יום שני, 25 במרץ 2013

נשותיו של רבי מאיר לייב פישמן משדליץ

במאמר הקודם, הוכחנו, שאכן יוכבד אשתו של ר' זרח מושלי, בת ר' מאיר לייב פישמן, היתה מצאצאי החוזה, אבל עדיין לא ברור לנו כיצד היא היתה מצאצאיו, בזאת ננסה להתמקד במאמר שלפנינו, על מנת להשלים את עץ המשפחה.

רבי מאיר לייב פישמן, חתן החוזה מלובלין?
ר' אברהם אליעזר מושלי
רבי שלמה זלמן אויערבך

עוד הזכרנו במאמר הקודם את דבריו של מ. ירושלמי, שיוכבד לא נולדה לר' מאיר לייב מאשתו השניה, מרת חנה לבית ליברזון, כי היא ילדה לו רק את בניו ולא את שתי בנותיו, והיא אכן לא היתה נכדת החוזה, רק האשה הקודמת, שהיא היתה אמה של יוכבד ומלכה, היא זו שהיתה מצאצאי החוזה.
השאלה שנשארה פתוחה היא, מי היתה אמה של יוכבד, ומי היו הוריה? האם היא היתה בת החוזה כפי שכתב רע"י שלזינגר, או נכדתו או שמא אף נינתו?
ניסיתי לחפש ברשומות מפולין, אולי משם תצא הישועה, ונוכל לברר מי היתה אשתו הראשונה של ר' מאיר לייב פישמן, והנה מצאתי בעיר שעדליץ, רישום לידה משנת תקצ"ד של שרה חנה בת למאיר פישמן, ברישום המקורי נכתב, ששם אביו של ר' מאיר הוא אברהם, ושם היולדת הוא, חיה בת משה. ובכן, על פי כל הראיות הנסיבתיות, הרישום הזה מוסב על ר' מאיר לייב פשמן דידן, וא"כ הרי שנקלענו למבוי סתום, שכן ודאי שאשתו לא היתה בת החוזה, ואף אם נרצה לומר שהיתה נכדת החוזה, לא מצינו בין בניו וחתניו של החוזה את השם משה. ואם נניח שהיא נינתו של החוזה, עדיין יקשה עלינו לחפש את היחוס המדוייק, שכן היו לחוזה הרבה נכדים, ולא כולם מתועדים.
אם אכן נישאר בהנחה זו, שהאשה הראשונה של ר' מאיר לייב, מרת חיה, שנהרגה ברעידת האדמה, היא זו שהיתה מגזע החוזה, אז ברור לנו מדוע אין ידיעה ברורה על יחוסה לחוזה, שהרי הנהרגים ברעידת האדמה נקברו כולם בקברות אחים, ללא מצבה מסודרת, ולכן לא נשתמרו פרטים על אביה.
זאת ועוד, כפי שאני רגיל תמיד לאמר, וכפי שכתבתי גם במאמר הקודם. אילן יוחסין נשמר, אך ורק כאשר דואגים להעביר את המסורת הלאה לדורות הבאים, אם דור אחד כשל, מסיבה כלשהי, ולא העביר הלאה את פרטי היחוס לדור שאחריו, הוא לא כשל רק בדור אחד, הוא קטע את כל שלשלת היחוס, שהרי עכשיו את אפשרות לשחזר את עץ המשפחה, והמאמץ של כל הדורות להעביר את כל הפרטים מאב לבן, ירד לטמיון.
וגם כאן, במשפחת פישמן, כמו במשפחת מושלי, מכיוון שהאמא חיה, נהרגה צעירה ברעידת האדמה, לא היה מי שיספר לבנותיה על משפחת אמן, וכך הם נשארו רק עם ידיעה קלושה שהיא מצאצאי החוזה מלובלין, אך ללא אילן יוחסין שאפשר למלא בו את הפרטים בצורה מושלמת.

אבל ישנה בעיה עם אפשרות זו, בעיה שהעלה לפני, אחד מצאצאי המשפחה ואלו דבריו, הזכרנו לעיל שאלתר זרח מושלי, נולד בשנת תר"י, נתון זה ברור מתוך מפקדי מונטיפיורי וממקורות נוספים, ואינו נתון לויכוח. ואם נאמר שאשתו - יוכבד, ניצלה מרעידת האדמה בצפת, שהיתה בשנת תקצ"ז, הרי שהיא היתה מבוגרת מבעלה בכחמש עשרה שנים, ואם בנישואין שניים ובגיל מבוגר, יתכן כזה פער, זה לא המקרה כאן. זרח ויוכבד נישאו בערך בשנת תרכ"ו. הוא היה אז בן שש עשרה בלבד. וכי היא היתה בת שלושים? נשמע לא הגיוני בעליל.
תמיהות אלו ואחרות, הביאו אותי לצלול שוב אל מעמקי מפקדי מונטיפיורי, ולנסות לקבל תמונה יותר ברורה על ר' מאיר לייב ומשפחתו. ואלו הנתונים שעולים מן המפקדים.

