השבוע הובא למנוחות בירושלים רבי שמואל טויסיג, שנקרא בפי רבים האדמור מתולדות שמואל.על שם בית הכנסת שלו בגבעת שאול בירושלים 'תולדות שמואל'.
רבי שמואל, היה יליד ירושלים, בשכונת בתי אונגרין, ולמד בישיבות סלבודקא ומיר. היה מקורב לאדמורי גור, ולאדמור ר' יוחנן טברסקי מטולנא. נודע כמגיד מישרים, שגדוש ומלא בתורה וחסידות.
שיעוריו ושיחותיו חיזקו אלפים רבים שהיו משומעי לקחו בכל אופנים שהם. רבים רבים הם מעריציו של רבי שמואל זצ"ל, כי היה יודע לירד לנפשו של כל פונה ומבקש. נודע בסגולותיו וברכותיו שהעניק לכל דורש.
על אף יסוריו הרבים, המשיך בנתינתו לזולת, והקדיש מזמנו שעות רבות לעודד נשברי לב.
בימים האחרונים שהה רבי שמואל בניו יורק, ושם נפטר למחרת שושן פורים, ומיטתו הובאה לעיר מולדתו ירושלים, בה הובא למנוחות.
חותנו היה ר' משה ברוך לוין מאנשי ירושלים.
אביו הרב הצדיק ר' יחזקאל טויסיג מירושלים, נולד במטרסדורף בשנת תרע"ז, בירושלים נשא לאשה את מרת שרה הינדא בתו של הצדיק ר' שמואל תפילינסקי, בעהמ"ח 'קונטרס הצוואה'. רבי יחזקאל העלה מדברי תורתו על הכתב בספר 'תפארת יחזקאל', הוא נפטר בירושלים, כ"ז ניסן תשל"ב. רעייתו מרת שרה הינדא לבית תפילינסקי נפטרה י' אדר א' תשל"ח.
אביו היה הגאון הצדיק רבי ישראל טויסיג זצ"ל, בעל ה'בית ישראל' ממטרסדורף. יליד העיר פאפא, משנישא לבת ר' יוסף פרעסבורגר אב"ד מאטרסדורף, קבע מושבו סמוך אצל חותנו, כעשרים וחמש שנים גר במטרסדורף, עד שעלה לארץ ישראל, כמה וכמה שנים לפני המלחמה, את מקומו קבע בבתי אונגרין, שם כיהן כמו"צ של העדה החרדית. נפטר ו' תשרי תשכ"ח. זוגתו הרבנית מרת חיה הנלא נפטר כ"ב ניסן תשכ"א.
היו לו בנים צדיקים וגדולי תורה:
הגאון ר' משה שמואל טויסיג זצ"ל היה ראש ישיבת 'תפארת אהרן' מטרסדורף, נפטר ט"ז אדר תשנ"ב. חתנו היה האדמור ר' יעקב אשר קאפף מברנוביץ לעלוב.
הרה"ג ר' אהרן טויסיג זצ"ל נשיא ישיבת 'תפארת אהרן' מאטרסדורף. חתן ר' ישראל מנחם מנדל קליין מחסידי קרלין בטבריה, ר' אהרן אף הוא גר בטבריה, ובסוף ימיו עלה לירושלים, בה נפטר בשנת תשס"ח.
הצעיר הרה"צ ר' בונם יואל טויסיג זצ"ל – האדמור ממטרסדורף, בעהמ"ח 'תפארת בנים', נולד תרפ"ז במטרסדורף, חתן ר' מנחם נחום שווארץ מגזע הבני יששכר. נפטר חול המועד סוכות תשס"ח.
הרה"צ ר' יחזקאל זצ"ל הנזכר.
הרה"צ ר' יוסף זצ"ל
שמעיה יעקב יהודה טויסיג שנפטר בנערותו ולזכרו כתב אביו את הקונטרס בית שמעיה, הנספח לספר 'תפארת יוסף'.
חתנו היה הגאון הצדיק רבי אברהם חיים ברים זכר צדיק לברכה, הוא נשא לאשה את מרת רוחמה הינדל בתו של ר' ישראל.
