יום ראשון, 4 במאי 2014

החכם רבי מרדכי ויסמן חיות



היום יום ראשון ד' אייר מלאו מאה שנים לפטירתו של החכם החוקר הסופר רבי מרדכי ויסמן חיות, מגדולי הסופרים בדורו. הרבה מן האמור במאמר זה, [ובכלל בבלוג], לקוח מתוך ספרו של מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה.

רבי מרדכי נולד ביום ג' שבט תקצ"א בעיר טרנוב שבפולין, לאביו רבי יצחק יהודה לייב חיות, מצעירותו עסק רבות בתורה וקנה מתורתו של רב העיר רבי ישראל רפופורט שאף כתב אליו תשובות שנדפסו בספרו שו"ת מהר"י הכהן, אך רבי מרדכי נמשך אל אהבת לשון הקודש, והיה בקי בתנ"ך ובמדרשים. הרבה לכתוב בנושאים שונים, בחרוזים בגימטריאות ובסגנונות ספרותיים שונים.

החכם רבי מרדכי ויסמן חיות
עסק במסחר בעירו, ומשם עבר לברודי וללבוב, ובשנת תרל"ג עבר לוינה. בה פתח אכסניא כשרה, שהתאכסנו בה דורשי הכשרות שנזדמנו לוינה, ובהם רבנים גדולים. גם היה מוסר שיעורי תורה בבית הכנסת ליוצאי פולין בוינה. בהיותו כבן שמונים ושלש נדרס על ידי חשמלית בוינה, והלך לעולמו.

זמן פטירתו

וונדר כותב שנפטר בה' אדר תרע"ד, מליצי אש כותבים שנפטר ל' ניסן תרע"ד. ואולם

והנה אני מצאתי בכתב העת וילקט יוסף באניהאד, קונטרס טו שנה טז [תרעד], מובא מעשה על ר' מרדכי, וכך כתוב שם: וישב מרדכי אל שער המלך ביום ה' (ד' אייר) שבק לן חיים כבוד  הרבני הישיש החכם המליץ זקן ושבע ימים מו' מרדכי וייסמאן חיות המפורסם בשם מו"ח זל"ה בשנת החמשה ושמונים לימי חייו, פה עי"מ וויען יצ"ו ונקבר ביום א' אחרי מות תרע"ד לפ"ק בכבוד גדול. תנצב"ה.

יתכן שטעותם נבעה מכך שנכתב שם כי הוא נקבר ביום א' אחרי מות תרע"ד, ויום א' אחרי מות על פי לוחות השנה חל לפני ד' אייר. וכיצד נקבר לפני שנפטר.


אענה ואומר, כי הכתוב שלוח השנה אודות קריאת פרשת אחרי מות, היא על פי הנהוג בארץ ישראל, אבל בחוצה לארץ באותם הימים חל יום טוב שני של שביעי של פסח בשבת, ומשכך בני חוצה לארץ החסירו קריאת פרשה אחת, ולכן פרשת אחרי מות חלה אצלם שבוע אחד מאוחר יותר, ומשכך הוסרה התמיהה. וברור שרבי מרדכי נפטר ביום ה' ד' אייר, ונקבר ביום א' הבא אחריו ז' אייר התרע"ד.

ואלו הם ספריו של רבי מרדכי: משל ומליצה בשישה חלקים וינה תרכ-תרכד, אלון בכות הספד על רבי מרדכי זאב איטינגא וינה תרכג, חכמה ומוסר משלים .. ערוך בחרוזים  וינה תרמב, חתן בראשית וחתן תורה וינה תרמג, מילי דבדיחותא וינה תרמד, דברי חכמים וחידותם, וינה תרנב, אסם בשם נדפס בהוצאות רבות עד שהגיע להוצאה שמינית בוינה תרעג. כמו כן הרבה לכתוב בכתבי העת של זמנו, ובהם העתון הגליציאני מחזיקי הדת שנדפס בלבוב, אך מאמרים מפרי עטו נדפסו ברוב כתבי העת שבתקופתו, הן בלשון הקודש והן ביידיש. על מאמריו היה חותם בדרך כלל בראשי תיבות מו"ח, או חומ"ה. ולמרות ששם משפחתו הרשמי היה ויסמן, הקפיד להזכיר תמיד את שמו חיות, לזכור תמיד את יחוסו אל אבות המשפחה גדולי עולם, וראה עוד להלן בזה.

כמו כן, ערך ליקוט קצר לירושלמי, בשם מראה מקום והגהות, בדפוס קראטאשין תרכו. ועוד ספרים רבים חיבר רבי מרדכי, אך לא כולם נדפסו. אחר פטירתו, התלוננו אודותיו כמה מן הסופרים, שלא תרם מספיק למחקר ולספרות, מכיוון שהחשיב יותר את לימוד התורה, ואכן, הוא ראה בספרות רק סוג של שעשועים.

צאצאיו:

משה אליעזר ויסמן חיות נפטר בגיל צעיר בשנת תרי"ג, ואביו התאבל עליו כדרכו בשירים ובמכתבים.

חיים יוסף שאול ויסמן חיות.

אסתר לאה.

יחסו ליחוסו

החכם רבי מרדכי ויסמן חיות. בספרו אלון בכות, הספד על רבי מרדכי זאב איטינגא מלבוב, לבוב תרכד, מזכיר בתוך דבריו בהערה, את הספדו שהספיד את ש"ב מהר"ץ חיות מזאלקווא, ואלו הם דבריו [בשינויי לשון קלים]: ויתר תקפו כח מעשיו כבוד תורתו ופרשת גדולתו, הלא כתובים בספר קורות העתים וכתר תורה לידידי הרב החכם המנוח מוהר"י בודק ע"ה, ומצוה לקיים דברי המת אשר בקש ממני במכתבו היקר מיום א' ויש תרי"ד לתקן השגיאה שיצאה מעטו ואנכי עוררתיו עליה, באשר כתוב שם בסדר היחש למשפחת הגאון המנוח הזה מצד אביו, כי אביו זקנו [שהוא אף אבי זקני] הגאון מוה' מאניש חיות אבד"ק ווילנא הי' חתן הגאון בעל הש"ך ז"ל, ולא ידע כי מלבד שלא היו בזמן אחד, הלא אבי הרב מנחם מאניש חתן הש"ך הי' שמו ר' מאיר כמפורש בהקדמתו לחו"מ ח"א, ואבי הרב מאניש חיות הנ"ל הי' הגאון מו"ה יצחק חיות אבד"ק לבוב וקראקא ופראג. ואני הכותב יש לי כל סדר היחס ההוא בכתב יד אא"ז הגאון מו"ה אליעזר חיות בן הגאון מהרי"ח אבד"ק סקאלע ונמשך עד רש"י ז"ל.

וכן בכמה מקומות בכתביו מזכיר עוד את זקנו הגדול רבי יצחק אב"ד סקוליא. כך למשל, באלון בכות, בסוף עמ' 7 מדפי ה"ב, מזכיר שכיוונו לדעת אחת התוס' מגילה כ"ה ע"א וחידושי מהר"ש נדה ט"ז ע"ב, ובזרע יצחק לאא"ז הגאון המקובל מהר"י חיות זצ"ל אבות פ"ד. וכן בספר תלמוד ירושלמי עם פירוש קצר, בשער העין שחיברו מו"ח, במסכת ביכורים מזכיר מש"כ אא"ז הגאון המקובל מוה' יצחק חיות זצקללה"ה בס' זרע יצחק. ובספרו אסם בשם, בסופו, מביא מעט דברי תורה, מכתבי אביו ר' יצחק יהודה לייב, וזה לשונו שם בעמוד 85, "אאמו"ר ר' אליעזר הגיד לי בשם אא"ז ר' יצחק חיות זצ"ל, מחבר זרע יצחק על משניות ושאר ספרים, על הפ' ומחה ה' דמעה מעל כל פנים..." 

יחוסו המדוייק

עד כה ידוע שאביו היה רבי יצחק יהודה לייב, וידוע שהוא מגזע רבי יצחק חיות בעל הזרע יצחק.

וונדר בספרו, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב, עמ' 902, כותב שהיו אצלו גם כתבים מזקינו רבי אליעזר ב"ר יצחק חיות. וכפי הנראה מקורו הוא, מתוך כתבי רבי מרדכי עצמו, כי בשנת תרכ"ח ויותר מאוחר גם בשנת תרל"ב פירסם רבי מרדכי איזה פרוספקט עם צילום מכתב ידו, ובו העתיק מעשה נס שלם מתוך כתביו של רבי אליעזר חיות.

ציטטנו לעיל את דבריו של רבי יצחק יהודה לייב אביו של רבי מרדכי, והוא כותב כך: אאמו"ר ר' אליעזר הגיד לי בשם אא"ז ר' יצחק חיות בעל זרע יצחק.

השאלה היא, האם הושלם הפאזל? האם אפשר לקבוע את סדר יחוסו, מרדכי ויסמן חיות בן רבי יצחק יהודה לייב בן רבי אליעזר חיות בן רבי יצחק חיות ומעלה בקודש?

רבי אליעזר חיות אב"ד נעמירוב, נפטר בשנת תקכ"ז בברודי, ונוסח מצבתו קיים. אף אם נניח שבנו יצחק יהודה לייב נולד לו ביום פטירתו, עדיין לא כל כך מתקבל על הדעת, שרבי מרדכי דידן נולד לאביו כשהיה בן שבעים ואחת שנים.

יותר מסתבר לומר שר' אליעזר אבי אביו של ר' מרדכי, היה נכדו של רבי אליעזר חיות אב"ד נעמירוב ונקרא על שמו. גם מהלשון שבנו ר' יצחק יהודה לייב מזכירו, נראה שר' אליעזר זה, לא הוא רבי אליעזר המפורסם, ולא כיהן ברבנות.

ומשכך, אין אנו יודעים את יחוסו המושלם של רבי מרדכי ויסמן חיות, אל אבות משפחת חיות, וחסר לנו עדיין דור אחד או שניים.

וזה סדר היחוס, רבי מרדכי ויסמן חיות, בן רבי יצחק יהודה לייב, בן רבי אליעזר, בן פלוני [יתכן שכאן נכנס דור נוסף] בן רבי אליעזר חיות אב"ד נעמירוב, בן רבי יצחק חיות אב"ד סקוליא, בן רבי יעקב חיות, בן רבי מנחם מאניש חיות אב"ד וילנא, בן רבי יצחק חיות אב"ד פראג בעל אפי רברבי.

כיצד אפשר להשלים את היחוס, ידוע לנו כי לרבי אליעזר חיות אב"ד נעמירוב, היה בן בשם יצחק חיות, שחי בבראדי, וכיהן שם כפרנס ועד ארבע ארצות, לימים עלה לארץ ישראל ושם מנוחתו כבוד, בנו של ר' יצחק זה, היה ר' מאיר מטיסמניץ, וממנו נסתעפו צאצאים רבים למשפחת חיות, ולמשפחות נוספות.

האם ר' אליעזר חיות [זקינו של רבי מרדכי דידן] היה אף הוא בנו של רבי יצחק זה?

יתכן.

אף מסתבר.

אבל אי אפשר לקבוע את זה בוודאות, עד שנמצא ראיה ברורה לזה.



החשיבות בשמירת שם המשפחה
בהמשך הדברים אודות פטירתו שציטטתי לעיל מתוך וילקט יוסף, כותב כך:

ואלה הן המה הדברים שנמצאו רשום בכת"י ממש עלי גליון [בין המון כתבים שנשארו אחריו] ונמסר לי מהרבני המופלג בתו"י מו"ה שמואל גליק שו"ב דקה"י (שיפשוהל) להדפיס זאת ממנו לזכרון:

"אני לעצמי הנני סובר כר"מ דדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין. אפס כי זה שלש פעמים חלמתי חלום אחד, וברביעית כשחלתה זוגתי והייתי ער בלילה עיף ויגע ובנפול עלי תרדימה וארא בחלומי כמו בפעם הראשונו', והנה אבי ז"ל בא אלי ועמו אא"ז הגאון ר' יצחק ויאמר לי: תדע שהגיעו שנותיך לשני חיי אבותיך ובכל בא עתך, אך באשר הוקרת שם יחוס משפחתנו "חיות" וקבעת אותו לזכרון בחותמך "מו"ח" המלצנו בעדך לפני בי"ד הגדול לתת לך עוד "חיות" לזמן מה. אולם לפי שהחיים ההם נתונים לך במתנה מן השמים לכך אם חפץ אתה בחיים נטל עליך שתצטרך לבריות לקבל מהם מתנות ולפי שעני חשוב כמת הצילך ממות עכ"ד. והוא פלא".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה