עוסקים אנו ביחוסו של הגאון ר' שלמה זלמן מירקס – מירקש, במאמר הקודם, ציטטנו ממה שכתבו בני דורו, עליו ועל אחיו ר' ישראל, שהכתירוהו בתואר 'שלשלת היוחסין', וכן ציטטנו מדברי ר' שלמה זלמן עצמו, בהקדמתו לספר שלחן שלמה, שהזכיר שהוא מתייחס אל הרמ"א, ואל שני המאורות הגדולים, ר' נפתלי הירץ גינצבורג אב"ד סלוצק, ור' הירש פרעגער, וכן שהוא נכדו של התייר הגדול שאול וואלש.
ראשית, נתמקד ביחוסו מצד אב.
המקור הראשון הידוע לנו בדפוס, המפרט את יחוסו של ר' שלמה זלמן, נמצא במכ"ע 'עלי הדס' אודסה תרכ"ה, (חלק ג', עמ' 88. כתב העת יצא, על ידי החוקר משה אליעזר בילינסון), וחוזר על עצמו ביתר פירוט בהקדמת ספר 'זכרון למשה', אודסה תרל"ג, לר' משה ראסקעס, בהקדמת הספר, נדפסה מגילת יוחסין, מאת מ"א בילינסון הנ"ל, וכך הוא כותב בתוך דבריו:
"השר האדיר בישראל ... יוסף יוזל גינצבורג יצ"ו בעה"מ פאריז, אשתו ... מרת ראסיע תחי' בת הרב ... דוד דינין ז"ל מק' ארשי ... אמה של .. מ' ראסיע .. מרת מאטיל בת הישיש ... מוהר"ר אברהם הארבאוויצער מעה"נ דק' שקלאוו ... אמה של מ' מאטיל .. מרת איטקע בת הרב הג' המפו' מוהר"ר שלמה אייזענשטאדט מק' בריסק, בן הרב הגאון מוהר"ר מיכאל אייזענשטאדט בק' מיר, בן הגאון הדול רשכבה"ג מוהר"ר מאיר זצ"ל בעל המחבר פנים מאירות ... אמו של ר' שלמה אייזענשטאדט הנ"ל, הרבנית מרת לאה [אחות הגאון מו"ה שלמה בעהמ"ח ס' שלחן שלמה, והגאון מו"ה ישראל אב"ד ק' מינסק, והרב החסיד מו"ה יהושע] בת הגאון המפורסם מוהר"ר ליב מירקעס ממשפחת מייזליש, בן הגאון מו"ה שלמה זלמן אב"ד ק' מאהילוב (אוקריינא), בן הגאון מו"ה שמחה בונים אב"ד ק' לבוב, בן הגאון מו"ה ליב אב"ד דמדינת רוסיא, בן הגאון מו"ה שמחה בונים אב"ד ק' קראקא, חתן הגאון רשכבה"ג הרמ"א.
מגילת יוחסין זו, חזרה ונדפסה בשלישית על ידי בילינסון, ב'שלמי אמוני ישראל', (אודיסה תרנ"ח – תרס"ב).
מאז, חזר נוסח זה ונדפס פעמים רבות,
בספר נאד של דמעות [ח"א, וילנא תרנ"א, ובשנית בשנת תרס"ה], להרי"י ריינס, בסופו, מובא כתב יחוס וז"ל: "אחרי שנמשכה מסירת ספרי זה לדפוס עד היום ועש"ק כ"ג תמוז שנת תר"ן. שהוא אצלי יאהרצייט הראשון לפטירת אבי הרב וכו' שלמה נפתלי זצ"ל, אמרתי לעשות לו פה מזכרת עולם וכו'. והנני להציג פה בקצרה סדר היחס שלנו כפי שנמצא אצלי כתוב בקלף מאחד מן נכדי זקני הגאון הגדול מו"ה שלמה זלמן זצ"ל אב"ד דק"ק מיר בעהמ"ח ס' שולחן שלמה [כי הנני ג"כ מנכדי הגאון הנ"ל] וז"ל כתב היחס אות באות: זקני הרב הגדול הגאון המפורסם מו"ה שלמה זלמן זצ"ל אב"ד דק"ק מיר, בהגאון החסיד מו"ה ליב מירקס, בהגאון מוהר"ר שלמה זלמן אב"ד דק"ק מאהליב רוסיא לבן, בהגאון מו"ה שמחה בונים אב"ד דק"ק לעמבערג בהגאון מו"ה ליב אב"ד במדינת רוסיא לבן, בהגאון מו"ה שמחה בונים אב"ד דק"ק קראקע חתן הגאון רמ"א ז"ל ונין ונכד להגאון בעל תרומת הדשן. ולמעלה בקודש דור ודור גאוני חסידי עולם מגזע ריש גלותא בבל..."
בספר 'מאמר מרדכי', ורשא תרס"ב, חזר ונשנה כתב יחס זה: "סדר היחס שלנו כפי שנמצא ת"י של הרב הגאון הצדיק כ"ש מוה' בנימן הוטנער זצ"ל אב"ד דעיר האראדאק סמוך לק"ק מינסק", ובפירוט היחוס בין ר' לייב מירקעס להרמ"א, הוא מלה במלה כדלעיל.
בספר 'חדושי מהר"א", פיוטרקוב תרפ"ה, כותב את יחוסו של ר' שמואל פרידענזון: " ... הג"מ יהודא ליב מירקיס אבד"ק מיר, בהג"מ שלמה זלמן אבד"ק מאהליב, בהג"מ שמחה בונם מייזלש אבד"ק לבוב, (קראקא) בהג"מ יהודא ליב ז"ל מח"ס טעמי המסורה, בהג"מ שמחה בינם מייזלש מקראקא, (חתן רמ"א בעל המפה) בהג"מ אברהם מייזלש.
גם בספר 'משפט ירושת משרה', להגאון ר' יוסף זוסמנוביץ [חתן ר' משה מרדכי אפשטיין מסלבודקה], קובנה תרפ"ח, כותב וז"ל: והנה אבי הרב שליט"א הוא מנכדי הגאון שולחן שלמה, והוא בן הגאון החסיד ר' לייב מירקעש, בהגאון מוהר"ר שלמה זלמן אב"ד דמאליוו, בהגאון ר' שמחה בונים אב"ד דלעמבערג, בהגאון מה"ו לייב אב"ד דרוסיא לבן בהגאון ר' שמחה אב"ד דקראקא חתן הרשכה"ג הרמ"א ונין ונכד לבעל תרומת הדשן ולמעלה בקודש". וכפי הנראה מהמשך המגילה, העתיק מ'מאמר מרדכי'.
בבואנו לדון על שושלת זו, אם נקבל רק את הרשימה השמית דור אחר דור, אזי אפשר לומר שזה מתאים פחות או יותר מבחינת השנים. [ר' שמחה בונים מייזליש חתן הרמ"א, נפטר בשנת שפ"ד, ור' לייב מירקעס, נפטר בשנת תקכ"ג, ביניהם ישנם שלשה דורות, אם נקציב לכל דור מעט יותר משלושים שנה, זה מתאים].
אך בבואנו לבדוק מיהם האישים הללו, מה הם התארים שנכתבו אודותיהם, ומה שנכתב אודות מקומות רבנותם, האם זה תואם לידוע לנו ממקורות אחרים, ניתקל במעט בעיות.
הנה, כבר העירו כמה וכמה אודות סדר יחוס זה, והראשון שבהם, החכם ר' יוסף כץ מלונדון, חוקר היוחסין הנודע, במאמרו 'דברי שלום ואמת' ('הגורן' תרנ"ח עמ' 111-114).
תמצית הערותיו הן: א. ר' שמחה בונים מייזליש חתן הרמ"א לא היה אב"ד קראקא. ב. בנו ר' לייב בעהמ"ח טעמי מסורת לא היה אב"ד דמדינת רוסיא. ג. לא ידוע על אף אב"ד בק' לבוב שהיה שמו שמחה בונים.
ר' שמואל זנוויל כהנא, בספרו 'ענף עץ אבות', קראקא תרס"ג, חלק הענפים סי' ר"ס, קבל את הגירסא הזו כסדרה, ויתרה מזו, אף קבע שר' יהודה לייב ב"ר שמחה בונים מייזליש חתן הרמ"א, הוא זה מחבר 'טעמי מסורת', וממנו לקח כותב כתב היוחסין בחדושי מהר"א.