ר' ישראל טויסיג היה בנו של ר' דוד יששכר טויסיג השם יקום דמו. מפאפא. שם הרביץ תורה למעלה מארבעים שנה, עד שנהרג על ידי הנאצים הארורים בהיותו בן למעלה מתשעים שנים. לזכרו כתב בנו ר' ישראל קונטרס בית דוד נספח לספר 'תפארת אהרן'. זוגתו הרבנית הינדל נפטרה כ"א אייר.
צאצאיו האחרים של ר' דוד יששכר הם, ר' יצחק הי"ד, ר' שלמה הי"ד, מרת לאה הי"ד, אשת ר' דוב פרישמן, ואשת ר' מאיר פרל.
ר' ישראל טויסיג, היה חתן שאר בשרו הגאון ר' יוסף פרסבורגר ראב"ד מטרסדורף בעהמ"ח 'תפארת יוסף'. ר' יוסף נפטר כ"א כסלו תרפ"ד, וזוגתו הרבנית בילא קראסל, נפטרה ו' אדר תרס"ט.
ר' יוסף היה בנו של רבי בצלאל פרסבורגר מסערדהאלי וזוגתו הרבנית אסתר, נכדת ר' יחזקיה אב"ד בעלעד.
הרבנית הינדל, אשתו של ר' דוד יששכר טויסיג היתה בת ר' יצחק ברוין, שזו' מרת פייגלי היתה בת הרבני שלמה ראב ממיסדי פתח תקווה ומנוחתו בירושלים, זוגתו מרת אסתר היתה בת ר' יחזקיה הכהן אב"ד בעלעד, בעהמ"ח 'מגדנות יחזקיה'.
ר' יוסף פרסבורגר היה חתנו של ר' אהרן זינגר אב"ד מטרסדורף, בעהמ"ח 'תפארת אהרן'. נפטר י"ז חשון תרכ"ט, ויש עליו הספד בספר 'מלאה קטורת'. בן רבי יצחק מצעהלים.
אשת ר' אהרן זינגר היתה הרבנית מרת זלדה ממשפחת דייטש משלשלת היוחסין.
אשת ר' יצחק זינגר היתה מרת יענטל בת הגאון ר' שלמה זלמן ליפשיץ אב"ד לאקנבך.
הבית ישראל ממטרסדורף כתב כמה פעמים שאמו של חמיו בעל תפארת יוסף ממטרסדורף היתה נכדת ר' יחזקיהו כ"ץ מבעלעד. במק"א הוא כתב שהיתה ממשפחת הגאונים ר' יחזקיהו כ"ץ מבעלעד ור' ליב לעטש הדיין מפרעסבורג. כנראה שהוא עצמו לא ידע האם הוריה היו כ"ץ>לעטש או לעטש>כ"ץ. יש מקור אחר שיכול לוודא זאת?
השבמחקואם כבר דובר על הג"ר יחזקיהו הכהן אב"ד בעלעד, האם יש דרך לבדוק את ייחוסו לר' יחזקיהו כ"ץ מאובין בן השער אפרים?
על ר' יחזקיה כץ מבעלד, שמענו גם ממקורות אחרים. מיהו ר' לייב לעטש הדיין מפרעסבורג?
השבמחקועל היחוס עד השער אפרים, נראה לי די רחוק למצוא את היחוס המדוייק.
איני יודע מיהו ר' לייב לעטש.
השבמחקהמרחק עד השער אפרים אינו גדול כל כך. ר' יחזקיהו בן השער אפרים נפטר בתל"ח והשאיר בן יחיד בן פחות מעשר בשם אהרן, שעלה לארץ עם דודו רא"ל בשנת תמ"ט, וכנראה שב עמו אח"כ להונגריה. ר' יחזקיהו כ"ץ מבעלעד נולד בערך בשנת תק"כ, כך שאביו ר' משה צריך להיות לכל היותר נכדו של אותו אהרן. השאלה אם יש דרך להוכיח את זה.
השבמחקכנראה לא הייתי מספיק יצירתי.
השבמחקמובן מאליו שר' לייב לעטש הדיין מפרשבורג הוא הגאון ר' משה אריה לייב ליטש ב"ר יהודה סג"ל ראזנבוים, דיינא רבא דק"ק פרשבורג ובעמח"ס מתא דירושלים, לחם רב, אמרות ה', אניה דיונה, ועוד.
מסתבר כדבריך.
השבמחקאומנם, צריך לדעת,שכאשר כתב על חמותו שהיתה 'ממשפחת' הגאונים הנ"ל, אינו בהכרח שהיתה מצאצאיהם, יתכן שהיתה ממשפחתם הקרובה או הרחוקה.
מרת פייגלי אשת ר' יצחק ברוין איננה ביתו של מייסד פתח תקווה. מייסד פתח תקווה לבית ראב הוא נכדו של ר' שלמה ראב ושמו יהודה ראאב. [אביה של המשוררת אסתר ראב הקרואה בוודאי על שם סבתה אשת ר' שלמה]
השבמחקצודק.
מחקהוא אכן לא היה ממיסדי פתח תקווה, כי הוא נפטר כבר בשנת תרט. [בירושלים].
אבל דומני שיהודה היה בנו של שלמה ולא נכדו.
לבנימין שלום,
השבמחקלשלמה ראב ואסתר בת יחיזקיה הכהן ניימן היו כמה ילדים אך לא בת בשם פייגיל.
הייתה חנה שנישאה לדיין בנימין שטמפפר ולהם כמה ילדים שאחד מהם יהושע שטמפפר ממיסדי פתח תקוה.
הייתה ייטל שנישאה לבנימין שטמפפר לאחר מות אחותה,היה אלעזר ראב אבי שושלת ראב שיהודה ראב היה בנו.
והיו יהושע,,בנימין זאב וולף ולאה שנשארו בהונגריה וחלק גדול ממשפחותיהם הושמדו.
מש' עקשטיין טוענת כי פייגלה שלדבריהם היא נכדת שלמה ראב- נישאה לעקשטיין ונדמה לי שגם כתבת זאת.
עד כמה שידוע לנו ועל פי כל החומרים שבידינו אין קשר בין מש' טוייסיג למש' ראב.
ואגב,בעבר כאשר בקשנו לקבל פרטים על המשפחה מהם נותק מיד הקשר עימם
שלום בתיה,
מחקרבי ישראל טויסיג, שנפטר לפני כמעט חמישים שנה, סיפר על סבתו פייגל, שהיא היתה בת ר' שלמה ראב, וגם כתב את זה בספריו.
למה להגיד שזה לא נכון?
הוא הכיר את הסבתא שלו. אנחנו לא מדברים פה על עדות של אחד שחי היום על מה שהיה לפני מאתיים שנה. מדובר בעדות אישית.
בכתביו הוא גם מספר, שכשעלה לארץ, הוא היה בקשר עם אחדים מבני משפחת ראב בפתח תקווה.
אני מציע שתעייני בספר מגדנות יחזקיה שנדפס בשנת תשס"ב, במבוא לתולדות המחבר.
לבנימין
מחקהיכן זה כתוב?
קראתי גם את מגדנות יחיזקיה
לצערי זה ממש לא כתוב שם.
יש רישומים מדוייקים של כל ילדי שלמה ראב ואשתו אסתר וצאצאיהם
לבנימין,
מחקמי מסר שזה מופיע בכתביו?
מתי הודפסו כתבים אילו?
משפחת טויסיג עלתה לארץ בשנות השלושים והתיישבה בבתי אונגרין.
מחקבבתי אונגרין התגוררה משפחת נכדו של שלמה ראב.-אברהם שטמפפר-בתו של אנרהם התגוררה שם עד פטירתה בשנות השבעים.
לא ידוע על שום קשר שנוצר בין המשפחות או שהיה קיים וכפי שכתבתי -לא ידוע על שום בת בשם פייגלי בעוד שפרטי כל הילדים רשומים וידועים..
שוב שלום בתיה,
מחקעל אלו רישומים מדוייקים את מסתמכת? רישומים של מישהוא מהמשפחה, או רישומים ממשלתיים?
בכל מקרה, חיסרון של ילד מתוך רשימה של ילדים אף פעם אינו ראיה מוחצת. ישנו כלל תלמודי "לא מצאנו - אינו ראיה", והוא תקף גם במחקרים גנאלוגיים.
את שואלת מי מסר שזה מופיע בכתביו, ומתי הם הודפסו.
ואני שואל, כיצד אפשר לקבוע מה נכון ומה לא נכון במשפחתו של אדם מסויים, בלי לדעת אפילו מה הם כתביו שהשאיר אחריו.
בכל אופן אענה,
בשנת תשיח - 1958, הדפיס רבי ישראל ספר תפארת אהרן, מתורת זקינו רבי אהרן זינגר, ובסוף הספר הוא הביא מדור מיוחד בשם בית דוד, לעילוי נשמת אביו רבי דוד יששכר טויסיג, ובסוף המדור הביא קטע מיוחד שהקדיש לעילוי נשמת אמו, וכך הוא כותב: "שורות אלו כתבתי להקים שם לאמי מורתי הצדיקת והחסידה מרת הינדל בת מוהר"ר יצחק ברוין ז"ל נכדת הגאון הקדוש מוהר"ר יחזקיה הכהן ז"ל אב"ד דק"ק בעלעד".
בשנת תשי"ט - 1859, הדפיס ר' ישראל ספר של חותנו בשם תפארת יוסף, בהקדמה הוא מזכיר שאמו של חמיו, היתה נכדת ר' יחזקיה, ובהערה הוא מוסיף, "גם אני המלבה"ד (המביא לבית הדפוס) הנני דור חמישי להגה"ק הנ"ל, אמי מרת הינדל ע"ה היתה בתה של מרת פייגלי ע"ה (אשת מוהר"ר יצחק ברוין ז"ל) בת מרת אסתר ע"ה (אשת הרה"ג ר' שלמה ז"ל ומנוחתם כבוד בירושלים) בתו של הגאון ר' יחזקיה הכהן".
בשנת תשכ"ב, הדפיס ר' ישראל ספר בשם בית ישראל, ובסופו יש הנצחות אחת מהם, היא מיהודי בשם י' ראב, וכותב עליו את התואר: "ש"ב", דהיינו, שאר בשרי.
בשנת תשכ"ז 1967 שנה לפני פטירתו, הדפיס בנו ספר נוסף מתורת של ר' ישראל, בשם בית ישראל תליתאה, ובתוכו יש מדור, בשם, "מגדנות לחזקיה", חידושי תורה של ר' ישראל על מסכתות גיטין וחולין לעילוי נשמת זקינו רבי יחזקיה הכהן, ושם בהקדמה הוא מספר, שהוא הכיר את בני משפחת ראב מפתח תקווה, האחים יהודה ומשה שמואל, בני אלעזר בן שלמה הסבא המשותף, ובהמשך שם הוא מספר עוד על הסבתא שלו פייגלה. וגם על הקשר של משפחת שטמפפר.
אז מה, הוא היה מדומיין?
יותר הגיוני לומר, שהרישומים שאת מסתמכת עליהם כדי לקבוע בנחרצות, שהוא לא השתייך למשפחת ראב, אינם מדוייקים ואינם מלאים.
ואילו היית מעיינת היטב במבוא לספר מגדנות יחזקיה, היית רואה שהיה לפני הכותבים תיעוד מרישומי המדינה [מאטריק'ל], על פייגל האחרת, ועל נישואיה לאברהם אליעזר עקשטיין.
לבנימין שלום,
השבמחקומה תגיד לכל אילו הטוענים כי הינם צאצאים ישירים לגאון מוילנה מבת או מבן שלא נודע עד כה?
וכאן מדובר במרחק שנים לא גדול כל כך בשמות ידועים במשפחות ידועות במחקר שנעשה וכנראה בטעות שנשתרשה במשפחה.
