יום ראשון, 27 במרץ 2011

עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק ב



רבי משה רבק'ש נצר לדוד המלך


אין תיעוד מדוייק, או מגילת יוחסין מפורטת, על אבותיו של רבי משה רבקש, אבל בכל אופן, פרטים מסויימים של עץ המשפחה שלו ניתן להסיק מתוך בחינה והתאמה של כמה מקורות.


עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק א


אליעזר ריבלין במבוא לספר היחס מספר על מסורת שעברה במשפחה, לפיה, מוצא המשפחה הינו מגזע דוד המלך:
ספר היחס, אליעזר ריבלין, ירושלים תרצה


לפי מסורות משפחתיות קדומות, התיחסו אבות המשפחה לשושילתא דבית דוד, וזקני המשפחה היו מספרים שראו את הכתבים העתיקים שבהם נפרטה בשמות שלשלת היחס עד לבית דוד. אגדות וסיפורים שונים נתפשטו בין הענפים השונים של המשפחה, גם על דבר מוצא אבותיהם מגלות ספרד אשר באמסטרדם, ועוד ועוד. אולם אם נסמוך על תעודות מדעיות וודאיות אין אנו יכולים לפרוט בשמות למעלה מן הקדוש רבי יוסף חבר אבי-זקנו של רבקש מצד רבקש, ולמעלה מרבי דוד אשכנזי אבי קרמר מצד קרמר.

למרות שריבלין דוחה מסורות אלו שעברו בעל פה, כי הם לא מבוססים על "מסמכים מדעיים מדויקים", הוא לא היה מודע ככל הנראה לשילוב של גורמים, שכאשר נחשב אותם יחד, הם יכולים לתמוך את המסורת שבעל פה המיחסים את המשפחה כנצר לדוד המלך.

אחד ממקורות אלה היא ההערה הנדירה שמופיעה בספר סערת אליהו [12], הספד על הגר"א שנכתב על ידי בנו הצעיר אברהם. הגאון לא נהג להזכיר בכתביו רבים מבני משפחתו. וגם בניו לא נהגו כך. הערה זו, מגלה לנו מעט על יחוסו של הגאון:
סערת אליהו, אברהם בנו של הגר"א, גרודנא 1876


..סמליו"ן הוא שם מלאך כמו שפרשו זקנינו הערוך ובעלי התוס' ז"ל..

לפנינו אם כן, מצוינים שתי שורות של שושלת, אחד מן המחבר של ספר הערוך, רבי נתן מרומא (1035-1106). פער של 700 שנה בין הגאון לרבי נתן מקשה לקבוע את אופי הירידה. משפחה נוספת שבה גם יש טענות על היותם נצר לרבי נתן, היא משפחתו של הרב יום טוב ליפמן הלר (1574-1654), מחבר תוספות יום טוב. מחקר לעומק של משפחת הלר, עשוי ליצור חיבור עם אבותיו של הגאון מוילנה [13].

חשוב יותר הוא, כי החלק במשפט של אברהם (בנו של הגאון) המתייחס "זקנינו בעלי התוספות". המונח "זקנינו" הוא מונח פיגורטיבי שמשמעותו "אבות".

--
בעלי התוספות היו פרשנים של התלמוד שפעלו בתקופה שאחרי רש"י (1040-1105) בתחילה היו אלה בניו וחתניו, לאחר מכן הנכדים ובני משפחותיהם. אז כל אלה קרובי משפחה של רש"י היו תלמידיהם ואת הקבוצה כולה היו ידועים בתור "בעלי התוספות". כלומר מחברי פרשנויות נוספות על אלה של רש"י וקודמיו.
--

ההערה של אברהם בה מתייחס לבעלי התוספות כאל אבותיו עשויה תיאורטית לכלול את כל חכמי התלמוד שנחשבים חברי קבוצה זו, ולאו דווקא את המשפחה של רש"י. אבל הזכרנו את דבריו של ריבלין על מסורת ממוצא של דוד המלך, ובהתחשב כי רש"י ומשפחתו היו צאצאי דוד המלך, הצטלבות של שני הגורמים הללו, מעלה כי סביר להניח כי התיחסותו של אברהם, היא אל בעלי התוספות שהיו בני המשפחה של רש"י. אם כי, ברור שעדות נוספת תוסיף משקל לטענה זו.

יום שני, 21 במרץ 2011

עץ משפחה של הגאון מוילנא


לפנינו מאמר מרתק במיוחד, הסוקר את אילן היוחסין של הגאון מוילנא. פרי עטו של ידידי הנכבד, החוקר את משפחת הגאון מוילנא כבר שנים רבות, מר חיים פרידמן מפתח תקווה.

המאמר פורסם במקור בשפה האנגלית, כאן הוא מובא בתרגום לא מקצועי.
פרידמן חיים, פתח תקוה, ישראל, ספטמבר 2005
פורסם לראשונה בכתב העת "אבותינו", סתיו 2005, תחת הכותרת "שושלת הגר"א - נצר לדוד המלך".

רבי אליהו בן שלמה זלמן, הגאון מווילנה (1720-1797) [1] הוא צאצא של כמה חכמים בולטים בעיר וילנה: הרב משה רבקה'ש (1596-1671) והרב משה קרמר (נפטר 1688). שושלת של רבנים אלה היה ידוע על ידי הביוגרפים של הגאון רק כמה דורות, לא לפני אמצע המאה השש עשרה. עד היום לא היה ידוע על קשרים של משפחת הגאון מוילנא, עם משפחות רבניות בולטות אחרות. זה היה מצב נדיר בהתחשב בכך שרוב המשפחות הרבניות היו קשורים זה בזה, ואפשר לעקוב אחר שושלת שלהם במשך מאות שנים.

פרטים של משפחות אלה ניתן ללמוד באתר שושלת בית דוד.

מחקר חדש של שושלת הגר"א, כפי שנערך על ידי המחבר, ממקורות שלא היו ידועים קודם לכן, אשר מראים אפשרות, כי הגר"א הוא למעשה צאצאי רבות של משפחות רבניות ותיקות, וממילא הוא גם צאצא של דוד המלך.

מחקר מקיף של שושלת של הגאון מוילנה נכתבה על ידי המנוח בנימין ריבלין, וראה אור בספר הגר"א [בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ד].

הוריו של הגאון היו הרב שלמה זלמן- (נפטר 1758) וטריינה. אמו באה מהעיר סעלץ (היום, Selets) שליד גרודנה. אביו בא ממשפחה מכובדת בוילנה. השושלת שלו מתחילה בגאון הרב דוד אשכנזי (נפטר 1645), שהיה ראש ישיבה בלמברג, פולין. לדברי פרופ' לואיס גינזברג [4], דוד אשכנזי יכול להיות זהה עם הרב דוד, בנו של מרדכי אשכנזי, המוזכר בספר כלילת יופי [5]. בנו של דוד, הרב משה קרמר (נפטר 1688), החזיק בתפקיד אב בית דין (הרב הראשי) של וילנה. בנו של משה קרמר, הרב אליהו (נפטר 1710), היה ידוע בתור "החסיד" בשל האדיקות שלו.

לרבי אליהו חסיד היו שלושה בנים: הרב יששכר בער (או יששכר דב), הרב צבי הירש (נפטר 1765) והרב משה (נפטר 1765). צבי הרש היה האב הקדמון של משפחות בולטות ריבלין עליאש, שהחזיקו עמדות המשפיעות בקהילת וילנה [6]. יששכר בער היה אביו של הרב שלמה זלמן, שהיה אביהם של חמישה בנים ובת. הבן הבכור היה הרב אליהו, הגאון מווילנה (1720-1797).

סבא רבא של הגאון - אליהו חסיד, היה נשוי לבת של משפחה רבנית אחרת בולטת. אשתו היתה בתו של הרב פתחיה בנו של הרב משה רבק'ש (Rivkas), הרב משה רבק'ש הגיע לווילנה מפראג במאה השבע עשרה המוקדמות. במהלך הטבח של הקוזקים בשנת 1655, ברח לאמסטרדם, שם השלים את החיבור שלו על שלחן ערוך שנקרא באר הגולה [7], ונפטר 1671.

האב הקדמון הידוע המוקדם ביותר של משה רבק'ש היה יוסף החבר, מקהילת אופן (מאוחר יותר בודפשט), אחד מחברי הקהילה היהודית של וינה, אשר הוגלה לפראג בשנת 1559 [8]. בנו של יוסף, הרב פתחיה (נפטר 1598), היה סופר הקהילה בפראג, כך גם היה בנו, הרב נפתלי צבי הירש. נפתלי צבי הירש סופר (נפטר פראג 1601) היה אביו של הרב משה רבק'ש.
אילן יוחסין של הגאון מוילנא



היחוס מצד הנשים
מעט מאוד ידוע על הסבתות של הגאון. קיימות שתי גירסאות לגבי זהותה של אשתו של נפתלי צבי הרש סופר. שפירא [9] כותב שנפתלי צבי הרש היה ממשפחת פאס, ורושם שם אשתו - רבקה, בתו של נתן מנדל, בנו של מאיר מקרקוב.

יום רביעי, 16 במרץ 2011

יחוס אדמורי באבוב - תגלית מעניינת

אילנא רברבא דבית באבוב קאמניקא והמסתעף, מתפאר ביחוס אל ר' נפתלי גראף, במאמר שלפנינו יוודעו אודותיו ואודת משפחתו פרטים נוספים.

פורומים באינטרנט, יכולים להוות מקור מידע חשוב מאד לעוסקים בחקר השורשים המשפחתיים, ובבניית אילן יוחסין.
גם חוקרי היסטוריה מכל סוג שהוא, יכולים דרך הפורומים לקבל מידע מגוון, ממסמכים למיניהם שנסרקים ומועלים בפורומים. [ולא דוקא בפורומים]. אחד מן הפורומים המוצלחים לדעתי, הוא פורום שורשים משפחתיים בתפוז. הפעם אסקור, מסמך ישן שהועלה שם בפורום לפני כמה חודשים, על ידי חוקר ותיק ומנוסה בשם דב הכהן, שאומנם בקיא היטב בתולדות יהודי טורקיה, אך לא ידע לזהות את טיב האוצר שברשותו. בעזרת חברי הפורום, התברר כי מדובר במסמך בו מתוארת משפחתו של אחד מאבות רועי החסידות לפני כמאה ושמונים שנה.
משפחת רבי נפתלי נתן הירש גראף


וזה פענוח המסמך:

הנני[?] ...
נפתלי ...[נתן] הלוי
גראף עם אשתו
היקרה אשת חיל
הצנועה מרת רחל
בתם הרבנית הצנועה
מרת חנה [גול]דה אשת
הרב הגאון ... מוהר"ר
שלום הלוי ראזען פעלד
עם בניהם: הרבני המופלג
חיים הלוי גראף עם אשתו
דינה פעריל עם בניהם: הבחור
החשוב דוב ... הלוי גראף
הבחור החשוב יעקב הלוי גראף
הבחור החשוב ..אל הלוי גראף
הבתולה ... ... ... ...

וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך

למטה, מצוייר כד (סמלם של הלויים), וכתוב מתחתיו, וזאת אשר ללויים.
ולידו מצויירים צבי ואריה, ומתחתיהם כתוב, הוי רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים.

מה אני לומד מהמסמך?

יום שישי, 11 במרץ 2011

רבי מרדכי טברסקי מהורונסטייפל נכד היעב"ץ?

לפנינו מאמר  נוסף, פרי עטו של ידידי חוקר היוחסין יונ"ה מלונדון
נודע ומפורסם בעולם, הגאון רבי מרדכי דב טברסקי מהורונסטייפל, חתנו של בעל הדברי חיים מצאנז. ובעל מחבר עמק שאלה. הוא היה בן בנו של רבי יחיאל מיכל מקורימא, שהיה בן בנו של הרב הקדוש רבי משולם זושא מאניפולי. על פי המקובל, ר' יחיאל מיכל מקורימא נשא את נכדת נכדתו של היעב"ץ, להלן בירור אודות מסורת זו.
בירור זה נדפס בספרו מגלת יוחסין "כוללת משפחות מיוחסות בישראל" מהדורא תנינא - בית באבוב, בירור ל.
בספר מדור אל דור (תל אביב, תשכז) שי"ל ע"י נכדו הר"ר נחום טווערסקי, כתוב:
"הרה"ק ר' יחיאל מיכל מקירמא - אשתו הרבנית בילא, בת הה"צ ר' יצחק אדמו"ר מקונסטנטין ישן, בן הג"ר צבי הירש אבד"ק קונסטנטין ישן - אשתו הרבנית יהודית, בת הג"ר מאיר אבד"ק קונסטנטין ישן, בן הג"ר יעקב המפורסם בשם ר' יעקב מעמדין".
ומשם העתיקו מאז כל כותבי היחס והתולדות.
* * *
סדר יוחסין זו לא יתכן:
במגלת יוחסין שבר"ס דבר משה (לבוב, תרכט) כתוב, שהג"ר הירש אבד"ק קאסניטין, הי' בהג"ר משה אבד"ק סאטנוב, זה לשונו שם:
"הגאון מוה' משה ז"ל אבד"ק סאטנוב, אשר הוליד שלשה בנים ושתי בנות. הא' אבי זקיני הנ"ל. והשני הרב הגאון אבד"ק קאסניטין ז"ל, חתן הגאון מוה' מאיר ז"ל אבד"ק קאסניטין, בהגאון דו"ז מוה' יעב"ץ ז"ל. השלישי הרב מוה' שמחה ז"ל, חתן הרב המפורסים מוה' ישעי' ז"ל, בהגאון מוה' מהר"ם מטיקטין".
בספר כתבי הגאונים (פיעטריקוב תרפח) מביא נוסח מצבת הה"צ ר' יצחק מקאסניטין הנ"ל. וזה לשונו:
"י"ד ניסן תקצ"ה לפ"ק. פ"נ הרב המפורסם בתורה וביראה, מעודו לא מש מתוך האוהל של תורה, בנש"ק מגדולי היחוס גאוני ארץ כ"ש מו"ה יצחק ז"ל, בהרב הגאון מו"ה צבי הירש הרב מקאסניטין זצללה"ה תנצב"ה".
הרי שהה"צ ר' יצחק, האמור לפי הנ"ל, להיות חותן הרה"ק ר' מיכל'י קורימער, נפטר בשנת תקצ"ה.
ובנו, הרה"ק ר' זושא'לי טאלמיטשער, אשר שמו המלא היה משולם זוסיא "יצחק", נולד כבר בשנת תקע"ט, והאיך יתכן, שהנכד ישא שם זקינו "יצחק", בחיים חיותו.
* * *
ופלא הוא, שלא ידעו מסדר יוחסין זה בני המשפחה, שהרי בסדר יוחסין זה, לא רק שנתוסף רק יחוסם להגריעב"ץ, ולמעב"ק החכם צבי והשער אפרים. הרי נתוסף גם יחוסם, להרבי ר' העשיל (כו"כ פעמים), ולמעב"ק השר הג"ר שאול וואהל, מהר"ם פאדובה ומהר"י מינץ. הסמיכת חכמים. הרבי ר' שמחה כ"ץ רפאפורט, ולמעב"ק המהר"ם מלובלין. המגיני שלמה, השארית יוסף, ועוד ועוד.
את כל אלה, לא ידעו בני המשפחה שהתיחסו אליהם, עד שבא הר"ר נחום הנ"ל, וגילה תעלומה סתומה זו, בשנת תשכ"ז לפ"ק?
גם פלא, אשר הוא בעצמו, לא ידע מסדר יוחסין זו, כשהדפיס מחדש, ספר עמק שאלה, בשנת תשכ"ג, שהרי פורט שם סדר יחוסו, ולא הוסיף יחוסו הרוממה להגריעב"ץ. אתמהה.
* * *
עוד יוקשה. מחותנו של הרה"ק ר' זושא'לי טאלמיטשער, ה"ה הרה"ק מצאנז בעל דברי חיים, שהי' אתו - לפי האמור - שלישי ברביעי, כתב לו שתי תשובות, והסכים פעמיים, על הספר לקוטי תורה - להרה"ק ר' מרדכי מטשערנאביל - שהו"ל. ואינו מתארהו "שארי". לעומת זה, את מחותנו הרה"ק ר' אליעזר'ל מדזיקוב, שהי' אתו רביעי בשלישי, מתואר על ידו "שארי ומחותני", מה ראה להפריד בינם.
* * *
גם מדבריו של רבי מרדכי מהורונסטייפל עצמו, נראה שלא היה צאצא של היעב"ץ, כדלהלן.

