יום שני, 28 בדצמבר 2009

השורשים של משפחת לוריא הצפתית

במאמר הקודם, כתבנו בפרטות על תולדות משפחת לוריא בצפת ובטבריה, במאמר זה שלפנינו, נתמקד בשורשי המשפחה.

ידוע ומפורסם בין צאצאי ר' צבי הירש לוריא מטבריה, שהם מצאצאי המהרש"ל דור אחר דור, על מצבתו של ר' הירש'ל נחקק שהוא מגזע המהרש"ל, וכן על מצבות בניו ר' יצחק מתתיהו [בטבריה] ור' שמעיה [בהר המנוחות] נחקק שהם מגזע המהרש"ל. ובידוע שהדברי חיים מצאנז, אמר שהזכרת שמו של המהרש"ל היא סגולה להברחת החיצונים, ולכן ציוה לחקוק על מצבתו הוא, "ממחצבת קודש הגאון מהרש"ל והגאון חכם צבי", ואחריו גם צאצאיו.

יש ענפים במשפחה (צאצאי ר' משה ב"ר אהרן יוסף, וכן צאצאי ר' יחיאל אחיו של ר' אהרן יוסף) שסיפרו שהם ממשפחת האריז"ל, ואף היה ברשותם בצפת חותם השייך לאריז"ל, אך אין הכוונה שהם מצאצאיו, אלא ממשפחתו. שהאר"י היה ממשפחת המהרש"ל.

כפי שכתבנו במאמר הקודם, ראש השושלת שעלה לארץ ישראל בשנת ת"ר לערך, הוא ר' משולם זושא לוריא, שנפטר בער"ח חשוון תר"ך. על מצבתו נחקק שם אביו, ר' יחיאל. בספר זכרון שמואל, כותב שר' יחיאל לוריא היה מהעיירה נארינסק שבאוקראינה, מעבר לזאת אין שום ידע.

בספר זכרון שמואל כתוב בשם מכון יוחסין מברוקלין, שר' יחיאל לוריא, אביו של ר' משולם זושא, היה בנו של ר' יעקב אהרן אחיו של הרד"ל. ואם כן, אז סדר היחס הוא כדלהלן: ר' יעקב אהרן בן ר' יהודה יידל לוריא, בן ר' דוד לוריא, בן ר' משה לוריא, בן ר' אהרן לוריא, בן ר' ברוך בנדיט לוריא, בן ר' זאב וואלף לוריא, בן ר' יחיאל לוריא, בן ר' אברהם לוריא, בן ר' זאב וולף לוריא, בנו של המהרש"ל.

אך סברא זו אינה מתקבלת על הדעת מכמה טעמים, שחלקם כבר נכתבו בזכרון שמואל. א. ר' משולם זושא לוריא נפטר בשנת תר"ך (בנו, ר' אהרן יוסף נפטר בתרמ"ד) ומי שאמור להיות סבו - ר' יעקב אהרן לוריא נפטר בתרכ"ד (ואל תאמר שנפטר ר' יעקב אהרן באריכות ימים מופלגת, שכן, ילדיו האחרים של ר' יעקב אהרן נפטרו אחד בשנת תרל"ג והשני בשנת תרמ"א), כך שזה אינו מסתבר מבחינת השנים. אך זוהי אינה ראיה גמורה כי מקובל שר' משולם זוסיא היה בן נ"ב במותו, ולגבי ר' יעקב אהרן עדיין לא ברור לי אם נפטר בגיל צעיר או מבוגר, כי בספר זכרון שמואל פעם כתוב שלא ידוע שנפטר מבוגר ופעם אחרת כתב שנפטר באריכות ימים. ב. כפי שכבר הזכיר ר' שמואל לוריא בכל המקומות שמוזכרים צאצאי המהרש"ל לא מוזכרים בין יוצאי חלציו של ר' יעקב אהרן יותר משני בנים, הר"ר שמחה לוריא והר"ר דוד לוריא. אך זוהי לא ראיה גמורה. ועתה מצאתי בשלומי אמוני ישראל חוברת שלישית בתרס"א ששם מפרט הרבה יותר על משפחת לוריא ומונה לר' יעקב אהרן ארבעה בנים ושלש בנות ולא נרמז אפילו אודות ר' יחיאל. ג. באיזה מקום ראיתי כתוב שר' יעקב אהרן ואביו ר' יהודה יידל עלו לארץ בין עליית תלמידי הגר"א, וגם בספר זכרון שמואל מוזכר שקבורים בצפת. ומאידך מוזכר בתולדות הרד"ל שהוא נקבר בקברו המוכן לו אצל אביו ואחיו הגדול, ומשמע שזה היה ברייסין, בביחאוו או במוהליב אבל לא בצפת. ועוד מצאתי אודות ר' יעקב אהרן לוריא אחי הרד"ל, כתוב בעיתון המגיד בשנת תרכ"ד, שנפטר במינסק, ומסופר שם רבות על צדקותיו. ברור אם כן, שר' יעקב אהרן לא היה בארץ ישראל.

הוכחה נוספת לחוסר ההיגיון שבדעה זו היא העובדה שמצינו שבעיירה נארינסק היתה משפחת לוריא גדולה, ואם כן, למה להגיד שר' יחיאל היה ממשפחה אחרת. מה המקור לכך שהיה בנארינסק הרבה לוריא'ס? בספר של פנחס גרייבסקי מובא איגרת מירושלים משנות התק"פ ואחד מהחותמים שם בשמו הוא אשר לוריה מנארינסק. עוד מצינו בספר אגרות פקידים ואמרכלים (אמסטרדם) חלק ב' עמוד 84 מכתב לצפת משנת תקפ"ח ומוזכר בתוך המכתב ר' משה לוריא מנארינסק. ועוד כתב אודותיו באחד מהכרכים של 'כרם החסידות', שם כבר מוזכר בשנת תק"פ משה מנארינסק, ומבארים שם בהערות שהכוונה לאותו משה לוריא, ומגדירים אותו שם כאחד מראשי החסידים בעיר צפת. ולא נראה שאותם ר' משה ור' אשר, היו בניו של ר' משולם זושא, שעלו אתו לארץ, כי על פי המקובל רק בשנות ת"ר (ובמפקדי מונטיפיורי בתרי"ג) עלה רמ"ז לארץ, ואלו כבר בשנים קודמות היו בארץ ישראל. ואם תתמה כיצד שמנארינסק (עיירה קטנה באוקראינה) היו בתקופה די מקבילה בארץ ישראל שלשה לוריא'ס שלכאורה אין קשר ביניהם. אתרץ שנארינסק היתה (על פי המסופר בסוף ספר בת עין) תחת מרותו של הרה"ק ר' אברהם דב מאברוטש וידועה חיבתו של אותו צדיק לארץ ישראל, וסביר להניח שהשפיע על רבים מבני קהילתו לעלות לארץ ישראל (וכן במפקדי מונטיפיורי, מופיעים כמה וכמה אחרים מנארינסק). אם כן נותר לנו לברר מה מקור משפחות לוריא בעיר נארינסק, אבל כנראה שר' יחיאל לא היה בנו של ר' יעקב אהרן לוריא ממוהליב.

השאלה, האם אמנם משפחת לוריא דידן, מוצאה בנארינסק או לא.

יתכן שהם כלל לא היו מנארינסק, וטעו רק בגלל ר' משה לוריא מנארינסק, וחשבו שגם הם מנארינסק.

כפי שכתבנו בשבוע שעבר, ר' הירשל לוריא היה ממונה דכולל רומניה בטבריה, והיה לו שייכות לזה, מצד זקינו ר' משולם זושא לוריא. מקור נוסף מספר שר' משולם זושא עלה לארץ מקישינב שברומניה.

במפקדי מונטיפיורי, אודות ר' אהרן יוסף לוריא, במפקד של שנת תרכ"ו, כתוב שנולד בעיר יאסי, שהיא כידוע ברומניה, ובמפקד של שנת תרל"ה, כתוב שנולד בעיר בהאפאלי', שהיא סמוכה לנארינסק.

נסכם את הידוע לנו אודות השורשים של משפחת לוריא, אין לנו מידע כיצד המשפחה מתייחסת למהרש"ל, אף כי ר' זושא ב"ר יחיאל ב"ר משולם זושא, היתה בידו מגילת יוחסין של המשפחה, מ"מ בימי המלחמה העולמית, בשנת תרע"ו, כשברחו לתורכיה, לקח עמו את המגילה, ובבואם, חשש שמא יחשדוהו כמרגל, לכן השליך את המגילה לים.

גם אודות מקום מוצאם של בני המשפחה, אין לנו ידיעה ברורה, ויש גירסאות לכאן ולכאן.

מי שיעשירנו בפרטים נוספים, נודה לו.


יום רביעי, 16 בדצמבר 2009

משפחת לוריא מצפת וטבריה

במאמרנו זה, נסקור את תולדות משפחת לוריא מצפת, ללא קשר לאר"י הקדוש. [המשפחה עלתה לארץ בשנת ת"ר לערך - 1840 למניינם], בעקבות פטירתו של אחד מבניה, הגאון החסיד רבי משה לוריא זכר צדיק לברכה.

א] ר' רפאל משה לוריא, מראשי ישיבת שער השמים, וישיבת לפלגות ראובן. בעל מחבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה.

הארכנו עליו ביריעה הקודמת.

נפטר בכותל המערבי, לפני תפילת הנץ כותיקין, כמנהגו עשרות בשנים. ביום שני כ"ז כסלו תש"ע. רעייתו מרת נחמה לבית לידר, נפטרה לפני פחות משנה, בכ"ט שבט תשס"ט.

ב] אביו, הרה"ח ר' מרדכי יחיאל לוריא, נולד ונפטר בי"א טבת, נולד בשנת תרס"ט, ונפטר בשנת תשנ"א. עסק במלאכה לפרנסתו, וגידל דור ישרים מבורך, של תלמידי חכמים מובהקים, מרביצי תורה, וגדולי יראה וחסידות.

רעייתו מרת שרה שושנה בת ר' חיים לייב פרלמן, נולדה ונפטרה בתאריך י"ט אייר, נפטרה בשנת תשנ"ה.

ג] אביו, הרה"ח ר' צבי הירש לוריא, נולד בצפת בשנת תרל"ה לערך, נתייתם מאביו בצעירותו, ונתגדל ונתחנך אצל אחיו הגדולים עד היותו בן שיבסר שעבר לגור בטבריה, עם נישואיו לבת ר' מרדכי לידר מטבריה, דרכו אף התקשר לחסידות סלונים ולאדמוריה. היה מקושר לאדמו"ר בעל דברי שמואל מסלונים זי"ע, שכתב עליו "נהניתי שהולך ב"ה בדרך הישר ומתקרב לאנשי מעשה יישר חילו לאורייתא". גם עם בנו האדמו"ר בעל בית אברהם היה בהתקשרות חזקה, ומסופר שבעת ביקורו הראשון של הבית אברהם בארץ בשנת תרפ"ט התקשרותו התעצמה, והעיד עליו רבה של טבריה הגר"מ קליערס כהאי לישנא "בתחילה התבוננתי האם נשאר בטבריה רושם הקדושה לאחר שנסע מכאן הרבי חזרה לברנוביץ, אולם כשאני רואה את ר' הערשיל בעש"ק מיט א פלאמנדיקע פנים, בעת אמירת 'הודו', יודע אני כי הרושם אכן לא פג מאתנו".

ר' צבי הירש היה ממונה דכולל רומניה בטבריה, והיה שייך לרומניה מצד זקינו ר' משולם זושא שהגיע מבסרביה.

נפטר י"ג טבת תשי"ב, ונטמן בביה"ח הישן בטבריה, וזה נוסח מצבתו: "פ"נ איש חסיד ועניו, ר' צבי הירש בהרה"ח ר' אהרן יוסף לוריא ז"ל מגזע המהרש"ל, נ' י"ג טבת תשי"ב, ת.נ.צ.ב.ה."

אשתו, חנה רבקה לבית לידר, ילידת טבריה, נפטרה בטבריה בעשרה בטבת תשי"א, ושם נטמנה, וזהו נוסח מצבתה, "פ"נ הא' הצוה"ח – אשת חיל מגזע קדושים מ' חנה רבקה ע"ה בת ר' מרדכי ז"ל, נ' עשרה בטבת תשי"א ת נ צ ב " ה".

צאצאיהם, הם בני משפחת לוריא המורחבת דחסידי סלונים: 1) הרה"צ ר' אהרן יוסף לוריא, בעהמ"ח עבודת פנים. אשתו, חיה יוכבד חוה בת ר' אהרן שטרנגלז, מגזע קדושים וטהורים. ר' וולף קיצעס, והתבואות שור, ועוד. נפטר בליל שבת קודש כ"ז שבט תשכ"ט. 2) הגה"ח ר' יצחק מתתיהו לוריא, בעהמ"ח אבקות רוכלים ושערי לימוד. אשתו אסתר בת דודו ר' משולם זושא לוריא. נפטר אדר"ח תמוז תשל"ו. 3) מרת אסתר אשת בן דודה ר' יצחק דוד לידר. 4) מרת מרים אשת ר' יחזקאל משה שטרנברג. 5) ר' אברהם לוריא, אשתו מרים מגזע הבעש"ט והבאר מים חיים. 6) ר' שמואל שמעיה לוריא מירושלים, בזיווגו הראשון היה חתן ר' שלמה ישראל רמרז, חתנו של ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו. ובזיווגו השני, היה ר' שמעיה חתן דודו זקנו ר' יחיאל לוריא הנזכר להלן. 7) ר' מרדכי יחיאל לוריא הנ"ל. 8) עוד בת שנפטרה בקטנותה.

ד] אביו, ר' אהרון יוסף לוריא, נולד בסביבות שנת תק"צ, עלה לארץ עם אביו כשהיה ילד, ומסופר שלפני שעלו לארץ ישראל באו להיפרד מהס"ק מרוז'ין זי"ע, כשבאו להיכל קדשו ונתנו את הקוויטל נענה אז הריזינער ואמר "אהרן יאשע, איז אשיינער נאמען" (אהרן יוסף, זהו שם נאה).

רוב ימיו גר בקרתא קדישתא צפת, והיה מיקירי העיר. היה צדיק מצניע לכת, ומתמיד עצום. היה יכול להשאר ללמוד בביהמ"ד אחר ערבית בעמידה כשרגלו האחת על הספסל, ובבוקר מצאוהו באותו מצב. התפרנס ממקצוע הרוקחות, שהיה הרוקח היחידי בצפת. היה עמיתו ורעו של הרב שמואל העלר רבה של צפת, ר' שמואל היה לו ידיעה בעניני רפואה, ושמש כרופא הרושם תרופות לחולים, ור' אהרן יוסף היה הרוקח שמכין את התרופות על פי הוראות ר' שמואל. מספרים שהיה נוהג להשתטח כל לילה אחר חצות בביהכ"נ הארי בבכיות ותחנונים, וסיפר פעם הגה"צ ר' שמואל הלר זצ"ל רבה של צפת שפעם נזדמן לו להאזין באשמורת הבוקר, כשר' אהרן יוסף שפך שיחו בפינתו בביהכ"נ האריז"ל, וחשב ר' שמואל כי יש לו חולה בתוך ביתו ר"ל, ולשאלתו השיב כי תמצית כל תפילותיו היתה, שיעזרהו השי"ת ויוצאי חלציו כולם ילכו בדרך השם - תפילה שנתקבלה במרומים. נפטר בצפת ביום כ' טבת תרמ"ד, ונטמן בביה"ח בצפת בקרבת מקום להאריז"ל. מסופר שאחרי פטירתו אמר הרה"צ ר' שמואל הלר רבה של צפת "אם ר' אהרן יוסף אינו עוד בעולם הזה גם לי אין מה לעשות כאן" ואכן לאחר יומיים נסתלק אף הוא.

רעייתו מרת חיה נחמה לבית אטיק, נולדה בשנת תר"ב, ונפטרה ל' אדר א' תרע"ו.

ילדיהם: 1) מרת ויטיא רייזל אשת ר' אלעזר משה מרגליות מצפת. 2) ר' משולם זושא לוריא, אשתו שרה רבקה, היה מראשי חברת חסד ואמת בצוותא עם הגה"צ ר' אברהם יצחק הלר בנו של ר' שמואל הלר רב דצפת. ר' משולם זושא, היה חותנם של הגה"ח ר' יצחק מתתיהו לוריא הנ"ל, ושל הגה"ק ר' חנוך חיים הכהן ממונקאטש [בזיווגו השני]. 3) ר' משה לוריא. היה שוחט ורוקח במשמר הירדן. מצאצאיו בני משפחת פרומקין. 4) הרב שמואל לוריא, חתן הרה"צ ר' מענדיל מדעעש, ויצא לחו"ל למלאת מקום חותנו ברבנות באונגרין ולאחר מכן חזר לעיר מולדתו ונתמנה לרבה של צפת. ונכתב אודותיו בהרחבה בספר זכרון שמואל – תולדות מבני עליה דצפת, בני ברק תשנ"א. מצאצאיו נמנו משפחות לוריא מחסידויות ויזניץ ובעלז. 5) ר' צבי הירש לוריא הנ"ל.

ה] אביו, ר' משולם זושא לוריא, נולד בשנת תקס"ח לערך, היה רוקח, ונתפרסם כרופא מומחה, והיה מרפא חולים ללא שום תמורה. אירע פעם באחד מימי שישי לאחר חצות, שקראוהו לרפא גוי אחד, וכיוון שגדר קודש היה לו שלא לעסוק במלאכה בערב שבת אחר חצות, סירב ללכת לבית החולה. מפחד השלטונות נאלץ להמלט על נפשו מיד בצאת השבת, בדרכו נכנס לסבא קדישא מרוז'ין כדלעיל, ואל הרר"מ מפרימישלאן וקיים בהם הרה"צ הנ"ל מצוות לוי' ונסע עמהם ללוותם עד גבול המדינה(!). בניסים הגיע לרומניה עם משפחתו, ובהברחת הגבול בדרך תורכיה איבד בן רח"ל, ומשם עלה לארץ הקודש בסביבות שנת ת"ר, והתיישב בצפת. שם המשיך בצדקותו ובקדושתו, ונמנה בין המקובלים של צפת דאז. וגם כאן לא זנח ידו ממלאכת הרפואה, וכמובא לעיל.

למרות שהיה רופא במקצועו, ואף היה בקי בכתיבת הכתובות בכתב לטיני, שהיו באים אליו אנשי העיר כשרצו לשלוח מכתבים, למרות כן לא לקח מהם תשלום. וכשפעם הציעה לו אשתו שיקח רק כמה פרוטות עבור כל מכתב, שיהיה לה להוצאות שבת, חשב רגע קט וענה לה אני משאירם לבני שיהיה להם זכות אבות. ואכן, כשנפטר לא מצאו אצלו מעות אפילו לצורך תכריכים.

נפטר בצפת בער"ח חשוון תר"ך, ונטמן בביה"ח בצפת בקרבת מקום להרה"ק ר' משה דוד אשכנזי מטולטשווא.

ילדיו: 1) ר' אהרן יוסף לוריא הנ"ל. 2) ר' יחיאל לוריא, היה נשוי בזיווג ראשון, ולא יו לו ילדים שנים רבות. ומסופר שנסע הוא או רעייתו לצדיקי חו"ל, ונתברכו [מהדברי חיים, או מר"א מטשרנוביל] שליחיאל יהיו ילדים. ואכן, היא נפטרה, ונשא ר' יחיאל את אחותו של ר' מנדל וועג, ונולדו לו בן ובת לעת זקנה. הבן ר' זושא, חתן ר' משה בן ציון לוברבוים. והבת מרת מלכה רבקה ע"ה אשת ש"ב ר' שמעיה לוריא הנ"ל. 3) אשת ר' ברוך לייב, ולהם בן ר' משולם זישע ונפטר תשרי תרע"א ונטמן בטבריה.

ו] אביו, ר' יחיאל לוריא, היה חייט בעיירה נארינסק שבאוקראינה, מגזע מהרש"ל.

אודות מוצא המשפחה נרחיב במאמר הבא אי"ה.

יום שני, 14 בדצמבר 2009

הרב משה לוריא, ברוך דיין האמת

בירושלים נפטר הבוקר, הרב משה לוריא, מראשי ישיבת שער השמים, בעל מחבר ספרים רבים, סדרת הספרים אבני שוהם, ואסיפת שיעורים, על מסכתות הש"ס, בתורת הנגלה. וסדרת הספרים, בית גנזי, בתורת הנסתר. ועוד ספרים.
הרב לוריא נולד בטבריה, בשנת תרצ"ו, לאביו הרה"ח ר' מרדכי יחיאל לוריא, ונקרא על שם דודו הגדול ר' משה קליערס אב"ד טבריה, למד בישיבות אור תורה בטבריה, ובית אברהם דחסידי סלונים בירושלים.
משנשא, לבת ש"ב ר' מרדכי לידר, קבע מושבו בירושלים.
היה מלומדי ישיבת המקובלים, שער השמים, שנים רבות. עד שנתמנה לאחד מראשיה.
היה גם ראש ישיבת לפלגות ראובן בירושלים, שנים רבות.
ר' משה היה מקושר לדודו הגה"ח ר' יצחק מתתיהו לוריא, ולאחר פטירתו ערך והוציא לאור את חלק ג' מספרו שערי לימוד.
היה מראשי ופארי עדת חסידי סלונים בירושלים, ומקורב ביותר לכ"ק האדמור מסלונים שליט"א.

הבוקר, נפטר בכותל המערבי, לפני תפילת הנץ כותיקין, כמנהגו עשרות בשנים.

ת.נ.צ.ב.ה.

אך בשבוע שעבר נפטר גיסו ר' יצחק אייזיק לידר, עם רעייתו, ביום אחד.

יום שישי, 11 בדצמבר 2009

כוחו של הבלוג

לפני קרוב לשנה, פרסמתי כאן בבלוג, מגילת יוחסין שלא פוענחה עד תומה, שקבלתי מהמאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל, בראשות ידידי הרב נפתלי אהרן וקשטיין.

