במוצאי השבת הזו, שבת הגדול, פרשת צו תש"ע, הגיעה מרמת גן הידיעה המרה, על פטירתו של רבי נחום הכהן קוק זכר צדיק לברכה, מרבני רמת גן, שכיהן שנים רבות כרב שכונת תל גנים שבעיר.
רבי נחום היה בנו של רבי רפאל הכהן קוק, רב ואב"ד העיר טבריה, יליד ליטא בשנת תר"ס, חניך ישיבות מיר וטלז. כאשר עלתה משפחתו לארץ ישראל בשנת תרפ"ה, עלה ללמוד בירושלים בישיבת מרכז הרב, אצל דודו הראי"ה. ונשא לאשה את מרת בילא רחל בת ר' שמחה מנדלבוים ממשפחת מנלדבוים המעטירה אשר בירושלים, אודות משפחת מנדלבוים כתבנו בהרחבה בעבר. משנת תש"ח כיהן כרב העיר טבריה עד לפטירתו כ"ב תמוז תשל"א. מתורתו נדפס הספר 'כהונת רפאל', וצאצאיו משמשים בקהלות ישראל.
אביו רבי דב הכהן קוק רב בעיר קרוק שבליטא, ואחר כך בעפולה. נולד בעיר גריווא בשנת תרל"ב, לערך. כשעלה לארץ בשנת תרפ"ה, נקרא לשמש ברבנות בעפולה. עד לפטירתו י"ח אדר תש"י. רעייתו מרת רבקה. אחיו נודעו אף הם, הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, אב"ד בויסק, זוימל, ולבסוף רבה הראשי של ארץ ישראל, ור' שאול חנה הכהן קוק, אחותם מרת רוחמה, נשאה לר' יוסף רבי, שהיה חותנו של מאיר וולנשטיין, נכד הגאון ר' משה נחום וואלענשטיין.
אביו רבי שלמה זלמן הכהן קוק, אביהם של האחים הרבנים, נולד בשנת תר"ד, מקום מושבו היה בעיר קרוק שבליטא. נפטר כ"ב שבט תרפ"ט, ומנוחתו כבוד על הר הזיתים בירושלים. רעייתו היתה מרת פרל זלטא, נולדה תרי"ד, נפטרה תרצ"א, בת ר' רפאל פלמן, בנו של ר' אברהם אב"ד פרל ושעבוז.
אביו רבי נחום הכהן מרזיצ'ה, נשא לאשה את מרת בתיה פריידה בתו של הגאון רבי דובער יפה, אב"ד אוטיאן וקרליץ וטורעץ, שהיה תלמיד חבר לגר"ח מוולוזין. בן רבי יעקב טוריצער יפה. בנו האחר של רבי דובער היה הגאון רבי מרדכי גימפל יפה הרב מיהוד.
אביו רבי יצחק הכהן מגיד.
המנוח, רבי נחום קוק, נולד בשנת תרצ"ג, בירושלים. היה חתנו של רבי שמואל נתן אברמוביץ רבה של רמת יצחק, אף היא ברמת גן. בצעירותו למד בכולל המפורסם בתל אביב, כולל 'היכל התלמוד', שנודע בתלמידי החכמים המובהקים ששקדו בו על תלמודם. בכהונתו ברמת גן, נתגלמה אישיות של רב נכבד בעיני בני העיר, היודע לעמוד על משמר היהדות.
חותנו רבי שמואל נתן, נולד בעיר ברנוביץ, ועל שמה נקרא בישיבות בהן למד, שמואל באראנוביצער. ר' שמואל למד בישיבת קמניץ אצל הגאון רבי ברוך בער לייבוביץ, ומשם עבר ללמוד בישיבה הגדולה, ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה, משעלתה הישיבה לחברון, היה ר' שמואל בין התלמידים הראשונים שנשלחו לארץ ישראל ליסד את מקום התורה בטהרה. ואך בנס ניצל מהטבח הנורא שאירע בשנת תרפ"ט. כאחד מבחירי הישיבה, זכה בשידוך חשוב, רעייתו הרבנית פסיה, [נפטרה בשנת תש"י] היתה בת הגאון הצדיק רבי אברהם יצחק טיקוצינסקי רב דמקור חיים בירושלים, ומלפנים רב דפיאנטניצא שבלומזא. לאחר נישואיו נקרא לכהן ברבנות רמת יצחק, עד שנפטר, בצעירותו לאחר מחלה קשה, י"ד אב תשי"ז. בנו רבי יצחק מילא מקומו כרב רמת יצחק, וכשנפטר לפני כמה שנים, יצא לזכרו ספר 'זכור אהבת קדומים'.