יום ראשון, 6 במרץ 2011

רבי יהושע העשל דוד הלפרין אב"ד פיאנטקי

משפחות של רבנים, מטבע הדברים, הם משפחות גדולות [ברוכות ילדים], ישנם כאלו שהתפרסמו יותר, מפני שכיהנו בקהילה גדולה, או חיברו ספרים משפיעים, וישנם כאלו מפורסמים פחות. הפעם נעסוק ברב לא כל כך מפורסם, רבי יהושע העשל דוד הלפרין אב"ד פיאנטקי, אבל משפחתו מפורסמת, הוא צאצא של רבנים גדולים, ויש מצאצאיו רבנים מפורסמים. אומנם, עץ המשפחה שלו עדיין לא מושלם, ואבקש בזאת את עזרת ציבור הקוראים להשלים פרטים חסרים.



אביו של רבי יהושע העשל דוד הלפרין, היה הגאון המקובל רבי ראובן הלפרין אב"ד גלאוונא, מילידי ביאליסטוק ונפטר בשנת תקע"ו. והוא מצאצאי שלשת גדולי עולם, רבי יחיאל הלפרין אב"ד מינסק בעל סדר הדורות, ורבי דוד הלוי בעל הטורי זהב - הט"ז, והרבי ר' העשל מקראקא. מחידושיו של רבי ראובן, נדפסו בספר 'גבורות יהונתן'.
 

לרבי יהושע העשל דוד היו כמה צאצאים. נמנה תחילה, את אלו שידוע כיצד הם מצאצאיו, ואחר כך נוסיף את אלו שאין ידיעה ברורה כיצד הם מצאצאיו.

  • חתנו הראשון, היה הגאון רבי שלום אב"ד פיאנטקי, מגדולי תלמידיו של הרב הקדוש ר' שמחה בונים מפשיסחא, ואחיו של ר' מאיר מקוואהל. נחשב לרע ועמית של בעל חידושי הרי"ם מגור. לרבי שלום אב"ד פיאנטקי נודע בן אחד ושתי בנות, בנו, רבי ראובן יצחק, אבי מרת דבורה אשת ר' יחיאל מיכל איילברג, אבי ר' אברהם נתן אלברג חתנו של הגאון רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן אב"ד פלונסק, שהיה בקיא גדול במחקר היוחסין, וכתב תולדות רבנים רבים, ואת מגילת היוחסין שלהם. בתו של ר' שלום, מרת מרים אשת רבי יצחק אייזיק אלימלך זילברמן ממופלגי חסידי קאצק, אביו של הגאון החסיד רבי שאול משה זילברמן אב"ד ויערשוב, ובסוף ימיו בתל אביב.
  • חתנו השני, היה החסיד הנגיד רבי אלחנן אונגר מפיאנטקי, המפורסם בשמו, ר' אלחנן פיונטקער. הוא היה גביר גדול, והיה מחותן פעמיים עם בעל חידושי הרי"ם. צאצאיו: א. ר' יהושע העשל דוד אונגר מפיאנטקי, חותן ר' אלעזר פלקסר, זקנו של הגאון רבי יצחק דוד פלקסר מראשי ישיבת שפת אמת, וחבר מועצת גדולי התורה, ובעהמ"ח 'שערי יצחק'. ב. חתנו, ר' ישראל משולם יוסטמן, בן בתו של החידושי הרים מגור. ג. חתנו רבי מנדל הלוי קמינר, גיסו של ה'שפת אמת' מגור. ד. חתנו, רבי דוד ברודר, אף הוא בן בתו של האדמור הראשון מגור, בעל החידושי הרי"ם. ה. חתנו, ר' משה יוסף לוברט, זקנו של ר' מרדכי יהודה לוברט בעהמ"ח 'מלחמות יהודה'.
  • חתנו השלישי, היה רבי אליעזר לייב לעוונבערג, בנו של רבי דן לעוונבערג, שהיה חותנו של הרה"ק רבי ישעיה וולטפרייד מפשעדבורז. ר' אליעזר לייב, נולד בשנת תקמ"א, ונשא את מרת רחל בתו של רבי יהושע העשיל דוד הלפרין.
*  *  *

