מגילת יוחסין מכתבי הגרי – הערות נוספות

במאמרנו זה, נוסיף ונדון בגילויים נוספים מעניינים שעולים ממגילת היוחסין הישנה, שנכתבה על ידי ר' יצחק מלעטשוב לפני למעלה ממאתיים שנה. וכעת פורסמה בספר 'כתבי הגר"י' ירושלים תשס"ח.

על מנת להכיר יותר טוב את המגילה, מהראוי לבדוק מה מקורה, ועל מי נסתמך ר' יצחק אב"ד לעטשוב בכותבו את מגילת היוחסין שלו.

נצטט מעט מהקדמת המו"ל לספר, בתארו את מגילת היוחסין: "ספר יוחסין מחולק לשני חלקים, חלקו הראשון עוסק ביחוסו של המחבר מצד אביו ומצד אמו, ובו שלשה קטעים. הקטע הראשון עוסק ביחוסו מצד אביו, ובסוף הקטע הזה כותב 'עד כאן מצאתי', (וכנראה ב' הקטעים האחרים שבחלק זה כתב המחבר עצמו) הקטע השני עוסק ביחוסו של המחבר מצד אבי אמו, ובסוף קטע זה מסכם המחבר בקצרה סדר היחוס דקטע זה. והקטע השלישי עוסק ביחוסו של המחבר מצד אם אמו. החלק השני עוסק ביחוס חותנו של המחבר, והמחבר העתיקו מכת"י רבי יעקב אב"ד הוסיאטין אבי חותנו, ובו ארבעה קטעים. הקטע הראשון עוסק ביחוס אבי חותנו מצד אביו, הקטע השני ביחוס חותנו מצד אם אביו, הקטע השלישי עוסק ביחוס חותנו מצד אמו, והקטע הרביעי עוסק ביחוס חותנו מצד חותנו וחותנתו, ואחר זה כותב 'עד כאן מצאתי' (כלומר בכת"י ר' יעקב אב"ד הוסיאטין), וקאי על כל קטעי חלק זה. ואחר כך מסכם המחבר את יחוסו בקצרה בשני קטעים, הקטע הראשון סיכום יחוסו מצד אביו, והקטע השני סיכום יחוסו מצד אמו".

הקטעים שנעסוק בהם כעת, הם שני הקטעים האחרונים בחלק הראשון של המגילה, דהיינו, שני הקטעים המדברים על משפחת אמו של המחבר, שהיתה בתו של ר' ישראל חריף הלפרין אב"ד זסלב ואוסטרהא. הקטע הראשון לענייננו, הוא הקטע בו ר' יצחק כותב על משפחת אבי אמו, דהיינו משפחת הלפרין ומעלה בקודש, החל מהשר שאול וואהל, והקטע השני, בו כותב ר' יצחק על משפחת אם אמו, דהיינו, מצד חותנו של ר' ישראל הלפרין – ר' יצחק באב"ד ומעב"ק, מצאצאי הר"ר העשל.

עוד כבר העיר שם המו"ל, שכתביו של ר' יצחק מלעטשוב, היו לפני רמ"מ ביבר, לפני שהדפיס את ספרו 'מזכרת לגדולי אוסטרהא', ברדיטשוב תרס"ז, ומזכיר שם בעמ' 75: "אח"כ בא לידי כת"י יקר מאד, חידושים ופלפולים על ש"ס. את הכת"י מיחסים לגאון אחד שהיה אב"ד בלעטשעב ובראש הכת"י נמצא כתב יוחסין שכתב המחבר..." וממשיך רמ"מ ומצטט מתוך מגילת היוחסין. והנה, בהמשך ספרו, בעמ' 97, כשמספר את קורותיו של 'הרב הגאון מוהר"ר ישראל חריף היילפרין אב"ד ור"מ בזסלב ואב"ד פה', הלא הוא אבי אמו של ר' יצחק אב"ד לעטשוב דידן, כותב רמ"מ שם, בהערה 4, "נמצא בידי 'מגילת יוחסין' שכתבה הרב המופלג מוהר"ר נפתלי הירץ היילפרין מו"ץ דק"ק זסלב חוטר מגזע משפחת היילפרין, ועל דבריו סמכתי הרבה בפרק הזה..", והנה, לא עלתה בידי, לידע בדיוק מי הוא ר' נפתלי הירץ היילפרין זה, אך ברור שהוא נכדו או נינו של ר' ישראל חריף הלפרין הנזכר. ואם רמ"מ ביבר, ציטט את מגילת היוחסין שלו, כמקור לתולדותיו של ר' ישראל, ולא את המג"י של ר' יצחק מלעטשוב, אזי כנראה שהקטעים הללו, במגילת היוחסין, הם העתק ממגילתו של ר' נפתלי הירץ היילפרין. או עכ"פ שמקור אחד להם.

מעניין מאד לציין, למגילת יוחסין נוספת, כמעט זהה, שנדפסה בספר 'שפתי צדיקים', מאת הרב ר' יהושע העשל מרימנוב, [נפטר תקצ"ז] דפוס פרעמיסלא תרמ"ג [על ידי ר' עקיבא ליבר מיאשיצא]. בהקדמה שם למגילת היוחסין, כותב ר' יהושע העשל כי העתיק ממגלת יוחסין שתחת ידי ש"ב ומח' ר' נפתלי צבי מראפשיץ.

גם ר' יהושע העשל הנ"ל מחבר מגילת יוחסין זו, הינו מצאצאי השר שאול והר"ר העשל. וכמובן שחלק הארי במגילה שלו, עוסק גם כן באותם משפחות הנזכרות במגילה ב'כתבי הגר"י' צאצאי השר שאול וואהל עד לר' ישראל חריף הלפרין, וצאצאי הר"ר העשל עד ר' יצחק באב"ד אב"ד בראדי.

לא רק ששתי מגילות היוחסין עוסקות באותם משפחות, אלא הם גם מאד דומות זו לזו בלשונותיהן, ובתארים של האישים הנזכרים. וניכר שמקור שני המגילות אחד הוא, לדוגמא, שני המגילות מתחילות ומפרטות על משפחת ר' שאול וואהל. המגילה בכתבי הגר"י פותחת את הקטע העוסק במשפת השר שאול: "איש הי' מפורסם בכל העולם הגאון האדיר המפורסם ר' שואל וואל ז"ל", והמגילה בשפתי צדיקים פותחת: "איש מפורסם הי' בכל העולם ה"ה האדיר הגאון המפורסם מוהר"ר שאול וואהל ז"ל". וכן הלאה, לאורך המגילות ניכר שמקורן אחד.

ויש לאפיין את שתי המגילות, בסך הכללי, בשניהם יש לא מעט שיבושים, אולם אפשר להבחין בין דברים אמיתיים לדברים שנשתבשו. מעיון בשתי מגילות היוחסין, והשוואתם למקורות אחרים שבידינו, נראה, שבין צאצאי השר שאול, בדרך כלל במגילתו של ר' יצחק אב"ד לעטשוב, יש מעט יותר פירוט, וכמו כן, גם יותר דיוק, בשמות הערים וכדו'. וכנראה שהמגילה של בעל שפתי צדיקים עברה יותר העתקות, וממילא יותר שיבושים. לעומת זאת, על צאצאי הר"ר העשל, בשפתי צדיקים מדייק ומפרט יותר. וכמה וכמה שיבושים וחסרונות, שנפלו ברשימותיו של ר' יצחק מלעטשוב, מתבארים על ידי המגילה שבשפתי צדיקים.

על משפחתו הקרובה של בעל שפתי צדיקים, ודאי שיש פירוט רב יותר ודיוק רב יותר, במגילתו, ובכתב יוחסין של ר' יצחק מלעטשוב, כמעט ולא הזכיר למשפחה זו.

ולעומת זאת, גם הפוך, בקרב משפחתו הקרובה של ר' יצחק מלעטשוב, הוא זה שדייק יותר, שבין צאצאי ר' מרדכי דעם רב'ש, בעל ה'שפתי צדיקים', החסיר ולא פירט את כולם, ובכתבי הגר"י נכתבו ביתר פירוט וכנראה שר' יצחק השלימם מהיכרותו הקרובה עם בני משפחתו.

עוד הבדל, ב'שפתי צדיקים', הולך ומתפשט למשפחות רחוקות של מחותנים וכדו' וב'כתבי הגר"י', לא.

ניכר מעבודתו של המו"ל של כתבי הגר"י, שהשקיע רבות רבות, על מנת לפענח האישים והדמויות הנזכרים במגילת היוחסין. ומאידך, נראה מדבריו שלא הכיר את מגילת היוחסין הנדפסת בשפתי צדיקים, שכן אילו היה מכירה, ומזהה ששתי המגילות מקור אחד להם, היה בזה סיוע ממשי לזיהוי אישים הנזכרים, ולמניעת טעויות.

