' משה זאב אב"ד בגליל עליון דמינסק, בן ר' יהודה יידל אב"ד קאוולי, ומעב"ק.

ר' עקיבא אב"ד בוריסוב הנ"ל, היה חתן ר' משה אב"ד דובראוונא חתן הגאון רבי יחיאל הלפרין אב"ד מינסק, מחבר הספר 'סדר הדורות', ומעב"ק מגזע המהרש"ל.


רבי עקיבא אלטשולר בצעירותו למד בישיבה בשקלוב, אצל ר' ישראל תלמידו של הגאון מוילנא.


חותנו היה הגאון רבי יהושע ראב"ד קאפוליא, [נתן הסכמה על ספר 'דרך המלך', שקלוב תקנ"ח] בן ר' אורי שרגא פייבוש. בזיווגו השני, לאחר שנתאלמן, נשא ר' עקיבא את בת הגביר ר' שמואל מבוברויסק.


כאשר יצא הגאון רבי חיים מוולוזין במכתבו הידוע, בעת יסוד ישיבת וואלוזין, בו כתב "וכמוני יעשו נא שאר אנשים אשר בגילי לקפוץ בראש ולהתנדב להיות בין המלמדים", היה רבי עקיבא אחד מן השומעים, ופתח ישיבה בעירו בוברויסק בשנת תקפ"ז, ישיבה שהיתה לשם ולתפארת. רבי חיים היה מעריך ומכבד מאד את רבי עקיבא, והיה קורא אותו "עובד ה' בחינם". מראשי הישיבה בעתיד, נמנו הגאון רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל 'ערוך השלחן'. והגאון רבי רפאל שפירא. ועוד מגדולי התורה.


לאחר מכן העתיק רבי עקיבא את מקום מושבו לסלוצק, ופתח גם שם ישיבה.


רבי עקיבא נפטר בסלוצק ט"ז אייר תר"ה, והגאון הגדול ר' יוסף פיימר אב"ד סלוצק, הספידו בפניו בחצר בית הכנסת. [לתולדות ר' יוסף פיימער, מוריה נט, הערה 34, בשם 'מגילת יוחסין' שכתב נכדו ר' שלמה זלמן אלטשול]. נספד גם על ידי המגיד מנובהרדוק, בספרו 'שמע יעקב', ליק תר"ך, דף נ"ב.


מצאצאיו:

א. החריף ר' גרשון, שהיה עמו ביסדו את הישיבה בבוברויסק.

ב. ר' יהושע אלטשולר, ר"מ בישיבה בסלוצק, ואב"ד טשאוס פלך מוהילוב.

ג. מרת חיה שרה אשת ר' אליהו כץ מבאברויסק, חותן ר' נפתלי צבי הפרוש מוילקומיר, אבי בני משפחת פרוש בארץ ישראל.


ר' יהושע אלטשולער הנ"ל, היה חתנו של ר' מרדכי פינס מסלוצק, בהגאון ר' אליהו פינס זצ"ל מסלוצק מ"מ בשקלוב וראב"ד בסלוצק, נפטר ט"ו ניסן תקנ"ו, הנקרא 'אליהו זוטא'. בן בתו של הגאון ר' אליהו מפינסק בן הגאון המקובל ר' יהודה לייב פוחאוויצער מפינסק בעהמ"ח ספרים קנה חכמה ודרך חכמה ועוד.


מצאצאיו של ר' יהושע:

א. ר' עקיבא הכהן אלטשולר [מאטלין] אב"ד היינע פלך מינסק [נזכר בספר 'שמע אליהו' (עובר אורח) לבעל האדרת אות ד' - ו'. וגם נתן הסכמה לספר מדרש יעבץ, לר' יעקב בן ציון מנדלסון, בהיותו בגייטסהעד]. אבי 1. ר' מיכאל אשר מטלין רב בדבלין - אירלנד, נולד בשנת תר"ם לערך, למד בישיבת סלוצק ובישיבת מיר, חתנו של ר' יצחק מאיר יוסלזון אב"ד דאבלין. חתנו של ר' מיכאל אשר, הוא ר' אברהם יצחק אונטרמן, בנו של הגאון ר' איסר יהודה אונטרמן הרב הראשי לארץ ישראל. 2. אשת הרב ניסן עסקין, ממלא מקומו ברבנות היינע, משנת תרס"ה, והיה גם רב בהאראדאק שנה אחת.

