יום רביעי, 15 ביולי 2009

רשימת שאלות מהקוראים - ב

להלן רשימת שאלות נוספת, שקיבלנו מידי הקוראים העוסקים ביחוס משפחות שונות, ובירור שורשיהם. והפעם בעיקר משפחות מעיר הקודש צפת ת"ו.
נבקש מכל מי שיש בידו תשובות, לכתוב כאן בתגובה, או לשלוח לתיבה האישית [הנמצאת בדף הפרופיל].

משפחת וקסלר מ-זוויעהיל (נובוגרד וולינסקי בלעז) וצפת

הראשונים שהגיעו לצפת (ככל שידוע) – ר' אהרן ולאה (אולי בת צבי). הגיעו לצפת בשנת תרי"ח -1858 עם בנם להלן. אהרן היה פרנס בית מדרש מאקארוב בצפת, ורשום במפקדי מונטיפיורי כ"תלמוד חכם ויחסין".

בנם, ר' ישעיהו יהודה (שעי' יודל) וקסלר, נולד בזוויעהיל (סביבות 1840), עלה גם הוא לצפת ב-1858. אשתו – חנה גולדא בת ר' יעקב יוסף. ר' ישעיהו יהודה היה מממוני כולל ז'יטומיר בצפת, והרבה בנסיעות לחו"ל מטעם הכולל ו/או לחצר הרבי ברוסיה.

מילדיהם ידועים: (1) מרים דבורה, אשת ר' ישראל ליב (הכהן) ברכר (2) אלטר וקסלר, ממשיך אביו כממונה כולל ז'יטומיר, נישא לתמר לבית פלפל (3) חיה, נישאה לר' מרדכי דב הורוביץ, התגרשו וחזר לרוסיה שם כיהן ברבנות.

הם יש מי שיודע עוד על מקורותיה של משפחת וקסלר ? של אהרן ולאה ? על יעקב יוסף אביה של חנה גולדא ? האם יש מי שיש לו עוד פרטים על אהרן (אבי המשפחה בצפת), על שעי' יודל , או נשותיהם ? האם ידוע מהו היחוס בו ?התהדר" אהרן ועל פיו נרשם במפקדים "יחסין" ?


משפחת קליך / קלך – ויחוסה לרב מאפטא ועוד

למשפחת קליך (קלך, קאלעך, קאליך) מסורת מבוססת על יחוסה לר' אברהם יהושע השל מאפטא, ה"אוהב ישראל". הדור הראשון שידוע בודאות שמתייחס לרב מאפטא הוא, ר' יעקב (ינטשי) קליך מאסטריק , שעלה לצפת עם הוריו, ושם נפטר בשנת תרנ"ח (1897). כך גם העיד על עצמו אחיו, ר' פנחס אריה קליך מצפת.

הוריהם של האחים – ר' שמואל זנויל קליך ואשתו פריידא, נפטרו גם הם בצפת, בשנים תרמ"ג ותרס"ט בהתאמה. פריידא היתה בתו של ר' יעקב אורי (ארי) מטורקא, מנישואיו השניים לבתו של משה שיינפלד, חתנו של ר' צבי אלימלך מדינוב מח"ס 'בני יששכר'.

ר' שמואל זנויל היה בנם של ר' ישעיהו שלמה זלמן קליך אב"ד אסטריק (ב"ר משה יוסף), ואסתר רויזא בת ר' יששכר בריש בר (שם משפחה) מאסטריק וליטוביסק.

כאמור, אין פרטים נוספים, מעבר למסורת משובשת שאין להכביר עליה מלים, כיצד מתייחסת המשפחה לרב מאפטא. אמנם, יש מצאצאי משפחת אורי (ארי) לעיל המחזיקים גם הם במסורת יחס לרב מאפטא, ולר' יעקב אורי היה בן שנקרא אי"ה, אך נראה שיחוסה של משפחת קליך איננו דרכם.

לאחרונה נודע גם על מכתב ישן מלפני השואה בו עלה לכאורה יחוסה של המשפחה לר' שמואל שמלקא מניקלשבורג, אלא שלא ברור מי מבני המשפחה התייחס אליו.

בהקשר זה, יש לציין כי במשפחת קליך בענפים שונים רווחים השמות "משה יוסף" ו"גרשון", שמות המופיעים במשפחת המקובל ר' משה יוסף מדרוגטשין שנפטר בצפת ובנו ר' יצחק חריף מסמבור. מעניין – כי משפחה זו התחתנה ג"כ במשפחת רש"ש מנ"ש. בשלב זה אין תימוכין להשערה זו, אך זה מתיישב עם מסורת משפחתית כי בני המשפחה היו בארץ שנים קודם לעליה "האחרונה" סביב תרל"ז (1877).

האם יודע מישהו כיצד קשורה משפחת קליך לאוהב ישראל ? פרטים נוספים על מקורות המשפחה, שכנראה צצה באיסטריק רק על רקע החיתון במשפחת בר, אך לא ידועים מקורותיה ?


ישנה השערה, כי ר' יעקב ינטשי קליך הנ"ל, השתייך לאותה משפחה של מרת דינה אשת ר' אלימלך רובין מסוקולוב [הורי ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו-צפתוכן משפחת צוקר המתיחסת לר' יחיאל מבארנוב. בקרב בני שלשת המשפחות דלעיל, ישנה מסורת על היותם מצאצאי האוהב ישראל מאפטא, ומצאצאי ר' שמואל שמעלקא מניקלשבורג. ואולי מקור המשפחות אחד הוא, מקשרי חיתון בין האוהב ישראל לצאצאי ר' שמואל שמעלקא.


משפחת קליך / קלך – קשרים למעשה רוקח

שתי משפחות הקשורות לקליך מתייחסות למעשה רוקח, ובשתיהן פרשת היחס אינה נהירה.

משפחת בר (במקור בראוור) מאסטריק – ידוע כי ר' יששכר בריש בר אב"ד ואדמו"ר איסטריק וליטוביסק (נפטר תרי"ט 1859) היה חתנו של ר' אליעזר רוקח מגזע המעשה רוקח.

משפחת אורי (ארי) מטורקא – ר' יעקב אורי (ארי) אב"ד טורקא (הוזכר לעיל בהקשר למשפחת קליך, נפטר תרט"ו 1855) היה בנו של ר' פנחס אריה אב"ד טורקא מח"ס 'חשב האפד', בנו של רצ"ה מסוקולוב מח"ס 'אמרת הצרופה', בנו של ר' פנחס, חתנו של ר' משה רוקח נכד הרוקח.

בשתי המשפחות - אשמח לכל פרט שיוכל לסייע במציאת הקשר המדוייק.



14 תגובות:

  1. רציתי להוסיף בקשר למה שכתבת על משפחת אורי והאוהב ישראל מאפטא, שאני ממשפחת ברנד ואנו צאצאים של הבני יששכר דרך ר' יעקב אורי בזיווגו השניה שהיתה בתו של ר' משה שיינפלד חתנו של הבני יששכר, ומעניין הוא שבמשפחתנו מקובל שאנו גם צאצאים להאוהב ישראל מאפטא, שמעתי זאת מבנו של ר' אהרן בראנד ז"ל ששמע כך מאביו ואולי זה יכול להוסיף משהו הוכחה על השתייכותם של משפחת אורי להאוהב ישראל

    השבמחק
  2. לענין אורי, בראנד והרב מאפטא. הסיפור כאן מעניין, ולצערי לא פתור - -

    אכן, לרבים מצאצאי משפחת אורי מסורת יחס ל'אוהב ישראל', אבל, ככל הידוע לי עד כה, היחוס איננו דרך משפחת אורי עצמה.

    לפי המאמר (והתגובות) בעתון המבשר על ה'בני יששכר', למשפחת בראנד יש מסורת יחס "עצמאית" לאוהב ישראל, בלי קשר למשפחת אורי. מרדכי זאב בראנד מירושלים (שהיה חתנו של יצחק אייזיק פרלמוטר חתן יעקב אורי) היה בנו של שלמה זלמן ברנד, בנו של אליעזר ליפמן ברנד, שלו היתה מסורת יחוס לאוהב ישראל.

    בהקשר זה, מעניין כי ליצחק אייזיק פרלמוטר היה בן בשם אברהם יהושע השיל, וראיתי שגם לפרלמוטרים היתה מסורת יחס לאוהב ישראל. וכמובן, כאמור, גם למשפחת קליך היתה מסורת דומה.

    ועוד - ליעקב אורי היה כידוע בן בשם אברהם יהושע השיל. ולחלק מצאצאיו מסורת יחס ג"כ לרב מאפטא. ואולם - - לפי בירור שערכתי היה אי"ה נשוי פעמיים, ומי שהתייחסה לרב מאפטא היא דווקא אח מנשותיו (השניה, חוה).

    ועדיין, מעניין שיעקב אורי קרא לבנו בשם אי"ה, וכי הרבה להתחתן במשפחתו. כנראה היתה קרבה מיוחדת בין המשפחות, וככה"נ קרבת משפחה ממש, ויש לכך כמה אפשרויות, כמו קרבת משפחה של אורי לר' חיים יעקב שטרום מדוקלא מחותנו של האוהב ישראל, שהעריך מאוד את יחוסו של מחותנו זה. וכידוע היה חיים יעקב בנו של אברהם מטיטשין, אליו יתכן שמתייחסת גם משפחת אורי.

    ואסיים ב"רמז" לקרבה בין משפחות קליך ובראנד. בשנת תרס"א נפטרה בלבוב חנה, אשת זכריה בראנד. חנה היתה בתם של קלמן וחיה קליך (!). ואולי קליך וברנד מתייחסים לאוהב ישראל מאותו שורש, ותשומת לב גם לשם שלמה זלמן במשפחת ברנד, שכידוע מופיע גם בקליך.