אוכל להראות לך טעויות שנכתבו והודפסו אודות משפחתי שלא היו ולא נבראו.
.
בני משפחות ראב שערכו בשנות השבעים מחקר מקיף אודות המשפחה לא ציינו שום שם שכזה וחבל להמשיך טעות זו.
עדיין לא אמרת לי, על סמך החלטת שזה טעות.
מחקאם את מסתמכת רק על מחקר שנערך בשנות השבעים, את צריכה לספר על שיטות הפעולה של אותו מחקר, כדי שנוכל לקבוע אם המחקר היה מספיק מקיף.
האם המחקר כלל עיון בארכיונים בחו"ל?
האם המחקר כלל עיון בספרי קודש?
האם המחקר כלל הפצת מודעות בעיתונות בבקשת איתור צאצאים למשפחת ראב? [כיום עושים זאת באינטרנט, אז היו עושים זאת באמצעות מודעות בעיתונות].
ועוד אי אלו שאלות, שיכולות להראות עד כמה המחקר היה מקיף.
אם התשובה לשאלות שלעיל שלילית, אזי המחקר לא היה מספיק מקיף.
מחקר שמסתמך רק על זכרון של בני משפחה קרובים, לעולם לא יכול להיות מקיף מספיק.
הגאון מוילנא זה סיפור אחר, ואין טעם להכניס אותו לכאן. הגאון נפטר לפני למעלה ממאתיים שנה.
כאן מדובר על עשרות שנים בודדות.
ובגלל שזה מרחק שנים לא גדול, הרבה יותר הגיוני להגיד שענף אחד לא הכיר ענף אחר של המשפחה, מאשר להגיד שיש כאן בן אדם שהמציא המצאות.
דווקא בגלל שמדובר בתקופה קצרה ,במשפחה שכל אחיה מכירים זה את זה כולל את אלה שנשארו בחול ואת בני משפחותיהם הסבירות שיש עוד ענף לא הגיונית וכבר כתבתי שבבתי אונגרים התגוררה מתחילת המאה שעברה עד לשנות השבעים משפחתו של נכדה של אסתר -אברהם שטמפפר.
מחקהאם נראה לך הגיוני ששני נכדים גרים באותם בתים .שניהם יודעים את מקורותיהם אבל מש' שטמפפר לא יודעת דבר על בני המשפחה שלהם שמתגוררים לידם.
ואגב, עד כמה שאני מבינה העדויות שיש בידך אינן עדויות ישירות ,כדאי מאד שתבקש שיעבירו אליך את החומרים עליהם אתה מסתמך .
ולענין הזמן-דווקא בחלוף הרבה שנים קל יותר לטעון טענות במשפחתנו נכתב רבות על חווה נינת הגאון כולם אמרו וכתבו וכנראה לא היה ולא נברא .
איני שוללת את האפשרות שהייתה קרבה משפחתית כלשהי למש' ראב.
ויתכן ודברו על כך במשפחתם נדמה לי שהם מציינים בהקדמה ל"מגדנות יחיזקיהו" את השם יעקב ראב -אך חד משמעית לא יתכן שלאסתר ושלמה ראב הייתה בת נוספת מעבר לילדים שהיו מוכרים אישית לבני המשפחה..
ופרט נוסף-ייטל הבת של שלמה ראב גידלה את ילדי אחותה חנה שנפטרה לאחר שנישאה לבנימין שטמפפר גם היא התגוררה עם מש' אברהם שטמפפר (בידינו אפילו הצוואה שלה ותמונות שלה) האם עולה בדעתכם ששלמה ראב אשתו ובתו ייטל שכולם גרים בירושלים מסתירים את דבר קיומה של בת נוספת?
לבנימין שלום,
השבמחקאני חושבת שנפתרה התעלומה.
בהקדמה לספר תפארת יוסף נכתב"אביו (של המחבר)בצלאל פרסבורגר ןגו'.....,אמו ...אסתר הייתה נכדת יחיזקיהו הכהן.
אסתר ראב עליה אנו מתווכחים הייתה בתו של יחיזקיהו הכהן ולא נכדתו.
כנראה בגלל שהשמות זהים הפכו את אסתר ושלמה ראב לבני משפחה ישירים.
ייתכן שלחזקיהו הכהן הייתה גם נכדה בשם אסתר ולא אתווכח לגבי אפשרות כזו. אך זו אינה קשורה למש' ראב
לא נפתרה שום תעלומה.
מחקחבל שאת זורקת משפטים, מבלי לעיין בחומר כמו שצריך.
גם אמו של רבי יוסף פרסבורגר היתה נכדת ר' יחזקיה הכהן, וגם בתו של ר' יוסף פרסבורגר התחתנה עם ר' ישראל טויסיג שהוא בעצמו היה צאצא של ר' יחזקיה הכהן, כאמור לעיל.
ואני מסב את תשומת ליבך לעובדה, שהוא התחתן עם קרובת משפחתו, שהסבתא שלו, והסבתא של אשתו היו בנות דוד. אנשים זוכרים דברים כאלו.
הכל כתוב שם בספר, וגם כאן במאמר למעלה.
כל המקורות גלויים, בפני כל אחד, עיינתי בכולם, ואת מוזמנת גם לעיין.
חבל שמבלי לעיין היטב במקורות, את מנסה לקבוע עובדות.
את מסתמכת על מחקר עלום שנעשה בשנות השבעים, ולא ספרת לנו באילו שיטות נערך אותו מחקר.
אבל קבעת ששלמה ראב אשתו ובתו ייטל מסתירים את דבר קיומה של בת נוספת. מבלי לספר לנו על סמך מה קבעת שהם מסתירים? האם באותו מחקר של שנות השבעים ראיינו את שלמה ראב???
בכל מקרה לא הבת של שלמה ראב עלתה לירושלים, אלא הנכד שלה.
וכפי שכבר כתבתי למעלה, הוא היה בקשר גם עם בני משפחת ראב כאן בארץ, והוא הביא את הדברים לדפוס כבר בשנות החמישים והשישים.
את יכולה להמשיך ולהתעקש, אותי בנתיים לא הצלחת לשכנע.
מוזר שזו דרכך.
מחקאגב מהם השמות הפרטיים של ילדיה של אותה פייגלה ושל נכדיה ?
כבר כתבתי למעלה, שאחכה להזדמנות לכתוב על כל צאצאי רבי יחזקיה הכהן מבעלעד.
מחקאגב ,בשנות השלושים ולאחר מכם היו בירושלים צאצאים של אלעזר ראב ולא רק של אחותו חנה שטמפפר.
השבמחקכולם לא יודעים על עוד אחות ורק טויסיג יודע?
אולי איננו מדברים על אותו יחיזקיה הכהן?
או על אותה אסתר.
הבנתי שהייתה עוד אסתר אחת -לא ראב-שעלתה ארצה לאחר מות בעלה
מאיפה את יודעת שכולם לא יודעים?
מחקאת אישית הלכת וחקרת את כל בני המשפחה?
את מסתמכת על אותו מחקר עלום שנעשה בשנות השבעים, שכפי הנראה לא נערך בשיטות מחקר מתאימות.
כבר כתבתי לך, ואחזור ואכתוב, ר' ישראל טויסיג היה בקשר עם בני משפחת ראב כאן בארץ.
ועדיין לא נתת הסבר לכך שלא היה שום קשר עם קרובי המשפחה בירושלים למרות המגורים המשותפים ועל כל שבני המשפחה בפתח תקווה לא שמעו עליהם אך כן יודעים על כל אחד ואחד מבני המשפחה האחרים.
מחקואפילו לא ניסית להביא איזושהי ראיה תומכת של שמות פרטיים במשפחת טויסיג שחוזרים כשם שחוזרים במשפחות שבארץ חנה,שלמה,יחזקאל,ייטל,אלעזר,וכו'
את אומרת היום שלא היה קשר.
מחקהוא כתב לפני חמישים שנה שהיה קשר.
אני לא מחפש להביא ראיות חותכות [למרות שיש], כי בנתיים לא הפרכת את הגרסא שלו.
את מספרת היום סיפורים, ולא מביאה בסיס לדברייך, לא סיפרת לנו מאיפה את יודעת שלא היה קשר. לא סיפרת מי ערך את המחקר בשנות השבעים ובאילו שיטות.
הוא אמר בעבר כשהמעורבים עדיין היו בחיים, ותיעד בכתובים.
למה צריך להביא ראיות לדבריו?
ראיות יהיה צריך להביא, כאשר תטעני טענה חזקה, שתוכל לפרוך את דבריו. בנתיים בכל דברייך, אין פירכה משמעותית.
שלום-האם ידוע על אחות של רבי ישראל טויסיג שנפטרה בצעירותה 1924-1925 בשם שרה וקבורתה בוינה? תודה חנוך
השבמחקשלום,
מחקאינני מוצא כעת, אתר של הקהילה היהודית בוינה, בו ניתן היה לאתר רישומים מבית הקברות.
וגם ברישומי הJOWBR לא הצלחתי למצוא את אותה שרה.
לא מצאתי איזכור לכזו אחות בשם שרה, אבל, לא מצאנו אינו ראיה.
היתה לר' ישראל טויסיג אחות בשם שרה אייזנברג
מחקשלום ליעקב גולדשטיין.שמי חנוך איזנברג ..בן של עוזר איזנברג .בן של שרה אחותו של הרב ישראל טויסיג.לא מצאתי שום איזכור שלה בין צאצאי דוד יששכר טויסיג בכמה אתרים שונים.אבי היה בן 3 כשהיא נפטרה.האם היו לה עוד ילדים? האם שמעיה יהודה שנפטר בגיל 3 הוא בן שלה ? אשמח להתכתב איתך באם יש לך פרטים הנ"ל או נוספים.אפשר תשובה ל0546791770.תודה חנוך א.
מחקרק עכשיו קראתי את הויכוח המשעשע כאן.
השבמחקפייגל אשת יצחק ברוין מופיעה במפקד האוכלוסין של 1869 ביישוב לאק שבמחוז Komarom (קומרנו), היא ילידת 1813 ושם נעוריה הוא ראאב. גם בתה הינדל מופיעה שם, היא ילידת 1857.
בענין אסתר פרסבורגר אמו של בעל תפארת יוסף. לפי ספר בית העלמין של קהילת דונאסרדאהלי, בעריכת אברהם יששכר אנגל (ת"א 2002), שם אמה ראכלה, היא נפטרה ה' תשרי תרנ"א, ובעלה בצלאל פרסבורגר י"ג תשרי תרמ"ח.
לפי רישום הפטירה של נטי פרסבורגר בדונסרדהלי הנמצא בג"ג, היא היתה בת 78 בפטירתה, והיא ילידת Hodos (היום Ondavka, סמוך לדונסרדהלי), ושם נעוריה הוא Kohn.
מפני שידוע לנו, כמו שהזכרתי כאן בתגובות למעלה לפני כמה שנים, שהיא היתה מצד שני נכדת הגאון ר' משה אריה לייב ליטש סג"ל ראזנבוים מפרשבורג (כמו שכתב ר' ישראל טויסיג במק"א, ולא כתב שהיתה "ממשפחת" אלא נכדת) הרי שהיא היתה בת בנו של הג"ר יחזקיהו כ"ץ מבעלעד (וזוגתו ראכלה לבית ליטש רוזנבוים) והכל בא על מקומו בשלום.
ייתכן לשער בזהירות ששם אביה של אסתר היה משה הכהן (כשם אביו של הג"ר יחזקיהו), מפני שברישומי מס רכוש ההונגריים משנת 1828 התגורר רק אדם אחד בשם כהן ביישוב Hodos, ושמו משה.
יש להעיר גם שבספר בית העלמין הנ"ל מוזכר קבר של בן נוסף של אסתר פרסבורגר, פייש לייב פרסבורגר, י"ג אייר תרע"ז.
שלום,
מחקתודה על כל המידע.
אני סבור שמשפחת ליטש רוזנבוים, היא משפחה שתועדה רבות בכתבי בניה, ולכן, צריך לחפש ולבדוק אם מופיע בדבריהם תיעוד לקשר חיתון עם משפחת רבי יחזקיהו מבעלעד.
הנה (בשורה 225) רישום פטירתה של אסתר אשת יצחק ברוין, ילידת 1814, בת סלומון ראאב ואסתר כהן. נפטרה בפאפא 1908. מקווה שבזה נסגר הדיון המצחיק הזה...
מחקhttps://www.familysearch.org/ark:/61903/3:1:33SQ-GR1P-L4J
הרב יוסף טויסיג זצוק"ל שהקים את קהילת בעלעד בארה"ב על שם סבו ר' יחזקיהו זצוק"ל. היה בצעירותו רב בבית הכנסת ברחוב סורצקין בין בנין 14 ל16 בביהכ"נ הנ"ל התפלל יהודי בשם שטמפפר שסביו הקים את פתח תקוה (לצערי לא זכור לי את שמו הראשון) הוא היה יהודי גבוה רחב מידה ירא שמים מהמזרחי עם כיפה סרוגה. ואני ושאר מתפללי הבית כנסת ידעו שהוא בין דודו של הרב שקירבו וחיבבו מאד בתור בן דוד
השבמחקשמו של אותו יהודי היה שמעון שטמפפר,
מחקלבנימין שלום .
השבמחקקראתי עתה את דברי בנימין מלפני שנים . מוזר ביותר. הכיצד אתה כותב שהבת של שלמה ראב לא עלתה לא"י ורק נכדה...פשוט אינך יודע! הבת ייטל אחותה של חנה נישאה לבנימין שטמפר והם עלו לא"י עם הילדים היותר צעירים בשנת 1872 יהושע שטמפר בן חנה ובנימין הקדים לעלות לפני אביו בנימין וכבר בשנת 1869. סבא רבא שלי אברהם אחד האחים הצעירים מיהושע עלה עם האחים והאחיות היותר צעירים והאבא בנימין והדודה ייטל שגידלה את הילדים...אם ידיעותיך בנימין וקביעותיך הן כמו לעיל הרי...לצערי אין לסמוך על מילותיך...הכותב : מיכה כרמון . הערה : הטלפון הנייד הרשום באשר אלי - אינו זמין .
לבנימין . שלא תתבלבל.
השבמחקייטל ( גם ייטול ) נישאה לבנימין בחו"ל אחרי מות אחותה חנה כאמור ייטל , בנימין והילדים הצעירים עלו לא"י שנת 1872. ר' בנימין שטמפר מילא תפקידים תורניים בקהילה הירושלמית ועליו רישומים גם בעיתונות העברית ההיסטורית ובפרסומים שהובאו והוצגו ברשת .קבורתו וקבורת ייטל על הר הזיתים. כתבנו עליהם ולא מעט באתר המשפחתי שלנו ושם גם צילום בני המשפחה משנת 1872 . מעולם - לא זכורה לי פנייתו של מי ממשפחת טויסיג בהמשך לדברים שהעלנו בכתב . ממיכה .
תודה על הפרטים הנוספים.
מחקאגב ר' ישראל טאוסיג נולד בקומארום, לא בפאפא.
השבמחקנדמה שר' יששכר דוד הגיע לפאפא רק אחרי שנולדו כל ילדיו.
שני ילדיו מנישואיו הראשונים לפאני פרידנטל (אסתר (פרל) ורפאל שנפטר תינוק) נולדו בszolad שב- somogy.
מנישואיו השניים (להינדה בראון) ארבעת ילדיו האחרונים (ר' ישראל, שלמה, לאה פרישמן חזרה אייזנברג) נולדו בקומארום.
יש שני ילדים שלא מצאתי לידתם (יצחק טויסיג וגיטה הולנדר), כמו גם את תיעוד נישואיו השניים להינדה בראון.