ב. ר' דוד טעביל ממינסק בעל הנחלת דוד, בזיווגו השני נשא את בת ר' יהושע, וילדה לו בן בשם יצחק, כאשר נפטר ר' דוד טביל, היה יצחק בן שנתיים ומחצה, לימים גדל והיה למו"צ הראשון דמינסק.

ג. ר' שלמה זלמן אלטשולר, נולד בשנת ת"ר לערך. היה תלמיד גיסו ר' דוד טעביל, ואף נשא לאשה את בת בתו של ר' דוד טעביל. בשנת תרכב, נתקבל לרמ בישיבת זקנו בסלוצק, בשנת תרכח אחרי שנשרפה הישיבה, חזר לעיר מולדתו לסייע לאביו ברבנות, ובשנת תרמד ערב ראש חודש כסלו אחרי פטירת אביו, נתמנה למלא מקומו כאב"ד טשאוס. בנו הבכור ר' משה צבי סוחר בעיר באקו, חתן ר' שלמה מאנעוויץ בן ר' דובער בן ר' אשר מעיר מסטיסלאו. בנו השני ר' עקיבא חתן שלום בער חאשין חתן ר' יואל הר"מ בעיר חאסלאויטש. בת נוספת היא אשת ר' משה טשארני רב בבאקו בן ר' אברהם בן ר' שלום ממשפחת השחורים במיר.




הוספה:
כבר נתברר אצלי שטעיתי, ומשפחת אלטשולר זו, כלל לא היו כוהנים, וראה בהרחבה ברשומה הבאה.

יום חמישי, 14 בינואר 2010

מיהו ר' אליעזר משידלאווצי

ר' אליעזר אב"ד שידלאווצי, בנו של הפנים מאירות או גיסו?

הגאון רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט בעל הפנים מאירות, מצאצאיו נמנים משפחות רבות, ואין אנו באים לכתוב כאן מגילת יוחסין שתמנה את כל צאצאיו, שכן רבים הם מספור, ומשבחו של רבי מאיר, שהצאצאים שלו, שמרו על מסורת אבותם, ויחוסם. אלא רק באנו להציע כאן ספק על ענף אחד בעץ המשפחה של ר' מאיר.

אחד מבניו, שמו היה ר' אליעזר. וכך הביא בספר 'דעת קדושים' [פטרבורג תרנ"ז, עמ' 192], הבן החמישי לבעל הפנים מאירות, הוא "הגאון מ' אליעזר אב"ד בק"ק שידלאווצי. בספר תולדות יעקב לבנו נדפסו חידושי תורה בשמו". וכך הוא בספר 'ענף עץ אבות', [קראקא תרס"ג, חלק הענפים סי' קסח].

נלך נא אל ספר 'תולדות יעקב' [לונדון תקל], ונראה מה כתב שם. בשער הספר כתוב "ספר תולדת יעקב אשר חיבר התורני שלשלת היוחסין מוהר"ר יעקב בן הרבני המופלג מוהר"ר אליעזר זלה"ה בן הרב הגאון המפורסם החסיד והעניו מוהר"ר מאיר זלה"ה אשר היה אב"ד דק"ק אייזןשטאט בעל המחבר ספר פנים מאירות ושו"ת כתנות אור על התורה. מתושבי מגורי ארץ ענגלייטירא בלונדן הבירה..."

ובחתימת ההקדמה הוא חותם "הק' יעקב בהרבני המופלג מהור"ר אליעזר זלה"ה משידלאווצי וכעת מתגורר בתוך יושבי ארץ ענגלייטירא בתוך לונדן הבירה".

בין צאצאיו של ר' אליעזר נמנים מלבד בנו ר' יעקב הנ"ל, גם בן נוסף ושמו ר' הלל (אינו מופיע בדעת קדושים, ובענף עץ אבות. ומקורו רק בחתימתו של ר' חיים יצחק גדליה אייזנשטאט בהקדמת ספרו 'שם גדולי ישראל', לובלין תרצ"ו).

בן נוסף הנזכר כבנו של ר' אליעזר, הוא ר' מאיר משידלאווצא, אביו של הצדיק המפורסם ר' אליעזר, שהעיד עליו היהודי הקדוש מפשיסחא שהוא אחד מל"ו צדיקים נסתרים. ובנו הוא רבי יצחק פינקלר אב"ד ראדושיץ, חתנו של הסבא קדישא מראדושיץ, [נפלאות הסבא קדישא ח"א עמ' 126 ועוד]. אמנם, יש ששיערו שר' מאיר משידלאווצא, לא היה בנו של ר' אליעזר אלא בן בנו ר' הלל הנ"ל, ואכמ"ל.

אלא, שר' יחזקאל אברהם ראיובסקי אב"ד סאליטץ בספרו 'בנין יחזקאל', [בילגורייא תרפ"ח] כותב את יחוסו בהקדמה ומפרט, "ולמען למלא חפץ בניי הרבנים היקרים שליט"א שידעו מקור מחצבתם, שישתוקקו שיגיעו מעשיהם למעשה אבותיהם. הנני לציין אבי מורי הרב המאה"ג מ' ישראל נתן נטע ז"ל דומ"צ דק"ק אפטא, בהרב המאה"ג ר' מיכאל ז"ל דומצד"ק שידלאווצא, בהרב הצדיק ר' אליעזר ז"ל בהרב הצדיק ר' מיכאל בן הרב הצדיק החסיד והטהור איש מופת המקובל ר' אליעזר זצוקללה"ה מנוחתו כבוד בשידלאווצא נפטר בערב שבועות תקי"ז. הי' גיסו של הפנים מאירות ז"ל נמשך יחוסם לפי הקבלה עד רבינו הטור והרא"ש ז"ל זי"ע ועכ"י.

האם שני ר' אליעזר היו בשידלאווצא? אחד גיסו של הפנים מאירות, ואחד בנו? או שמא מדובר באותו אחד?

יום שלישי, 5 בינואר 2010

משפחת לידר מטבריה

בעוסקנו בפטירתו של הגאון החסיד ר' משה לוריא, ראינו לנכון לכתוב גם על משפחת לידר, שכן השורשים של משפחת לוריא ומשפחת לידר מסתעפים זה בזה. הן רעייתו של ר' משה היתה ממשפחת לידר, והן אם אביו היתה ממשפחת לידר.


חותנו של ר' משה לוריא היה,

א] ר' מרדכי לידר מירושלים, רעייתו מרת שייטיל בת ר' יוסף רוטמן, [ממשפחת רוטמן המפורסמת, מלומזא – ירושלים, אני מתעתד לכתוב עליהם בהמשך, ומי שיש לו פרטים מוזמן לשלוח אלי].


ב] אביו, ר' שלמה זלמן לידר, נולד בסביבות שנת תר"ל בטבריה, למד בישיבת 'תורה אור' שעל ציון רבי מאיר בעל הנס. גיסו האדמו"ר ה"ברכת אברהם" מסלונים אמר עליו, שמצאצאיו אין שום פסול, מפני שהיה ענוותן ושפל ברך אמיתי. דבק באדמור"י סלונים בכל נימי נפשו, וחתום כחבר באגודת "אורח לצדיק" של חסידי ה"דברי שמואל" מסלונים. נפטר י' חשוון תש"ח בטבריה. רעייתו מרת נחמה בת ר' ברוך דוד כהנא מחשובי חסידי צאנז שעלו לצפת. נפטרה צעירה בת חמישים שנה. צאצאיהם: רבי מרדכי לידר הנל. רבי נפתלי לידר מחסידי סלונים בטבריה. רבי לוי יצחק לידר. מרת חנה, אשת רבי משה יהושע ב"ר אפרים פישל זינגר.