יום ראשון, 17 במרץ 2013

רבי מאיר לייב פישמן - חתן החוזה מלובלין?

כאשר עוסקים בהכנת עץ משפחה, נתקלים לפעמים בידיעות חדשות על המשפחה, פרטים חדשים שלא היו ידועים קודם לצאצאים. הנה דוגמא למקרה כזה.
אחרי המאמר האחרון שפרסמתי כאן על ר' אברהם אליעזר מושלי, פנו אלי כמה מן הקוראים הקבועים, ושאלו אותי בתמיהה,
הזכרתי במאמר, את בנו של ר' אברהם אליעזר - אלתר זרח מושלי, וכתבתי שהוא נשא לאשה, את מרת יוכבד באבע בת רבי מאיר לייב פישמן משעדליץ - צפת, נכדת החוזה מלובלין.
ושאלוני, האומנם? בתו של רבי מאיר לייב פישמן היתה נכדת החוזה? והלא יש לר' מאיר לייב צאצאים רבים בירושלים ובמקומות נוספים, צאצאים רבים לאלפים, והם אינם יודעים כי הם צאצאי החוזה מלובלין. האומנם כולם צריכים להוסיף עתה ליחוסם כי הם צאצאי החוזה מלובלין?

ר' אברהם אליעזר מושלי
רבי שלמה זלמן אויערבך

כדי לענות על השאלה, צריכים אנו לברר מה המידע שיש בידינו אודות ר' מאיר לייב פישמן.
את עיקר המידע שיש בידינו, קבלתי מידידי היקר מ. ירושלמי - לשעבר בעל הטור 'למשפחותם' בעתון המבשר, שאף ליקט מכתבותיו לספר באותו שם, וכתבות נוספות עושות את דרכם אל הדפוס ועתידות לצאת לאור תחת השם 'למשפחותם' חלק שני וחלק שלישי - ירושלמי הדפיס ספר נוסף שלא במסגרת 'למשפחותם', ושם הספר הוא, 'זה ספר תולדת אדם', קובץ זכרון לזכרון עולם הורינו היקרים הרה"ח ר' דוד אלימלך ז"ל ומרת גניא ע"ה פישמן, יוצא לאור לרגל הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתם כ"ה בתשרי התשע"ב.
וכך הוא כותב בפרק ז', "השד"ר רבי מאיר לייב פישמן משעדליץ, אבי משפחת פישמן המעטירה, גר בעיר שעדליץ שבפולין והיה תלמיד חבר להרה"ק רבי דב בער מראדושיץ זי"ע... בהיותו גר בשעדליץ, התפרסם כאיש ישר דרך ומופלג במעשיו הטובים. התברך גם בכוח גופני רב וגבורתו היתה לאות ולמופת בכל הסביבה. הוא החזיק בית מזיגה מקומי בכפר הסמוך לשעדליץ וממנו התפרנס כדי מחייתו... לאחר מספר שנים, החליט ר' מאיר לייב לעלות לארץ ישראל ולחונן את עפרה.. לצפת הגיע בתחילת שנת תק"ץ עם זוגתו ע"ה וילדיו..."
בהמשך מספר ירושלמי, כי "לאחר חורבנה של צפת, התבלט ר' מאיר לייב בשיעור קומתו והיה מגדולי הפעילים למען החזרת עטרת הישוב ליושנה והפחת רוח חיים בשרידים האודים המוצלים. הוא בעצמו יצא כמה פעמים לחו"ל בתור שד"ר עבור עניי עירו כדי לשקם ולבנות את הנהרסות. כבר בשנת תקצ"ח כשנה לאחר חורבן העיר יצא כשד"ר לחו"ל, וקבל את המלצתם של הרה"ק רבי יוסף מטאמשוב תלמיד החוזה מלובלין והרה"ק מאפטא... בשנת תר"ד יצא שוב לחו"ל ואז קיבל את המלצתו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע... יחד עם המכתב צורפו גם המלצותיהם של הרה"ק רבי חיים מאיר יחיאל ממאגלניצא והרה"ק רבי יצחק מוורקא... בשנת תרי"ז עם הגיע ת דודים לבתו שהגיעה לפרקה יצא שוב רבי מאיר לייב לחו"ל, וקיבל את המלצתו של הרה"ק רבי מנחם מנדל מוורקא... כמו"כ קיבל את המלצותיהם של הרה"ק רבי יוסף מדאמבראווא ובנו הרה"ק רבי ישראל אלימלך מזבנא..."
ומסיים ירושלמי וכותב, "ר' מאיר לייב נפטר בשם טוב ובשיבה טובה, בסביבות שנת תרכ"ט, כנראה מרשימות היתומים שלו משנה זו, בעיר צפת. מקום מנו"כ לא נודע עד היום, והדעות חלוקות אם נטמן בבית החיים העתיק בצפת מעל למערת הבאר מים חיים כפי המסורה בפי חלק מזקני המשפחה, או בביה"ח בישוב ראש פינה".

