יום רביעי, 29 באוגוסט 2012

רבי אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסוד


היום מלאו שמונים שנה לפטירתו של הגאון החסיד רבי אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסויד, ר' אברהם יהושע היה תלמיד לרבינו המהר"ם שיק, ובחסידות קיבל מבעל הדברי חיים מצאנז, ובנו הדברי יחזקאל משינאווא, ומבעל הייטב לב מסיגעט.
בשנת תרכ"ט נשא לאשה, את הרבנית מרת פראדל, בתו של ר' מרדכי יהודה לעוו אב"ד אינטרדאם. וזמן מה גר סמוך אצל חותנו.
רבי אברהם יהושע פריינד
החל משנת תרל"ט שימש ברבנות, תחילה היה רב העיירה ראדנא בגליל נאסוד, וכשנפטר חמיו עבר בשנת תרס"ה למלא את מקומו באינטערדאם ובנאסוד.
אחר פטירתו אמר עליו הרה"ק רבי יצחק ישעיה מטשחויב כי לא הניח דוגמתו לא במדינה זו ולא במדינה אחרת.
על מצבתו נחקק, פ”נ קדוש ה', צדיקו של עולם, עבד נאמן לה' במסירת הנפש ממש בתורה ועבודה וגמ"ח, רבינו הגאון איש אלוקים נורא אורן של ישראל והאיר להם בכל ענינים, להשיב רבים מעוון ולפעול ישועות בקרב הארץ, במעשים מופלאים כחד מתקיפי קמאי, לא יכיל מקום למקצת שבחו, לו דומיה תהלה, גדול מרבן שמו, הקדוש והטהור מרן אברהם יהושע זצוקללה"ה.
מצבת רבי אברהם יהושע פריינד וזוג' בסאטמאר
זוגתו מרת פראדיל נפטרה ה' ניסן תרצ"א,
תורתו נדפסה בשו"ת מאור יהושע ירושלים תשכז, ולתולדותיו נדפס ספר הדרת קודש, ובו מובאים הליכותיו בקודש, ואף מעט מדברי תורתו.. ובספר נחלת יהושע, שיחות קודש.. מכבוד קדוש דו"ז הגאון הקדוש.. רבי אברהם יהושע פריינד זצללה"ה...

יום רביעי, 22 באוגוסט 2012

אילן יוחסין לבית אביו של הרב הנזיר


אחרי אשר כתבנו על תולדות הרב הנזיר רבי דוד כהן שהרביץ תורה בישיבת מרכז הרב, ועל יחוס משפחת חותנו הגאון רבי חנוך העניך אטקין רב ואב"ד לוגא, נשוב ונעסוק ביחוס אבותיו הוא – יחוס הכהונה. תחילה נציין לשני סימני דרך ביחוסו של הרב הנזיר,
הרב הנזיר רבי דוד כהן היה דור חמשה עשר לרבנים בן אחר בן. [ונכדו היה הדור השבעה עשר ברבנים, כך העידו כמה מזקני הרבנים יוצאי רוסיה בבר המצווה של נכדו. אומנם בהקדמות לכמה ספריו, נכתב כי הרב הנזיר היה דור שבעה עשר בן אחר בן, עד רבי רפאל הכהן מהמבורג, אך נראה תמוה שהיו כל כך הרבה דורות בין שני האישים],
עוד, על פי המסופר במשפחה, היה רבי דוד כהן גם מצאצאי הגבירה המפורסמת מרת בלומקה ממינסק, מיסדת הקלויז המפורסם שבו שכנה ישיבה גדולה לבחורים, שעלתה בערוב ימיה לארץ ישראל.