בעיתון המודיע, במדור 'ויתילדו', נתפרסמה פעם ופעמיים ידיעה בנוסח זה: ‫"הגיע לידינו מגילת יוחסין כתובה בכתב אשורית. שם כותבה רבי שמשון סאפאהזשניק‬ ‫מקריוואזיר. במגילה זו ישנם חידושים רבים בתחום היוחסין, ודמויות חדשות מעול‬ם ‫החסידות, שאינם ידועים. המגילה נכתבה ככל הנראה בשנות תר"פ/א, עבור שתי נכדיו‬ היתומים מאב ומאם, אנו פונים לכל מי שיש בידו מידע אודות ר' שמשון זה, או‬ ‫אודות אחד מצאצאיו או מבני משפחתו, נא להודיענו".‬
ואולם, ללא תוצאות, קוראי המודיע לא עזרו ליצור את הקשר עם בעלי המגילה. משכך, פנה אלי ר' נפתלי וביקשני לפרסם את המגילה בבלוג שלי. ואכן, עד מהרה, פנה אלי אחד מנכדיו של חיים ספוז'ניק, אחד הנכדים הנזכרים במגילה וסיפר לי בהתרגשות, כי אכן המגילה היתה אצל סבו כל השנים, וקיבל אותה לפני שנפרד מסבו.





















מובן שהעברתי את פרטיו לידי הרב וקשטיין, כעבור זמן נוצרה פגישה בין חיים ספוזניק - פלג, לבין הרב וקשטיין, ואת התוצאות, אפשר לראות בעיתון המודיע, של היום יום ו' עש"ק וישב תש"ע. בכתבתו של ישראל אלטר גרובייס:
אב לבנים יודיע אמתך
התרחשות מרתקת ומרגשת: תחילתה בקריוואזיר שבאוקראינה, וסופה על שולחנו של סופר 'המודיע'.
סיפורו של קמע מסתורי חתום בחותמו של סב גדול, מצאוהו ופתחוהו ואור גדול הוצת בלבבות נושאיו.

חנוכה שמח!

יום שישי, 4 בדצמבר 2009

תולדות משפחת גלבשטיין

ראש המשפחה, הוא הגאון ר' הלל משה מעשיל גלבשטיין, שילוב של גאונות מפליאה, עם חסידות מבית חבד וקוצק.
הלל משה נולד בביאליסטוק בד' כסליו תקצ"ד לאביו רבי צבי הירש, תלמיד חכם ועסקן, ובלומה לאה שהיא דור י"ב לשל"ה הקדוש (מתוכם ט' דורות לויים).
הילד מעשיל פקח וממולח, יושב ולומד יומם ולילה. ובביאליסטוק, יש שטיבל של חסידי קוצק. מעשיל הקטן, מסתקרן לדעת מה קורה שם. יום אחד הוא מטפס ומציץ מהחלון לראות מה עושים אותם חסידי קוצק בשטיבל שלהם ועל מה ולמה רודפים אותם. הוא רואה מעגל של חסידים רוקדים בדבקות. והריקוד לא נפסק. שעה ועוד שעה. לפתע תפסו אותו זוג ידיים ומשכו אותו לתוך השטיבל פנימה, אל תוך המעגל. מעשיל נדבק ונסחף בהתלהבות ובאווירה הקדושתית. היתה זו ההכנה של חסידי קוצק לתפילת שחרית "פשוטה". אחרי ריקוד שכזה, התפילה נראית אחרת לגמרי. בשטיבל של קוצק, לא פינקו את המבוגרים, ולא בזו לילדים. מעשיל הקטן הופך להיות אחד מן החבורה. פעמים מספר התגנב הילד מביתו ונסע לקוצק באין יודעין.
נשא לאשה את בתו של רבי אליהו מסוקולקה, מחשובי חסידי קוצק שבעיר. עשר שנים ישב בקוצק והשרף מקרב אותו ביותר.
ר' מעשיל עולה ומתעלה ונפשו לא יודעת שובעה. הוא שואף לעוד ועוד. מששמע שבליובביץ מרביץ תורה וחסידות בדרך מיוחדת במינה, הגאון הצדיק רבי מנחם מנדל בעל ה"צמח צדק", השתוקק לנסוע אליו ולראות בעיניו, חסידות זו, מה טיבה. דבר שכזה בין חסידי פולין, לא היה מקובל. בפולין אמרו: מורא רבך כמורא שמים, ואין שני שמים. יש רק אייבישטער (קב"ה) אחד ורבי אחד. אבל ר' מעשיל לא מוותר. הוא נכנס לרבי מקוצק ומבקש רשות לנסוע לליובביץ בכדי להכיר את דרך החב"ד. השרף מקוצק נהנה מהתלמיד הצעיר ומתשוקתו לתור אחר האמת. סע לשלום, הוא מפטיר. ר' מעשיל נוסע ונשאר בליובביץ כחצי שנה. ה"צמח צדק" מקרב אותו. הגיע חג הפסח, ר' מעשיל מבקש לעשות את הסדר אצל הרבי אבל השמש אומר לו: אפילו לנשיא בבל לא נותנים כאן להכנס! אם תרצה, מציע לו השמש, אתה יכול לסעוד בביתי. אבל להפתעת החסידים, הרבי בעצמו מזמין את ר' מעשיל לסדר שלו.
ר' מעשיל חוזר לקוצק, אבל שומר אמונים גם לבעל ה"צמח צדק" ורואה בו רבו מובהק. לאחר פטירת השרף מקוצק, הוא ממשיך לנסוע ל"חידושי הרי"מ".
לאחר פטירת ה"חידושי הרי"מ" וה"צמח צדק", מחליט ר' מעשיל לעלות לארץ ישראל. בראשית שנת תרכ"ט הוא מגיע לירושלים. הנציג הראשון של חסידות קוצק בארץ הקודש. פתח בית מאפה, כשאשתו עומדת בחנות, ור' מעשיל יושב יומם ולילה, על התורה ועל העבודה. גם לאשתו ציווה כי כאשר יגיע הרווח בחנות לפרנסת השבוע, שתסגור את החנות. גם יהודים אחרים צריכים להתפרנס.
גדולי ירושלים, החלו אט אט לעמוד על טיבו של גאון וצדיק זה. האדר"ת, רבה של ירושלים, מקיים איתו שיעור קבוע בהלכה ומתייחס אליו כתלמיד לרב ה"תורת חסד", רבה של לובלין שעבר לגור בירושלים, מתייעץ איתו בשאלות קשות, הגאון מבריסק, המהרי"ל, מתפעל מגאונותו ומחריפותו.
ארבע פעמים בשנה הוא נוסע לעיר חברון שם מכהן ה"שדי חמד" כרב. ידידות מיוחדת נקשרת ביניהם. הם לומדים יחד. סיפר נכדו של ר' מעשיל: פעם הודיע סבא לגאון בעל ה"שדי חמד" כי הוא שב לירושלים בשעה פלונית. משום מה, נתאחרה נסיעתו בשעתיים. כאשר הגיע ליציאה מהעיר, רואה ר' מעשיל שהגאון בעל "שדי חמד" עומד ליד ביתו שהיה סמוך ליציאה מהעיר, הוא המתין שם שעתיים בכדי להיפרד מידידו ר' מעשיל. לאחר שנפרדו, שאל הרב יעקב מאיר, תלמידו של השדי חמד שעמד איתו בפליאה: עבור יהודי קטן זה, עמד כבודו בשמש שעתיים?
נענה הגאון: אין הוא יהודי קטן, הוא יהודי גאון וצדיק. כדאי הוא שאעמוד בעבורו, לא רק שעתיים, אלא עשרים וארבע שעות.
ר' מעשיל הרבה בצומות ובסיגופים. הוא ישב בדירתו, ליד החלון, בעיר העתיקה, כשדרך החלון ניתן לראות את הכותל המערבי. כולו היה שרוי בציפיה לגאולה. היתה לו תכנית להציב משמרות להר הבית, כשם שהיה מלפנים כי לדעתו, מצוות שמירת המקדש נוהגת גם בזמן הזה. הוא כתב ספר מיוחד על כך, אבל גדולי ישראל לא קיבלו את דעתו.
ביום כ"ד חשון תרס"ח, השיב ר' מעשיל את נשמתו ליוצרה, בהיותו בעיר חברון, ושם הובא למנוחות.
לפני כשנתיים כשמלאו מאה שנים לפטירתו, התקיימה עליה רבתי לקברו, בהשתתפות רבים מצאצאיו.


בנו יחידו היה ר' מנדל גלבשטיין.
צאצאיו של ר' מנדל:
ר' שמעון צבי גלבשטיין, נולד בשנת תר"ן, נפטר כ"ו אב תשכ"ז. רעייתו הראשונה מרת מנוחה רחל בת ר' נחמן אפשטיין חתן ר' יהודה לייב סלונים מצאצאי בעל התניא. ובזיווג שני נשא את מרת רייזל (אשר בזיווג ראשון היתה נשואה לר' יצחק שלמה ערבליך ונולדה לה בת אחת, מרת שיינדל אשת ר' דוד פרנקל ז"ל) בת ר' שלמה ישראל רמרז בן אחות הרבנית מלכה מבעלז, וחתנו של ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו. האריכה ימים ונפטרה כ"ה ניסן תשמט, ומנוחתה בהר הזיתים ליד קבורת אמה ואחותה. לר' שמעון צבי מזיווגו הראשון נולדו בן ובת, הבן הוא ר' אברהם הלל גלבשטיין חתן ש"ב ר' יהודה לייב סלונים. והבת היא מרת אסתר מלכה נחמה אשת ר' אהרן זאב רבינוביץ אף הוא מגזע משפחת בעל התניא.
ר' שלמה גלבשטיין.
ר' [יצחק מאיר] יעקב גלבשטיין, נפטר ה' סיוון תשכ"א. רעייתו מרת פרומה בת ר' אלעזר קליינמן, נפטרה כ"ג טבת תש"כ. מצאצאיהם: ר' משה מנחם מנדל גלבשטיין, שנפטר בשבוע העבר, רעייתו מרת מרים גיננדל לבית זוננפלד נפטרה ח"י שבט תשסד. ר' אליהו דוד גלבשטיין, נפטר ט' כסלו תשס"ה, רעייתו מרת יונה [סמט?] שמסרה כי היא נכדת הר"ר ברוך ממעזיבוז. ר' צבי שוהם – גלבשטיין נפטר י"ד טבת תשס"ד. ר' אברהם שלמה גלבשטיין, נפטר י' כסלו תשנ"ג. מרת ליבא פרוש ע"ה נפטרה צעירה לג בעומר תש"י.
מרת אסתר יהודית אשת ר' יעקב יוסף וינקלר, הבדחן החסידי המפורסם מבתי ראנד, נפטר ט"ז אלול תשכ"ו. בנם ר' הלל משה מנדל וינקלער נפטר י"ט תשרי תשמח.

יום שישי, 27 בנובמבר 2009

משה מנחם מנדל גלבשטיין - בד"ה

בירושלים נפטר אמש הרב החסיד ר' משה מנחם גלבשטיין יושב ראש חברא קדישא הראשית והכללית ויקיר ירושלים.

חתן בנו של ר' יוסף חיים זוננפלד, ונין ונכד לרב המפורסם ר' הלל משה מעשיל גלבשטיין.

בשבוע הבא אפרסם כאן מאמר שלם על משפחת גלבשטיין.

קישור לידיעה על פטירתו

יום שלישי, 24 בנובמבר 2009

רשימת שאלות מהקוראים - ד

  • לגאון ר' אליעזר שולביץ מייסד וראש ישיבות לומזה בפולין ובארץ ישראל, היה בן דוד בשם ר' בנימין מגנצא, הוא היה מורה הוראה, ודיין בעיר סובאלק.

האם ידוע כיצד היא קרבת המשפחה בין שני הרבנים הנ"ל?