ומה בקשר לאשתו של ר' מאיר לייב?
כך כותב ירושלמי, "לעיר המקובלים הגיע ר' מאיר לייב עם זוגתו ע"ה... ברעידת האדמה של שנת תקצ"ז נהרגו גם אשתו וילדיו, של רבי מאיר לייב וק שתי בנת קטנות נשארו לו לפליטה, והן: 1. מ' יוכבד זוגת הרה"ח ר' זרח אלתר מושלי, נפטרה ביום כ"ב בתשרי תרמ"ח. 2. מ' מלכה שנפטרה ביום ב' באלול תרס"ה. [מי היה בעלה?] ר' מאיר לייב עצמו ניצל בדרך נס, מכיוון שבאותה עת שהה בבית מדרשו של הרה"ק בעל 'בת עין' מאוורוטש". כידוע, השוהים שם בבית הכנסת, ניצלו יחד עם הרה"ק מאווריטש, כאשר רק חלק מן התקרה נפל, והחצי השני נשאר עומד.

יום שבת, 9 במרץ 2013

ר' אברהם אליעזר מושלי

במאמר הקודם, כתבנו על רבי שלמה זלמן אויערבך, ועל אילן יוחסין שלו, הבטחנו להתעכב בפעם הבאה, אודות אחד מאבותיו של רבי שלמה זלמן, הוא רבי אברהם אליעזר מושלי.
הבטחות צריך לקיים, והנני להציג עבודת שורשים על משפחת מושלי.
ר' אברהם אליעזר, נולד בפולין, בשנת תק"ע לערך, נשא לאשה את מרת הינדא בת ר' נח מקארוב [כפי הנראה הוא לא הצדיק ר' נח מקארוב], בשנת תרי"ז עלה לארץ ישראל, עסק במסחר באתרוגים. נפטר בעת נסיעה לפולין לצורך מסחרו, כפי הנראה אחרי שנת תרל"ה, ולפני שנת תרמ"ג.
אשתו מרת הינדא בת ר' נח מקארוב. נפטרה בירושלים ונקברה בהר הזיתים. נוסח מצבתה: פ"נ האשה החשובה מ' הינדא בת ר' נח א' הר' הח' אברהם אליעזר מקארוב נלב"ע כ"ב כסליו תרנ"ג תנצב"ה.
יתכן, כי היא היתה רק אשתו השניה, והיתה לו אשה נוספת קודם לכן, אך אין לנו מידע ברור בזה.

צאצאיהם:
א. רבי זרח אלטר מושלי, נולד בשנת תר"י לערך, כאשר אביו היה בן ארבעים, עלה לארץ כילד, נשא לאשה את מרת יוכבד באבע בת רבי מאיר לייב פישמן משעדליץ - צפת, נכדת החוזה מלובלין. לאחר פטירתה נשא בשנית את מרת העניא בתו או נכדתו של הצדיק רבי דוב מראמין - צפת. נפטר כ"ה סיון תר"פ בתל אביב.
ב. מרת שיינדל נחמה נולדה תרט"ו, אשת ר' דוד נחמן קירשנבוים, נכד הרה"ק ר' שמואל מקארוב. בנם ר' שמואל קירשנבוים המשיך אף הוא את המסורת במסחר באתרוגים הנמשכת עד לימינו.
ג. מרת רחל נולדה בשנת תרט"ז, היא היתה אשתו רבי אברהם דב אויערבך זקינו של רבי שלמה זלמן, וילדה לו את שני בניו רבי חיים יהודה לייב ואליעזר. כאשר ר' אברהם דב נסע לרומניה, היא נשארה בארץ וקיבלה ממנו גט פיטורין, ונישאה בשנית לר' אברהם בארג, וילדה לו את רבי מרדכי גימפל בארג, מחבר באר מרדכי, ומשגיח רוחני בישיבת שער השמים, נפטר טז טבת תשי"ז. רחל נפטרה י"ח סיון תרע"ז.

