רבי אהרן לבוב אב"ד וועסטהויבן

בשבוע שעבר פירטנו כאן את שלשלת היחוס של גאב"ד מאקאווא רבי משה נתן נטע למברגר, בן אחר בן, שמונה דורות, עד אשר הגענו אל רבי אהרן לבוב, שכיהן כאב"ד וועסטהויבן. בהשגחה פרטית, בדיוק היום, מלאו שלש מאות שנים לפטירתו של רבי אהרן לבוב, וברור, כי במאמר זה נעסוק במשפחתו של רבי אהרן לבוב, יחוסו מעלה בקודש, חותנו, וצאצאיו.

ואזכיר תחילה, כי משפחת לבוב, הנכבדה, זכתה שיוקדש לה ספר שלם, כמו משפחות הורוביץ, שפירא שור, קצנלבוגן, גינצבורג, ומשפחות ותיקות נוספות, אומנם הספר לא נדפס בלשון הקודש, הספר הוא Die Familie Lwów /‎  von Hirsch. Horowits ונדפס בשנת 1928, ללא ציון מקום הדפוס. אך אני לא ראיתי את הספר, וכל מה שכתבתי כאן, ובמאמר הקודם, הוא פרי מחקרי העצמי, וכדאי להשוות בין המחקרים.

רבי אהרן לבוב, כיהן בתחילה כאב"ד טריר, ולאחר כמה שנים עבר לכהן כאב"ד וועסטהובן הנמצאת בעלזאס, בשנת תס"ז, נתן הסכמה להדפסת הספר משנת דרבי אליעזר שנדפס באותה שנה בפרנקפורט דאודר. רבי אהרן נפטר בליל שבת קודש כ"ז חשון תע"ג.

ואלו הם צאצאיו של רבי אהרן: א. בנו ר' יוסף, הנזכר במאמרינו הקודם, שהיה דיין באיזנשטאט, ואחר כך אב"ד ור"מ דק"ק טרעביטש במדינת מעהררין, הוא היה חתנו של הנגיד רבי איצק אופנהיים מווינה. ב. רבי יהושע העשל לבוב אב"ד שוואבך וכל מדינת הגליל אנשבך. ג. ר' משה לבוב, נולד בשנת תס"ד בלבוב,  היה בימי חורפו אב"ד לייפניק במדינת מעהרין, ומשם נתקבל לברלין, ופרנקפורט דאודר. ובסוף ימיו אב"ד מדינת מעהרין, נפטר בניקלשבורג י"ז טבת תקי"ח.

ותחילה כאמור, נתעכב על יחוסו מעלה בקודש.

דבר אחד מוסכם על הכל, אביו היה נקרא רבי משה, ומקום מגוריו היה בלבוב.

מכאן ואילך, נחלקו הדיעות.

יש שכתבו כי רבי משה היה בנו של רבי יחזקאל, ועליו כתבו שנפטר כ' אדר א תע"ח. [שזה לכשעצמו תמוה כיצד האריך ימים אחרי נכדו ר' אהרן].

ומשענתם בידם, כי הסתמכו על לשון פנקס הקהל בעיר שוואבאך, שם נכתב על רבי יהושע העשל בנו של רבי אהרן, "יזכור אלקים את נשמת מורנו ורבנו הגאון אב"ד מוהר"ר יהושע העשיל בן הגאון מוהר"ר אהרן משה יחזקאל זצ"ל".

ולעומת זאת במגילת היוחסין שנדפסה בתוך כתבי הגר"י, מבואר כי הנגיד המפורסם מ' משה מנהיג דק' לבוב הנקרא ר' משה דעם רביש, הוא שהיה אביו של רבי אהרן אב"ד אייזנשטאט חתנו של רבי שמואל חיים ר' ישעיש מקראקא אב"ד ק"ק פ"פ. והנגיד מ' משה הנ"ל, היה בנו של רבי מאיר אב"ד לבוב. בן רבי אברהם מגזע הרא"ש אבי משפחת ז"ק מרבני אוסטרהא.

המעיר שם זיהה בודאות את רבי אהרן אב"ד אייזנשטאט כרבי אהרן לבוב דידן שידוע לנו עד כה שכיהן כאב"ד וועסטהויבן, זיהוי זה בא בין השאר גם בגלל חותנו רבי שמואל חיים ר' ישעי'ש. כי נראה רחוק להניח שלר' שמואל, יהיו שני חתנים בשם ר' אהרן ב"ר משה מלבוב.

אם אכן נכון הנוסח הנכתב במגילת היוחסין, שר' משה - אבי ר' אהרן - היה בנו של ר' מאיר אב"ד לבוב, צריכים אנו לדעת מהיכן הגיע השם יחזקאל לפנקס היזכור בשוואבך. ויתכן, שיחזקאל זה, היה חותנו של ר' משה, ור' משה היה מכונה ר' משה יחזקאל על שם חותנו, וממילא בנו ר' אהרן היה מכונה ר' אהרן משה יחזקאל, כפי שנראה להלן אודות שני חותניו של רבי אהרן, שנתכנו על שמות אבותיהם.

חותנו של רבי אהרן.

רבי אהרן בזיווג ראשון היה נשוי לבתו של הג"מ יוסף שמואל הידוע בשם ר' שמואל ר' חיים ישעי'ס אב"ד פפד"מ. מזיווג זה נולדו לו שני בניו הגדולים ר' יוסף ור' יהושע העשל, ומעניין לציין למה שכתב בספר יש מנחילין, סימן קסט, "שמעתי מאותו בחור החתן ר' יוסף בהרב ר' אהרן ז"ל [הוא רבי יוסף אב"ד טרעביטש הנ"ל], אשר אשתו הראשונה, אמו של ר' יוסף הנ"ל היתה בת גדול הדור המפורסם הגאון מוהר"ר שמואל ר' חיים ישעי'ש ז"ל שהיה אב"ד בק' פ"פ דמיין, וכשילדתו אמו ע"ה היה אביה הגאון מהר"ש הנ"ל בחיים, מחשק נפשו להיות נקרא הילד על שמו. והיה פקודתו להיות מצוה על חתנו מוהר"ר אהרן הנ"ל, וכך היה אומר: כתבתי מכבר שרצוני הוא שאותו הבן אשר תלד לך אשתך היא בתי, שיהיה נקרא על שמי, ואני חותם שמי יוסף שמואל, ובכן לא תקרא אותי בשמי המורגל בפי כל האנשים שמואל באשר שעודני עוד בחיים כ"א יקראו אותו בשם יוסף, שהוא שמי הראשון אשר אני נקרא בו לעלות לתורה, ואני חותם בו ראשון אשר נתברכתי בה, ובשם יוסף תקרא אותו הבן, ומן השמים יוסף חיים וברכה וכו'".

ומיהו רבי יוסף שמואל זה? ומנין כינויו? רבי יוסף שמואל אב"ד פרנקפורט, היה בנו של ר' צבי הירש מקרעמניץ וחתנו בזיווג שני של  ר' חיים ישעיה שהיה צורף בקראקא. ר' שמואל, נפטר א' כסלו תסד.

בזיווג שני, נשא רבי אהרן את מרת בילא, בת רבי גבריאל עשקלש אב"ד ניקלשבורג והמדינה, בן רבי יהודה לייב מקראקא שהיה נקרא ר' לייב ר' חיים ר' סיני'ש, על שם אביו ואבי אביו ר' סיני - שהיה אחיו של המהר"ל מפראג, ומאשתו זו, נולד לו בנו רבי משה לבוב הנ"ל.