  • בספר 'אגדת מהרש"כ', שנדפס בירושלים בשנת תרפ"ו, מאת ר' שילם הכהן ב"ר ישראל, שהיה אב"ד פרוזינא, מובאת מגילת יוחסין שכתב המחבר. וכך הוא כותב:

"אני נולדתי בחודש טבת שנת תקמ"ז, וישראל הוליד בן לפרט! שילם בן ישראל בן יואל מאשתו רבקה בת ר' יצחק אייזיק זצ"ל בן אלחנן מענדל בן יוסף יוזל כ"ץ! שילם בן חיה בת הקדוש ר' שילם מאשתו אסתר בת ר' שמואל ש"ץ דקינגשבארג, הקדוש ר' שילם הנ"ל הוא בן ר' שמואל מאמדור, וגיסו הוא הקדוש ר' יצחק אייזיק אבי אמו של ר"י אייזיק הרב דוואלקאוויסק, אשר הני תרי גיסי ר' שילם ור' אייזיק הנ"ל נשבעו יחד בשובם מנסיון החתן מ' משה בעל אחות אמי מרת לאה ז"ל..."

ר"י אייזיק הרב דוואלקאוויסק הנזכר בדבריו, הוא כפי הנראה ר' אייזיק חבר, המפורסם בספרו בנין עולם, שכיהן לאחר מכן כרב בסובאלק.

האם ידוע כיצד היו גיסים ר' יצחק אייזיק הקדוש ור' שילם הקדוש?

האם ידועים עוד פרטים על יחוסו של ר' אייזיק חבר? ומי היה חותנו?






























  • בעיר וורשא שלפני המלחמה, כיהן אדמור בשם ר' אלכסנדר זושא אייזנשטאט, (כאן בתמונה, מתוך ספר היזכור לקהילת צויזמיר), הוא היה במקורו מהעיר צויזמיר, על כן נקרא בפי כל הרבי מצויזמיר. הוא נהרג בשואה בגטו אוסטרוייביץ.

על פי מסורת בני משפחתו, הוא היה מצאצאי האוהב ישראל מאפטא והיהודי הקדוש מפשיסחא.

האם יש מי שיודע כיצד?

  • שושלת אדמורי מודזיץ, משתרגת ועולה, עד לאדמור הראשון לבית מודזיץ, הלא הוא ר' ישראל טאוב, בעל דברי ישראל ממודזיץ. אביו היה הרה"ק ר' שמואל אליהו מזוואלין. אביו היה ר' יחזקאל טאוב מקוזמיר.

חותנו של ר' יחזקאל טאוב היה ר' משה מדוואהרט.


האם ידוע מי היה אבי אמו של בעל הדברי ישראל?

האם ידוע עוד אודות חותנו של ר' יחזקאל מקוזמיר? האם הוא ר' משה נחמיה הכהן ששימש כאב"ד דוואהרט?


  • הרה"ק ר' ישעיהו מפשעדבורז, היה חתן ר' דן לעוונבערג מפשדבורז. האם ידוע עוד אודות ר' דן זה?

יום שני, 16 בנובמבר 2009

קשרי משפחה, הומינר - זלדוביץ - שניאורסון - ריבלין

זכתה משפחת הומינר, וצאצאיה משמרים את תולדותיה ותולדות בני המשפחה, והחומר נגיש לכל באתר האינטרנט על המשפחה.


אחד המיוחד שבין צאצאי המשפחה, הוא הרב הצדיק ר' שמואל הומינר, בעהמ"ח עבד המלך, ועוד ספרים רבים.


ר' שמואל נולד בירושלים כ"ה תשרי תרע"ד, את תורתו קנה בתלמוד תורה וישיבת עץ חיים. בשנת ת"ש הוציא לאור את ספרו הראשון 'עקרי דינים' וקבל עליו הסכמה נלהבת מרבו הגאון ר' איסר זלמן מלצר ראש ישיבת עץ חיים, וכך הוא כותב עליו [בעודו אברך צעיר בן עשרים ושש]: "הרב הגדול חריף ובקי, מצוין ביראת שמים ובמדות נעלות, מורינו הרב שמואל הומינער נרו יאיר, ממצויני ישיבת עץ חיים". התפרסם מאד במידותיו הנפלאות, ובפרט במדת הבטחון. המשגיח ר' יחזקאל לוינשטיין קרא עליו 'עובד ד' באמת'. נפטר י"ט סיון תשל"ז ומנוחתו כבוד על הר הזיתים. בכתב העת 'מוריה' הקדישו את גליון מג לזכרו, נדפסו שם מאמרים לזכרו, ומתורותיו.

אביו ר' מרדכי זאב הומינר, אף הוא יליד ירושלים, עיר הקודש, בה נולד בשנת תרמ"ו. נשא לאשה את מרת חיה ראשה לבית ריבלין. היה מחכמי ורבני ישיבת עץ חיים, ושימש כאחד הבוחנים בת"ת. היה עמל בתורה בהתמדה כל ימיו, ובקי בבלי וירושלמי וכל המדרשים. נפטר ז' תמוז בשנת תש"ח, לאחר מחלה קשה. השאיר אחריו כתב יד 'מבן שמואל', חידושים בהלכה ובאגדה, נדפס על ידי צאצאיו לאחר פטירתו. נכתב עליו בלוח ירושלים, לשנת תש"י, ובתבונה כרך ח.

אביו, ר' שמואל מיכל הומינר, נולד בעיר ברעזין שברוסיה, עיקר תורתו קנה מפי אביו. לאחר שאביו נפטר, עלה לארץ ישראל בשנת תרל"א, יחד עם רעייתו, מרת בריינה רבקה לבית זלדוביץ. בעלותו, הביא עמו למעלה מאלף ספרים מירושת אביו. ספרייתו היתה מהגדולות שבירושלים. נחשב לאחד ממקורבי המהרי"ל דיסקין, ותמך רבות במפעליו. מראשוני שכונת מאה שערים, ונדב שני ספרי תורה לבית הכנסת הגדול שבשכונה. נפטר ח' סיון תרס"ז בירושלים.

אביו ר' ישעיהו אב"ד ברעזין, נולד בשנת תקע"ט בברעזין, בהיותו כבן עשרים ושלש כבר נתמנה לרב בעיר ברעזין.מוצאו מהעיר איהומען הסמוכה, ועל כן נקרא שמו הומינר. נפטר בערב שבת קודש, ט"ו סיון תרכ"ח בעיר קניגסברג, בשהותו שם לצרכי מרפא. נספד בספר 'דבר בעתו', לר' אברהם צדוק בוגין. גיסו ר' מנחם שלמה גארדין הדפיס ממנו כמה תשובות, בספרו 'מנחם שלמה' (שצ'צ'ין תר"כ). רעייתו מרת בלהה לבית גארדאן.

אביו, ר' מרדכי דיין ואב"ד דק"ק מינסק, כארבעים שנה שימש שם כדיין, בימי הגאונים הגדולים דשם, הראב"ד ר' משה שמואל פינס, ר' גרשון תנחום ביליצקי, ועוד. חיבר שני ספרים 'באר היטב' ו'עומקא דדינא', שניהם לא נדפסו, ונשרפו בשריפה גדולה שהיתה בעיר מינסק, וחבל על דאבדין.

אביו, ר' ברוך פרנס חודש בק"ק מינסק.


על פי מה שכתב אחד הצאצאים, ר' חיים הומינר, בספר 'רבי שמואל ורעייתו בריינה רבקה הומינר', הרי שיחוס אבותם עולה עד רבי יהודה אשכנזי דיין בטיקטין, בעל הבאר היטב על השלחן ערוך. אמנם, יש צאצאים הטוענים, שזו השערה בטעות שאין לה על מה להתבסס.


מרת בילה הנזכרת לעיל, אשת ר' ישעיה הומינר אב"ד ברעזין, היתה בתו של ר' אליהו גארדאן, מהעיר מינסק. ר' אליהו נפטר צעיר לימים בשנת תר"י, ורעייתו מרת ראדיל לבית עפשטיין, עלתה לירושלים בשנת תרט"ז, בירושלים נתפרסמה בצדקותיה המרובות, ונפטרה כ"ג טבת תרכ"ו בעיה"ק ירושלים. ר' אליהו גורדון היה בן ר' חיים שנפטר בשנת תר"ו, ב"ר יחיאל מיכל.


מרת חיה ראשה הנזכרת לעיל, היתה בתו של ר' זלמן חיים ריבלין בן ר' אברהם בנימין ריבלין בנו של ר' משה מגיד ריבלין.



מרת בריינה רבקה הנזכרת לעיל, אשת ר' שמואל מיכל הומינר, היתה בתו של ר' דוד הלוי זלדוביץ. מחסידי לובאוויטש. ממשפחת הגבירים הנודעים האחים זלדוביץ ממינסק, שתמכו רבות בעולם התורה.


בחוברת 'זרע קודש מצבתה' אודות ר' שמואל מיכל הומינר, נכתב בעמוד 14 אודות ר' דוד, שהיה מקרובי משפחת אמו של אדמור הריי"צ מלובאוויטש – ר' יוסף יצחק שניאורסון. חפשתי ובדקתי מכל הצדדים, כיצד ישנה שייכות בין משפחת אמו של הריי"צ. והצד הכי קרוב שמצאתי הוא כדלהלן:

אמו של הרבי ריי"צ היתה מרת שטערנא שרה, אשתו של הרש"ב מלובאוויטש, היתה בת ר' יוסף יצחק שניאורסון, אשר הוא ורעייתו היו נכדי האדמור האמצעי מלובאוויטש.

בספר היחס של משפחת ריבלין, מוזכר ר' זלמן ריבלין ב"ר אליהו יוסף פלאטקעס, שהיה מחשובי חב"ד, מוזכרים לו כמה וכמה צאצאים.

במס' 168 רשום שהיתה לו בת בשם ראשע אשת [ ] זעלדוביץ מברעזין. זה אכן נראה מתאים למה שידוע לנו עד כה אודות ר' דוד זלדוביץ.

ובמס' 171 שם, נזכרת עוד בת אחת לר' זלמן ריבלין והיא מרת [ ] אשת הרה"ק מנחם נחום מניעזין, בן האדמור האמצעי רבי בער.



אמנם, על פי הנכתב בספר הצאצאים של בעל התניא, עמוד 99, ר' מנחם נחום שניאורסון מניעזין, בזיווג ראשון אכן נשא לאשה את בת ר' זלמן ריבלין, ובזיווגו השני היה חתן גיסו ר' יעקב ישראל טברסקי.


נותר לנו לברר אם כן, האם זלדוביץ חתנו של ר' זלמן ריבלין בר אליהו יוסף פלאטקעס, הוא אכן קשור לר' דוד זלדוביץ חותנו של ר' שמואל מיכל הומינר. ואם זה אכן הקשר היחידי למשפחת הריי"צ מליובאוויטש, או שהיה קשר יותר קרוב.




אמנם, בשנים יותר מאוחרות, חזר שוב הקשר

ר' שמואל הומינר דנן, נשא לאשה בזיווגו הראשון, את בת ר' פסח מרגולין (חתן ר' ראובן הכהן קובלסקי הנזכר אצלנו בעבר), ובזיווגו השני נשא לאשה את מרת רינה דבורה בת ר' אליהו מיכל הלפרין, מצאצאי בעל התניא.




