עוסקים אנו ביחוסו של הרב וואזנר, וכעת
נספר על יחוסו מצד אמו.
כאמור, אבי אמו של הרב וואזנר, היה רבי
בן ציון שיף מוינה. תלמיד המהר"ם שיק, ותחילה נביא כאן סיפור מעניין אודותיו
שנשתמר במכתב ששלח הגאון רבי יוסף פיש מרוזנברג בשנת תרל"ז אל המהר"ם
שיק, ונשתמר המכתב המקורי בכתב ידו, אצל האספן הנודע רבי שאול הוטערר מאנטוורפן,
ונדפס בשות מטה יוסף, במהדורה החדשה בני ברק תשסה, עמ' רכ, וכך הוא כותב בשלהי המכתב:
"אחרי אשר חתמתי שמי, ויקר אלי איש א' ירא וחרד לדבר ה' מאד ובר אוריין חשוב, ואמר: הנני שמח מאוד מאוד על כי מצאתיך כותב אגרת להגאב"ד דק"ק חוסט נ"י, זה שני ירחים [הייתי] בע"מ וויען ונקראתי מהקצין הרב ... מו"ה בנציון שיף נ"י לבוא אצלו בליל [שב"ק] לסעודת זכר, ונעניתי לו ראשי, והל[כתי ... ע]ם אחוזת מרעים, וכאשר ראינו סביב ל[החדר] ולא ראינו שום קינדבעט בריפף [שמירה ליולדת] ... [על מ]טתה של יולדת, כן תמהנו ושאלנו ... היתכן שמדקדק במצות כמוהו יניח ... כזה הנהוג בכל בתי ישראל ה ...נפלאות היא בענינו – והוא השיב ... [מ]יין רבי חוסטער רב האט גע[זאגט] ער האלט ניכטס דאפאן דארום ... ע"ז השבנו אם גם איש נ[אמן] ... מעם הוא, קשה להאמין על צ... שאל נא עתה את [הרב] נ"י בעצמו, אולי ייטיב עמנו לגלו[ת] ... [הטעם] בזה.
ועתה נמשיך ביחוסו, ותחילה נספר על יחוס
אבותיו של רבי בנציון שיף, בתיקון טעות ממה שכתבנו בפעם הקודמת. וזה סדר היחוס, על
פי כתבי רבי אברהם בנדיקט בספרו באר המועדים חלק ב', ועל פי ספר יחס משפחת שיף
שנדפס בוינה תשי"א, ומקורות נוספים.
- רבי בנציון שיף, [ברנדר שיף] נולד בשנת תר"ד בעיר צעהלים, לאביו רבי יעקב יצחק שיף, ולאמו מרת טשארנא. כאמור, בבחרותו למד בישיבתו של המהר"ם שיק בחוסט, ונחשב לאחד מחביבי תלמידיו, והיה מספר עובדות רבות שראה אצל רבו. נשא לאשה את בתו של ר' שמואל ווייס ממיאווע, כאמור, אחר נישואיו קבע ר' בנציון את מושבו בוינה, ואף שימש כנשיא ק"ק שיפשהול בעיר, נפטר ביום כ"ו טבת תרע"ח, והובא לקבורה בעיר צעהלים, מקום מגורי אבותיו.
- אביו, רבי יצחק יעקב שיף, [איגנץ שיף] ממיסדי קהילת החרדים בוינה, ק"ק שיפשוהל, בה כיהן הגאון רבי זלמן שפיצר כאב"ד. נולד בשנת תקס"ב נשא לאה את מרת טשארנא בת חנה, היא נפטרה ביום י' אב תרכ"ד, אז נשא ר' י' יצחק אשה שניה בשם גיטל שלוס, היא האריכה ימים אחריו ונפטרה בשנת תרמ"ב. ר' יעקב יצחק חתום פרענומעראנטן מצעהלים על ספר עקידת יצחק, פרעשבורג תר"ט. נפטר ביום י"ד חשון תר"ל, והובא לקבורה בק"ק צעהלים. צאצאיו: היו לו 12 ילדים מאשתו הראשונה, ארבע בנות ושמונה בנים, ומהם ר' שמואל שיף זו' מרים קאהן, אבי ר' דוד שיף, אשר מצאצאיו יצאה משפחת שמידל ועוד. אחת מבנותיו של רבי יצחק יעקב, היתה דבורה אשת ר' יחיאל כץ קליין אשר מצאצאיו יצאה משפחת בנדיקט ועוד.
- אביו רבי בנימין שיף, נולד בשנת תקמ"ב בעיר שליינינג, ועבר עם אביו לצעהלים. בהיותו כבן שמונה עשרה, נשא לאשה את מרת מרים. נפטר ט"ו טבת תר"ט בצעהלים. היו להם תשעה ילדים, ומהם: שלמה הירש שיף נפטר תרמא, גבריאל שיף נפטר תרנה, אברהם נפטר צעיר תקצט, ור' יצחק יעקב הנ"ל.
- אביו רבי יעקב שיף, הראשון ממשפחת שיף שעבר לצעהלים, תלמיד הגאון רבי אלעזר קאליר, ולימים נשא לאשה את בת גיסו, ובשנת תקנ"ב הביא לדפוס בפראג את הספר של רבו חוות יאיר החדש, נפטר כנראה לפני שנת תקס"ב, אז נולד נכדו שנקרא על שמו. שם אשתו נוחא על פי ספר היחס של משפחת שיף, אבל מפנקס הח"ק של ק"ק צעהלים נראה שהיה שמה קילא.
- אביו רבי יצחק שיף, ומוצא המשפחה מק"ק פרנקפורט דמיין, כך כתב בחוברת יחס משפחת שיף, ויתכן שהם שייכים למשפחתו של המהר"ם שיף, אם כי הוא היה כהן, והם אינם כוהנים, ויתכן שהיה איזה קשר חיתון בין המשפחות.
היחוס אל הפנים מאירות:
רבי יעקב שיף, הביא לדפוס את הספר הספר
חות יאיר החדש, לרבי אלעזר קאליר, ובהקדמתו כותב המחבר כי הוא רצה להדפיס את
חידושיו, אך לא היתה לו היכולת לעסוק בזה, עד שבא תלמידו ר' יעקב והתעסק במלאכה,
וכך הוא כותב עליו שם,
"והנה לקראתי בעל השלישה והקרה ה' מקרה טהור, בתורה ויראה וחכמה זהיר, ושבילי דנהרדעא ליה נהיר, תלמידי הרבני המופלג הותיק, קנקן חדת מלא עתיק, מוהר"ר יעקב ממקומו נעתק, ממקום רחוק מביא לחמי, והטוב והישר עושה עמי, לסדר בסדר המערכה במקומי, מק"ק שליינוג מדינת הגר, חתן הרב המופלג המנוח מוהר"ר שלמה בן דודי הרב הגאון אב"ד דק"ק ל"ב מו"ה בנימן הצדיק זלה"ה בהגאון מ"ז בעל פנים מאירות ז"ל] אשר צדיק יחי' באמונתו, ובכבוד הי' לו פרנסתו, ביגיע כפו טרוף ביתו, ומחמת בגידת הזמן בגורלו, בהיזק הניכר שהי' לו, מוכרח לנדוד כעת מגבולו, ונתן את עיניו ולבו, לזכות רבים ברוח נדיבו, ספר זה לדפוס לקרבו".
אם כן, הרי לנו, כי רבי יעקב שיף
משליינינג הנ"ל, היה חתנו של רבי שלמה אייזנשטאט בן רבי בנימין אייזנשטאט
אב"ד לקנבך, בן הגאון רבי מאיר אייזנשטאט בעל הפנים מאירות.
את רבי שלמה אייזנשטאט הזכרנו כבר בעבר,
כאשר כתבנו על יחוס הגאון רבי נתן גשטטנר.
נוסיף עוד ונציין, כי על פי מסורת
המשפחות, רבי בנימין אייזנשטאט, נשא לאשה את בתו של היעב"ץ, [ויש אומרים
שהיתה אשתו השניה לעת זקנה, לאחר שמאשתו הראשונה לא נולדו לו ילדים]. ויש שפקפקו
במסורת זו, ושיערו שאולי בנו ר' שלמה א"ש הוא שהיה חתן היעב"ץ.
על כל פנים, מכאן, נוסף לבני המשפחה
יחוס גדול אל רבי יעקב עמדין – היעב"ץ, ואל אביו החכם צבי.
אומנם הרב נפתלי אהרן ווקשטיין
בויתילדו, הביא גירסא שונה, שלפיה אשתו של רבי בנימין אייזנשטאט היתה אשה אחרת,
ומשפחתה ידועה, ואין לה שייכות ליעבץ.
ועל כן הרב וואזנר היה מתבטא כי הוא
"ספק מיוחס" לחכם צבי.
פרשנו חלק מיחוסו של הרב וואזנר, ונשאר
לנו אם כן, לספר רק על יחוסו אל רבי יהונתן אייבשיץ. על כך אי"ה במאמר הבא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה