רבי נחום רגוזניצקי ראש ישיבת מאורות התורה זצ"ל

 הערב, נפטר הגאון רבי נחום רגוזניצקי, ראש ישיבת מאורות התורה בטלז סטון.

הרב רגוזניצקי, נולד בירושלים בשנת תרצ"ה, ובה למד בילדותו, בבחרותו גלה למקום תורה, ונסע ללמוד בישיבת סלבודקא בבני ברק. בתקופה זו התקרב אל מרן בעל החזון איש, והיה בא אליו פעמים רבות לדבר עמו בלימוד.

למרות היותו מבית ליטאי, התקרב בבני ברק גם אל חסידות נדבורנא, והיה קשור אליה בנימי נפשו עד לסוף ימיו.

מספר שנים למד בכולל שם עולם - אמשינוב, ואף כיהן כר"מ בישיבה. ובשנת תשמ"ג, פתח את ישיבת מאורות התורה, בראשה עמד למעלה מארבעים שנה, ותלמידים רבים מאד נתחממו לאורו ונתקרבו לחיי תורה בזכותו.

ועתה, באור ליום שלישי של חול המועד סוכות, י"ח תשרי תשפ"ו הלך לעולמו.

אשתו מרת בינה לבית לרמן, נפטרה בשבת ר"ח ניסן תשע"ט.

וזה סדר יחוסו:

• אביו, רבי משה רגוזניצקי מירושלים, נולד תרס"ו, נפטר כ"ב טבת תשנ"ו, זוגתו מרת מרים לבית שווארץ.
• אביו, רבי נחום רגוזניצקי מנהל תלמוד תורה עץ חיים בירושלים והבוחן הראשי בו, במשך שלושים ושש שנה, נולד בשנת תרכ"ה סמוך לביאליסטוק, בהיותו כבן 11 נתייתם מאביו, וזמן קצר אחר כך עלה לירושלים שם גר סבו, לאחר שגם סבו נפטר נשא לאשה את מרת צפורה גיטל בת רבי זלמן חיים ריבלין, שהיה המנהל בת"ת עץ חיים ואת מקומו מילא ר' נחום, צפורה גיטל נפטרה ביום י' שבט תרס"ד, ורבי נחום נשא בשנית את מרת חוה לבית פטרושקא, נפטר ביום ד' אב תרע"ח. 
• אביו, רבי יצחק שמעון רגוזניצקי, נפטר כאמור בשנת תרל"ו, אשתו מרת שרה רבקה ב"ר שמואל.
• אביו רבי [ברוך] מרדכי חראשצר, היה סוחר נכבד בביאליסטוק, ואחר כך עלה לירושלים, בה נפטר ביום י"א חשון תרמ"ד, על מצבתו בהר הזיתים נכתב שהיה מופלג בתורה ויראת שמים, ושקדן בתורה כל ימיו. אשתו מרת רחל לאה ב"ר משה מעשל, נפטרה בירושלים כ' חשון תרמ"ה ונטמנה בסמוך לבעלה על הר הזיתים.
• אביו, רבי שמעון יצחק.

צאצאי הבעל שם טוב עד עשרה דורות

 לאחר שנים של מחקר מעמיק ומקיף, בארכיונים ובספרים נדירים, ולאחר בירור וליבון קפדני בכל פרט על פי מקורות מוסמכים, יצא לאור הספר הנפלא והמיוחד

זרע קודש מצבתה

כל צאצאי רבינו הבעש"ט הק' עד דור עשירי

פרי ידיו האמונות של הידען הנפלא הרה"ח ר' שמואל חיים יעקב גרובער שליט"א, המוכר בכל חצרות הקודש בידיעותיו המקיפות בתולדותיהם של צדיקים, זה רבות בשנים.

קרוב לאלף עמודים מלאי תוכן וידיעות חדשות על תולדות צדיקי הדורות וצאצאיהם.

הספר חושף פרטים רבים שלא היו ידועים עד כה, ומתפרסמים לראשונה.

הביאו ברכה אל בתיכם כי לא נראה כבושם הזה.

ניתן להשיג בחניות הספרים המובחרות,

לפרטים נוספים והזמנות ניתן ליצור קשר עם המו"ל כפי שמובא במודעה

רבי שניאור זלמן אלבוים מצפת, ויחוסו לבעל התניא

 במסגרת המחקר על הקהילה האשכנזית בצפת, נתקלתי בדמותו של רבי שניאור זלמן אלבוים, ועל אף שהוא נפטר בשנת תשמ"א, תאריך מאוחר בהרבה מהגבול שקבעתי למחקרי, בכל אופן עסקתי בו וביחוסו, על מנת לזהות פרטים מדוייקים במשפחת אביו.

אני ממליץ לקרוא את המאמר על רבי שניאור זלמן אלבוים מצפת ויחוסו עד בעל התניא, מכיוון שמתגלים בו פרטים חדשים שלא היו ידועים עד כה.

משפחת אשתו של הרמב"ם - תגלית חדשה

 לפנינו מאמר חשוב במיוחד, פרי עטו של הגאון רבי יהודה זייבלד שליט"א.

רבי יהודה זייבלד הינו תלמיד חכם חשוב, העוסק בתחומים רבים, ועטו שופע מאמרים בנושאים שונים. כמו גם שיעורים בעל פה שמסר, וניתן לצפות בהם במקורות מגוונים. בעבר עסק הרב זייבלד גם במחקר גנאלוגי.

בשנים האחרונות, עיקר עיסוקו של הרב זייבלד הוא כתבי יד מהגניזה הקהירית ומתקופה זו, כתבי יד של הרמב"ם ורבינו סעדיה גאון, ואחרים בני תקופה זו, כמובן שתחום זו דורש מומחיות רבה בפענוח כתבי יד, בעברית ובערבית יהודית, ועוד. במסגרת עיסוקו זה, נתקל הרב זייבלד במידע מעניין אשר לא פורסם עד כה אודות משפחת אשתו של הרמב"ם, ומכך נולד מאמרו זה שלפנינו.

יחס משפחת חותנו של הרמב"ם ורבי ישעיה בן מישאל החסיד

יהודה זייבלד

מבוא

בשורת רבותינו הראשונים שדמותם נשתכחה מזיכרון הדורות, מקום מיוחד שמור לרבי ישעיהו הלוי בן מישאל. דמותו מעניינת במיוחד בשל שני היבטים: היותו גיסו של הרמב"ם, והיותו ממנהיגי תנועת החסידות במצרים. עד לגילויי הגניזה הקהירית, כמעט שלא נודע דבר על אישיותו ופועלו. מאמר זה מבקש להאיר את דמותו באמצעות ניתוח מקורות חדשים מן הגניזה.

ראשית המחקר

נפתלי הירשפלד היה החוקר הראשון שהפנה את תשומת לב העולם המחקרי לדמותו של רבי ישעיהו. הוא פרסם קטע מחיבורו בערבית-יהודית על הנפש ("מקאלה פי אלנפס")[1], וחרף מצבו הפגום של כתב היד, ראה חשיבות בפרסומו בשל היותו עדות ראשונה לקיומו של מחבר בלתי ידוע בספרות היהודית-ערבית. לאחרונה זוהה חיבור נוסף שלו, על היין, ועניינו ידון בנפרד.

שמואל פוזננסקי העמיק בחקר זהותו של רבי ישעיהו והעלה ממצא חשוב: היו למעשה שני אישים בשם זה במשפחה - האחד גיסו של הרמב"ם והשני סבה של אשתו. פוזננסקי הצביע על הקושי בייחוס חיבור "מקאלה פי אלנפס" לאחד מהם[2]. כמו כן, הוא גילה כי:

* משפחת הלוי, אליה השתייך רבי ישעיהו, התייחסה לגאוני ארץ ישראל[3].

* המשפחה נשאה את התואר המכובד "ראש ישיבת גאון יעקב".

* אחד מבני המשפחה עמד בראש בית הכנסת העתיק בכפר דמוה שבמצרים[4], מקום עלייה לרגל ("זיארה") בז' באדר[5].

המקורות העומדים לרשותנו

מחקר זה מתבסס על שלוש תעודות מן הגניזה, המכילות רשימות יוחסין משפחתיות. שתיים מהן כבר נדונו במחקר, והשלישית מתפרסמת כאן לראשונה. התעודות נכתבו ככל הנראה לצורך הזכרת נשמות, ומופיעות בהן משפחות חשובות נוספות. ענייננו מתמקד במשפחת חותנו של הרמב"ם, שיש שכינוה "הלוי" בשל היותם לויים, יש שכינוה "אלת'קה" - כינוי שמקורו בתואר שניתן לחמיו של הרמב"ם: "אלשיך' אלת'קה" (הזקן הוותיק), אם כי לשני כינויים אלו אין עוגן מספק.

 

רשימות היחס של משפחה זו מופיעות בשני קטעי גניזה עם שינויים ביניהם. אחת פוענחה והשניה טרם פוענחה. להלן נחזור לפרסם את שתיהן, נוסיף תעודה שלישית שטרם פורסמה, ומתוך שלושת התעודות נבנה את אילן היוחסין של משפחת בית חותנו של הרמב"ם, זקניו וצאצאיו.

א.      תעודה ראשונה – יחס חותנו של הרמב"ם

התעודה הראשונה, שנידונה רבות[6], היא זו שבראשה יחס משפחת הרמב"ם, ובתחתיתה יחס משפחת חותנו.

איור א: קטע הגניזה קיימברידג' T-S 8 K 22.6

וכך נאמר בה:

עתרת אלשיך' אלת'קה ז"ל לויים

ישעיהו ראש הסדר ז"ל, וחמודו דניאל וחמודו ישעיהו וחמודו דניאל וחמודו מישאל הרופה וחמודו ישעיהו החסיד בעודו ושני חמודיו דניאל החסיד וחמודו חננאל ואלשיך אלת'קה מישאל וחמשת חמודיו אלשיך' [א]בו נצר ישעיהו אבו אלמעאלי עוזיאל אבו מ[נ]צור דוסא אבו אלטאהר אליהו מכארם יקותיאל

כדי להתמצא בקלות בפענוח התעודה, עלינו לדעת שפירוש המילה "וחמודו" הוא: ובנו. רשימות אלו פותחות בראש המשפחה, ומפרטות ויורדות את בניו. כאשר מסתיים פירוט בני בניו של הבן הראשון תעבור הרשימה לתאר את הבן השני. כדי לדעת אל מי עתידה הרשימה לחזור, נאמר בתחילה "ושני חמודיו" או "וחמשת חמודיו" וכדומה, ולכן, כשהרשימה חוזרת להזכיר שם בלי להקדים לו "וחמודו", נדע שהוא הבן השני. כך לדוגמה ברשימה שלפנינו, ל"ישעיהו החסיד בעודו" מוזכרים שני בנים, דניאל החסיד ובנו חננאל, והבן השני של ישעיהו החסיד הוא "אלשיך אלת'קה מישאל".