רי"ט אייזנשטאט, בעל 'דעת קדושים', פטרבורג תרנ"ח, [עמ' 96, 202], קבל אף הוא את כגרסתו של בילינסון, אך ללא התוספת המאוחרת של כהנא, אודות בעהמ"ח טעמי מסורת.
ר' מאיר וונדר, בספרו אלף מרגליות (עמ' 225), כתב כי היה אב"ד בלבוב בשם ר' שמחה בונים מייזליש. אך היה בנו של ר' אברהם מקראקא, ב"ר שמחה בונים מייזליש חתנו של הרמ"א, ולא ב"ר לייב ב"ר שמחה בונים. והוא היה אביו של בעהמ"ח טעמי מסורת.
וכבר דשו בזה רבים, (ראה 'עיר הצדק', 'מענה', 'מפלת עיר הצדק', 'קדמוניות מפנקסאות ישנים', ועוד) ויש שכתבו שבעהמ"ח טעמי מסורת לא היה זה בן בתו של הרמ"א [וממילא לא זקינו של ר' שלמה זלמן מירקש], אלא היה נינו של ר' שמחה בונים מייזליש חתן הרמ"א. הן מפני השנים שאינם תואמות, שר' שמחה בונים מייזליש נפטר בשנת שפ"ד, וטעמי מסורת נדפס בשנת תפ"ח, למעלה ממאה שנה אחר כך, וקשה להניח שבן בנו של ר' שמחה בונים עוד היה חי.
אך, ר' שלמה אנגלארד, במאמרו בישורון יג, 'כתב יחוס עתיק לצאצאי משפחות הרמ"א והש"ך', הערה 60, כבר ענה לרוב הטענות. והכריח שאכן בעהמ"ח טעמי מסורת, היה בן בתו של הרמ"א. והוא זה שעל פי כתבי היחוס היה זקינו של בעל שלחן שלמה.
ואף אם היה אב"ד בלבוב, בשם ר' שמחה בונים מייזליש, נין לרמ"א, הרי שזה אינו בנו של ר' יהודה לייב, אלא של ר' אברהם, אך לא כפי שכתב וונדר שהאב"ד לבוב היה חתן ר' שלמה זלמן קצנלבוגן, כי חתנו של רשזקצנ"ב, היה ממאהליב
כפי הנראה, אכן, ר' שלמה זלמן מירקש היה משושלת של רבנים, אך לא הרבה דורות. ר' שמחה בונים חתן הרמ"א, לא היה אב"ד בקראקא. בנו ר' יהודה לייב בעהמ"ח טעמי מסורת, לא היה אב"ד רוסיא. בנו ר' שמחה בונים לא היה אב"ד בלבוב, כי אם, היה גביר בעירו מאהליב, כפי שנזכר בספר גדולת שאול [לונדון תרי"ד, דף כ"ה ע"א], שם הוא רשום כחתנו של ר' שלמה זלמן קצנלבוגן, נכד השר שאול כדלהלן. אכן, בנו, ר' שלמה זלמן מייזליש כבר היה אב"ד במאהליב, ובנו של ר' שלמה זלמן, ר' יהודה לייב, היה אכן אב"ד בעיר הגדולה מיר.
ר' שמחה בונים מייזליש ממאהליב, היה חתנו של ר' שלמה זלמן קצנלבוגן, אב"ד לוקאב, החל משנת תי"ג, בנו של ר' אברהם אברשקא קצנלבוגן, ראש ישיבה בבריסק בקלויז של אביו השר, ואח"כ היה אב"ד בווראניק, בנו של השר שאול וואהל. ר' שלמה זלמן קצנלבוגן הנ"ל, היה חתן דודו ר' יעקב אב"ד ליקאווע בן השר. [יש שכתבו על ר' יעקב שהיה חתן ר' יחיאל בן המהרש"ל, אבל כל הצאצאים שמפרטים יחוסם, לא מזכירים שמתיחסים למהרש"ל].
ר' שלמה זלמן מייזליש, אב"ד מאהלוב, אבי ר' לייב מירקש, נולד לאחר שנת ת"כ כפי הנראה, שכן, בשנה זו נפטר זקנו שבשמו נקרא. ומה שכתב בדור ודור ודורשיו, שר' שלמה זלמן מייזליש נפטר בשנת ה"א תי"ב, אין צריך ראיה לדחותו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה