האם היה הרב וואזנר מצאצאי רבי יהונתן אייבשיץ?

הזכרנו את אמירתו של הרב וואזנר שהוא "ספק מיוחס" להחכם צבי. אבל הוא ודאי מיוחס להתרומת הדשן, לרי אייבשיץ, ולהפנים מאירות.
את היחוס לפנים מאירות, כבר הזכרנו, וכעת נותר לנו לבאר את יחוסו אל רבי יהונתן אייבשיץ.

הזכרנו במאמרים הקודמים, את אחד מזקניו של הרב וואזנר, שמן הסתם, הוא האיש שעל שמו נקרא הרב וואזנר, והוא רבי שמואל ווייס מהעיר מיאווע [Myjava] שבסלובקיה.

ר' שמואל ווייס זה, היה חותנו של רבי בנציון שיף, אבי אמו של הרב וואזנר.

לא ידועים לנו פרטים רבים אודות רבי שמואל ווייס זה, רק שהיה גר בעיר מיאווע, שם כיהן ברבנות גיסו, רבי מרדכי ברודא. עוד נודע לנו מעט אודות צאצאיו, נודעו לנו שתיים מבנותיו, האחת כאמור, היא אשת רבי בנציון שיף הנ"ל, והשניה מרת מלכה היתה אשת רבי יעקב עקיבא סופר בנו של הגאון בעל הכתב סופר, כפי שכבר הזכרנו בעבר, כשכתבנו את יחוס אחד מצאצאיו, הגאון הגדול רבי נתן גשטטנר זצ"ל.

מצבת רבי יהונתן אייבשיץ בהמבורג

כאמור, רבי שמואל ווייס היה חתנו של

• רבי נתן נטע ברודא אב"ד שוסבורג, הוא נולד בשנת תקל"ט, תחילה כיהן כרבה הראשון של העיר נאדאש, ולאחר מכן חזר על עיר הולדתו שוסבורג לכהן בה כאב"ד משנת תקע"ה, עד לפטירתו, ביום י"ב תמוז תר"ט, הוא קבור בעיר ווינה, ותשובות אליו נדפסו בשו"ת חתם סופר, ושו"ת מהר"י אסאד. בנו האחר היה מהר"ם ברודא אב"ד מיאווא.
• בן הגאון המקובל רבי מרדכי ברודא, דיין אמת ושופט צדק בק"ק שוסבורג, ובשם הגדולים כתב שהיה אב"ד שוסבורג, הוא היה ידידו הקרוב של החת"ס שהחשיבו עד למאד. נפטר ביום ז' אייר תקע"ה, ונספד על ידי החתם סופר בדרשותיו. מצבתו המפליאה קיימת עד היום בבית הקברות בעיר שוסבורג, ולאחרונה שופצה כראוי, על ידי ארגון אבותינו. וזה נוסח המצבה: יום ד' ז' אייר תקע"ה, איש יהודי ושמו, מרדכי ברודא, דרש טוב ודבר שלום: נפטר, באהבה רבה, בקדושה ובטהר', בקדרותא דצפרא, יום הנ"ל, ת נ צ ב ה
• בן רבי מאיר ברודא אב"ד סעניץ.
• ומעלה בקודש, מגזע רבי אברהם ברודא בעל האשל אברהם, וכן הובא במאמרו של ר' חיים גשטטנר בחוברת מיוחדת שהפיק המודיע להסתלקותו של הרב וואזנר, ביום כ"ח ניסן תשע"ה, עמ' מח. שכתב כך: "בחודש כסליו תשע"א זכינו לשמוע מרבינו זי"ע את הדברים הללו: ... אנו נכדים של רבי אברהם ברודא, רבי יהונתן אייבשיץ, ה'מגלה עמוקות', ה'חכם צבי', ה'תרומת הדשן', ה'פנים מאירות'." את היחוס אל הפנים מאירות כבר ביארנו במאמרים הקודמים, אודות החכם צבי כבר הבאנו במאמר הקודם, שנשתנה אצלו הגדר ל'ספק מיוחס'.

ועוד נשאר לנו לבאר את היחוס אל רבי יהונתן אייבשיץ,

בהקדמת ספר מאור החיים שהוציא לאור רבי נתן גשטטנר, בשנת תש"כ, כתב, כי רבי נתן נטע ברודא היה בן רבי מרדכי ברודא נכד הגאון רשכבה"ג רבי יהונתן אייבשיץ. אומנם, בחלוף השנים, הרחיב רבי נתן יותר, וכתב במפורש את סדר היחוס [בלהורות נתן על המועדים חלק ב, תשסד, ובלהורות נתן חלק יד, תשסו. ועוד קודם לכן, בשנת תשנ"ג בהערותיו שנדפסו בראש ספר 'אישים בתשובות החתם סופר', לרבי אלכסנדר זושא קינטליכר]. לדבריו, רבי מאיר ברודא אב"ד סעניץ, היה חתנו של רבי נתן נטע אייבשיץ בנו של רבי יהונתן אייבשיץ.

אומנם, צריך לברר מה מקור דבריו של רבי נתן, האם הם נובעים מידיעה מוצקה, או שמא מהשערה גרידא, "נתן נטע - לגזירה שווה".

הרי כל כותבי תולדותיו ותולדות צאצאיו של רבי יהונתן אייבשיץ, כתבו כי לבנו נתן נטע, היתה רק בת אחת יחידה, בשם מאטיל, שלא הספיקה להינשא, ונפטרה בשנת תקי"א.

זאת ועוד, העיר לי רבי נפתלי אהרן ווקשטיין, כי בספר מהר"ם ברודא הנזכר, כתבו נכדי המחבר את תולדותיו, ותולדות אבותיו, ולא הזכירו אף ברמז את היותו מצאצאי רבי יהונתן אייבשיץ. עובדה זו אומרת דרשני.

המשך יחוס המשפחה

רבי נתן נטע ברודא אב"ד שוסבורג היה חתנו של

• רבי אריה לייב הלוי פוקס אב"ד וועספרים, ונזכר בשו"ת חת"ס ובספרים נוספים. הוא היה חתנו של,
• רבי שלמה טעלטש במורביה, שהיה לו כמה וכמה חתנים יושבי על מדין,
• ומעלה בקודש, מגזע בעל תרומת הדשן.