יום שבת, 27 במרץ 2010

רבי נחום הכהן קוק זצל

במוצאי השבת הזו, שבת הגדול, פרשת צו תש"ע, הגיעה מרמת גן הידיעה המרה, על פטירתו של רבי נחום הכהן קוק זכר צדיק לברכה, מרבני רמת גן, שכיהן שנים רבות כרב שכונת תל גנים שבעיר.

רבי נחום היה בנו של רבי רפאל הכהן קוק, רב ואב"ד העיר טבריה, יליד ליטא בשנת תר"ס, חניך ישיבות מיר וטלז. כאשר עלתה משפחתו לארץ ישראל בשנת תרפ"ה, עלה ללמוד בירושלים בישיבת מרכז הרב, אצל דודו הראי"ה. ונשא לאשה את מרת בילא רחל בת ר' שמחה מנדלבוים ממשפחת מנלדבוים המעטירה אשר בירושלים, אודות משפחת מנדלבוים כתבנו בהרחבה בעבר. משנת תש"ח כיהן כרב העיר טבריה עד לפטירתו כ"ב תמוז תשל"א. מתורתו נדפס הספר 'כהונת רפאל', וצאצאיו משמשים בקהלות ישראל.

אביו רבי דב הכהן קוק רב בעיר קרוק שבליטא, ואחר כך בעפולה. נולד בעיר גריווא בשנת תרל"ב, לערך. כשעלה לארץ בשנת תרפ"ה, נקרא לשמש ברבנות בעפולה. עד לפטירתו י"ח אדר תש"י. רעייתו מרת רבקה. אחיו נודעו אף הם, הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, אב"ד בויסק, זוימל, ולבסוף רבה הראשי של ארץ ישראל, ור' שאול חנה הכהן קוק, אחותם מרת רוחמה, נשאה לר' יוסף רבי, שהיה חותנו של מאיר וולנשטיין, נכד הגאון ר' משה נחום וואלענשטיין.

אביו רבי שלמה זלמן הכהן קוק, אביהם של האחים הרבנים, נולד בשנת תר"ד, מקום מושבו היה בעיר קרוק שבליטא. נפטר כ"ב שבט תרפ"ט, ומנוחתו כבוד על הר הזיתים בירושלים. רעייתו היתה מרת פרל זלטא, נולדה תרי"ד, נפטרה תרצ"א, בת ר' רפאל פלמן, בנו של ר' אברהם אב"ד פרל ושעבוז.

אביו רבי נחום הכהן מרזיצ'ה, נשא לאשה את מרת בתיה פריידה בתו של הגאון רבי דובער יפה, אב"ד אוטיאן וקרליץ וטורעץ, שהיה תלמיד חבר לגר"ח מוולוזין. בן רבי יעקב טוריצער יפה. בנו האחר של רבי דובער היה הגאון רבי מרדכי גימפל יפה הרב מיהוד.

אביו רבי יצחק הכהן מגיד.


המנוח, רבי נחום קוק, נולד בשנת תרצ"ג, בירושלים. היה חתנו של רבי שמואל נתן אברמוביץ רבה של רמת יצחק, אף היא ברמת גן. בצעירותו למד בכולל המפורסם בתל אביב, כולל 'היכל התלמוד', שנודע בתלמידי החכמים המובהקים ששקדו בו על תלמודם. בכהונתו ברמת גן, נתגלמה אישיות של רב נכבד בעיני בני העיר, היודע לעמוד על משמר היהדות.

חותנו רבי שמואל נתן, נולד בעיר ברנוביץ, ועל שמה נקרא בישיבות בהן למד, שמואל באראנוביצער. ר' שמואל למד בישיבת קמניץ אצל הגאון רבי ברוך בער לייבוביץ, ומשם עבר ללמוד בישיבה הגדולה, ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה, משעלתה הישיבה לחברון, היה ר' שמואל בין התלמידים הראשונים שנשלחו לארץ ישראל ליסד את מקום התורה בטהרה. ואך בנס ניצל מהטבח הנורא שאירע בשנת תרפ"ט. כאחד מבחירי הישיבה, זכה בשידוך חשוב, רעייתו הרבנית פסיה, [נפטרה בשנת תש"י] היתה בת הגאון הצדיק רבי אברהם יצחק טיקוצינסקי רב דמקור חיים בירושלים, ומלפנים רב דפיאנטניצא שבלומזא. לאחר נישואיו נקרא לכהן ברבנות רמת יצחק, עד שנפטר, בצעירותו לאחר מחלה קשה, י"ד אב תשי"ז. בנו רבי יצחק מילא מקומו כרב רמת יצחק, וכשנפטר לפני כמה שנים, יצא לזכרו ספר 'זכור אהבת קדומים'.