אילן יוחסין
לא ידוע לנו מאומה על יחוסו ובית אבותיו של ר' אברהם אליעזר, מפאת כמה סיבות. א. מקום קבורתו לא נודע, שהרי הוא נפטר כאמור בחו"ל, אמנם יש מספרים שהביאו את ארונו לארץ ישראל, אך אף אחד לא יודע להצביע על מצבתו. ב. ילדיו נולדו כשהיה בן ארבעים שנה ומעלה, והיה נוסע הרבה לצורך מסחרו, ונפטר כשהיו צעירים, לכן הם לא ידעו הרבה עליו ועל משפחתו, ולא היה מי שיספר על זה. 
שם אביו נודע לנו, מרשימת יארצייטן שרשם נכדו ר' שמואל קירשנבוים, וז"ל: 
"זקני אבי אמי מורתי ה"ר אברהם אליעזר בה"ר שמואל ז"ל, נלב"ע בעיר קארוב בפולין ביום י"ח בתשרי".
[תודה לידידי החוקר והסופר מ. ירושלמי על ציטוט זה בפרט, ועזרתו הרבה בכלל].

יש עוד פרטים מעטים שאנחנו יודעים על ר' אברהם אליעזר:
ידוע לנו שהיה חסיד, כך נכתב על מצבת אשתו בהר הזיתים, דלעיל.
כמו כן, ידוע לנו ששידוכים לצאצאיו עשה עם משפחות מיוחסות לגדולי החסידות. 
כך בתו רחל נישאה כאמור, לצאצא של בעל התולדות. 
בתו השניה שיינדל נחמה נישאה לנכדו של ר' שמואל מקארוב שהיה מתלמידי הנועם אלימלך מליזענסק והחוזה מלובלין. 
ואף בנו זרח אלטר, נשא לאשה את נכדת החוזה מלובלין, ולאחר מכן את נכדת ר' דוב מראמין - צפת.

ואם צאצאיו נשתדכו עם צאצאי גדולי החסידות, יש להניח שגם ר' אברהם אליעזר עצמו היה ממשפחה מיוחסת, השאלה מאיזו משפחה. 

יום שישי, 1 במרץ 2013

רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל



בשבת ימלאו שמונה עשרה שנים לפטירתו של הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך מגדולי הפוסקים שקמו לעם ישראל בדור האחרון, אשר כיהן כראש ישיבת קול תורה שנים רבות.
ר' שלמה זלמן אוירבך נולד בשכונת שערי חסד הירושלמית, ביום כ"ג תמוז תר"ע, ונקרא על שם זקינו אבי אמו, ר' שלמה זלמן פרוש. למד בישיבת עץ חים בירושלים, וחיבר ספרים רבים בהלכה. באדר תש"ט נתמנה לראש ישיבה בישיבת קול תורה, תפיקד בו כיהן למעלה מארבעים שנה, עד לפטירתו, וזה השבח היחידי אותו הסכים שיכתבו על מצבתו.
רבי שלמה זלמן אוירבך

זוגתו של רבי שלמה זלמן, מרת חיה רבקה, בת רבי אריה לייב רוחמקין שהיה מלמד בעץ חיים, [בן ר' יעקב רוחמקין - שהיגר מביאליסטוק לארצות הברית עם אשתו שיינה רייזל בת ר' אברהם כץ -  בן ר' שמואל ביאליסטוקר שעלה לארץ עם אשתו ונכדם אריה לייב], ומרת שרה בת ר' עזריאל. היא נפטרה בליל שישי עשרה בטבת תשמ"ד. 

וכעת ניגש להכנת עץ משפחה של ר' שלמה זלמן:

  • אביו, רבי חיים יהודה לייב אויערבך ראש ישיבת שער השמים ומחבר 'חכם לב', נולד ביפו, ד' טבת תרמ"ז, את תורתו קנה בישיבות שבירושלים, ואף נסמך לרבנות על ידי רבי חיים ברלין. בלידתו נקרא רק יהודה לייב, וכשחלה בנערותו, הוסיפו לו את השם חיים על פי הוראת המהרי"ל דיסקין. בשנת תרס"ו, נשא לאשה את מרת צביה לבית פרוש, באותה שנה הקים את ישיבת שער השמים ללימוד תורת הקבלה, יחד עם רבו המקובל רבי שמעון צבי הורוביץ לידר. עסק בצרכי הצבור היהודי בירושולים, ואף היה סגן קונסול פרס וכך הציל יהודים רבים מהצבא התורכי. נפטר בירושלים כ"ח אלול תשי"ד.