אביו, רבי אברהם יצחק אברמוביץ, היה ממקימי הישיבה בברנוביץ, בה כיהן הגאון רבי אלחנן וסרמן כראש הישיבה. רעייתו מרת אסתר ביילא, היתה בת הגאון רבי טעבלי רבצקי, הדיין מוילקוביסק.
חותנו של רבי שמואל נתן, רבי אברהם יצחק טיקוצינסקי, היה תלמיד ישיבת וולוזין, וכרבו המובהק החשיב תמיד את רב עירו הגאון ר' חיים לייב סטאוויסקער, וממנו לא זז. רעייתו מרת אסתר לבית רובינשטיין. עוד בצעירותו התמנה לרבה של וואנאס, ומשם נקרא לכהן בפיאנטניצא פרבר לומזא. עד שעלה לארץ ישראל, כאן כיהן כרב שכונת מקור חיים בירושלים. המשגיח דסלבודקא, רבי אברהם גרודזינסקי, התבטא עליו, כי גם בדורו של רבי ישראל סלנטר, היה נחשב לאחד מגדולי הדור ביראה. לימים, נישאה בתו של רבי אברהם יצחק, לנינו של רבי ישראל סלנטר,ר' חיים יצחק ליפקין, מחבר 'תורת רבי ישראל סלנט'.
יתר צאצאיו אף הם גדולי תורה ויראה, בנו המפורסם הוא רבי משה עקיבא טיקוצינסקי, משגיח דישיבת סלבודקא בבני ברק. חתנו היה רבי ברוך יצחק לוין אב"ד בירושלים, ומחבר דברי לוי. בן נוסף היה רבי ישראל מאיר טיקוצינסקי, חתן ר' יונה ראם, ואביו של הגאון ר' רפאל יונה טיקוצינסקי זצ"ל, ראש ישיבת ירוחם.
אביו רבי מאיר טיקוצינסקי מסטאוויסק.
רבי נחום היה בנו של רבי רפאל הכהן קוק, רב ואב"ד העיר טבריה, יליד ליטא בשנת תר"ס, חניך ישיבות מיר וטלז. כאשר עלתה משפחתו לארץ ישראל בשנת תרפ"ה, עלה ללמוד בירושלים בישיבת מרכז הרב, אצל דודו הראי"ה. ונשא לאשה את מרת בילא רחל בת ר' שמחה מנדלבוים ממשפחת מנלדבוים המעטירה אשר בירושלים, אודות משפחת מנדלבוים כתבנו בהרחבה בעבר. משנת תש"ח כיהן כרב העיר טבריה עד לפטירתו כ"ב תמוז תשל"א. מתורתו נדפס הספר 'כהונת רפאל', וצאצאיו משמשים בקהלות ישראל.
אביו רבי דב הכהן קוק רב בעיר קרוק שבליטא, ואחר כך בעפולה. נולד בעיר גריווא בשנת תרל"ב, לערך. כשעלה לארץ בשנת תרפ"ה, נקרא לשמש ברבנות בעפולה. עד לפטירתו י"ח אדר תש"י. רעייתו מרת רבקה. אחיו נודעו אף הם, הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, אב"ד בויסק, זוימל, ולבסוף רבה הראשי של ארץ ישראל, ור' שאול חנה הכהן קוק, אחותם מרת רוחמה, נשאה לר' יוסף רבי, שהיה חותנו של מאיר וולנשטיין, נכד הגאון ר' משה נחום וואלענשטיין.
אביו רבי שלמה זלמן הכהן קוק, אביהם של האחים הרבנים, נולד בשנת תר"ד, מקום מושבו היה בעיר קרוק שבליטא. נפטר כ"ב שבט תרפ"ט, ומנוחתו כבוד על הר הזיתים בירושלים. רעייתו היתה מרת פרל זלטא, נולדה תרי"ד, נפטרה תרצ"א, בת ר' רפאל פלמן, בנו של ר' אברהם אב"ד פרל ושעבוז.
אביו רבי נחום הכהן מרזיצ'ה, נשא לאשה את מרת בתיה פריידה בתו של הגאון רבי דובער יפה, אב"ד אוטיאן וקרליץ וטורעץ, שהיה תלמיד חבר לגר"ח מוולוזין. בן רבי יעקב טוריצער יפה. בנו האחר של רבי דובער היה הגאון רבי מרדכי גימפל יפה הרב מיהוד.
אביו רבי יצחק הכהן מגיד.
המנוח, רבי נחום קוק, נולד בשנת תרצ"ג, בירושלים. היה חתנו של רבי שמואל נתן אברמוביץ רבה של רמת יצחק, אף היא ברמת גן. בצעירותו למד בכולל המפורסם בתל אביב, כולל 'היכל התלמוד', שנודע בתלמידי החכמים המובהקים ששקדו בו על תלמודם. בכהונתו ברמת גן, נתגלמה אישיות של רב נכבד בעיני בני העיר, היודע לעמוד על משמר היהדות.
חותנו רבי שמואל נתן, נולד בעיר ברנוביץ, ועל שמה נקרא בישיבות בהן למד, שמואל באראנוביצער. ר' שמואל למד בישיבת קמניץ אצל הגאון רבי ברוך בער לייבוביץ, ומשם עבר ללמוד בישיבה הגדולה, ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה, משעלתה הישיבה לחברון, היה ר' שמואל בין התלמידים הראשונים שנשלחו לארץ ישראל ליסד את מקום התורה בטהרה. ואך בנס ניצל מהטבח הנורא שאירע בשנת תרפ"ט. כאחד מבחירי הישיבה, זכה בשידוך חשוב, רעייתו הרבנית פסיה, [נפטרה בשנת תש"י] היתה בת הגאון הצדיק רבי אברהם יצחק טיקוצינסקי רב דמקור חיים בירושלים, ומלפנים רב דפיאנטניצא שבלומזא. לאחר נישואיו נקרא לכהן ברבנות רמת יצחק, עד שנפטר, בצעירותו לאחר מחלה קשה, י"ד אב תשי"ז. בנו רבי יצחק מילא מקומו כרב רמת יצחק, וכשנפטר לפני כמה שנים, יצא לזכרו ספר 'זכור אהבת קדומים'.
אביו, רבי אברהם יצחק אברמוביץ, היה ממקימי הישיבה בברנוביץ, בה כיהן הגאון רבי אלחנן וסרמן כראש הישיבה. רעייתו מרת אסתר ביילא, היתה בת הגאון רבי טעבלי רבצקי, הדיין מוילקוביסק.
חותנו של רבי שמואל נתן, רבי אברהם יצחק טיקוצינסקי, היה תלמיד ישיבת וולוזין, וכרבו המובהק החשיב תמיד את רב עירו הגאון ר' חיים לייב סטאוויסקער, וממנו לא זז. רעייתו מרת אסתר לבית רובינשטיין. עוד בצעירותו התמנה לרבה של וואנאס, ומשם נקרא לכהן בפיאנטניצא פרבר לומזא. עד שעלה לארץ ישראל, כאן כיהן כרב שכונת מקור חיים בירושלים. המשגיח דסלבודקא, רבי אברהם גרודזינסקי, התבטא עליו, כי גם בדורו של רבי ישראל סלנטר, היה נחשב לאחד מגדולי הדור ביראה. לימים, נישאה בתו של רבי אברהם יצחק, לנינו של רבי ישראל סלנטר,ר' חיים יצחק ליפקין, מחבר 'תורת רבי ישראל סלנט'.
יתר צאצאיו אף הם גדולי תורה ויראה, בנו המפורסם הוא רבי משה עקיבא טיקוצינסקי, משגיח דישיבת סלבודקא בבני ברק. חתנו היה רבי ברוך יצחק לוין אב"ד בירושלים, ומחבר דברי לוי. בן נוסף היה רבי ישראל מאיר טיקוצינסקי, חתן ר' יונה ראם, ואביו של הגאון ר' רפאל יונה טיקוצינסקי זצ"ל, ראש ישיבת ירוחם.
אביו רבי מאיר טיקוצינסקי מסטאוויסק.
הרב נחום הכהן קוק זצ"ל הרב של בית כנסת שבטי ישראל ברמת גן רחוב בן גוריון 243 היה רבם של מתפללי ק"ק יהודי עדן. למרות מוצאו האשכנזי היה קורא בתורה בהברה "העדנית" והיה אהוב על בני הקהילה ונכבדיה.
השבמחקבס"ד
השבמחקהגאון ר' יצחק כ"ץ זצוק"ל שכונה ר' יצחק מגיד היה מחסידי הבעש"ט, ואימו התעלפה כששמעה על הצטרפותו לחסידים.
בנו הגאון הרב נחום זצוק"ל חזר לציבור המתגדים, אם כי לא היה מתנגד חריף לחסידות כאבותיו. הוא שינה את שם המשפחה מכ"ץ לקוק כדי להתחמק מהשירות בצבא שהיה בתנאים קשים ביותר ליהודים שומרי מצוות.
הגאון הרב אברהם פלמן מסביז (או איך שלא יהיה שם העיירה הזו) זצוק"ל היה מתלמידי הגר"א והיה גאון גדול בנגלה ובנסתר והשאיר אחריו כתבים רבים בקבלה.
בנו ר' רפאל זצ"ל הצטרף לחסידות והיה בתחילה מחסידי הגאון ר' מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ' זצוק"ל, ה"צמח צדק" (על שמו נקרא הרבי מחב"ד האחרון), ולאחר פטירת ה"צמח צדק" עבר להיות מחסידיו של בנו הגאון ר' יהודה לייב (מהרי"ל) מקאפוסט זצוק"ל.
יוצא שגם מצד אביו וגם מצד אמ היו במשפחת הרב קוק חסידים ומתנגדים: מצד אביו החסידות הייתה בדור תלמידי הבעש"ט, שלושה דורות לפני הרב קוק (הרב קוק היה נינו של ר' יצחק מגיד), ומצד אמו החסידות הייתה שני דורות לפניו בדור של הסבא (=אבי אמו).
בס"ד
השבמחקכתבתי שר' יצחק כ"ץ שהיה אבי סבו/סב אביו של הרב קוק, היה מתלמידי הבעש"ט. זה לפי מה שקראתי ב'טל הראי"ה' של הרב נריה זצ"ל, אך לפי השנים זה לא כ"כ מסתדר: הבעש"ט נולד בשנת ה'ת"ס (1700) כשהרב קוק נולד בה'תרכ"ה (1865) והפרש הוא 165 שנים שהם בערך שישה דורות, כלומר מתלמידי הבעש"ט מדובר בחמישה דורות. וגם אם ר' יצחק מגיד היה תלמיד הבע"ט כנער והיה צעיר ממנו בכ-45 שנים, הפער מהרב קוק היה 120 שנים שהם לכל הפחות מס' שנים של ארבעה דורות (כלומר סבא של סבא ולא אב סב).
בכל מקרה לרוצה להוסיף מידע על תולדות משפחת קוק יקרא את 'טל הראי"ה' של הרב נריה ו'שבחי ראי"ה' של פרופ' חיים ליפשיץ, בפרקים הראשונים בספרים אלו העוסקים באבותיו.
לגבי הגאון מרדכי גימפל-יפה מרוז'ינוי, הוא צאצא של רבי מרדכי יפה זצוק"ל זיע"א בעל ה"לבושים" ונקרא על שמו. הוא עלה לארץ והתיישב במושבה יהוד (אותה הקימו אלו שנכשלו בתחילה לייסד את פתח-תקווה שהוקמה לאחר לפחות ניסיון כושל אחד. חיבר "הגדת מרדכי" - פירוש ל"הגדה של פסח", ביאורים והגהות למדרש "שוחר טוב" על תהילים שנדפס עם ביאור הרא"מ (הרב אהרן משה פאדווה) מקרלין בורשה תרכ"ה, "אלף המגן" על מסכת הוריות מהתלמוד הבבלי, ויצא גם "זכרונות מרדכי" - מכתבים, דרשות וצוואתו.
הערה קטנטנה:
השבמחקלא ייתכן שמרת פרל זלטא פלמן נולדה תרי"ד אם בנה הראי"ה נולד תרכ"ה...
יתכן שאתה צודק.
מחקאם כי, צריך לזכור שהרב קוק נולד בסוף שנת תרכ"ה.
כך שהפער הוא לא כל כך רחוק.