להלן מכתב שפורסם בעתון 'המגיד', ביום ט"ז שבט תרכ"א, 27 בינואר 1861.
אני מביא כאן את המכתב כלשונו, ללא הסברים ופירושים, במאמר הבא, אנסה להרחיב אודות הדמויות הנזכרות כאן, ולבנות עץ משפחה מסודר.
שאלה
אנחנו החתומים מטה מצאנו נכון להודיע בקהל רב את אשר מצאנו בכתב יד אבינו כמהר"ר שבתי שעפטיל זללה"ה, בדבר ירושתנו אשר נשארה מאבותינו נ"ע, ונשכח זכרה ברבות הימים, והננו מבקשים בזה מכל אשר יודע לו מה אודות הדבר הזה להודיע זאת לנו או אל המ"ל המגיד, ומלבד המצוה להשיב אחוזת אבות לבנים, גם שכרו לא יקופח מאתנו. וכה דברי אבינו המנוח אודות הירושה:
הרב הגאון מוה' יחיאל מיכל אב"ד ור"מ דק"ק ראטטערדאם בהרב הגאון מוה' שמואל בעהמ"ח "מהדורא בתרא" הניח מאשתו הראשונה שני זכרים ושתי נקבות, הזכרים נשארו בראטטערדאם והנקבות באמשטרדם ושמותיהן: שפרה וגוטה, כשמתה להרב מוה' י"מ הנ"ל אשתו הראשונה, לקח לו אשה שניה בשמה טריינה מאשכנז, ותלד לו בן יחיד ושמו ר' יצחק. בסוף ימיו נתקבל לאב"ד בק"ק פרעמסלע ושם נאסף אל עמיו ובנו ר' יצחק הנ"ל נשאר אחריו בן חמש שנים ואביו הרב צוה לפני מותו בל ירד בנו אחרי אמו הרבנית מ' טריינה לאשכנז ארץ מולדתה, כי בפולין וליטא יהיה הנער עד כי יגדל.
אחרי מות הרב הנ"ל נסעה אשתו הנ"ל לארצה ולמולדתה ואת בנה ר' יצחק שלחו להרב הגאון מוה' אבלי אב"ד ור"מ דק"ק זאלקאווא, אחיו של הגאון מ' מיכל הנ"ל. ויהי כי גדל ר' יצחק לקח לו אשה מסמוך לקאלוואריא העיר, כי נתקבל הדבר ע"י סבות שונות אשר לא ידעת עתה שקרן (???) ושם נאסף.
הוא הביא אחריו שני זכרים הלא המה אבי זקני המנוח מ' ברוך מקאוונא ואחיו המנוח מוה אבלי ושלש נקבות ושמותיהן: טריינה טובע ודינה, מא"ז מוה' ברוך הנ"ל נשארו שני זכרים: אדוני אבי המופלג בתורה וביראה מוה' מאיר מק"ק הוראדנא ואחיו הצעיר ממנו הרב החריף מוה' משה נתן הרב דק"ק ראסין ויסע לארץ הקודש עם אשתו ושני בניו ויאסף אל עמיו בצפת, ולמוה' אבלי הנ"ל נשאר בן יחיד מוה' הענדיל מק"ק ראסין.
סבת ירושת המנוח כן היא: הרבנית מרת טריינה בעת שנשאת להרב מוה' מיכל הנ"ל הכניסה לו מכמ"ל ומכצ"ב (מנכסי מילוג ומנכסי צאן ברזל) סך רב והתנו ביניהם קודם הנישואין לא יירשו בניו אשר הי' לו מאשתו הראשונה מכל מה שהכניסה לו, כי אם בניו אשר יולדו לו ממנה, אחר פטירת הרב לקחה כל אשר לה ותשב לארצה אשכנז, ואחר פטירתה גם היא נשארה הירושה לבנה מוה' יצחק הנ"ל הנשאר בפולין. ערך עזבונה הוא שמונים אלפים ר"ט ונשאר בבאנק דשם, כי לא הספיק ר' יצחק לגבות עד שמת. זאת ירושת אמו הרבנית.
מעזבון אביו הרב מוה' מיכל הנ"ל נשאר על חלקו מאה אלף זהובים פוליש והניחו אצל קהל עדת ישורון דק"ק לובלין בתורת הלואה על ארבעה פראצענט ובכל ימי חייו השיג ר' יצחק בכל שנה ושנה את הפראצענט מסך הנ"ל ואחר פטירתו נפסק ונשכח הדבר מכל וכל.
שמעתי מאדוני אבי ז"ל שהיו לו לאבי זקני המנוח מ' יצחק הנ"ל כתב היחס מכמה וכמה גאוני דור אחר דור עד הקדוש מ' יצחק לוריא.
סערהייא [בפאלען] שנת כתר"א (תרכ"א - 1861) לפ"ק.
אהרן במהר"ש הורוויץ. מאיר במהר"ש הורוויץ.
"אשר לא ידעת עתה שקרן (???)". מסתמא צ"ל: אשר לא ידעתי עתה שחרן. (כמו אין לו שחר).
השבמחקנראה כדבריך.
השבמחק