ג] אביו, רבי מרדכי לידר מטבריה. נולד כנראה בעיר לידא, בשנת תר"ו, עלה לארץ עם אביו בהיותו ילד קטן, כאן בארץ נתייתם מאביו, וגדל בקרב חסידי סלונים. משגדל נשא את בת אחותו של האדמור בעל יסוד העבודה מסלונים, בהמשך אף נתמנה להיות מנהל וממונה על הכולל של חסידי רייסין בטבריה. בסוף ימיו עבר לגור בצפת בשל מחלת האסטמה בה חלה. שם נפטר י"ג' אב תר"ע. לאחר פטירתו קרא אחריו בעל בית אברהם את הפסוק 'ודובר שלום לכל זרעו'. צאצאיו:

ר' עזריאל זעליג לידר, אשתו יוכבד איידל בת הרה"ח ר' אברמצ'י מינצברג. ר' שלמה זלמן לידר, הנ"ל. הדסה אשת האדמו"ר ר' אברהם וינברג בעל הברכת אברהם מסלונים. מרת חנה רבקה אשת ר' צבי הירש לוריא, זקנו של ר' משה לוריא דנן. מרת נחמה, בזיווג ראשון היתה נשואה לר' שמואל הירש לטרוס\לטרויז, ונפטר צעיר ממחלה. בזיווג שני נשאה לר' יוסף חיים שיינברגר מירושלים (בזיוו"ר הוא היה חתן של ר' ישעיה אורנשטיין). שרה נפטרה בתרע"ז, ומקום קברה צמוד לסבא ר' שלמה זלמן. מרת צפרה אשת ר' חיים יוסף שלמה שניאורזון מחברון. מרת הענא פייגא אשת ר' אליהו יוסף ריבלין מחברון. עוד כתב בספר יסוד המעלה שאחת מבנותיו של ר' מרדכי היתה נשואה לר' אהרן לייב מיסקי נכדו של בעל יסוד העבודה, ונולדו להם שני ילדים ונפטר בגיל צעיר.


ד] אביו, החסיד ר' שלמה זלמן מלידא, נולד בשנת תקמ"ב בוילנא, משנתקרב לחסידות שלא ברצון אביו, עבר לגור בלידא. היה חסידו של ר' מרדכי מלעכאוויטש, ובנו ר' נח, ואחריהם אצל ר' משה מקוברין, ובעל יסוד העבודה מסלונים. בשנת תרי"ב עלה לארה"ק, ונפטר בטבריה י"ז בטבת תרי"ט. רעייתו מרת שרה היתה אחותו של בעל ה'פתחי תשובה', ר' אברהם צבי הירש אייזנשטאט.


ה] אביו, ר' אליהו הינדס, ספרא ודיינא בוילנא, קרוב ליובל שנים, נפטר כ"ד תמוז תקפ"ט. בספר "לקורות בית העלמין הישן בוילנא" מאת ישראל קלויזנר, הועתקה נוסח מצבתו וז"ל: פ"נ אבינו הרבני המאה"ג אלי' בהרבני מה' מרדכי / ספרא ודיינא דפה קהילתנו שנקרא בפי כל ר' אליהו / הינדעת ויצא נשמתו ביום כ"ד תמוז תקפ"ט תנצב"ה / ואליהו עלה בשער השמים



בעוד כחצי שנה, ימלאו מאה שנים לפטירתו של רבי מרדכי לידר מטבריה, צאצאיו מתכוננים לציין אירוע זה בכמה אופנים,
החפץ להיות שותף לענין זה, יכול לפנות אליי כאן או במייל (המופיע בפרופיל, למעלה בצד ימין).

יום שני, 28 בדצמבר 2009

השורשים של משפחת לוריא הצפתית

במאמר הקודם, כתבנו בפרטות על תולדות משפחת לוריא בצפת ובטבריה, במאמר זה שלפנינו, נתמקד בשורשי המשפחה.

ידוע ומפורסם בין צאצאי ר' צבי הירש לוריא מטבריה, שהם מצאצאי המהרש"ל דור אחר דור, על מצבתו של ר' הירש'ל נחקק שהוא מגזע המהרש"ל, וכן על מצבות בניו ר' יצחק מתתיהו [בטבריה] ור' שמעיה [בהר המנוחות] נחקק שהם מגזע המהרש"ל. ובידוע שהדברי חיים מצאנז, אמר שהזכרת שמו של המהרש"ל היא סגולה להברחת החיצונים, ולכן ציוה לחקוק על מצבתו הוא, "ממחצבת קודש הגאון מהרש"ל והגאון חכם צבי", ואחריו גם צאצאיו.

יש ענפים במשפחה (צאצאי ר' משה ב"ר אהרן יוסף, וכן צאצאי ר' יחיאל אחיו של ר' אהרן יוסף) שסיפרו שהם ממשפחת האריז"ל, ואף היה ברשותם בצפת חותם השייך לאריז"ל, אך אין הכוונה שהם מצאצאיו, אלא ממשפחתו. שהאר"י היה ממשפחת המהרש"ל.

כפי שכתבנו במאמר הקודם, ראש השושלת שעלה לארץ ישראל בשנת ת"ר לערך, הוא ר' משולם זושא לוריא, שנפטר בער"ח חשוון תר"ך. על מצבתו נחקק שם אביו, ר' יחיאל. בספר זכרון שמואל, כותב שר' יחיאל לוריא היה מהעיירה נארינסק שבאוקראינה, מעבר לזאת אין שום ידע.

בספר זכרון שמואל כתוב בשם מכון יוחסין מברוקלין, שר' יחיאל לוריא, אביו של ר' משולם זושא, היה בנו של ר' יעקב אהרן אחיו של הרד"ל. ואם כן, אז סדר היחס הוא כדלהלן: ר' יעקב אהרן בן ר' יהודה יידל לוריא, בן ר' דוד לוריא, בן ר' משה לוריא, בן ר' אהרן לוריא, בן ר' ברוך בנדיט לוריא, בן ר' זאב וואלף לוריא, בן ר' יחיאל לוריא, בן ר' אברהם לוריא, בן ר' זאב וולף לוריא, בנו של המהרש"ל.

אך סברא זו אינה מתקבלת על הדעת מכמה טעמים, שחלקם כבר נכתבו בזכרון שמואל. א. ר' משולם זושא לוריא נפטר בשנת תר"ך (בנו, ר' אהרן יוסף נפטר בתרמ"ד) ומי שאמור להיות סבו - ר' יעקב אהרן לוריא נפטר בתרכ"ד (ואל תאמר שנפטר ר' יעקב אהרן באריכות ימים מופלגת, שכן, ילדיו האחרים של ר' יעקב אהרן נפטרו אחד בשנת תרל"ג והשני בשנת תרמ"א), כך שזה אינו מסתבר מבחינת השנים. אך זוהי אינה ראיה גמורה כי מקובל שר' משולם זוסיא היה בן נ"ב במותו, ולגבי ר' יעקב אהרן עדיין לא ברור לי אם נפטר בגיל צעיר או מבוגר, כי בספר זכרון שמואל פעם כתוב שלא ידוע שנפטר מבוגר ופעם אחרת כתב שנפטר באריכות ימים. ב. כפי שכבר הזכיר ר' שמואל לוריא בכל המקומות שמוזכרים צאצאי המהרש"ל לא מוזכרים בין יוצאי חלציו של ר' יעקב אהרן יותר משני בנים, הר"ר שמחה לוריא והר"ר דוד לוריא. אך זוהי לא ראיה גמורה. ועתה מצאתי בשלומי אמוני ישראל חוברת שלישית בתרס"א ששם מפרט הרבה יותר על משפחת לוריא ומונה לר' יעקב אהרן ארבעה בנים ושלש בנות ולא נרמז אפילו אודות ר' יחיאל. ג. באיזה מקום ראיתי כתוב שר' יעקב אהרן ואביו ר' יהודה יידל עלו לארץ בין עליית תלמידי הגר"א, וגם בספר זכרון שמואל מוזכר שקבורים בצפת. ומאידך מוזכר בתולדות הרד"ל שהוא נקבר בקברו המוכן לו אצל אביו ואחיו הגדול, ומשמע שזה היה ברייסין, בביחאוו או במוהליב אבל לא בצפת. ועוד מצאתי אודות ר' יעקב אהרן לוריא אחי הרד"ל, כתוב בעיתון המגיד בשנת תרכ"ד, שנפטר במינסק, ומסופר שם רבות על צדקותיו. ברור אם כן, שר' יעקב אהרן לא היה בארץ ישראל.