אביו, רבי אברהם יצחק אברמוביץ, היה ממקימי הישיבה בברנוביץ, בה כיהן הגאון רבי אלחנן וסרמן כראש הישיבה. רעייתו מרת אסתר ביילא, היתה בת הגאון רבי טעבלי רבצקי, הדיין מוילקוביסק.


חותנו של רבי שמואל נתן, רבי אברהם יצחק טיקוצינסקי, היה תלמיד ישיבת וולוזין, וכרבו המובהק החשיב תמיד את רב עירו הגאון ר' חיים לייב סטאוויסקער, וממנו לא זז. רעייתו מרת אסתר לבית רובינשטיין. עוד בצעירותו התמנה לרבה של וואנאס, ומשם נקרא לכהן בפיאנטניצא פרבר לומזא. עד שעלה לארץ ישראל, כאן כיהן כרב שכונת מקור חיים בירושלים. המשגיח דסלבודקא, רבי אברהם גרודזינסקי, התבטא עליו, כי גם בדורו של רבי ישראל סלנטר, היה נחשב לאחד מגדולי הדור ביראה. לימים, נישאה בתו של רבי אברהם יצחק, ל
נינו של רבי ישראל סלנטר,ר' חיים יצחק ליפקין, מחבר 'תורת רבי ישראל סלנט'.
יתר צאצאיו אף הם גדולי תורה ויראה, בנו המפורסם הוא רבי משה עקיבא טיקוצינסקי, משגיח דישיבת סלבודקא בבני ברק. חתנו היה רבי ברוך יצחק לוין אב"ד בירושלים, ומחבר דברי לוי. בן נוסף היה רבי ישראל מאיר טיקוצינסקי, חתן ר' יונה ראם, ואביו של הגאון ר' רפאל יונה טיקוצינסקי זצ"ל, ראש ישיבת ירוחם.

אביו רבי מאיר טיקוצינסקי מסטאוויסק.








יום חמישי, 18 במרץ 2010

משפחת רבי שלום הלוי סגל מפודהייץ בצפת

עץ המשפחה של רבי שלום סגל מפודהייץ – צפת, מקיף משפחות מיוחסות מכמה צדדים. בין צאצאיו של רבי שלום סגל, נמנים משפחות רבות, ביניהם משופרי דשופרא דירושלים. כמו ר' חיים שלום סגל בעל מחבר ספר תוספת רשי, על פירוש רשי, ועוד ספרים. והרה"ח רבי חיים שלום פרוש, שנודע בבקיאותו הרבה בתורת החסידות ודברי ימיה.

על פי המקובל בקרב צאצאיו, הם נמנים על צאצאי הרב הקדוש רבי שמואל שמעלקא הלוי הורוביץ מניקלשבורג, אבל לא נודע כיצד. לכאורה רבי שלום היה מצאצאיו בן אחר בן, ידוע שאביו של ר' שלום היה ר' צבי הירש מערקער, בן ר' אריה בן ר' משה בן ר' מנחם מנדל. יותר מזה לא ידוע, וכנראה שחסר דור אחד או שנים, לידע כיצד המשפחות מתחברות זו לזו.


אשתו של ר' שלום, מרת חיה צביה, בת ר' אלחנן פדר, היתה נכדת העטרת צבי מזידיטשויב, גם זה לא נודע כיצד.


מי שיודע פרטים נוספים אודות יחוסו של רבי שלום, או אודות זוגתו, אשמח אם יודיעני.

יום ראשון, 14 במרץ 2010

‫בס"ד‬

הסבא והסבתא מתל אביב‬

יש לכם שרשים בתל אביב? היו לכם סבא, סבתא, דודים או‬
‫קרובי משפחה דתיים וחרדיים בתל אביב שהיתה ואיננה?‬
‫מכון "תל אביב של מעלה" ו"המאגר העולמי לכתבי‬
‫היוחסין בישראל" יוצאים במיזם משותף:‬

"מנציחים את השרשים"‬

שילחו אלינו פרטים, מאמרי זכרון, תמונות‬
‫משפחתיות, מסמכים, אנקדוטות ותיאורי הווי,‬
‫ותנציחו את דמויותיהם של היקרים לכם.‬
‫בברכה‬

נפתלי אהרן וקשטיין
‫המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל‬
‬עורך "ויתילדו" ב"המודיע"‬
‫פקס: 7789768-8-351‬
‫דוא"ל: ‪vekshtein@bezeqint.net‬‬

‫יעקב שלמה לוי‬
‫מכון "תל אביב של מעלה"‬
‫ת.ד. 554 ב"ב‬
‫פקס: 783081630‬
‫דוא"ל: ‪babad10@kavnaki.net‬‬

יום שלישי, 9 במרץ 2010

נכד לרבי בנימין דיסקין משפחת סילבר


צאצאיו של רבי בנימין דיסקין מהוראדנא ולומזא, נסקרו על ידינו בארוכה בבלוג, כתבנו על כל משפחתו של רבי בנימין דיסקין, מכל הצדדים, ופירטנו את כל צאצאיו הידועים. הנה קישור למאמר על משפחת דיסקין בארץ ישראל.

והנה, באמריקה הרחוקה, נמצא נכד נוסף, שלא נודע עליו עד כה.

אתר kevarim מעלה תמונות מצבות של רבנים מצפון אמריקה. האתר מכיל למעלה משש מאות מצבות, של רבנים מכל החוגים, שכיהנו בארצות הברית.

והנה, לאחרונה, עלתה שם המציבה הבאה.
























פה נטמן

הרבני הנכבד ירא אלוקים בנן של קדושים

וגאוני ארץ ה"ה ר' ארי' ליב בן

הרב ר' בנימן סילווער ז"ל

נכד הרב הגאון הגדול ר' בנימן דיסקין ראב"ד

מהוראדנא זצ"ל וחתן הרב

הגאון ר' אברהם יעקב טרעגער זצ"ל

נפטר ביום ו' עש"ק כ"ו אלול

שנת תרפ"ז ת.נ.צ.ב.ה.

לפנינו איפה נכד נוסף לרבי בנימין דיסקין, אלא שעדיין איננו יודעים כיצד הוא משתייך למשפחת דיסקין. אם יש מי שיודע על אבותיו של ר' אריה לייב סילבר, נשמח לדעת.

רבי אריה לייב קבור בניו יורק, בבית הקברותAcacia הנמצא ב -Ozone Park . הוא היה מורה דרך של קהילת אגודת אחים בני יעקב.

יום שישי, 5 במרץ 2010

רבי שמואל טויסיג זכר צדיק לברכה

השבוע הובא למנוחות בירושלים רבי שמואל טויסיג, שנקרא בפי רבים האדמור מתולדות שמואל.על שם בית הכנסת שלו בגבעת שאול בירושלים 'תולדות שמואל'.

רבי שמואל, היה יליד ירושלים, בשכונת בתי אונגרין, ולמד בישיבות סלבודקא ומיר. היה מקורב לאדמורי גור, ולאדמור ר' יוחנן טברסקי מטולנא. נודע כמגיד מישרים, שגדוש ומלא בתורה וחסידות.

שיעוריו ושיחותיו חיזקו אלפים רבים שהיו משומעי לקחו בכל אופנים שהם. רבים רבים הם מעריציו של רבי שמואל זצ"ל, כי היה יודע לירד לנפשו של כל פונה ומבקש. נודע בסגולותיו וברכותיו שהעניק לכל דורש.

על אף יסוריו הרבים, המשיך בנתינתו לזולת, והקדיש מזמנו שעות רבות לעודד נשברי לב.

בימים האחרונים שהה רבי שמואל בניו יורק, ושם נפטר למחרת שושן פורים, ומיטתו הובאה לעיר מולדתו ירושלים, בה הובא למנוחות.

חותנו היה ר' משה ברוך לוין מאנשי ירושלים.

אביו הרב הצדיק ר' יחזקאל טויסיג מירושלים, נולד במטרסדורף בשנת תרע"ז, בירושלים נשא לאשה את מרת שרה הינדא בתו של הצדיק ר' שמואל תפילינסקי, בעהמ"ח 'קונטרס הצוואה'. רבי יחזקאל העלה מדברי תורתו על הכתב בספר 'תפארת יחזקאל', הוא נפטר בירושלים, כ"ז ניסן תשל"ב. רעייתו מרת שרה הינדא לבית תפילינסקי נפטרה י' אדר א' תשל"ח.