ועתה נזכיר את הצאצאים, שיחוסם אל רבי יהושע העשל דוד הלפרין, אינו ברור.
על רבי יחיאל מיכל גולדשלאג אב"ד שעפס, נמסר שנשא את בת בתו של ר' יהושע העשל דוד הלפרין. הוא היה גדול בתורה, כיהן ברבנות בכמה ערים במשך שבעים שנה!, ולאחרונה בק"ק שעפס, עד לפטירתו כ"א שבט תרע"ח, ומחבר כמה ספרים על נ"ך, וספר 'אמרי אמת' פיטרקוב תרפ"א. אביו של רבי יעקב חיים זעליג גולדשלאג מחבר כמה ספרים.

גם רבי אלכסנדר זיסקינד הכהן ליפשיץ אב"ד אוזרקוב, ולפנים אב"ד פיאנטקה, היה חתן בנו או בתו של רבי יהושע העשיל דוד הלפרין מפיאנטקי. הוא היה חותנו של רבי יהודה לייב גרויבארט, מחבר 'חבלים בנעימים', ועוד ספרים. בן אחותו של רבי יחיאל מיכל אב"ד שעפס הנ"ל.

אשמח לדעת פרטים נוספים ליחוסו המדוייק של רבי יהושע העשל דוד הלפרין, או על צאצאיו.

יום שלישי, 1 במרץ 2011

יחוס האחים הרבנים למשפחת וולף

מסורת משפחתית עברה בקרב בני משפחת הרבנים וולף מגליציה, המיחסת את משפחתם, כצאצאים של הב"ח והרבי ר' העשל.

שלשה אחים היו, רבי אלקנה שמואל וולף אב"ד קאלוואריה, רבי ברוך מנחם מנדל וולף ראב"ד בוכניה, ורבי פנחס דוד יהושע העשל וולף ראב"ד וישניצא. אחותם נישאה לרבי יחזקאל פרנקל אב"ד הוסיאטין.

אביהם של האחים הללו, היה רבי נתן אהרן וואלף, הוא כיהן כרבה הראשון של העיר אושפיצין, לא נטל שכר על רבנותו, כי היה עשיר. בשו"ת 'כנף רננה', מר' נתן נטע לנדא אב"ד צאנז (יו"ד ח"א, סי' י"ח), נדפסה תשובה "לידידי הרב וכו' מו"ה נתן אהרן וואלף". רבי נתן אהרן נפטר בשנת ת"ר לערך.

אביו, רבי משה אליעזר וולף אב"ד צאנז, היה מתלמידי המגיד הקדוש ממעזריטש, נודע למקובל גדול ועושה פלא. נפרסם בשם ר' משה זאוואדער. כיהן כרב בצאנז על מקום זקינו, בזמנו של רבי ברוך לנדא רב דגליל צאנז. האריך ימים, ונפטר בזקנה מופלגת בהיותו כבן מאה ושבע שנים. בשנת תק"פ או תק"ץ.
 אביו רבי יהושע העשל.
אביו רבי משה אב"ד צאנז. הוא כיהן כרבה הראשון של העיר צאנז. במחצית השניה של שנות הת'.

על פי מסורת המשפחה, רבי משה היה מצאצאי הב"ח ונשא את נכדתו של הרבי ר' העשל, בת בנו הגדול יהודה.

*     *     *

והנה, בבואנו לברר את מסורת המשפחה, נלך תחילה אל מה שכותב הסופר רבי מאיר וונדר, בספרו 'אנציקלופדיה לחכמי גליציה', חלק ב' עמוד 761. הוא כותב שיש שפיפקו במסורת זו, כי לרבי ר' העשל לא היה בן בשם יהודה. וכלל לא ידוע על היותו מחותן עם הב"ח. ואכן, כל כותבי קורותיו של הרבי ר' העשל במהלך השנים, ובמגילות היחוסין הנפוצות, הזכירו לרבי ר' העשל, בנים בשם מרדכי ושאול ואלעזר אך לא הזכירו בן בשם יהודה לייב. אלו דבריו של וונדר, אך במחקר חדש אפשר לגלות דברים שלא היו ידועים גם לסופרים הגדולים...