יום חמישי, 26 במרץ 2009

הרב ברוך שמעון סלומון - משפחת חותנו

בפרק זה, נעסוק במשפחת חותנו של הרב ברוך שמעון סלומון, שנפטר באופן פתאומי בי"ז אדר תשס"ט. הרב ישראל מאיר לאו, אמר בלוויה, כי הרב היה תפארת משפחתו, הן משפחת אביו והן משפחת חותנו, על משפחת אביו מנכבדי ישיבות ליטא, כתבנו כבר. ועתה אנו באים לכתוב על משפחת חותנו, משפחה המשתייכת לענף חסידי.
ענף א. ר' ברוך שמעון סלומון היה חתנו של ר' ברוך מנדלבוים מתל אביב, בן ר' שמחה מנדלבוים, בנו של הגאון ר' ברוך מנדלבוים מטורוב, בן ר' מרדכי יהודה לייב אב"ד וואלדאווקא, ב"ר ברוך מאמדור חתן הרה"ק ר' לייב מאמדור תלמיד ר' חיים חייקל משם. נצר לשושלת רבנים אשר עץ המשפחה שלה עולה עד למהרש"ל ולר' שמשון מאוסטרופולי, מצד אמו, היה ר' ברוך נכד לב"ח והמהר"ל מפראג והרמ"א.
ענף ב. ר' ברוך מנדלבוים היה חתן ר' אלתר יצחק ורנר, [ב"ר ישראל דוד ו] חתן ר' משה מנחם מנדל ורנר ב"ר אהרן ורנר ב"ר זלמן מקרושנוביץ.
ענף ג. ר' שמחה מנדלבוים היה חתן האדמו"ר ר' מנחם נחום עפשטיין מקוברין ביאליסטוק, בן ר' יהודה לייב עפשטיין מוויסוקא.
ענף ד. ר' מרדכי יהודה לייב אב"ד וולאדאווקי אשתו מרת דבורה היתה בת ר' משה לייזר בן ר' מרדכי בר פישל.
ענף ה. ר' משה מנדל ורנר היה חתן הרה"צ ר' אשר מקוטנא ב"ר אברהם הערש.
ענף ו. ר' מרדכי הנזכר בענף ד' זו' מרת חיה רייזל בת ר' אייכל מסקאהל, אשר על מצבתו נחקק שהיה ראש סנהדרי קטנה בפולין. ר' אייכל זה, זוגתו מרת פייגא היתה בת ר' יצחק מסקאהל בנו של ר' זכריה מנדל בעל הבאר היטב, ומעב"ק מגזע הב"ח ומשפחות מיוחסות בישראל. המקור לכל ענף זה, הוא ממכתב יוחסין שכתב ר' ברוך מנדלבוים מטורוב בעצמו, ולחלק מהאישים כאן אין תימוכין ממקורות אחרים.
ענף ז. ר' אשר מקוטנא היה חתן הרה"ח ר' דן לנדא (מפלוצק) מסטריקוב, [ב"ר חיים ויוטא] חתן ר' יצחק כץ מפלוצק ב"ר שמואל כץ מלאסק ב"ר יחיאל מיכל, הנזכר כבר בבלוג שלי במאמר אילן היוחסין של הרב ישעיהו בנט.
על פי כתב יוחסין שהגיע לידי, ואינו מספיק מוסמך בעיני, ר' מנחם נחום עפשטיין מקוברין ביאליסטוק היה ב"ר יהודה לייב אב"ד ויסוקא ב"ר יוסף אפשטיין מויסוקי ב"ר שמואל אהרן מסמורגון באח"ב לבעל הכנסת יחזקאל, וחתנו של ר' אהרן מוילנא. ר' יהודה לייב אפשטיין אב"ד ויסוקא היה חתן ר' ישראל מבאהאפלי ב"ר אברהם מקאריסטשוב בנו של הרה"ק ר' צבי מקאריסטשוב. ר' יוסף אפשטיין מויסוקי, חתן ר' יהודה לייב מרגליות בנו של ר' שאול מרגליות אב"ד לובלין בנו של הרה"ק ר' מאיר מרגליות מאוסטרהא בעל המאיר נתיבים ומעב"ק.

ר' ברוך מנדלבוים מתל אביב הנזכר בענף א', למד בצעירותו בישיבות בירושלים שבין החומות, היה חסיד קרלין נלהב כמסורת אבותיו, ואיש תורה מובהק, האף שעסק במסחר. היה רב בית הכנסת יבנה בתל אביב. נפטר י"ט חשוון תשנ"א. רעייתו מרת צפורה לבית ורנר. חתנו האחר היה ר' נחום דוב קרייסמן, שאף הוא היה דיין בפתח תקווה.
ר' שמחה מנדלבוים, עלה עם אביו לארץ עוד כשהיה ילד צעיר, בערך בשנת תרמ"ה \ תרמ"ז נישא לבתו של האדמו"ר ר' מנחם נחום עפשטיין מקוברין ביאליסטוק. הנישואין התקיימו בקוברין. היה עסקן גדול לטובת חידוש היישוב היהודי בירושלים, רכש בית בקצה הישוב היהודי במאה שערים, על מנת להרחיב את גבול הישוב, ועל שמו נקרא האיזור עד היום, מעבר מנדלבוים. ר' שמחה נפטר ביום ה' באייר תר"ץ.
צאצאיו: 1. ר' יחיאל מנדלבוים, נפטר כ"ח טבת תשכ"ז, רעייתו דבורה נכדת ר' יואל משה סלומון. 2. ר' ברוך מנדלבוים הנ"ל. שני האחרונים בארץ ישראל, והיתר באמריקה. 3. ר' אלתר נפתלי מנדלבוים. 4. ר' מתתיהו מנדלבוים. 5. ר' מרדכי מנדלבוים. 6. מרת חיה אשת ש"ב ר' אהרן הלוי טייטלבוים, עליו בארוכה [יוצאת מגדר הרגיל] בספר תולדות אנשי שם, מאת ר' אשר זלקא ראנד, בערכו. 7. מרת חנה נפטרה י' טבת תשכ"ב, אשת ר' חיים (בר יקותיאל זלמן) רקובר, נפטר כ"ז אייר תשל"ג. מצאצאיהם: הגאון ר' ברוך מרדכי רקובר זצ"ל אב"ד בחיפה, ומחבר ספרי ברכת אליהו על ביאור הגאון נפטר אסרו חג סוכות תשס"ג, מרת זהבה אשת הגאון ר' דב כהן תלמיד ישיבת חברון, היה הרב של חיל האויר, ונשיא אגודת אחוה. מצאצאיהם גדולי תורה רבים, ואישים נודעים אחרים. 8. מרת דבורה נפטרה י' אלול תשמ"ט ללא צאצאים, אשת ר' יעקב בן ציון לאבל. 9. מרת בילא רחל נפטרה כ"ג ניסן תשנ"ד אשת ר' רפאל הכהן קוק אב"ד טבריה נפטר כ"ב תמוז תשל"א, מצאצאיו רבני ערים ויושבי על מדין בארה"ק. 10. ר' חיים מנדלבוים.
ר' ברוך מנדלבוים מטורוב, [נראה כאן בתמונה] נולד בשנת כ"ב טבת תקצ"ד, למד תורה עם חברים מקשיבים מפי אביו, אחד מחביריו באותו הזמן לספסל הלימודים, היה מי שנתפרסם לימים כר' צדוק הכהן מלובלין. אשתו של ר' ברוך היתה לאה בת ר' יעקב טייטלבוים מירושלים. ר' ברוך היה מהחסידים הקרובים אצל ר' אהרן מקארלין ור' אשר מסטולין. כיהן כרב בערים מאצוב, קארלין, וטורוב, על שמה נתפרסם. בשנת תרל"ד, עלה לארץ ישראל וקבע משכנו בירושלים, ואף פתח בה ישיבת אור חדש. בשנים הבאות, יצא מספר פעמים לחו"ל, ידוע כי נכח בנישואי בנו ר' שמחה בקוברין, בשנת תרמ"ה, או תרמ"ז. בשנת תרנ"א, יצא כשד"ר בשליחות הכוללים בירושלים. ספרו נודע בשערים, נדפס עוד בחייו בירושלים בשנת תרס"ד, ובשנים האחרונות נדפס מחדש על ידי מכון בית אהרן וישראל שעל ידי חסידות קארלין בהוספת קטעים חדשים, שלא נדפסו עד כה, ועם מבוא לתולדות חייו. ספרו האחר, קץ הימין, הוא נדיר ונחשב ליקר המציאות. נפטר י"ז אייר תרס"ה ומנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים.
צאצאי ר' ברוך מטורוב: בספר מאה שערים, כתוב כי ר' ברוך עלה לארץ עם ששה בנים ושתי בנות. הבנים קבורים בסמוך לאביהם במרומי הר הזיתים. לא כולם ידועים לי, רק חלקם. 1. בנו ר' יעקב מנדלבוים שו"ב נולד בשנת תרכ"ד, היה ראש השוחטים בירושלים, וחתן רבי בכור חיים יוסף דוד אזולאי, מצאצאיו של החיד"א, ועל כן חלק מצאצאיו לקחו את שם משפחת אזולאי בגאווה להראות כי הם צאצאי החיד"א. נכדו של ר' יעקב היה הגאון הצדיק ר' יהודה זרחיה סגל אב"ד קרית שלום בתל אביב. 2. ר' שמחה מנדלבוים הנ"ל. 3. ר' מנחם מנדלבוים, נפטר במצרים [כנראה כשגורש לשם בימי מלחמת העולם הראשונה, כמו רבים אחרים שהיו נתיני ארצות אוייב], אך נקבר בארץ ישראל. 4. ר' יצחק דוד מנדלבוים היה סופר סתם בירושלים ונפטר צעיר.

ר' אלתר יצחק ורנר נפטר בשנת תשכ"א, ואשתו מרת באשע מרים נפטרה בשנת תשי"ד.
בנותיהם: 1. מרת נחמה רחל אשת ר' חיים יהושע ברוך צבי רבינוביץ רב ביוהנסבורג, נפטר תשכ"ט. 2. מרת חסיה שיינא פעסיל אשת ר' אליהו מרדכי זוננפלד בנו של הגרי"ח, נפטר תש"ו. 3. מרת צפורה הנ"ל. אשת ר' ברוך מנדלבוים.
ר' משה מנחם מנדל ורנר, היה מעסקני הישוב בארץ ישראל. עוד בהיותו בפולין היה פעיל רבות לרווחת הישוב. היתה לו יוזמה בעידוד רבים מגדולי הדור לישוב יהודי בשכם. בהמשך יסד את שכונת בתי ורנר בירושלים, המיועדת למגורי תלמידי חכמים העוסקים בתורה.
מצאצאיו: 1. הגאון ר' שמחה בונים ורנר חבר בית הדין של העדה החרדית בירושלים, חתן הרה"צ ר' יהודה לייב קסטילניץ בן אחותו של בעל יסוד העבודה מסלונים, מצאצאיו רבנים רבים בארץ הקודש, ובאמריקה. בניו הם, א. ר' אברהם ורנר רב העיר נתניה. ב. ר' אשר זאב ורנר בסוף ימיו גאב"ד טבריה. ג. ר' יהושע ורנר רב באמריקה. ד. ר' דוד ורנר. 2. ר' חנוך העניך ורנר חתן ר' שמואל יהודה הלוי טייטלבוים, מצאצאציו: א. הגאון ר' שמואל ברוך ורנר דיין בתל אביב חתן הגרי"מ חרל"פ. ב. מרת שיינא פעסיל אשת ר' שניאור זלמן וובר ר"מ בישיבת פרשבורג, נפטר כ"ג אייר תשכ"ט. ג. מרת באשע רבקה אשת ר' יהושע לודמיר. 3. מרת באשע מרים הנ"ל אשת ר' אלתר יצחק ורנר. 4. ר' שמואל לייב ורנר מירושלים.
ר' מנחם נחום אפשטיין אדמו"ר מקאברין ביאליסטוק, נולד בשנת תר"ו בעיר ויסאקי, הוא ואביו היו חסידי קאצק. לאחר נישואיו קבע משכנו בעיר קוברין, ושם נתקרב לבעל יסוד העבודה מסלונים, והיה מגדולי חסידיו. לאחר פטירת רבו בשנת תרמ"ד, נתלכדו סביבו חסידים, והכתירוהו כממשיך, הוא כיהן כאדמור בקוברין עד שנת תרנ"ו שאז קבע משכנו בביאליסטוק. נפטר ר"ח אב תרע"ח.
מצאצאיו: 1. בנו ר' מרדכי יהודה אפשטיין חתן ר' יעקב ליינער מאיזביצא, שהוא אבי יוסף צבי בלובלין וצפורה אשת יום טוב קירשנבוים בירושלים. 2. בתו מלכה דבורה אשת ר' מאיר שלום שצדרוביצקי מבריסק, היה סגן הרב בביאליסטוק, וממלא מקומו באדמורות בביאליסטוק, צאצאיו ממשיכי דרכו ומזרעו כיום, אדמורים רבים. 3. מרת מרים אשת ר' יצחק אהרן וינגרטן מלובעשעוו. 4. מרת אסתר ליבא אשת ר' שמחה מנדלבוים הנ"ל.
ר' דן לנדא מפלוצק, היה מהדמויות הבולטות בפולין, הן בעושרו, והן בגאונותו.
עליו ועל משפחתו נרחיב באחד המאמרים הבאים בעזרת ה'.

תודות
תודתי נתונה למאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל, בראשות ידידי הרב נפתלי אהרן וקשטיין.
תודתי גם נתונה למספר אנשים שעזרו לי באיתור צאצאי ר' ברוך מנדלבוים מטורוב, ואת חלקם איני מכיר אלא מפורומים בנט.

יום ראשון, 22 במרץ 2009

הרב ברוך שמעון סלומון זצ"ל

בשבוע שעבר התייתמה העיר פתח תקוה, עם פטירתו הפתאומית של הרב ברוך שמעון סלומון, רב העיר מזה שלושים שנה, ראש אבות בתי הדין, ומייסד וראש ישיבות נחלת דוד למעלה מארבעים שנה.

אין במאמר זה הספד על הרב, או פירוט תולדות חייו, יש אחרים שיעשו ועשו זאת יותר טוב ממני. הרב ישראל מאיר לאו, אמר בלוויה, כי הרב היה תפארת משפחתו, הן משפחת אביו והן משפחת חותנו, באתי לספר מעט על משפחתו, על מנת להעצים את התואר 'תפארת המשפחה'.

הרב ברוך שמעון סלומון. צילום עוזי ברק
הרב סלומון נולד בשבת ד' שבט בשנת ת"ש, בעיר פתח תקוה. למד בתלמוד התורה שארית ישראל, ומשם עבר לישיבת אור ישראל, עוד לפני בר המצוה שלו, הוא לא האריך שם זמן רב, וכעבור שנה וחציכבר עלה לירושלים ללמוד בישיבת חברון. בשנת תשכ"ב נשא לבתו של ר' ברוך מנדלבוים מתל אביב. לאחר פטירת אביו, בשנת תשכ"ז, ייסד עם עשרה בחורים, את ישיבת נחלת דוד בפתח תקוה. ישיבה שהיתה תמצית חייו, ובה השקיע את כל נפשו ומאודו. בשנת תשל"ט נבחר לכהן כרבה הראשי של העיר, ולאחר זמן נתמנה גם כראש אבות בתי הדין. בעש"ק י"ח אדר תשס"ט, בשעות הבוקר נדם לבו, ועוד לפני השבת הובא לקבורה בבית העלמין סגולה בפתח תקוה.

משפחת אביו
ר' ברוך שמעון היה בנו של ר' דוד סלומון, בן הגאון ר' אברהם ישראל משה סלומון מחרקוב. ב"ר מרדכי יחזקאל.
ר' דוד סלומון היה חתנו של ר' ישראל אריה ספיר מרבני פתח תקווה. בן ר' יעקב משה ספיר, בן ר' יצחק. ר' יעקב משה היה חתן ר' אברהם יצחק שלוסברג.
ר' אברהם ישראל משה היה חתנו של הגאון המפורסם ר' משה לנדינסקי ראש ישיבת החפץ חיים בראדין.
ר' דוד סלומון נולד בשנת תר"ע לערך, בעיר חרקוב. ימי נעוריו שזורים בדברי ימי המהפכה הקומוניסטית. נדד ללמוד תורה במינסק. מפי ר' יהושע'לי הורודנער צימבליסט, ור' אברהם אליהו מייזעס. בשנת תרצ"א, הבריח את הגבול לפולין [תוך סכנת נפשות, על פי הכרעת הגאון ר' יעקב קלמס אב"ד מוסקבה], יחד עם רעיו הרב שאול ישראלי והרב אברהם פשדמייסקי – שדמי. בבואם לארץ, פנו ללמוד בישיבת מרכז הרב, שם נסמך לרבנות על ידי ר' יעקב משה חרל"פ. לאחר נישואיו, עם בתו של הדיין מפתח תקווה, נתמנה לרב המושבות הסמוכות לעיר, כפר אברהם ועין גנים [כיום שכונות בפתח תקווה], בהמשך, יסד וכיהן כראש הישיבה לתורה ומלאכה שם, [כיום הישיבה הטכנולוגית]. היה מגיע רבות לשוחח בלימוד אצל הבריסקער רב, ואף הביא את בנו ר' ברוך שמעון לומר את דרשת בר-המצווה שלו אצל הגרי"ז. ר' דוד נפטר צעיר לימים בט' אייר תשכ"ה. רעייתו מרת צפורה נפטרה ז' שבט תשמ"ב. רבים מצאצאיו מכהנים כרבנים ומרביצי תורה בהיכלי הישיבות.