יום חמישי, 5 בנובמבר 2009

משפחת רבי שלמה זלמן מייזליש - היחוס מצד אמו

משפחת רבי שלמה זלמן מייזליש – היחוס מצד אמו

במאמר זה – האחרון בסדרת המאמרים ליחוס הגאון ר' שלמה זלמן מייזליש בעל שלחן שלמה - נתמקד ביחוסו מצד אמו.


גם כאן, המקור הראשון העומד לרשותנו, הוא בכתביו של ר' משה אליעזר בילינסון, ונצטט כאן מה שכתב, בהקדמה לספר זכרון למשה.

"הגאון המפורסם מוהר"ר ליב מירקעס ממשפחת מיילזיש, חתן הגאון מו"ה צבי הירש, בן הגאון מו"ה גרשון מק' פראג, בן הגאון מו"ה נפתלי הירץ, בן הגאון מו"ה צבי הירש מק' פראג, חתן הגאון בעל תוספות יום טוב, ומגזע הגאון רבנו גרשון מאור הגולה ז"ל".


ממנו העתיקו רבים, כך למשל בספר 'נאד של דמעות',

"הגאון מו"ה לייב מירקעס ממשפחת מייזלעס חתן הרב המאוה"ג מו"ה צבי הירש אב"ד בכמה קהילות במדינת זאמיט, בן הגאון מו"ה גרשון מפראג בהרב הגאון מו"ה נפתלי הערץ בהגאון מו"ה הירש פראגער, חתן הגאון בעל תוי"ט".

כאן כבר ידע לפרט, כי ר' צבי הירש, חותנו של ר' לייב מירקעס היה אב"ד בכהמ קהילות במדינת זאמיט.


וכן הוא בספר 'מאמר מרדכי'.


ר' יוסף זוסמנוביץ כותב בספר 'משפט ירושת משרה',

"הגאון מהרי"ל מירקעס חתן הגאון מהור"ר צבי הירש אב"ד במדינת זאמוט, בן הגאון מהור"ר גרשון מפראג, בהגאון מהור"ר נפתלי הערץ, בהגאון ר' הירש פרעגער, חתן הגאון בעל תוס' יו"ט".


עלה לנו כאן, סדר יחוס, מפורט ומושלם, המונה ומפרט את יחוסו של ר' שלמה זלמן מייזליש, עד לרבנו יום טוב ליפמן הלר בעל התוספות יום טוב. דא עקא, שבעל השלחן שלמה עצמו, בפרטו את יחוסו, בהקדמת הספר שלחן שלמה, לא מזכיר כלל שהוא נכד לבעל התוספות יו"ט, וכותב רק: "נין ונכד להגאון רבן של כל בני הגולה רמ"א ז"ל, ונין ונכד להני תרי צנתרי דדהבא הגאון מ' הערץ גינצבורג ז"ל אב"ד דק"ק פינסק וסלוצק דליטא. וה"ה המפורסם ר' הירש פראגר ז"ל ונין ונכד להתייר הגדול שאול וואלש ז"ל".


על פי מגילות היחוסין המובאות לעיל, ר' הירש פראגער, הנזכר בדבריו של בעל השלחן שלמה, הוא זה חתנו של בעל התוס' יום טוב, ומן התימה הוא, כי ייחס עצמו לחתן - הפחות מפורסם, ולא הזכיר כלל לחותנו.


זאת ועוד, בין כל צאצאיו של בעל התוס' יום טוב, ידוע על חתן אחד בשם ר' צבי הירש, והוא ר' צבי הירש מעליש, ב"ר שלום מעליש מקראקא. הוא נפטר צעיר לימים ומעט מדברי תורתו, הובאו בספר 'זרע ברך', שחיבר גיסו – בעל אחותו – ר' ברך ברכיה ב"ר יצחק אייזיק שפירא. בדברי ההקדמה לספר, כותב ר' ברך: "בעוונותינו נפטר לעולמו גיסי בן חמי הישיש הקצין כהר"ר שלום יצ"ו, אב בחכמה ורך בשנים ממולא בתורה ומצוות היה הלא הוא המנוח מהר"ר צבי זלה"ה "הצבי ישראל על במותו חלל". והיה חתן המלך, אדוננו גאוננו מאור הגולה, אב"ד דקהילתנו יצ"ו כבוד הר"ר יום טוב ליפמן סג"ל. ובעו"ה הלך ערירי ואלה תולדותיו מצוות ומעשים טובים. כי יודעים כל באי שער עירנו, כי איש חייל בתורה היה, כתב ביאורים על פוסקים ועל חמשה חומשי תורה, וקרא לו שם בחייו עטרת צבי. ובודאי לבו ראה שאותן דברים, דברי אלוקים חיים, יהיה לו עטרה לראשו, ובמקום בנים שהם עטרה לאבותם. כי העיר ה' את רוח אביו חמי הזקן יצ"ו להעמיד שם המת על נחלתו גם כי היתה השעה דחוקה לו עם כל זה נדבה רוחו ליתן מעזבון המנוח להביא לאור מפשטיו המתוקים שיעלו צמחיו ויזלו בשמיו יאירו פרחיו. זכרה לו אלוקי לטובה והפוך לו האבל מיגון לשמחה". וכן בעל תוס' יו"ט, בהסכמתו כותב, "ויהי היום יום חשכה ואפלה, שהאלוף המרומם חתני יניק וחכים מהר"ר צבי הירש בן הישיש כהר"ר שלום מעליש, הלך לעולמו וחיים לרבנן ולכל ישראל שבק, והניח אחריו קבוצת פשטים בפסוקים ומדרשים ולהקים לו שם בישראל שיהיה לו במקום זרע קודש...".


הרי לנו ברור, כי ר' צבי הירש מעליש חתנו של רבינו יום טוב ליפמאן הלר בעל התויו"ט, נפטר בלא להותיר אחריו צאצאים. וכיצד זה יתכן למנות אחריו בנים ובני בנים? ובשום מקום, לא נזכר שהיה לרבינו התוס' יום טוב, חתן נוסף בשם צבי.


וכבר עמד על ענין זה גם החכם ר"י כץ, במאמרו 'דברי שלום ואמת'.


אמנם, מעניין לציין שישנם משפחות נוספות, המתיחסות כביכול, לר' צבי הירש חתן התוס' יום טוב, כך אדמורי בית זידיטשויב, מיחסים עצמם לר' אלכסנדר מסטבניק בר צבי הירש מפראג חתן התוס' יום טוב.


עוד מצינו, מבני משפחת ברודא, שיחסו עצמם אף הם לשושלת זו, על פי גירסא זו [המופיעה בספר אבות עטרה לבנים] ר' חיים ברודא, בנו של ר' אברהם אב"ד פירליץ ודרשן בפראג, היה חתן ר' גרשון מפראג הנזכר למעלה, בר נפתלי הערץ בר צבי הירש מפראג חתן התוס' יום טוב. מר' חיים ברודא, הנ"ל, נשתלשלה כל משפחת ברודא, המפורסמת, בגלילות ליטא.


והעיר בעל עטרת פז, שודאי שזה אינו אותו ר' גרשון מפראג, שיתכן שהיה מצאצאי בעל תוס' יום טוב, כי היה בשנים יותר מוקדמות, וכן לא שמענו מבני משפחת ברודא שייחסו עצמם כצאצאי בעל תויו"ט.


בספר בן ביתי על תהילים, מר' אליעזר צבי ספרין, [אונגוואר תרפ"ז] בהקדמה, פורט ר' חיים יעקב ספרין, את סדר יחוסם, ומגיע עד לר' צבי חתן התוס' יו"ט, ומעיר לעובדא שזה לא יתכן שזה ר' צבי הירש מעליש, ועל כן הוא משער, כי היו לתוס' יו"ט שני חתנים בשם צבי, האחד הוא ר' צבי מעליש שאכן נפטר בלא בנים. והשני הוא ר' צבי אבי ר' אלכסנדר מסטבניק.


אם אכן, אזי כנראה שהוא גם אבי ר' נפתלי הערץ, וראש השושלת דידן.


אלא, שזה תמוה להוסיף לתוס' יו"ט עוד חתן שלא שמענו עליו משום מקום, שהרי משפחתו של בעל התוס' יו"ט די מתועדת, הן על ידי עצמו בספר מגילת איבה, הן על ידי אחרים. יש פרטים די רבים על צאצאיו, ובאף מקום לא נזכר שהיה לו חתן נוסף בשם ר' צבי, לבד מר' צבי הירש מעליש.



הנראה, שאכן ר' שלמה זלמן מירקש לא התייחס אל התוס' יו"ט, וכל הכותבים כך התבססו על בילינסון. והנה, ישנה מגילת יוחסין נוספת, המתקשרת אל משפחת אמו של ר' שלמה זלמן, אמנם לא מצאצאיו, המגילה נכתבה על ידי ר' גרשון הלוי עפשטיין, ונדפסה על ידי חתן בנו ר' שלמה זלמן שיק, בספרו 'אבן שלמה' ירושלים תרמ"ז, וזה הלשון שם:

"ולהוי ידוע לכם משפחת אבותי, אבי המנוח ר' דוד בן אבי זקיני, המנוח המופלג י"א [ירא אלוקים] מרבים, וזקן יושב בבמ"ד עשרים שנה קודם מותו מו"ה אוש"פ [אורי שרגא פייבל], והוא היה גיסו של הגאון מו"ה יהודה ליב מירקש אבי הגאונים מו"ה שלמה זלמן בעל המחבר שלחן שלמה על א"ח, והשני מו"ה ישראל הרב דק"ק מינסק, והשלישי הגאון מו"ה יהושע, וחתנים הגאונים מו"ה יוסף מירקין שהיה נכד של הגאון המקובל מו"ה נפתלי כהן, והשני הרב המפורסם מו"ה מיכאל בן המחבר פנים מאירות והיה אב"ד דק"ק אייזין שטאט, ואבי זקיני מו"ה אש"פ [אורי שרגא פייבל] היה בן .. אהרן הלוי עפשטיין מק"ק סלוצק ... ואביו של ר' אהרן הנ"ל היה ... מו"ה דוד פראגער ... בן הגאון הגדול המפורסם נפתלי צבי הירש פראגער שנסע לארץ הקדושה, ובעל המחבר שלחן שלמה היה מיחס אותו כמבואר בהקדמת של בעל המחבר שהוא היה ג"כ נכדו, וזקיני מו"ה נפתלי צבי הירש הנ"ל, היה בן הגאון הגדול המפורסם מו"ה שלמה הלוי עפשטיין והי' אב"ד דק"ק טעמססעוו".

א"כ ברור לנו מי הוא ר' הירש פרעגער הנזכר בהקדמת בעל שלחן שלמה, הלא הוא ר' נפתלי צבי הירש הלוי עפשטיין, וברור שלא הוא ר' צבי הירש מפראג, עליו כתבו שהיה חתן התוס' יו"ט, שכן, צאצאיו לא ידועים כלויים, ולא נושאי שם המשפחה עפשטיין. אלא שעדיין לא ידוע לנו כיצד הוא זקינו של ר' שלמה זלמן מירקש.