אביו היה הגאון הצדיק רבי ישראל טויסיג זצ"ל, בעל ה'בית ישראל' ממטרסדורף. יליד העיר פאפא, משנישא לבת ר' יוסף פרעסבורגר אב"ד מאטרסדורף, קבע מושבו סמוך אצל חותנו, כעשרים וחמש שנים גר במטרסדורף, עד שעלה לארץ ישראל, כמה וכמה שנים לפני המלחמה, את מקומו קבע בבתי אונגרין, שם כיהן כמו"צ של העדה החרדית. נפטר ו' תשרי תשכ"ח. זוגתו הרבנית מרת חיה הנלא נפטר כ"ב ניסן תשכ"א.

היו לו בנים צדיקים וגדולי תורה:

הגאון ר' משה שמואל טויסיג זצ"ל היה ראש ישיבת 'תפארת אהרן' מטרסדורף, נפטר ט"ז אדר תשנ"ב. חתנו היה האדמור ר' יעקב אשר קאפף מברנוביץ לעלוב.

הרה"ג ר' אהרן טויסיג זצ"ל נשיא ישיבת 'תפארת אהרן' מאטרסדורף. חתן ר' ישראל מנחם מנדל קליין מחסידי קרלין בטבריה, ר' אהרן אף הוא גר בטבריה, ובסוף ימיו עלה לירושלים, בה נפטר בשנת תשס"ח.
הצעיר הרה"צ ר' בונם יואל טויסיג זצ"ל – האדמור ממטרסדורף, בעהמ"ח 'תפארת בנים', נולד תרפ"ז במטרסדורף, חתן ר' מנחם נחום שווארץ מגזע הבני יששכר. נפטר חול המועד סוכות תשס"ח.

הרה"צ ר' יחזקאל זצ"ל הנזכר.

הרה"צ ר' יוסף זצ"ל

שמעיה יעקב יהודה טויסיג שנפטר בנערותו ולזכרו כתב אביו את הקונטרס בית שמעיה, הנספח לספר 'תפארת יוסף'.

חתנו היה הגאון הצדיק רבי אברהם חיים ברים זכר צדיק לברכה, הוא נשא לאשה את מרת רוחמה הינדל בתו של ר' ישראל.

ר' ישראל טויסיג היה בנו של ר' דוד יששכר טויסיג השם יקום דמו. מפאפא. שם הרביץ תורה למעלה מארבעים שנה, עד שנהרג על ידי הנאצים הארורים בהיותו בן למעלה מתשעים שנים. לזכרו כתב בנו ר' ישראל קונטרס בית דוד נספח לספר 'תפארת אהרן'. זוגתו הרבנית הינדל נפטרה כ"א אייר.

צאצאיו האחרים של ר' דוד יששכר הם, ר' יצחק הי"ד, ר' שלמה הי"ד, מרת לאה הי"ד, אשת ר' דוב פרישמן, ואשת ר' מאיר פרל.

ר' ישראל טויסיג, היה חתן שאר בשרו הגאון ר' יוסף פרסבורגר ראב"ד מטרסדורף בעהמ"ח 'תפארת יוסף'. ר' יוסף נפטר כ"א כסלו תרפ"ד, וזוגתו הרבנית בילא קראסל, נפטרה ו' אדר תרס"ט.

ר' יוסף היה בנו של רבי בצלאל פרסבורגר מסערדהאלי וזוגתו הרבנית אסתר, נכדת ר' יחזקיה אב"ד בעלעד.

הרבנית הינדל, אשתו של ר' דוד יששכר טויסיג היתה בת ר' יצחק ברוין, שזו' מרת פייגלי היתה בת הרבני שלמה ראב ממיסדי פתח תקווה ומנוחתו בירושלים, זוגתו מרת אסתר היתה בת ר' יחזקיה הכהן אב"ד בעלעד, בעהמ"ח 'מגדנות יחזקיה'.

ר' יוסף פרסבורגר היה חתנו של ר' אהרן זינגר אב"ד מטרסדורף, בעהמ"ח 'תפארת אהרן'. נפטר י"ז חשון תרכ"ט, ויש עליו הספד בספר 'מלאה קטורת'. בן רבי יצחק מצעהלים.

אשת ר' אהרן זינגר היתה הרבנית מרת זלדה ממשפחת דייטש משלשלת היוחסין.

אשת ר' יצחק זינגר היתה מרת יענטל בת הגאון ר' שלמה זלמן ליפשיץ אב"ד לאקנבך.