רבי זכריה מנדל כץ אב"ד ראדין סבו של הרב הנזיר
  • אביו, רבי יוסף יוזפא כגן. נתקרב לחסידי חב"ד. אשתו מרת אסנת לבית הלר. מלבד בנם הנזיר, היו להם צאצאים נוספים, א. בתם הגדולה מרת פנינה שהיתה אשתו השניה של דודה הגאון רבי מרדכי סנדר הלוי קופשטיין ששימש כרבה של ראדין ארבעים שנה, ויסד בירושלים את התאחדות הרבנים פליטי רוסיה. ב. ר' דוד יהודה אריה לייב כהן, הרב הנזיר, אשר עליו נסובים מאמרים אלו. ג. ר' שלום יונה כהן, בבחרותו למד בישיבתו של רבי הירשל לויטן בסלבודקא.
  • אביו, הגאון רבי זכריה מנדל כץ אב"ד ראדין, וקודם לכן כיהן כרב בעיר אליטא פלך סובאלק.  נפטר בראש חודש כסלו תרנ"ז. זוגתו מרת חנה חיה. ואלו צאצאיהם, א. הגאון רבי אברהם כץ וייסבורד, אב"ד טולא וסמולנסק, נולד בשנת תרכ"ז,

יום רביעי, 15 באוגוסט 2012

הרב הנזיר רבי דוד כהן


מחר ימלאו ארבעים שנה לפטירתו של הרב דוד כהן, המכונה, הרב הנזיר. רבי דוד יהודה אריה לייב הכהן, היה מתלמידיו הבולטים של רבי אברהם יצחק הכהן קוק, ומחשובי עורכי כתביו.
רבי דוד כהן הרב הנזיר
רבי דוד כהן, נולד בעיירה מיישיגולה הסמוכה לוילנא, באלול תרמ"ז, מילדותו נחשב לחכם מכפי גילו ולמד עם מבוגרים ממנו, את תורת קנה מפי אביו, סבו, דודיו, ובחדר של העיירה. בבחרותו למד בישיבות ליטא המפורסמות, ישיבת וולוזין בראשותו של רבי רפאל שפירא, הישיבה הגדולה בראדין תחת הנהגתו של החפץ חיים, וישיבת כנסת ישראל בסלבודקא, בראשות הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין והמנהל הרוחני הסבא מסלבודקה רבי נתן צבי פינקל.
כבר בבחרותו התגלגלו לידיו ספרים רבים מסופרי ההשכלה, ואף שימש כמורה בבית ספר "מתוקן". לאחר מכן, למד באקדמיה, בתחילה באקדמיה היהודית בפטרבורג מיסודו של הברון גינצבורג, אחר כך באוניברסיטת פרייבורג שבגרמניה ובסוף למד פילוסופיה באוניברסיטת באזל שבשווייץ. שם 'גילה' את הרב קוק, ומני אז דבק בו, בכל אורחות חייו, עלה בעקבותיו לארץ ישראל, וכאמור, ערך את כתביו לדפוס, והרביץ תורה בישיבת מרכז הרב.
בארץ ישראל נשא הרב הנזיר לאשה את בת דודו [שהתארס עמה שתים עשרה שנה קודם לכן עוד ברוסיה], מרת שרה לבית אטקין, והרב קוק היה השושבין בחתונתו.
בתו של הרב הנזיר היתה מרת צפיה אשתו של הרב הראשי לישראל שלמה גורן.
הרב הנזיר, נהג במנהגי נזירות, לא שתה יין, וגידל את שערותיו, והרבה בתעניות דיבור, ולא נזון ממאכלי בשר.
כאמור, נפטר הרב הנזיר ביום כ"ח אב תשל"ב, והובא למנוחות על הר הזיתים בירושלים. אשתו מרת שרה,  נפטרה בליל הושענא רבא תשמ"ו.
רבים מכתביו הובאו לדפוס, ואלו הבולטים שבהם, קול הנבואה - ההיגיון העברי השמעי - ספרו ההגותי-קבלי, המהווה את יסוד משנתו. קול ואור - ספר על הימים הנוראים ומכיל כוונות על התקיעות. זכו - שכינה ביניהם, תשס"ו, על קדושת הנישואין והבית היהודי, מתוך רשימות שרשם לעצמו בבחרותו. אורות הקודש, מכתבי הרב קוק, ארבעה כרכים. חזון הצמחונות והשלום, פרקי צמחונות משיחיים בהגותו של הרב קוק. ועוד רבים מכתביו שעדיין לא פורסמו.