    השבמחק
  3. ראשית רציתי לומר לך שראיתי בקונטרס שהוציא לאור אחד ממשפחתינו צילום מספר מסוים שאיני יודע שמו שר'יעקב אורי היה ממשפחת האוהב ישראל מאפטא, והבני יששכר כשהשתדך אתו שמח מאוד כיון שהיה ממשפחה מאוד חשובה ששלושים או ארבעים דורות זה אחר זה היו רבנים וצדיקים בישראל, ויתכן שבגלל כן נתן ר' יעקב אורי וצאצאיו את השם הזה הן בגלל שהיה צדיק גדול ובנוסף שהיה ממשפחתם, ולא בגלל שהיו צאצאיו, רק צריך לברר אם המסורת שקיימת במשפחת בראנד שהם צאצאי האוהב ישראל אינה מזה שאחד שמע שאנו ממשפחת האוהב ישראל והוא חשב שזה בגלל שאנו צאצאיו, אך זה לא מסתבר כ"כ בגלל שהמקור הוא ר' אהרן בראנד ז"ל שאמר זאת במפורש וגם מרחק הדורות אינו כ"כ רחוק שיטעו בזה.
    גם מה שכתבת בסוף מחנה אשת זכריה בראנד, נ"ל שאין לזה שום קשר למסורת זו, שהרי היא נפטרה בשנת תרס"א, ומשפחתינו הם נכדי ר' מרדכי זאב שהוא נפטר כעשר עשרים שנה מאוחר יותר, ואינו יכול להיות שחנה היתה אמו ולא סבתו שהרי שם אביו היה ר' שלמה זלמן ושם סביו אליעזר ליפמן.
    לסיום רציתי לבקשך שאני רואה מבין בתרי דבריך שיש לך יד בהיסטוריה של משפחת בראנד, אודה לך מאוד מאוד אם תוכל לשתף אותי במידע שיש לך על משפחה זו, בגלל שאצלינו במשפחה ההיסטוריה מאוד עלומה.
    תוכל לשלוח בדוא"ל שלי brandmoshe2@gmail.com

    השבמחק
  4. בוודאי שלא היתה כוונה שמשפחת בראנד הירושלמית, או קליך הצפתית, הם מצאצאי חנה וזכריה בראנד. אבל מעניין לראות שהיה קשר מוקדם בין המשפחות, ויצויין שחנה נפטרה בת 86, כך שיתכן שהנישואין היו עוד בשנות התק"צ.

    השבמחק
  5. ברצוני להוסיף, כי במשפחת קליך הצפתית, מופיע השם פנחס אריה, וגם אברהם יהושע העשיל.

    השבמחק
  6. http://www.geni.com/people/Rav-Yakov-Uri-A-BD-Turka/6000000006712290379

    http://www.ics.uci.edu/~dan/genealogy/Miller/spira/uri.htm

    קול דודי מחבר דויד אָרי נכד ר' יעקב אורי (אָרי)
    http://hebrewbooks.org/6189

    השבמחק
    תשובות

    1. אנו נמנים על צאצאי הג"ר חיים יעקב שטרום אבדק"ק דוקלא.
      ידוע לנו שהוא צאצא של החכם צבי ושל השל"ה הקדוש.
      אני מחפש את היחס שלו לגדולי עולם אלו ואם יש פרטים נוספים, אשמח מאד לקבל

      יחיאל זינגר מב"ב
      amin@neto.net.il
      טלפון 03-5700325

      מחק
    2. לי ידוע דברים אחרים.
      ידוע שהוא צאצא של השארית יוסף וט"ז ותוסיו"ט.

      אבל, בכל אופן לא ידוע יחוסו בבירור, רק שם אביו.

      מחק
  7. הורוביץ חיה ז"ל
    בת אביגדור

    נולדה ב - 01/04/1900 נפטרה בא' באלול תשמ"ו 05/09/1986

    בת 86 בפטירתה נקברה בבית העלמין נחלת יצחק

    גוש: 2 אזור: 34 שורה: 9 מקום: 1ב

    על המצבה רשום כי היא נכדה ונינה לאדמו"ר מצ'רנוביל והאדמו"ר מרוזין
    הבן שלה הורוביץ נחום אהרן יוסף ז"ל
    בן דב נפטר בי"ט בתמוז תשל"ו 17/07/1976
    נקבר בבית העלמין נחלת יצחק

    גוש: 2 אזור: 34 שורה: 9 מקום: 1א

    קבור לצד הורוביץ חיה



    השבמחק
    תשובות
    1. זה קשור למאמר שלמעלה - רשימת שאלות מהקוראים?

      מחק
    2. זה קשור למאמר
      משפחת וקסלר מ-זוויעהיל (נובוגרד וולינסקי בלעז) וצפת.
      האם המידע שנמסר הועיל?
      הבן של חיה הורוביץ נפטר בגיל 52 בשנת 1966. ליד הקבר ישנה חלקת קבר ללא מצבה.

      מחק
    3. איני חושב שמדובר על אותה חיה הורוביץ, כי אתה מספר על חיה בת אביגדור, וכאן מבוקשת חיה בת ישעיהו יעקב.

      מחק
  8. תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מזכיר שוב, לא להזכיר אנשים חיים בהקשר משפחתי.

      מחק