ממשיך בעל המגילה וכותב:

"ואבי המנוח מו"ה דוד היתה אמו [אשת ר' אורי שרגא פייבל הנ"ל] מרת פערלא שהיתה אחותה של מרת מירקע אשת הגאון מו"ה ליב מירקש הנ"ל וגם היתה אחותה של הרבנית המפורסמת מרת רוזיל שהיתה אמו של הגאון בעל המחבר מו"ה צבי אב"ד דק"ק בראד וכמדומה לי שהיתה ג"כ אמו של אב"ד דק"ק קראקא, והיתה ג"כ אחותה של מרת ביילא אמו של הגאון הנקרא ר' גרשון חסיד, גם היתה לה אחותה מרת פראדקה משקלאב אמו של .. ר' צבי הירש .. והן היו בנות של הרב הגדול מו"ה צבי הירש אב"ד דק"ק ראקאב שהיה בן הרב הגדול מפורסם מו"ה גרשון מק"ק מיר. ור' גרשון הנ"ל היה חתנו של מו"ה איסרלש אב"ד דק"ק מינסק ... ור' גרשון הנ"ל היה מפורסם גדול ובעל מופת גדול והיה נקרא ע"ש ר"ג מאור הגולה שהיה נכדו של בעל מאור הגולה ... ואשת ר' צבי הנ"ל הי' שמה מרת לאה היא היתה בת הרבנית מרת דינה והיא היתה בת הגאון מו"ה צבי הירש פרעגר הנ"ל..."

עלה לנו ברור יחוסו של ר' שלמה זלמן מירקש מצד אמו, בת אחר בת, עד לר' צבי הירש פרעגער.


כותב המגילה, היה ממשפחה הקרובה, וחי בתקופה קרובה יותר לר' לייב מירקש, והיה בקיא היטב בתולדות המשפחה (הדבר ניכר מכתיבתו את שמות הנשים). ובשום מקום לאורך המגילה הזו, לא נזכר כלל, שר' צבי הירש חותנו של ר' לייב מירקש, היה מגזע התויו"ט, ואף בהמשך המגילה, כשמזכיר לתויו"ט בשל ענין אחר, לא מזכיר שהוא מצאצאיו.


על כן נראה כדבריו של החכם יוסף כץ בהגורן, אשר קודם צטט את בילינסון שכתב, "הג"מ ליב מירקש ממשפחת מייזלש חתן הג"מ צבי הירש בהג"מ גרשון בפראג בהג"מ נפתלי הירץ, בהג"מ צבי הירש חתן הגאון בעל תוי"ט". ועל זה כותב כץ, "הנה הח' מאב"ן [משה אליעזר בן נחמן] מונה ששה דורות כסדרם גאונים בני גאונים, תא ואחוי לך, כי בתוכם נמנו שלשה שלא היו ולא נבראו, רק הוא צוה ונבראו וקורא להם "גאונים"!!..."


ואומר לעת סיום, כי יחוסו של בעל השלחן שלמה, הוא די מפואר לכשעצמו, ולא צריך להוסיף לו עוד זקנים, אשר הוא לא התייחס עצמו אליהם.

יום שישי, 23 באוקטובר 2009

עץ משפחת מירקש - פרק שלישי - קאליפארי

נחזור לעיסוקנו, ביחוס הגאון בעל שלחן שלמה.


אביו ר' לייב מירקעס, כפי שהזכרנו במאמרים הקודמים, היה בנו של ר' שלמה זלמן מייזליש אב"ד מאהילוב [אוקריינא]. בפרקנו זה, נעסוק בחותנו של ר' שלמה זלמן מייזליש.


בכתב היוחסין בהקדמת 'זכרון למשה', כתב ר' משה אליעזר בילינסון, כי חותנו של ר' שלמה זלמן היה "הגאון הקדוש מו"ה יוסף אב"ד ק' מאהילוב – אוקריינא – וק' פוזנא, בן הגאון מו"ה שמחה אב"ד ק' פוזנא, וחתן הגאון מו"ה נפתלי הירץ אב"ד ק' פינסק וסלוצק, חתן הגאון מו"ה משה אב"ד ק' בריסק, בן הגאון השר מו"ה שאול וואהל".


בכתב היוחסין המובא בספר 'נאד של דמעות', ובספר 'מאמר מרדכי'. מופיעה טעות המוכחת. כתוב שם, כי הגאון מוה' שמחה בונים אב"ד דק"ק לבוב (הוא אביו של ר' שלמה זלמן מייזליש אב"ד מאהליב, וכבר כתבנו אודותיו במאמר קודם, שלא היה אב"ד בלבוב) היה חתן הגאון נשיא בא"י מוה' שלמה זלמן, (זהו ר' שלמה זלמן קצנלבוגן, בן בנו של השר שאול, וכאן נוסף עליו תואר שלא מופיע במקומות קודמים – נשיא בא"י), בהגאון מוה' שלמה זלמן אב"ד דק"ק מאהליב במדינת אוקרינא חתן הגאון הקדוש מו"ה יוסף וכו', והרי ר' שלמה זלמן אב"ד מאהליב היה נכדו של ר' שלמה זלמן קצנלבוגן. אלא ודאי, שבמקום בהגאון צ"ל והגאון, וכאן מתחילה פיסקה חדשה, ליחוס חותנו של ר' שלמה זלמן מייזליש אב"ד מאהליב.


וזו הלשון בספר 'נאד של דמעות'.

הגאון מו"ה שלמה זלמן אב"ד דק"ק מאהליב, חתן הגאון הקדוש מו"ה יוסף אב"ד דק"ק מאהליב במדינת אוקריינא ולבסוף נתקבל בק"ק פוזנא, בן הגאון מוה' שמחה אב"ד דק"ק פוזנא. והגאון מו"ה יוסף הנ"ל חתן הגאון מו"ה נפתלי הערץ גינצבורג אב"ד דק"ק פינסק וסלוצק, והגאון מוה נפתלי הערץ חתן הגאון מוהר"מ אב"ד דק"ק בריסק, בהתייר הגדול מוה שאול וואלש.


בספר 'מאמר מרדכי' כתב:

הגאון מוה' שלמה זלמן אב"ד דק"ק מאהליב במדינת אוקרינא, ולסוף ימיו נתקבל בק"ק פוזנא, בהגאון מוה' יוסף חתן הגאון מוה' נפתלי הערץ גינצבורג אב"ד דק"ק פינסק וסלוצק, והגאון מוה 'נפתלי הערץ חתן הגאון מוה' מאיר וואהל אב"ד דק"ק בריסק, בהתייר הגדול שר וטפסר בישראל מוה' שאול וואלש.


ב'חידושי מהר"א', כתב,

הג"מ שלמה זלמן ז"ל אבד"ק מאהליב הנ"ל הוא חתן הג"מ יוסף ז"ל אבד"ק פוזנא, בהג"מ יוסף חתן הג"מ נפתלי הירץ גינזבורג אבד"ק סלוצק ופינסק, חתן הג"מ מאיר וואהל אבד"ק בריסק דליטא, בהג"מ יהודא פדוואה.


בספר 'משפט ירושת משרה', לא הזכיר יחוס זה כלל.


והנה, כשנחקור ונברר בתולדות העיר פוזנא, לא נמצא שם אף רב בשם יוסף ב"ר שמחה. ולא רב בשם שמחה.


בספר 'דעת קדושים', (עמ' 201), מונה את צאצאיו של ר' נפתלי הירץ גינצבורג, ומזכיר את בתו מרת שפרינצא, נפטרה כ"א כסלו תנ"ב. והיא היתה אשת הגאון מוה' יוסף בהג"מ שמחה, אבד"ק מאהליב ואח"כ דרשן ודיין בפוזנא. יש לו תשובה בס' אבן השוהם שאלה ח' וחתם עליו "דרשן ודיינא דק"ק פויזנא". ובדורות הבאים, מזכיר את חתנו ר' שלמה זלמן מייזליש וכו'.


אמור מעתה, לא אב"ד בפוזנא, אלא דרשן ודיין בפוזנא.

וכן כתב, גם יוסף כץ, במאמרו 'דברי שלום ואמת', הנ"ל.


אמנם, גם דרשן ודיין בפוזנא, לא מצאנו אחד המתקרא בשם יוסף בן שמחה. באף אחד מפנקסי העיר.


ר' מרדכי ווייץ מקאליש, היה חוקר יוחסין נודע, בספרו 'עטרת פז', (פרק ו' הערה יד) שם לבו לטעות זו וכך הוא כותב ברשימתו על דרשני פוזנא: "הגה"ק מו"ה יוסף דרשן ודיינא, וכמה שנים ממלא מקום הרב שם, בע"ס 'יסוד יוסף' ... ויחוסו של ר' יוסף למעלה בקודש כתוב בספר 'תואר פני שלמה' ובספר 'מכתבי בקרת', ור' יוסף היה חתן הג"מ נפתלי הירץ גינצבורג מפוזנא אבד"ק פינסק וסלוצק". ובסוגריים מוסיף ר"מ וכותב: "במגילת יוחסין לבעלינזוהן יש עירוב פרשיות בזה, וב'דעת קדושים' תיקן קצתן אבל לא הכל".


מעתה נודע לנו מי הוא זה ר' יוסף דנן, חותנו של ר' שלמה זלמן מייזליש. הלא הוא הגאון המקובל ר' יוסף קאליפארי, בן למשפחה הנודעת קאליפארי, אשר אודותיה נכתב בפרוטרוט בספרים הנ"ל שהזכיר ר"מ ווייץ. והנה, הטעות שטעו בה כולם עד כה, שכתבו שר' יוסף היה בן ר' שמחה, אך למעשה, שם אביו היה הרב הגדול בדורו מוה"ר שלמה אב"ד לונטשיץ. והוא לא היה אב"ד מאהליב כלל וכלל.

ופשוט שטעותם נבעה, מכך, שר' שלמה זלמן מייזליש (חתנו של ר' יוסף) הוא זה שהיה אב"ד מאהליב, והוא זה שהיה בן ר' שמחה. וכל התארים שנכתבו עליו, בטעות נכתבו גם על חותנו – ר' יוסף.


שושלת משפחת קאליפארי.

ר' יוסף קאליפארי, בצעירותו היה נודד למקום תורה, ולמד בק"ק שדה לבן, אצל רבו הגאון הצדיק שהיה גם כן רבו מובהק של הש"ך, עד שנהרג רבו בפרעות בשנת ת"ח, והוא ניצל בניסים. לאחר מכן היה בא לקראקא, שם למד תורה מפי בעל התוס' יום טוב, ומפי ש"ב האלוף התו' המקובל אל'י, כמו"ה מאיר פאפרש. לאחר נישואיו, עם בת ר' נפתלי הירץ גינצבורג, שהיה אז פרנס בפוזנא, קבע מושבו שם, סמוך אצל חותנו. בשנת תי"ט נתקבל כדרשן ודיין בפוזנא, תפקיד אותו מילא במשך שלושים ושש שנה עד לפטירתו.

ספרו המפורסם הוא 'יסוד יוסף', שנדפס לראשונה בשנת תל"ט, ומאז במהדורות רבות. ספר נוסף נדפס ממנו, 'שדה בוכים', פפד"א תל"ט, על פרק שירה, בהדפסת אחיו ר' יצחק מלעלוב. תשובה אחת אליו נדפסה בשו"ת אבן השהם לר' אליקים געץ אב"ד הילדסהיים, סי' ח', וקוראו מחותני. ובספר עיר דוד (ק"ג ע"א) מופיעה קושיא מפי הדרשון מו"ה יוסף ז"ל מפוזנא. נשארו ממנו עוד ספרים בכתב יד, 'ויכלכל יוסף', ו'וילקט יוסף', ועוד. בקבצי 'כרם שלמה' - באבוב, ו'צפונות', פורסמו ממנו דברי תורה מתוך כרך מחידושיו על פרשיות התורה. נתן גם הסכמות לכמה וכמה ספרים, וביניהם על ספר 'בית אהרן', ועל ספר 'נחלת בנימין', וכותב עליו שאר בשרי.