יחוס אבותיו,
הרב הנזיר היה דור חמשה עשר לרבנים בן אחר בן. [ונכדו היה הדור השבעה עשר ברבנים, כך העידו כמה מזקני הרבנים יוצאי רוסיה בבר המצווה של נכדו. אומנם בהקדמות לכמה ספריו, נכתב כי הרב הנזיר היה דור שבעה עשר בן אחר בן, עד רבי רפאל הכהן מהמבורג, אך נראה תמוה שהיו כל כך הרבה דורות בין שני האישים],
עוד, על פי דבריו של רבי משה מאיר ישר, בספר הזכרון לרב הנזיר, היה רבי דוד כהן מצאצאי הגבירה המפורסמת מרת בלומקה ממינסק, מיסדת הקלויז המפורסם שבו שכנה ישיבה גדולה לבחורים, שעלתה בערוב ימיה לארץ ישראל.
אך אנו נפרט רק את הידוע לנו מיחוסו,

יום שני, 6 באוגוסט 2012

האדמו"ר רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ מראדומסק

היום מלאו שבעים שנה להרצחו של האדמור רבי שלמה חנוך רבינוביץ מרדומסק, האדמור שחולל מהפכה תורנית ברחבי פולין, ביסוד רשת הישיבת כתר תורה ראדומסק.
רבי שלמה חנוך נולד בפולין בשנת תרמ"ד, לערך. נשא לאשה את מרת אסתר, בת דודו רבי משה אלימלך הכהן רבינוביץ. עם פטירת אביו, בי"ח חשוון תרע"א, נתמנה לממלא מקומו כאדמו"ר מראדומסק. כאמור, יסד רשת ישיבות תחת השם כתר תורה, הרשת מנתה שלושים ושש ישיבות בכל רחבי פולין. מקום מגוריו של רבי שלמה חנוך היה בעיר סוסנוביץ שבפולין.
האדמו"ר רבי שלמה חנוך רבינוביץ מראדומסק עם מלוויו בקריניצא תרצג
בהגיע עת מצוק, בימי המלחמה העולמית, ניסו חסידיו לארגן לו נתיב הימלטות דרך איטליה, אך הוא סירב ואמר, "רצוני להיות עם כל היהודים". ואכן, הסתתר בגטו וורשה אצל אחד מחסידיו, עד אשר ביום השבת י"ח אב תש"ב, התפרצו חיילים גרמנים לבית מסתורו, וציווהו לרדת לרחוב עם בני משפחתו, אך הוא סירב ואמר, רצוני למות בביתי ולא באשפתות שדה, ומיד ירו הגרמנים מטח קטלני של יריות שפגע בו, ברעייתו, בבתו ובחתנו. הי"ד. יהודי העיר עוד הספיקו להביאו לקבורה בבית הקברות בוורשא ובכך הושם הקץ על שושלת אדמורי ראדומסק.
דברי תורתו של רבי שלמה חנוך כונסו על ידי ר' יחזקאל בעסער, ונדפסו בספר תחת השם 'שבחי כהן', עם מעט מחידושיו של חתנו ר' משה דוד. ועוד תשובות אל רבי שלמה חנוך נמצאים בספרי השותים מגדולי דורו.
צאצאיו:
בת אחת היתה לו לרבי שלמה חנוך, מרת רייזל, היא נישאה לשאר בשרה רבי דוד משה רבינוביץ הי"ד, בן האדמו"ר רבי נתן נחום מקרימילוב.