‏הצגת רשומות עם תוויות ברזל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ברזל. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 6 במרץ 2020

רבי אברהם יצחק ברזל זצ"ל

הלילה נפטר הגאון רבי אברהם יצחק ברזל ראש ישיבת מיר ברכפלד זכר צדיק לברכה, לאחר תקופה של מחלה קשה.
נולד בשנת תש"ו לערך, בצעירותו למד בישיבת פוניבז' בבני ברק, והיה לתלמידם של גדולי הדור. נשא לאשה את הרבנית החשובה, נכדת גדולי הדור. אביה רבי אליעזר לאפיאן, היה בנו של המשגיח הצדיק הגאון רבי אליהו לאפיאן, וחתנו של הגאון רבי משה שניידר, הראש ישיבה הנודע באנגליה. לאחר נישואיו, גר תקופה בגיייטסהעד שבנאגליה.
משחזר לארץ הקודש, נתמנה לכהן כראש ישיבה בישיבת נחלת יעקב בקרית הרצוג, ועמד בראשות הישיבה כעשרים שנה. משם נקרא לישיבת מיר ברכפלד, לכהן כראש הישיבה לבקיאות. כאן נתגלה רבי אברהם יצחק במלוא עוזו, ואף נתמנה לכהן כרב אחת הקהילות במודיעין עילית, ואף שם מסר שיעורים נפלאים במרחבי התורה.
מתורתו הדפיס בסדרת הספרים עיוני רש"י, וספרים נוספים.
בשנים האחרונות חלה, ובשנה האחרונה החמיר מצבתו, בני הישיבה ובני קהילתו העתירו רבות בתפילה עבורו, עד שנגזרה הגזירה.

וזה סדר יחוסו
  • אביו, הגאון רבי חיים עזרא ברזל, מגאוני התורה הצעירים שבירושלים, כתלמיד ישיבת חברון, ויושב אהל בכולל אהל תורה. לאחר מכן קבע מושבו בבני ברק. נולד בשנת תרע"ו לערך, נפטר תשנ"ט, זוגתו מרת חנה מערא לבית גולדשמידט. מסופר עליו על רבי עזרא, כי כבר בגיל עשרים סיים שלושה סדרים ונבחן עליהם אצל גדולי ירושלים, הוא למד חברותא עם הגה"צ ר' שלום שבדרון זצ"ל, וסיפר שמלמחרת פורים עד ר"ח אייר הם עשו חזרה על מסכת בבא בתרא אותה למדו בזמן חורף שמונה פעמים!
  • אביו, רבי משה זאב ברזל, יליד טבריה, זוגתו מרת ברכה לבית בלטינשטר, נפטר בירושלים כ"ב אלול תשי"ד.
  • אביו, רבי פנחס ברזל, נולד בטבריה תר"ה, מגדולי חסידי סדיגורא באיאן בטבריה, נפטר ה' אדר תרע"ח. זוגתו השניה מרת גולדה לבית לדרברג, נפטרה י"א חשון תרע"ט.
  • אביו, רבי ברוך יוסף ברז"ל, נולד בטבריה תקע"ה, ונקרא על שם רבי ברוך ממעזיבוז ורבי יוסף מיאמפאלא, שנפטרו באותה שנה. שימש כממונה כולל

יום שבת, 30 באפריל 2011

למשפחותם - ספר חדש

"למשפחותם לבית אבותם"

מ. ירושלמי, חוקר גנאלוגיה והיסטוריון מוסמך, הוציא לאור את החלק הראשון בסדרה הפופולארית "למשפחותם לבית אבותם" - תולדות משפחות מיוחסות בישראל.  
החוקר הנכבד, עורך ביד אמן מאמרים מושקעים לחקר תולדות משפחות מפורסמות, כאשר הוא יצר שיטה חדשה של ליקוט חומר מעניין ורב ערך על אבותיהם של משפחות מוכרות, ופירוט צאצאיהם בסדר מופתי ובמשטר נכון.
את מאמריו של ירושלמי, שמוניטין רב יצא להם זה מכבר בקרב קהלים נרחבים, מלווים אילנות יוחסין מפורטים ומסועפים, המאירים את עיני הקורא ופורשׂים כשמלה את כל צאצאי המשפחה עד דורנו אנו.
המאמרים מלווים בתמונות מרהיבות ונדירות של אבות המשפחה, מצבות עתיקות, מסמכים מעניינים ועוד.
בספר המהודר, הכולל כ-530 עמודים, מפורטות תולדות 5 משפחות מפורסמות ומסועפות: משפחת רוטמן (החל בראש המשפחה הגה"צ רבי יצחק דוד רוטמן מלאמז'א), משפחת גולדברג-ידלר (החל בראש המשפחה הגה"צ רבי יצחק זאב גולדברג-ידלר בעל "תפארת ציון"), משפחת ברז"ל (החל מראש המשפחה הרה"ק רבי זלמן לייב מטבריה), משפחת בינדיגער (החל מראש המשפחה הגה"ק רבי ברוך אברהם בינדיגער אב"ד האנעשאוויץ), ומשפחת שיינברגר (החל מראש המשפחה הגה"צ רבי ברוך שיינברגר מטרדושקעד).
הספר ערוך בהידור ומעוצב בניחוח עתיק, מלווה בכ-700 תמונות ומסמכים מעניינים וגדוש בפרטי חיים ומידע רב ערך. את הספר מלווים מכתבי קוראים שהופנו אל המחבר במהלך כתיבת המאמרים, מפתח תמונות ומסמכים ומפתח אישים נרחב.
קריאה בספר, מכניסה את הקורא למנהרת זמן אל דורות עברו, דורות שהיו ואינם, דורות שהתוו לנו את דרכם והותירו בנו את חותמם. גם מי שאינו צאצא למשפחות המוזכרות בספר, חש הנאה מיוחדת ועילאית מקריאה בספר, משתאה לנוכח גבורתם של אבות המשפחה למרות קשיי החיים והתלאות הרבות שמצאום, ונפעם לנוכח ריבוי הצאצאים שהותירו בדורנו, כ"י.
קריאה בספר, תביא את הקורא לשאיפה להתחבר אל השורשים העמוקים, להכיר דמויות נאצלות בדורות עברו, ללמוד מדרכיהם ולהידבק במעשיהם, בבחינת "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי".
כאמור, הספר הינו הכרך הראשון בסדרה, מתוך כרכים רבים שעתידים לצאת בסייעתא דשמיא וישלימו את הסדרה הפופולארית.