ר' אברהם ישראל משה סלומון, כבר בצעירותו, בשנת תרס"ז היה בוורשא ר"מ בהישיבה המפורסמת 'ישיבת תורת חיים', ונתפרסם המעשה שהיה אז, כשביקרו שם החפץ חיים ור' חיים מבריסק. כיהן כרב באורלובה [פולין] ובוולטשנסק [רוסיה] ושנים רבות התגורר בחרקוב, אך לא היה רבה של העיר, כי אם רב בית כנסת, ואף ניהל ישיבה במחתרת. משם עלה לארץ ישראל, ופעל רבות ללימוד הירושלמי וסדר קדשים, ואף יסד בירושלים בית אולפנא ללימוד הירושלמי [נוסד בשנת תרצ"ה, וחבריו היו מלבד הגרי"מ, ר' חיים קולדצקי ור' שלמה צימבליסט, הגזבר היה ר' שלמה בלאך תלמידו של החפץ חיים, ראה ישורון כ' עמ' שז, שי], גם ספריו נתיבות הקודש הם על הירושלמי וקדשים. בעת המלחמה בשנת תש"ח נסע לחוץ לארץ מחשש לבריאותו, אחר שבשנים הקודמות ידע סבל ומכאוב. גם בשנת תשי"ב, היה בלונדון וסמך שם להוראה אברכים מכולל של הרה"צ ר' משה שניידר. ר' אברהם ישראל משה נפטר בירושלים ז' חשוון תשי"ז. רעייתו מרת צירל נפטרה בירושלים ז' אלול תשי"ב.
צאצאיו: 1. ר' דוד סלומון הנ"ל. 2. ר' מרדכי יחזקאל סלומון, גם הוא נפטר צעיר מהתקף לב בשנת תשכ"ד. למד בישיבת חברון ובכולל עץ יוסף, והשאיר אחריו אלמנה - בתו של ר' מנחם מנדל וולפא - וששה יתומים. 3. ר' יוסף סלומון נפטר תשמ"ה.

יום ראשון, 15 במרץ 2009

רשימת צאצאים של בני משפחת ברדוגו - פרק ב'

דור שביעי

קישור למאמר הקודם: משפחת ברדוגו פרק א'

בני רבי מרדכי בן רפאל

א) רבי יקותיאל בירדוגו, חתנו של רבי פתחיה מרדכי בירדוגו אב"ד מקנס.

ב) רבי יעקב בירדוגו, ריש מתא וריש מתיבתא בעיר מקנס, העתיק והו"ל את השו"ת משפטים ישרים לזקינו. נפטר תר"ן.

ג) רבי יהודה בירדוגו, רמו"ץ במקנאס.

בני רבי אברהם בן רפאל

א) רבי יעקב בירדוגו, נולד תקמ"ג נפטר תר"ג.

בני רבי מיימון

א) רבי רפאל בירדוגו.

ב) רבי יוסף בירדוגו, נולד תקנ"ו נפטר צעיר בשנת תקפ"ו.

ג) אבא

בני חכם יוסף

א) מיימון

ב) רפאל

בני רבי פתחיה מרדכי

א) רבי יצחק, נהרג צעיר על קידוש השם

ב) אסתר, אשת רבי יקותיאל בירדוגו בן רבי מרדכי.

בני רבי יצחק בירדוגו

א) רבי מתתיהו בירדוגו, אחד מרבני מקנאס. ונמצא חתום בכמה פסקים שנות תרי"א תרי"ב.

בני רבי יעקב בירדוגו

א) הדיין רבי רפאל דוד בירדוגו, נולד בחודש אב תקצ"ב, זוגתו אסתר בת רבי משה חלואה. כתב את ההקדמה והמפתחות לספר משפטים ישרים, של זקנו המלאך רפאל. נפטר כ"א אדר ב' תרע"ו.

ב) יהונתן משה, ראש חברת גומלי חסדים במקנס.

ג) מרדכי בירדוגו, בעיר טבריה.

בני רבי יוסף הצדיק

א) רבי אלישע הראשון.

ב) רבי יהודה בירדוגו.

בני רבי יהודה בן שלמה

א) רבי שלמה בירדוגו, 'המלך שלמה'. רב ומורה צדק בעירו מקנס, הניח אחריו חיבורים רבים, 'ידא דטבחא' 'די השיב' ועוד רבים. ראה בספר שופריה דיוסף הרבה תשובות ממנו. נפטר בשנת תרס"ו.

ב) רבי יוסף בירדוגו, נולד תקס"ב במקנס, חתנו של הגביר הרב הגדול כמוה"ר יהודה אוחנה. החל מגיל שבע עשרה (כנשפטר הרב רבי פתחיה מרדכי הנ"ל) נתמנה לכהן כדיין בעירו (יחד עם בני משפחתו הרב המבי"ן ואביר יעקב). חיבר ספרים רבים, מהם נדפסו דברי יוסף וכתונת יוסף. ועוד ספרים ישנם בכתב יד, שו"ת כותרות יוסף, וספר שורשים. היה מתבודד בביתו שנים רבות בלא לצאת לשוק. נפטר ליל שבת ט"ז בכסלו תרי"ד.

ג) חנינא

דור שמיני

בני רבי יקותיאל

א) רבי פתחיה מרדכי, נולד שנת תר"ו, אשתו מרת שמחה בת רבי שלום עטייא. נפטר טז טבת תפר"ח

ב) יצחק, הבכור לאביו, נולד בשנת תקצ"ו, אשתו מרת מרים בת רבי יצחק אזרדאד, נפטר ג' אייר תרס"ח.

ג) מאיר

בני רבי יעקב

א) רבי יהושע בירדוגו, נולד בשנת תרל"ח בעיר מקנס. בשנת תרס"ד נתמנה לרבה הראשי של מרוקו. נפטר תשי"ג. נשארו ממנו כתבי יד רבים. עיין עליו בהקדמה לספר משפטים ישרים

ב) הבן הבכור, רבי מרדכי בירדוגו, נולד שנת תרי"ג, היה תלמיד חכם גדול, ונפטר י"ד אב תרל"ח, בלא זרע של קיימא, וראה אודותיו עוד בהקדמה לשו"ת משפטים ישרים.

ג) משה

ד) רבי יהודה בירדוגו, ראש השוחטים והמוהלים בעיר מקנס.

ה) מרים

ו) ג'מילה אשת רבי שלום משאש, נולד בשנת תקפ"ח. דיין בעיר מקנאס, בעל המחבר שו"ת דברי שלום (דפוס מקנאס תש"ה). ראה אודותיו בהקדמה לספר משפטים ישרים, נפטר ט' אייר ה'תרמ"ו.

בני רבי יהודה בן מרדכי

א) יוסף נפטר תרס"ט.

בני רבי יעקב בן אברהם

א) אברהם

ב) משה

ג) ימין

בני רבי יוסף בן מימון

א)

אבא

בני רבי אבא בן מימון

א) יוסף

בני רבי רפאל דוד

א) רבי יעקב בירדוגו, הוציא לאור את הספר שופריה דיעקב מזקינו, אשתו רבקה בת רבי אליהו אסולין.

ב) רבי משה בירדוגו

ג) רבי יוסף בירדוגו מחבר שופריה דיוסף

ד) ג'אמילה אשת רבי יקותיאל ברבי יצחק בירדוגו להלן.

בני רבי אלישע בן יוסף

א) רבי אלישע השני

ב) יוסף

בני המלך שלמה

א) רבי דניאל בירדוגו, ראש השוחטים במקנס.

ב) רבי יעקב בירדוגו, ראב"ד קזבלנקה.

בני רבי יוסף בן יהודה

א) יהודה.

ב) רבי משה בירדוגו, היה מו"ץ בעיר מקנאס, השאיר אחריו כמה כתבים, פסקים דינים, ופירושי תנ"ך ודרושים, והיו בידי צאצאיו.

בני רבי חנינא

א) יצחק

ב) אליהו

ג) יהודה

דור תשיעי

בני רבי פתחיה מרדכי

א) אברהם, אשתו מזל טוב בת רבי אברהם בן שמחון

ב) יקותיאל

ג) בלהה אוחיון

ד) אסתר אלגרבלי

בני רבי יצחק

א) רבי רחמים דוד בירדוגו, נולד בשנת תרי"ז, אשתו מרת דונא בת רבי מסעוד עטייא. בשנת תרס"ב נתמנה לדיין ומו"ץ, ונפטר ערב סוכות תרס"ט.

ב) רבי יקותיאל בירדוגו, נולד תר"ך, נפטר י"ט אלול תרפ"ד, אשתו זאמילה בת הדיין רבי רפאל דוד בירדוגו.

ג) רבי שלמה, נולד תרכ"ו, אשתו מרים אף היא ממשפחת בירדוגו, נפטר ער"ח אב תרס"ד.

ד) אסתר.

בני רבי יהושע

א) רבי רפאל ברדוגו, אב"ד מקנאס, על מקום אביו, לפני היותו הרב הראשי.

בני רבי משה

א) רבי מרדכי בירדוגו, מוהל מומחה, ונהג למול ללא לקחת תמורה, ונפטר צעיר.

בני רבי שלום משאש

א) רבי מימון משאש, נולד בשנת תרל"ט. אשתו רחל בת רבי דוד אסודרי.

בני רבי אבא בן יוסף

א) יוסף

בני רבי אלישע השני

א) רבי יקותיאל חיים בירדוגו, נולד ברבט בשנת תרי"ח. היו לו שתי נשים, אשתו הראשונה מרת שמחה אבנצור, והשניה אסתר. בתרנ"ג נתמנה לדיין ברבט הבירה, בשנת תרפ"ב נתמנה על ידי הממשלה הצרפתית לחבר בית הדין הגדול, ברבט. משחלה הרב הראשי של מרוקו ר' רפאל אלנקווה, מילא ר' יקותיאל את מקומו ועם מותו ירש את כסאו. בשנת התרצ"ה נתמנה גם לנשיא בית הדין הגדול במרוקו.

ב) יוסף

בני רבי דניאל

א) רבי שלמה בירדוגו, נולד בשנת תרי"ד, היה מו"ץ בעיר מקנאס, נפטר תרס"ו יש חיבורים רבים שלו בכתב יד, בהלכות ושירים. ראה הסכמתו לספר שופריה דיעקב.

בני רבי יהודה בן יוסף

א) רבי יעקב חי מוציא לאור ספרים רבים מרבני משפחת בירדוגו

דור עשירי

בני רבי אברהם

א) רבי מיימון אשתו פרלה סבג

בני רבי רחמים דוד

א) רבי עמרם בירדוגו, אשתו מרת שמחה בת יחייא לובאטון. הוציא לאור את הספר נופת צופים לזקינו רבי פתחיה מרדכי.

ב) רבי יונתן

בני רבי יקותיאל

א) מיימון

ב) אלישע

ג) יצחק

בני רבי שלמה בן יצחק

א) אליעזר

ב) אברהם

ג) חיים

ד) יוסף

ה) אליהו נולד תרס"ג

ו) יעקב

בני רבי מרדכי בירדוגו

א) מרת מסעודי אשת רבי יצחק טולידאנו

בני רבי מיימון משאש

א) רבי שלום משאש, נולד בשנת תרס"ט, פעל רבות להרמת קרן התורה במרוקו, אם על ידי הקמת בתי ספר וישיבות, ואם על ידי הדפסת ספרים רבים מגאוני ורבני מרוקו. משנת תשי"א היה רבה הראשי של קזבלנקה, וראש אבות בית הדין. בהמשך כיהן כרב בכל מדינת מרוקו, ובשנת תשל"ח עלה ונתעלה לכהן פאר כרבה הראשי של ירושלים עיר הקודש. בה נפטר בי' ניסן תשס"ג. השאיר אחריו ספרים רבים בהלכה, ובנים המכהנים כרבנים במקומות מושבותיהם.



מבני משפחת ברדוגו נמשכים ויוצאים צאצאים רבים עד לדורותינו אנו, מהם רבים הממשיכים את המסורת המשפחתית, ומכהנים כרבנים, דיינים, וראשי ישיבות. יחד הם מהווים שרשרת דורות השזורה במאות ואלפי רבנים ותלמידי חכמים לאורך ההיסטוריה של יהודי מרוקו.

יום שני, 9 במרץ 2009

רשימת צאצאים של בני משפחת ברדוגו - פרק א'

משפחת ברדוגו היתה משפחה מפורסמת בכל מרוקו, מבניה שימשו ברבנות בערים רבות במאות שנים האחרונות. בשני הפרקים הבאים, אפרט את רשימת המשפחה דור אחר דור

דור ראשון

משה אשתו לונה

דור שני

בני משה

א) יצחק

דור שלישי

בני יצחק

א) יוסף

ב) משה

ג) אברהם, אשתו בת רבי חיים טולידאנו

דור רביעי

בני יוסף

א) רבי מרדכי המרביץ, כונה גם 'מרדכי הצדיק' אשתו רחל בת בן דודו רבי משה המשביר. רבי מרדכי נתמנה לדיין כבר בגיל עשרים, חיבר ספרים רבים, 'דורש טוב' על התנ"ך, 'פרשת מרדכי' על התורה, ועוד, מהם עדיין בכתב יד. נפטר י"ד אב תקכ"ב.

ב) יצחק

ג) רבי יהודה בירדוגו, נולד בשנת תמ"ט, מחבר ספר מים עמוקים (נדפס ירושלים תרע"א ועוד דפוסים, בהוצאת יעקב חי ברדוגו), ועוד ספרים. היה מיודד עם רבינו חיים בן עטר. בשנת תצ"א, כשנפטר רבינו המשביר, נתמנה רבי יהודה למלא את מקומו כדיין. נפטר בשנת תק"ד.

בני אברהם

א) יצחק

ב) רבי משה המשבי"ר (מש'ה ביר'דוגו), נולד בשנת תל"א. שירת ברבנות משנת תע"ה עד תפ"ג, ובשנה ההיא במות ר' משה טולידאנו נתמנה הוא לאב"ד. האור החיים בפרשת דברים א' טז מספר נפלאות אודות הנהגתו בדיינות. מחבר ראש משביר על השס, וכנף רננים (ירושלים תרס"ט, וראה שם בהקדמה פרטים רבים לתולדותיו), גם הביאו ממנו פסקי דינים בשו"ת זכות אבות, ובשו"ת משפט וצבי, וגם בספר חפץ ה' מביא בשמו. נפטר בשנת ה' חשוון תצ"א.

ג) יהודה

ד) יעקב

דור חמישי

בניו של הרב המרביץ

א) רבי רפאל המלאך נולד בשנת תק"ז, למד תורה מפי אחיו מוה"ר יקותיאל. משהגדיל נתמנה למורה צדק ולדיין בעירו מרקש. חיבר ספרים רבים ביניהם שו"ת משפטים ישרים על חו"מ (דפוס קראקא תרנ"א) 'מי מנוחות' על התורה, 'שרביט הזהב' על הש"ס, 'תורת אמת', ועוד ספרים. נפטר בהושענא רבא בעת יושבו על תלמודו, בשנת תקפ"ב.

ב) אשת רבי דוד חסין, גדול פייטני מרוקו. נולד במקנאס בשנת תפ"ז למשפחת חכמים ומלומדים (אביו רבי אהרן, נתבקש על ידי תושבי העיר צפת לבוא ולשמש ברבנות בעירם, אך נפטר בהיותו בדרך). בהיותו נער צעיר לימים, בן אחד עשרה שנים לערך החל את לימודיו בישיבה, חידושי תורה שרשם לעצמו ישנם החל מהיותו כבר שיבסר, עד גיל עשרים ושלש לערך. לחיבור זה קרא בשם "מגדל דוד", והוא נתגלה בשנים האחרונות אצל אחד מצאצאיו. נדפס ממנו גם ספר תהלה לדוד (אמסטרדם תקל"א?). בהיותו כבן עשרים שנה, נשא לאשה את בתו של מורו, הרב מרדכי בירדוגו, המכונה 'המרבי"ץ". לר' דוד נולדו בן אחד ותשע בנות. כל ימיו המשיך לשקוד על לימוד התורה, ולפרנסתו עסק בכתיבת סת"ם והעתקת כתבי יד ושימש גם כחזן. נפטר י' תמוז תקנ"ב.

ג) יוסף

ד) רבי מיימון נולד תק"ז, היה רב במקנס, נפטר בשנת תקפ"א.

ה) רבי יקותיאל נולד בשנת תק"ב, נקרא על שמו של זקינו רבי משה המשבי"ר, היה רמו"ץ בעיר מקנאס. חיבר פירוש על התנ"ך, והשאיר אחריו גם פסקים רבים בכתב יד. נפטר ביום הכיפורים תקס"ב.

בני יהודה בן יוסף

א) רבי שלמה בירדוגו, מורה צדק בעיר מקנאס, חיבר פירוש על רשי על התורה בחריפות ובפלפול. וגם ביאור תנך וחי' על הש"ס. נפטר בשנת תק"ע.

ב) רבי יוסף בירדוגו, גר בלבנון.

בני רבי משה המשביר

א) רחל אשתו של רבי מרדכי המרביץ בירדוגו

ב) רבי יהודה, נפטר צעיר.

ג) רבי יעקב בירדוגו, היה חתנו של רבי דוד חסין.

ד) אשת רבי יחיא לכרייף אלקריף.

דור שישי

בני רבי רפאל המלאך

א) רבי מרדכי בירדוגו, דיין ומורה צדק.

ב) אברהם

ג) מאיר

ד) הבכור, רבי מיימון בירדוגו, המכונה בפי כל המבי"ן (ה'רב מ'ימון בי'רדוגו נ'ר"ו). נולד בשנת תקכ"ד, ושימש ברבנות במקנס. ספרו 'שו"ת לב מבין', נדפס במקנס שנת תש"א, על ידי חברת דובב שפתי ישנים בראשותו של הרב שלום משאש, שהיה מצאצאיו. נפטר תקפ"ד.

בני רבי דוד חסין

א) אשת רבי יעקב בירדוגו (הנזכר, בנו של הרב המשביר)

ב) רבי אהרן חסין, חתן דודו רבי יקותיאל, ומזרעו יצאו רבנים גדולים (בנו רבי אברהם חסין היה דיין ורב בעיר מקנס, נפטר תרס"ב, נינו היה רבי אהרן חסין ראב"ד מוגאדור ובסוף ימיו בירושלים מחבר ספר מטה אהרון, ועוד רבנים).

ג) אשת רבי בנימין לכרייף רב ומו"ץ במקנאס, בנו של רבי יחיא הנ"ל.

בני רבי מיימון בן מרדכי

א) מרדכי

ב) חכם יוסף

בני רבי יקותיאל

א) רבי פתחיה מרדכי נולד תקכ"ד, רבה הראשי של מקנס, בעל מחבר פתוחי חותם שו"ת נפת צופים (נפת ר"ת נ'אום פת'חיה). נפטר י"ז אדר תק"ף.

ב) רבי יצחק בירדוגו, מחכמי מקנאס, נפטר בשנה שנפטר אחיו, שנת תק"ף.

ג) סעדיה

ד) רבי יעקב בירדוגו, המכונה אבי"ע (אב'יר יע'קב). בעל מחבר ספר שופריה דיעקב (דפוס ירושלים תר"ע). כמו כן חיבר ספר קול יעקב, ושם בהקדמה פרטים רבים, גם חיבר גלי עמיקתא פירוש על ספר מים עמוקים, לרבי יהודה בירדוגו. וספר קול יעקב שירים. ועוד ספרים, חלקם לא נדפסו. נפטר ער"ח אלול תר"ג, אשתו רחל. עיין אודותיו בספר אוצר גנזים לרבי יעקב משה טולידנו.

ה) רבי יוסף בירדוגו, 'יוסף הצדיק', עיין אודותיו בהקדמה לראש משביר.

ו) יהושע

ז) אשת בן דודה, רבי אהרן חסין הנזכר (בנו של רבי דוד).

בני שלמה

א) יהודה, נפטר טו שבט תקצג .

בני יוסף

א) יהודה.

בני רבי יחיא לכרייף

א) רבי בנימין לכרייף רב ומוץ במקנאס, חתנו של רבי דוד חסין. בעל מחבר שו"ת גבול בנימין שהיה שנים רבות בכתב יד ונדפס על ידי רבי שלום משאש וחברתו בשנת תשט.


פרק ב' יבוא בהמשך
קישור לפרק ב'


יום חמישי, 5 במרץ 2009

אילן היוחסין של הרב ישעיהו בנט / בנעט

מאמרי הרביעי, יעסוק בתולדות משפחתו של הרב ישעיהו בנט.
וראשית אפנה לקוראים: אם בידכם חומר גנאלוגי על משפחות רבנים, ואתם חפצים לפרסמו, אתם יכולים ליצור עמי קשר, ואני אפרסם כאן עם קרדיט מלא.


הגאה"ק רבי ישעיה בנעט (נולד תקנ"ג, נפטר י"ט כסלו תרכ"ה) אבד"ק קאלוב ומחוז סאלבאטש, ומגדולי הרבנים בהונגריה. נקרא על שם זקן זקינו ר' [סעדיה] ישעיהו קצנלבוגן, ויש המשערים כי נקרא על שם השל"ה, כי אביו היה מעריצו של השל"ה, ואף היה מתפלל מתוך סידור השל"ה.
בנו של הגה"ק רבי מרדכי באנעט אבד"ק ניקלשבורג, וחתנו של הגה"ק רבי אלעזר לעוו אבד"ק סאנטוב, בעל שמן רוקח.
בילדותו כונה ר' ישעיה 'הספריה החיה', בגלל שהיה בור סוד שאינו מאבד טיפה. שימש ברבנות בכמה ערים, בתחילה היה אב"ד נאחוד ולאחר מכן אב"ד מיסליץ (מיזלוב) במורביה, ובשנת ת"ר נהיה רבה של קאלוב ושל מחוז סאלבאטש בהונגריה. ומנו"כ בקאלוב.
היה בין ששת הרבנים שהגישו לפני הקיסר פראנץ יוזף השלישי, בקשה להפרדת הקהילות.
בהספד עליו נזכר, כי היה לומד תורה אף כשיסורים תקפו עליו.

בנו וחתניו
  • בנו: רבי יששכר דוב אברהם באנעטה, מילא מקום אביו כאבד"ק קאלוב, משנת תרכ"ו עד שנת תרס"ב.
  • בתו: חוה רייצה אשת רבי אברהם יצחק גליק, נולד בשנת תקפ"ו, במשך שלש שנים היה אב"ד קאלוב, ומשם נלקח להיות אבד"ק טאלטשאווא והגלילות. נפטר ו' אייר תרס"ט. מגדולי פוסקי זמנו, והיה מחותן עם רבנים אחרים בדורו כבעל הקיצור שלחן ערוך, והג"ר אשר יונגרייז מטשענגער.
  • חתנו: רבי יוסף אליהו הכהן זלפרוינד אבד"ק האלאש, מגזע הש"ך, בסוף ימיו הי' דר בשאמשאן, כי שנא את הרבנות.
  • חתנו: רבי שמואל כץ קרדוס.
  • היו עוד בנים נוספים, חלקם נזכרים כאן למטה בתגובתו של הבקי ר' דובעריש וועבער.

יחוס משפחתו
אביו
ר' מרדכי באנעט נולד בשורגא תקי"ג, למד בישיבותיהם של גדולי הדור, ואף אצל הנודע ביהודה. אשתו שרה פינקל בת ר' גומפל פרוסטיץ מניקלשבורג. כבר בשנת תקל"ח נתמנה לדיין בניקלשבורג, לאחר מכן נתמנה לרב בכמה מקומות, ובשנת תקמ"ט כשנפטר ר' שמואל שמעלקא מניקלשבורג, נתמנה ר' מרדכי לאב"ד ניקלשבורג וכל מדינת מורביה. נפטר י"ג אב תקפ"ט.
המהר"ם בנעט היה בן ר' אברהם ביהא. כפי שמשער ר' אברהם בנדיקט, ר' אברהם זה הוא בנו היחיד של בנו של ר' חיים לייזר'ש, אשר היה חתנו של החכם צבי. ומעב"ק. ר' חיים לייזר'ש היה נכדם של ר' זכריה מנדל בעל הבאר היטב, ושל ר' משה פנחס חריף אב"ד לבוב.
אשת ר' אברהם ביהא מרת פראדל היתה בת ר' אברהם אבריל בנעט חתן ר' סעדיה ישעיהו קצנלבוגן חתן ר' נפתלי כץ בעל הסמיכת חכמים, ומעב"ק מגזע המהר"ל. [כל זה על פי גירסתו של ר' אברהם בנדיקט, ויש גירסאות שונות בדבר].

חותנו בעל השמן רוקח
הגאון הקדוש ר' אלעזר לעוו אב"ד סאנטאב בעל השמן רוקח, נולד תקי"ח לאביו ר' אריה ליב אב"ד פילץ, ב"ר פנחס זעליג אב"ד לאסק בעל המחבר עטרת פז, ב"ר משה, מצאצאי ר' יצחק איציק חריף אב"ד אפטא וקראקא. אשת ר' אריה לייב אב"ד פילץ היתה לאה רייצה בת ר' שמואל כץ לסקר [מהעיר לסק, ר' שמואל היה גם אביו של ר' יצחק כץ הנזכר במאמר על חותנו של הרב ברוך שמעון סלומון, והרחבנו אודותיו במאמר נפרד לתולדות ר' שמואל כץ מלסק], ב"ר יחיאל מיכל כ"ץ, בנו של ר' אלעזר המוכיח, ב"ר יעקב כץ, שהיה חתנו של ר' אברהם הלוי אחיו של המהרש"א. כבר בימי בחרותו, נתמנה ר' אלעזר לדיין בויידיסלוב, ואחר כך, מילא מקום אביו כרב בפילץ. ומשם נלקח אל העיר הגדולה סאנטוב, נפטר כ"ו שבט תקצ"ז. ומצאצאיו יצאו גדולי תורה רבים, משפחות ענפות בישראל, [ואם ירצה ה', עוד נקדיש מאמר מיוחד לתולדותם].
אשתו הראשונה של בעל שמן רוקח, היתה מרת יטלה, בת ר' מרדכי הלוי, מגזע רייצעס מקראקא, ונכדת הב"ח ובעל התורת חיים. ונולדו לו ממנה בניו הראשונים, בשנת תקנ"ב נפטרה מרת יטלה, והתחתן ר' אלעזר בזיוו"ש עם מרת רבקה אסתר בתו של ר' אברהם אבלי הכהן רפופורט בעה"מ שו"ת כתר כהונה, וממנה נולדה מרת גיטל אשתו של ר' ישעיה בנעט דנן.

בעל כתר כהונה
ר' יצחק אברהם אבלי הכהן רפופורט אב"ד פינטשוב, בעל שו"ת כתר כהונה. נפטר בר"ה תקס"ט. ב"ר משה דובעריש כץ אב"ד אפטא, ב"ר יצחק אב"ד סטאבניץ ואפטא, הוא הדפיס שו"ת גבורת אנשים מאבי הש"ך. ב"ר משה ר"מ בפודהייץ בנו של הש"ך. ומעב"ק.

יחוס משפחת בנעט
ר' אברהם אבריל יפה, בן ר' מרדכי יפה בני"ט (חתן ר' סיני דיין בפפד"א) בן ר' יום טוב יפה רב בנ"ש בן ר' אברהם אבריל יפה רב המדינה בן ר' פרץ יפה בנו של ר' מרדכי יפה בעל הלבושים.
כן כתב הנוסח אצל פרבר בספרו פאר מרדכי, ואילו בנדיקט כותב את סדר היחוס של משפחת בנעט, קצת אחרת.
ר' אברהם אבריל היה בנו של ר' מרדכי בנעט (אשתו אסתר בת ר' הירש אוסטרייך) ב"ר יום טוב בנעט ב"ר מרדכי בנעט ב"ר יום טוב המכונה בנעט.
פרטים נוספים, בספרו של רמא"ז קינסטליכער, 'החתם סופר ובני דורו: אישים בתשובות חתם סופר', ב"ב תשנ"ג, בערכו של ר' ישעי'. וספר חזון ישעי' מהרב מטשענגער. וראה עוד במאמרו של ר' אברהם בנדיקט בהקדמות לספרי חידושי מהר"ם בנעט.