הוכחה נוספת לחוסר ההיגיון שבדעה זו היא העובדה שמצינו שבעיירה נארינסק היתה משפחת לוריא גדולה, ואם כן, למה להגיד שר' יחיאל היה ממשפחה אחרת. מה המקור לכך שהיה בנארינסק הרבה לוריא'ס? בספר של פנחס גרייבסקי מובא איגרת מירושלים משנות התק"פ ואחד מהחותמים שם בשמו הוא אשר לוריה מנארינסק. עוד מצינו בספר אגרות פקידים ואמרכלים (אמסטרדם) חלק ב' עמוד 84 מכתב לצפת משנת תקפ"ח ומוזכר בתוך המכתב ר' משה לוריא מנארינסק. ועוד כתב אודותיו באחד מהכרכים של 'כרם החסידות', שם כבר מוזכר בשנת תק"פ משה מנארינסק, ומבארים שם בהערות שהכוונה לאותו משה לוריא, ומגדירים אותו שם כאחד מראשי החסידים בעיר צפת. ולא נראה שאותם ר' משה ור' אשר, היו בניו של ר' משולם זושא, שעלו אתו לארץ, כי על פי המקובל רק בשנות ת"ר (ובמפקדי מונטיפיורי בתרי"ג) עלה רמ"ז לארץ, ואלו כבר בשנים קודמות היו בארץ ישראל. ואם תתמה כיצד שמנארינסק (עיירה קטנה באוקראינה) היו בתקופה די מקבילה בארץ ישראל שלשה לוריא'ס שלכאורה אין קשר ביניהם. אתרץ שנארינסק היתה (על פי המסופר בסוף ספר בת עין) תחת מרותו של הרה"ק ר' אברהם דב מאברוטש וידועה חיבתו של אותו צדיק לארץ ישראל, וסביר להניח שהשפיע על רבים מבני קהילתו לעלות לארץ ישראל (וכן במפקדי מונטיפיורי, מופיעים כמה וכמה אחרים מנארינסק). אם כן נותר לנו לברר מה מקור משפחות לוריא בעיר נארינסק, אבל כנראה שר' יחיאל לא היה בנו של ר' יעקב אהרן לוריא ממוהליב.

השאלה, האם אמנם משפחת לוריא דידן, מוצאה בנארינסק או לא.

יתכן שהם כלל לא היו מנארינסק, וטעו רק בגלל ר' משה לוריא מנארינסק, וחשבו שגם הם מנארינסק.

כפי שכתבנו בשבוע שעבר, ר' הירשל לוריא היה ממונה דכולל רומניה בטבריה, והיה לו שייכות לזה, מצד זקינו ר' משולם זושא לוריא. מקור נוסף מספר שר' משולם זושא עלה לארץ מקישינב שברומניה.

במפקדי מונטיפיורי, אודות ר' אהרן יוסף לוריא, במפקד של שנת תרכ"ו, כתוב שנולד בעיר יאסי, שהיא כידוע ברומניה, ובמפקד של שנת תרל"ה, כתוב שנולד בעיר בהאפאלי', שהיא סמוכה לנארינסק.

נסכם את הידוע לנו אודות השורשים של משפחת לוריא, אין לנו מידע כיצד המשפחה מתייחסת למהרש"ל, אף כי ר' זושא ב"ר יחיאל ב"ר משולם זושא, היתה בידו מגילת יוחסין של המשפחה, מ"מ בימי המלחמה העולמית, בשנת תרע"ו, כשברחו לתורכיה, לקח עמו את המגילה, ובבואם, חשש שמא יחשדוהו כמרגל, לכן השליך את המגילה לים.

גם אודות מקום מוצאם של בני המשפחה, אין לנו ידיעה ברורה, ויש גירסאות לכאן ולכאן.

מי שיעשירנו בפרטים נוספים, נודה לו.