אמנה כאן כמה דוגמאות, שבכתבי הגר"י נפלה טעות, אשר מתבררת מתוך המגילה בשפתי צדיקים, ולפעמים להפך.

בסוף הקטע הראשון, מונה המגילה, את בניו של הגאון ר' ישראל חריף [הלפרין] אב"ד מזסלב, השלישי מביניהם הוא "הנגיד ר' זלמן מזסלב שהי' חתן הגאון דק' פינסק", המו"ל שם, בהערה 176, כמובן לא ידע מי הוא הגאון דק' פינסק, ורק כתב ששמו המלא של ר' זלמן, היה ר' אפרים זלמן. אמנם, בשפתי צדיקים, כתב על בנו השלישי של מוה' ישראל חריף אב"ד בק' זאסלאב, "הנגיד מוה' זלמן משם חתן הגאון מק' פייאסק הנ"ל". מי הוא הגאון דק' פייאסק הנ"ל, כמה שורות קודם, במגילה, מזכיר בין חתני ר' יעקב דעם רבש, את הגאון ר' חיים לנדא אב"ד פודקאמין, אך בשפ"צ מכנהו אב"ד בק' פייאסק, ממילא כשכותב על ר' זלמן שהיה חתן הגאון דק' פייאסק הנ"ל, ודאי כוונתו שהיה חתנו של ש"ב ר' חיים לנדא הנ"ל.

בין בניו של ר' העשיל אב"ד וילנא, ראשית יש כאן טעות בשפ"צ, כי בכתבי הגרי כתוב כהוגן, שר' שמחה חתנו של ר' העשיל, היה בנו של הגאון ר' זלמן אב"ד דראהאביטש, ובן נוסף של ר' זלמן היה ר' איציקל אב"ד דוקלא [הוא בעל אמרי רברבי], מה שאין כן, בשפתי צדיקים כותב, שר' איציקל אב"ד דוקלא היה בנו של ר' העשיל אב"ד וילנא. ענין נוסף, בנוגע לר' שמחה עצמו, בנו של ר' זלמן מדראביטש, וחתנו של ר' העשיל מווילנא, בכתבי הגר"י, כתב עליו שהיה אב"ד מארלי', ובהערה שם, פענח המו"ל, שהכוונה שהיה אב"ד בעיר ארלי, כדרך כל הערים הנזכרים במגילת היוחסין שכתב עליהם אות מ' בתחילתם, [דהיינו, אב"ד מוילנא, אב"ד מקראקא, אב"ד מדוקלא, וכן הלאה]. אבל בשפתי צדיקים, שהשמיט את האות מ' מכל הערים הנזכרות [וכתב כסדר, אב"ד ווילנא, אב"ד קראקא, אב"ד דוקלא, וכן הלאה], כאן, לא השמיט המ' ותיקן מעצמו וכתב ר' שמחה אב"ד מאהלוב. כמובן, שר' שמחה לא היה אב"ד במאהלוב בשום פנים. אמנם, גם לא שמענו שהיה רב בעיר ארלי, ורק כתבו עליו שהיה אב"ד סלאנימא.

כשמזכיר במגילה בכתבי הגר"י, את בניו של ר' העשיל מטרנפאל, כותב על בנו "הנגיד ר' יעקב משוברשין חתן הגאון ר' אהרן שפירא אב"ד משם", בהערה, מעיר המו"ל, כי יתכן שהוא ר' אהרן שמואל ב"ר עזריאל לעמל כהנא שפירא, אשר הוא ידוע לנו כאב"ד שוברשין. והנה במגילה בשפתי צדיקים, נזכר בפירוש שמו המלא, "הגאון מוה' אהרן שמואל שפירא אב"ד בק' שעברשין". זאת ועוד, בהמשך המגילה בשפ"צ, מונה את צאצאיו של ר' אהרן שמואל, וביניהם מזכיר נין אחד, בשם עזריאל לעמל.

ויש עוד הרבה דומגאות לסתירות שנפלו בין שני המגילות, וכל זה בא רק ללמדנו, עד כמה צריך בדיקה, גם במגילת יוחסין ישנה, כי הרבה פעמים נפלו טעויות בהעתקות וכדו'.