יום שלישי, 13 באפריל 2010

ממשפחות האצולה שבירושלים ב

עץ המשפחה של ר' מנחם פרוש זכרונו לברכה, מכיל בין ענפיו, פרקי היסטוריה רבים של משפחות ירושלמיות שורשיות. במאמר הקודם, התמקדנו בשורשי משפחת פרוש, וכעת אנו עוסקים במשפחת ריבלין.
משפחת ריבלין אינה צריכה פרסומת ממני, המשפחה ידועה מספיק, ומתועדת די הצורך. באתר של משפחת ריבלין, אפשר לעקוב באופן די רציף אחרי שורשי המשפחה, אבות המשפחה והצאצאים כמעט עד ימינו.
אומנם, כאן אין אנו עוסקים בכל משפחת ריבלין, אלא ביחוסו של מנחם פרוש ז"ל, שהתייחס שתי פעמים [שהם שלש, כדלהלן] אל משפחת ריבלין. פעם אחת מצד אמו מרת שפרה, ופעם שניה מצד אם אביו מרת מרים יוכבד שפרה.
אמו מרת שפרה, אשתו הראשונה של רבי משה פרוש, היתה בתו של רבי משה מנחם ריבלין. שפרה נולדה בשנת תרנ"ה לערך, ונפטרה צעירה לימים, אחרי שילדה בן ובת, כדלעיל.
אביה, רבי מנחם משה ריבלין, נולד בירושלים, ונשא לאשה את מרת תמר מרגלית ליבא בת ר' חיים ילקוט ראצקער [איש יקר תם וישר, זקן ונשוא פנים, נפטר במגיפת החולירע אדר"ח חשוון תרכ"ו, ב"ר אריה יהודה לייב]. ר' מנחם משה היה חביב על כל יודעיו לאיש טוב ומעורב עם הבריות, יצא בשליחות ירושלים לארצות הברית, שם שהה שבע שנים כשד"ר ישיבת 'עץ חיים'. לאחר כשבע שנים, בשנת תרע"ב, התכונן לחזור ארצה להשתתף בירושלים בשמחת נישואי בתו, אלא שימים אחדים לפני נסעו חלה ומת, באדמת נכר, בארצות הברית.
אביו, הגאון החריף רבי אליהו יהושע ריבלין מירושלים, היה גבאי ביקור חולים, ומייסד חברת משמרים בירושלים, נשא לאשה את מרת חיה ראשע בת אחיו רבי אברהם בנימין. רבי אליהו יהושע נחלה אף הוא, במגיפת החולירע שפקדה את ירושלים בחורף תרכ"ו, ונפטר בו' חשוון תרכ"ו.
אביו, רבי משה מגיד ריבלין, נולד בשקלאב בשנת תקמ"א לערך. היה מגיד מישרים בשקלאב, ובשנת ת"ר עלה לירושלים, ועד מהרה היה לאחד מראשי עדת האשכנזים בירושלים. חיבר ספר "בית מדרש". רעייתו הראשונה היתה מרת ראשע בת ר' אברהם קאלער, ורעייתו השניה היתה מרת יוכבד בת ר' יצחק שעפטיל ראשקעס משקלאב. בשנת תרכ"א נדפס בוילנא, ספרו על המדרש רבה 'בית מדרש'. בהסכמות שם, שיבחוהו גאוני הדור, וכן כותב עליו רב עירו, ר' משה יצחק אביגדור: "הרב הגדול המפורסם בצדקתו ויראתו כ"ש מהו' משה ריבעלין ז"ל שהי' מ"מ פ"ק ובסוף ימיו נסע לאה"ק ושם מנוחתו כבוד, והשאיר אחריו ברכה כתבים מרובים בחידושי תורה". ר' משה שמואל פינס ראב"ד מינסק כותב: "הרב המפו' בקצוי ארץ ביראתו הקודמת לתורתו מוה' משה זצ"ל מ"מ דק"ק שקלאוו". ועוד האריך שם בשבחו, בנו ר' יצחק אייזיק, שהביא הספר לדפוס. נפטר בירושלים כ"ח אלול תר"ו.

אביו, רבי הלל ריבלין משקלוב, מרואי פני הגר"א ומראשוני העולים לירושלים. . נולד בשקלאוו ב' דר"ה תקי"ח, עלה לארץ ישראל בראשות שיירה גדולה, בחודש אלול תקס"ט [כך על פי המקובל, ויש המאחרים את זמן עלייתו לשנים מאוחרות יותר]. נפטר בירושלים בשבת קודש ט' סיוון תקצ"ח. זו' מרת ציפורה (ציפא), אף היא נפטרה בירושלים. ושניהם נקברו בהר הזיתים, בחלקות של הספרדים.
אביו רבי בנימין ריבעלין משקלאוו, נולד בשנת תפ"ח לערך, נכדו ר' משה, כותב עליו בהקדמת ספרו 'בית מדרש', "הרב החסיד מוה' בנימין ריבעלין משקלאוו". היה מגדולי תלמידיו של הגאון מוילנא, ונזכר בהקדמת בניו לביאורו על שלחן ערוך, והאריכו שבחו. הקים בשקלוב ישיבה, בה למדו על פי שיטתו של הגאון מוילנא. בעהמ"ח 'גביעי גביע הכסף' (שקלוב תקס"ד, ורשא תרנ"ח). נפטר במאהליב בדרכו לארץ ישראל בשנת תקע"ב. זו' מרת דרייזא.
אביו, רבי שלמה זלמן ריבלין משקלאב, הראשון שנתכנה בשם ריבלין. ואבי כל נושאי שם המשפחה לדורותיהם. זו' מרת שרה, נולדה בשנת ת"ע, נפטרה בשנת תצ"ז.
אביו, רבי צבי הירש מוילנא, נפטר שם בשנת תקכ"ה.
אביו, רבי אליהו חסיד. ראש הקהל, דיין ופרנס, אחד מגבאי הצדקה גדולה בעיר וילנא. נפטר כ"א אלול ת"ע. זו' מרת רחל. בנו האחר של רבי אליהו זה, היה רבי יששכר דוב, זקנו של הגאון מוילנא.
אביו, רבי משה (מאיר) קרמר ראב"ד וילנא. הגאון המופלא, אור ישראל וקדושו, "ממש השכינה שורה עליו" ועומד בפרץ עמו, יליד קראקא, ומשם נתקבל לכהן כראב"ד ור"מ בעיר וילנא ושאר קהילות. נפטר ביום ב', כ' חשון בשנת תמ"ח. מחידושיו נדפסו בכמה וכמה ספרים.
אביו, רבי דוד אשכנזי. הוא האב הקדמון הידוע בוודאות, אביהם של משפחת ריבלין ומשפחת הגאון מוילנא. לגביו, יש שתי השערות מי היה אביו, השערה אחת אומרת כי הוא היה בנו של החבר יעקב אשכנזי. והשערה שניה, כי הוא היה בנו של ר' מרדכי אשכנזי ראש ישיבה בלבוב. שתי ההשערות יתכנו באותה מידה, כפי שיתכן ששניהם אינן נכונות.

ומצד שני, שוב ריבלין

כאמור, גם זקנתו – אם אביו, של מנחם פרוש, מרת מרים יוכבד שפרה אשת ר' נפתלי צבי גליקמן, אף היא היתה בת למשפחת ריבלין.
אביה רבי משה ריבלין, אף הוא כמחותנו, היה שד"ר ירושלים בגולה. הוא נולד בירושלים בשנת תר"ז, נשא לאשה את הכבודה מרת סימקא בת ר' צבי יצחק ליפשיץ, ונפטר בירושלים כ' תמוז תרנ"ב, רעייתו האריכה ימים אחריו ונפטרה ב' שבט תר"ץ.
אביו, היה רבי אברהם בנימין ריבלין, [הנזכר כבר לעיל כחותנו של רבי אליהו יהושע ריבלין], הוא היה ממצויני העיר ירושלים. נולד בשקלוב בערך בשנת תקע"ה, רעייתו היא מרת שפרה מרים בת הרב יוסף שפירא מביחוב נפטרה בירושלים, י"ב אדר א' בשנת תרכ"ד. רבי אברהם בנימין עלה לירושלים בשנת תקצ"ג. היה מעסקני כולל הפרושים, בירושלים ובגליל, וניהל את התלמוד תורה והישיבה של הכולל. אחרי מות אביו, נתמנה למלא את מקומו כמגיד של העיר. נפטר בירושלים י"ט שבט תרי"א, ומנוחתו על הר הזיתים בירושלים.
אביו הוא רבי משה מגיד ריבלין הנ"ל.

ניתן להמשיך ולפרט אודות יחוס המשפחה, מכל הצדדים ומצד האמהות, אך קצר כאן המצע מלהשתרע, ואם ירצה ה', נאריך בפעם אחרת.

2 comments:

  1. מי היא אמם של האחים ר' אברהם בנימין ור' אליהו יהושע, ראשע בת ר' אברהם קאלער, או יוכבד בת ר' יצחק שעפטיל ראשקעס? האם אברהם בנימין נקרא ע"ש ר' אברהם קאלער ואבי זקנו ר' בנימין ריבלין, וא"כ לפחות הוא ודאי בנו של ראשע?

    השבמחק
  2. ר' אברהם בנימין היה בן של האשה הראשונה ראשע.
    ור' אליהו יהושע היה בן של האשה השניה יוכבד.

    השבמחק