לעת זקנתו של ר' יוסף, התבודד ופרש עצמו מן עניני עולם, והיתה ישיבתו יומם ולילה בביהכ"נ הישנה, ובביהמ"ד הסמוך לה, האריך ימים יותר מן צ"ה שנים, ונפטר בשנת תנ"ו. רעייתו מרת שפרינצא נפטרה כ"א כסלו בשנת תנ"ב.


אביו, הרב הגדול בדורו מוה"ר שלמה קאליפארי, היה אב"ד לונטשיץ, ונדפס ממנו באמסטרדם (לא ידועה לי שנת ההדפסה, אמנם חיבור הקינה היה בשנת שפ"ד כדלהלן) מספד מר וסליחה על הקדושים מק"ק לונטשיץ. בראש הסליחה כותב: "חיברתי בשנת שפ"ד בהיותי נודד ללחם, לחמו של תורה ועבודה, בבית מקדשו ומדרשו של אדוני אבי מורי יצ"ו, האלוף הוותיק מוה"ר שמואל, עמו מקור חיים ... בקום עלינו אדום בעלילות רשע ... ובאו במאסר השלמים והיקרים ... ברוב עוונותינו נהרגו ונשרפו על קדושת שמו הגדול, ונפלו הגבורים בירח אדר, זיין בו ... הקטן שלמה בלאאמ"ו מו"ה שמואל קליפארו ...".


אביו, הגאון ר' ישראל שמואל קאליפארי, מקראקא, בעהמ"ח ישמח ישראל (הספר כולל את כל הלכות השו"ע בחרוזים, ע"פ א"ב בקיצור נמרץ. נדפס במהדורא ראשונה קראקא שפ"ו) ועוד ספרים. בפנקס הח"ק דקראקא נכתב עליו: "היה גביר לאחיו כי היה תורתו אומנותו, וגם הון ועושר בביתו והרביץ תורה ברבים בבית מדרשו, והיו לו תורה וגדולה במקום אחד, ומלבד ספרו היקר "ישמח ישראל" הנ"ל שהדפיס בחייו, חיבר עוד ספרים רבים ונכבדים בנגלה ובנסתר כפי אשר חשבם כולם בהקדמתו לספר ישמח ישראל שם לכולם בשמות יקרא, ונתבקש בישיבה של מעלה זקן ושבע ימים, ביום ב' י"ג שבט ת' לפ"ק".


אביו, ר' שלמה קאליפארי רופא בקראקא. בצעירותו גדל באיטליה, ומשנת ש"כ מושבו בקראקא, והיה רופא נכבד וגדול בעיני בני עמו, ובעיני שאר בני עירו עד שנתמנה להיות רופאו האישי של המלך זיגמונד אגוסטס. נפטר ט"ז כסלו שנ"ז.


כנזכר לעיל, חותנו של ר' יוסף קאליפארי, הוא ר' נפתלי הירץ גינצבורג, אב"ד פינסק וסלוצק. אודותיו ואודות חותנו, נרחיב בפעם אחרת, אי"ה.


במאמר הבא נמשיך ונעסוק ביחוסו של ר' שלמה זלמן מירקש.


יום ראשון, 11 באוקטובר 2009

סדנאות ייחודיות בגנאלוגיה: לא רק למתחילים

המחקר הגנאלוגי מורכב מאוסף עצום של כלים ושיטות, מקורות-מידע ומאגרי-מידע, אנשים ומסמכים, ספרים ומצבות, והמון המון אתרי-אינטרנט. כל אלו (ועוד רבים) חוברים על מנת לסייע לכל אחד מאתנו למצוא את שורשי משפחותיו. במסגרת הסדנאות המוצעות, ייחשפו המשתתפים לעקרונות המחקר הגנאלוגי, ויקבלו כלים מעשיים לחפש אחר שורשיהם ולגשת לפתרון תעלומות משפחתיות. דגש מיוחד יינתן על מחקר באמצעות רשת האינטרנט.


כל אחת מן הסדנאות מתמקדת בנושא אחד ועומדת בפני עצמה (הרחבה להלן), וכך יכול כל משתתף להרכיב לעצמו קורס אישי, על פי תחומי העניין שלו. ההרצאות ניתנות בקבוצה קטנה (10-6 אנשים), בחדר אינטימי ובמקום נגיש, ומלוות בהדגמות רבות. המרצים, ארנון הרשקוביץ ועו"ד רוני גולן, הם מבכירי הגנאלוגים בארץ, בעלי ניסיון רב במחקר גנאלוגי חובק עולם ועתיר שימוש במחשב ובאינטרנט, ובעלי ניסיון רב בהדרכה בנושאי המחקר המשפחתי. במשך השנים, הצליחו לפצח תעלומות משפחתיות רבות אשר נראו בתחילה בלתי-פתירות בעליל, והתמחו במגוון רחב של כלים ושיטות במחקר הגנאלוגי.


משך כל סדנא: שעה וחצי. דרוש ידע מוקדם בשימוש במחשב ובאינטרנט. פתיחת כל אחת מן הסדנאות מותנית ברישום מראש של שישה משתתפים לפחות; המספר המרבי של משתתפים בסדנה הוא עשרה.

רשימת הסדנאות ומועדיהן (כל הסדנאות תתקיימנה בין השעות 19.00-17.30)

גנאלוגיה - נעים מאוד! (19.10.09)
מה עושים לפני שמתחילים? על שמות ועל
Soundex, היהודי הנודד בגבולות משתנים, "היכל השמות". מומלץ לקחת סדנה זו כמבוא

הגֶן היהודי ממציא לנו פטנטים (26.10.09)
JewishGen - האתר מס' 1: עולם ומלואו

ארכיונים בישראל - לא מה שחשבת (7.12.09)
ארכיונים יישוביים ונושאיים בישראל

הדוד האבוד סם (2.11.09)
איתור ענפי משפחה אבודים בארצות הברית

מרכזי ההגירה היהודית הגדולים (14.12.09)
חיפוש בארכיוני אוסטרליה, דרום אפריקה וקנדה

מלחמת העולם הכי שנייה (9.11.09)
מידע אודות נספים בשואה, איתור ניצולים

חקר בהונגריה וברומניה (21.12.09)
מאגרי מידע מקוונים, מסמכים ארכיוניים

חקר בפולין ובליטא (23.11.09)
מאגרי מידע מקוונים, מסמכים ארכיוניים

הכל אנשים (28.12.09)
ספרי טלפונים מקוונים מכל העולם, פורומים ואמצעי תקשורת אחרים

בתי החיים (30.11.09)
מחקר בבתי עלמין, איתור קברים בארץ ובעולם, פענוח מצבות

גוגל: לא רק לחפש. למצוא! (4.1.10)
על מנוע החיפוש הפופולארי ביותר, אשר חיפוש בו עשוי לחסוך שעות רבות של מחקר





פרטים מלאים על הסמינר והסדנאות.


יום שישי, 2 באוקטובר 2009

יחוס משפחת מירקס להרמ"א ולשר שאול וואהל

עוסקים אנו ביחוסו של הגאון ר' שלמה זלמן מירקס – מירקש, במאמר הקודם, ציטטנו ממה שכתבו בני דורו, עליו ועל אחיו ר' ישראל, שהכתירוהו בתואר 'שלשלת היוחסין', וכן ציטטנו מדברי ר' שלמה זלמן עצמו, בהקדמתו לספר שלחן שלמה, שהזכיר שהוא מתייחס אל הרמ"א, ואל שני המאורות הגדולים, ר' נפתלי הירץ גינצבורג אב"ד סלוצק, ור' הירש פרעגער, וכן שהוא נכדו של התייר הגדול שאול וואלש.

ראשית, נתמקד ביחוסו מצד אב.

המקור הראשון הידוע לנו בדפוס, המפרט את יחוסו של ר' שלמה זלמן, נמצא במכ"ע 'עלי הדס' אודסה תרכ"ה, (חלק ג', עמ' 88. כתב העת יצא, על ידי החוקר משה אליעזר בילינסון), וחוזר על עצמו ביתר פירוט בהקדמת ספר 'זכרון למשה', אודסה תרל"ג, לר' משה ראסקעס, בהקדמת הספר, נדפסה מגילת יוחסין, מאת מ"א בילינסון הנ"ל, וכך הוא כותב בתוך דבריו:

"השר האדיר בישראל ... יוסף יוזל גינצבורג יצ"ו בעה"מ פאריז, אשתו ... מרת ראסיע תחי' בת הרב ... דוד דינין ז"ל מק' ארשי ... אמה של .. מ' ראסיע .. מרת מאטיל בת הישיש ... מוהר"ר אברהם הארבאוויצער מעה"נ דק' שקלאוו ... אמה של מ' מאטיל .. מרת איטקע בת הרב הג' המפו' מוהר"ר שלמה אייזענשטאדט מק' בריסק, בן הרב הגאון מוהר"ר מיכאל אייזענשטאדט בק' מיר, בן הגאון הדול רשכבה"ג מוהר"ר מאיר זצ"ל בעל המחבר פנים מאירות ... אמו של ר' שלמה אייזענשטאדט הנ"ל, הרבנית מרת לאה [אחות הגאון מו"ה שלמה בעהמ"ח ס' שלחן שלמה, והגאון מו"ה ישראל אב"ד ק' מינסק, והרב החסיד מו"ה יהושע] בת הגאון המפורסם מוהר"ר ליב מירקעס ממשפחת מייזליש, בן הגאון מו"ה שלמה זלמן אב"ד ק' מאהילוב (אוקריינא), בן הגאון מו"ה שמחה בונים אב"ד ק' לבוב, בן הגאון מו"ה ליב אב"ד דמדינת רוסיא, בן הגאון מו"ה שמחה בונים אב"ד ק' קראקא, חתן הגאון רשכבה"ג הרמ"א.

מגילת יוחסין זו, חזרה ונדפסה בשלישית על ידי בילינסון, ב'שלמי אמוני ישראל', (אודיסה תרנ"ח – תרס"ב).

מאז, חזר נוסח זה ונדפס פעמים רבות,

בספר נאד של דמעות [ח"א, וילנא תרנ"א, ובשנית בשנת תרס"ה], להרי"י ריינס, בסופו, מובא כתב יחוס וז"ל: "אחרי שנמשכה מסירת ספרי זה לדפוס עד היום ועש"ק כ"ג תמוז שנת תר"ן. שהוא אצלי יאהרצייט הראשון לפטירת אבי הרב וכו' שלמה נפתלי זצ"ל, אמרתי לעשות לו פה מזכרת עולם וכו'. והנני להציג פה בקצרה סדר היחס שלנו כפי שנמצא אצלי כתוב בקלף מאחד מן נכדי זקני הגאון הגדול מו"ה שלמה זלמן זצ"ל אב"ד דק"ק מיר בעהמ"ח ס' שולחן שלמה [כי הנני ג"כ מנכדי הגאון הנ"ל] וז"ל כתב היחס אות באות: זקני הרב הגדול הגאון המפורסם מו"ה שלמה זלמן זצ"ל אב"ד דק"ק מיר, בהגאון החסיד מו"ה ליב מירקס, בהגאון מוהר"ר שלמה זלמן אב"ד דק"ק מאהליב רוסיא לבן, בהגאון מו"ה שמחה בונים אב"ד דק"ק לעמבערג בהגאון מו"ה ליב אב"ד במדינת רוסיא לבן, בהגאון מו"ה שמחה בונים אב"ד דק"ק קראקע חתן הגאון רמ"א ז"ל ונין ונכד להגאון בעל תרומת הדשן. ולמעלה בקודש דור ודור גאוני חסידי עולם מגזע ריש גלותא בבל..."


בספר 'מאמר מרדכי', ורשא תרס"ב, חזר ונשנה כתב יחס זה: "סדר היחס שלנו כפי שנמצא ת"י של הרב הגאון הצדיק כ"ש מוה' בנימן הוטנער זצ"ל אב"ד דעיר האראדאק סמוך לק"ק מינסק", ובפירוט היחוס בין ר' לייב מירקעס להרמ"א, הוא מלה במלה כדלעיל.


בספר 'חדושי מהר"א", פיוטרקוב תרפ"ה, כותב את יחוסו של ר' שמואל פרידענזון: " ... הג"מ יהודא ליב מירקיס אבד"ק מיר, בהג"מ שלמה זלמן אבד"ק מאהליב, בהג"מ שמחה בונם מייזלש אבד"ק לבוב, (קראקא) בהג"מ יהודא ליב ז"ל מח"ס טעמי המסורה, בהג"מ שמחה בינם מייזלש מקראקא, (חתן רמ"א בעל המפה) בהג"מ אברהם מייזלש.


גם בספר 'משפט ירושת משרה', להגאון ר' יוסף זוסמנוביץ [חתן ר' משה מרדכי אפשטיין מסלבודקה], קובנה תרפ"ח, כותב וז"ל: והנה אבי הרב שליט"א הוא מנכדי הגאון שולחן שלמה, והוא בן הגאון החסיד ר' לייב מירקעש, בהגאון מוהר"ר שלמה זלמן אב"ד דמאליוו, בהגאון ר' שמחה בונים אב"ד דלעמבערג, בהגאון מה"ו לייב אב"ד דרוסיא לבן בהגאון ר' שמחה אב"ד דקראקא חתן הרשכה"ג הרמ"א ונין ונכד לבעל תרומת הדשן ולמעלה בקודש". וכפי הנראה מהמשך המגילה, העתיק מ'מאמר מרדכי'.

בבואנו לדון על שושלת זו, אם נקבל רק את הרשימה השמית דור אחר דור, אזי אפשר לומר שזה מתאים פחות או יותר מבחינת השנים. [ר' שמחה בונים מייזליש חתן הרמ"א, נפטר בשנת שפ"ד, ור' לייב מירקעס, נפטר בשנת תקכ"ג, ביניהם ישנם שלשה דורות, אם נקציב לכל דור מעט יותר משלושים שנה, זה מתאים].

אך בבואנו לבדוק מיהם האישים הללו, מה הם התארים שנכתבו אודותיהם, ומה שנכתב אודות מקומות רבנותם, האם זה תואם לידוע לנו ממקורות אחרים, ניתקל במעט בעיות.

הנה, כבר העירו כמה וכמה אודות סדר יחוס זה, והראשון שבהם, החכם ר' יוסף כץ מלונדון, חוקר היוחסין הנודע, במאמרו 'דברי שלום ואמת' ('הגורן' תרנ"ח עמ' 111-114).

תמצית הערותיו הן: א. ר' שמחה בונים מייזליש חתן הרמ"א לא היה אב"ד קראקא. ב. בנו ר' לייב בעהמ"ח טעמי מסורת לא היה אב"ד דמדינת רוסיא. ג. לא ידוע על אף אב"ד בק' לבוב שהיה שמו שמחה בונים.

ר' שמואל זנוויל כהנא, בספרו 'ענף עץ אבות', קראקא תרס"ג, חלק הענפים סי' ר"ס, קבל את הגירסא הזו כסדרה, ויתרה מזו, אף קבע שר' יהודה לייב ב"ר שמחה בונים מייזליש חתן הרמ"א, הוא זה מחבר 'טעמי מסורת', וממנו לקח כותב כתב היוחסין בחדושי מהר"א.

רי"ט אייזנשטאט, בעל 'דעת קדושים', פטרבורג תרנ"ח, [עמ' 96, 202], קבל אף הוא את כגרסתו של בילינסון, אך ללא התוספת המאוחרת של כהנא, אודות בעהמ"ח טעמי מסורת.

ר' מאיר וונדר, בספרו אלף מרגליות (עמ' 225), כתב כי היה אב"ד בלבוב בשם ר' שמחה בונים מייזליש. אך היה בנו של ר' אברהם מקראקא, ב"ר שמחה בונים מייזליש חתנו של הרמ"א, ולא ב"ר לייב ב"ר שמחה בונים. והוא היה אביו של בעהמ"ח טעמי מסורת.

וכבר דשו בזה רבים, (ראה 'עיר הצדק', 'מענה', 'מפלת עיר הצדק', 'קדמוניות מפנקסאות ישנים', ועוד) ויש שכתבו שבעהמ"ח טעמי מסורת לא היה זה בן בתו של הרמ"א [וממילא לא זקינו של ר' שלמה זלמן מירקש], אלא היה נינו של ר' שמחה בונים מייזליש חתן הרמ"א. הן מפני השנים שאינם תואמות, שר' שמחה בונים מייזליש נפטר בשנת שפ"ד, וטעמי מסורת נדפס בשנת תפ"ח, למעלה ממאה שנה אחר כך, וקשה להניח שבן בנו של ר' שמחה בונים עוד היה חי.

אך, ר' שלמה אנגלארד, במאמרו בישורון יג, 'כתב יחוס עתיק לצאצאי משפחות הרמ"א והש"ך', הערה 60, כבר ענה לרוב הטענות. והכריח שאכן בעהמ"ח טעמי מסורת, היה בן בתו של הרמ"א. והוא זה שעל פי כתבי היחוס היה זקינו של בעל שלחן שלמה.

ואף אם היה אב"ד בלבוב, בשם ר' שמחה בונים מייזליש, נין לרמ"א, הרי שזה אינו בנו של ר' יהודה לייב, אלא של ר' אברהם, אך לא כפי שכתב וונדר שהאב"ד לבוב היה חתן ר' שלמה זלמן קצנלבוגן, כי חתנו של רשזקצנ"ב, היה ממאהליב

כפי הנראה, אכן, ר' שלמה זלמן מירקש היה משושלת של רבנים, אך לא הרבה דורות. ר' שמחה בונים חתן הרמ"א, לא היה אב"ד בקראקא. בנו ר' יהודה לייב בעהמ"ח טעמי מסורת, לא היה אב"ד רוסיא. בנו ר' שמחה בונים לא היה אב"ד בלבוב, כי אם, היה גביר בעירו מאהליב, כפי שנזכר בספר גדולת שאול [לונדון תרי"ד, דף כ"ה ע"א], שם הוא רשום כחתנו של ר' שלמה זלמן קצנלבוגן, נכד השר שאול כדלהלן. אכן, בנו, ר' שלמה זלמן מייזליש כבר היה אב"ד במאהליב, ובנו של ר' שלמה זלמן, ר' יהודה לייב, היה אכן אב"ד בעיר הגדולה מיר.

ר' שמחה בונים מייזליש ממאהליב, היה חתנו של ר' שלמה זלמן קצנלבוגן, אב"ד לוקאב, החל משנת תי"ג, בנו של ר' אברהם אברשקא קצנלבוגן, ראש ישיבה בבריסק בקלויז של אביו השר, ואח"כ היה אב"ד בווראניק, בנו של השר שאול וואהל. ר' שלמה זלמן קצנלבוגן הנ"ל, היה חתן דודו ר' יעקב אב"ד ליקאווע בן השר. [יש שכתבו על ר' יעקב שהיה חתן ר' יחיאל בן המהרש"ל, אבל כל הצאצאים שמפרטים יחוסם, לא מזכירים שמתיחסים למהרש"ל].

ר' שלמה זלמן מייזליש, אב"ד מאהלוב, אבי ר' לייב מירקש, נולד לאחר שנת ת"כ כפי הנראה, שכן, בשנה זו נפטר זקנו שבשמו נקרא. ומה שכתב בדור ודור ודורשיו, שר' שלמה זלמן מייזליש נפטר בשנת ה"א תי"ב, אין צריך ראיה לדחותו.

ומה שבמגילות היוחסין הנ"ל, יחסו את משפחת מייזליש לר' ישראל איסרלין בעל תרומת הדשן, כבר העיר בזה, ר' שלמה אנגלארד, במאמרו הנ"ל בישורון, וקבע על פי כמה מקורות, כי המיוחס לבעל תרומת הדשן, הוא ר' יצחק ר' בונימ'ש, חתנו של ר' שמחה בונים מייזליש, ואבי המהדורא בתרא, אך לא כל משפחת מייזליש מתיחסת לבעל תרוה"ד.

בעזרת ה', במאמרים הבאים, נמשיך לפרט כאן את יחוסו של בעל שלחן שלמה.

יום שלישי, 22 בספטמבר 2009

רבי שלמה זלמן מירקש אב"ד מיר בעל שלחן שלמה

עץ המשפחה של הגאון ר' שלמה זלמן מירקש, ידוע מכמה כיוונים, והתיחסותו מעלה בקודש, אל מצוקי ארץ, נתפרסמה בכמה מקומות, ואף כאן הזכרנוהו בקצרה בעבר. במאמרים הבאים נעסוק בפירוט רב בשושלת יחוסו.

ר' שלמה זלמן מירקש, היה בנו של ר' יהודה לייב מירקש ממיר. בשנת תק"ח, כבר השתתף בוועד רבני ופרנסי ליטא בזעלווא, והסכים משם עם כלל הרבנים על הדפסת הסידור עם כוונת האר"י לר' אריה לייב עפשטיין בעל הפרדס, אב"ד קניגסברג. בשנת תקכ"א, בי"ג לחודש שבט, הסכים, כאב"ד מיר, על הדפסת הספר צמח מנחם.

בשנים הבאות, עזב ר' שלמה זלמן את מיר עירו, וליטא מכורתו, עקב מצוקות הזמן וטרדות הקיום, כפי שמזכיר בהקדמתו לספרו שלחן שלמה, "אך בדורנו בעוה"ר שרבו הצרות וצרה אל צרה נגשת בדאגת הפרנסה הכבידה מאד, ממש בנפשנו נביא לחמנו". את מקומו קבע בקניגסברג, שם נתקבל למגיד ודרשן בבית הכנסת. כעבור שנה, נסע לפרנקפורט דאדר, להדפיס את ספרו הגדול 'שלחן שלמה', קיצור לשו"ע, עם הגהות הרמ"א והוספות האחרונים. כפי שכתב בהסכמתו על הספר 'ליקוטי מן' (פפד"א תק"ל) "שלמה זלמן בהחסיד מו' ליב, ולפנים הייתי חונה ומרביץ ורה בק"ק מיר דליטא, וכעת מתגורר פה"ק פפד"א, ביום ד' טוב מנחם תק"ל".


עיקר פרסומו הוא, על שם ספרו 'שלחן שלמה', אך נדפסו ממנו עוד כמה ספרים.

בקניגסברג בשנת תקכ"ט, נדפס עם הסכמתו של האב"ד דשם, הגאון ר' אריה לייב עפשטיין בעל הפרדס, 'דרוש ההספד', שדרשתי אני ... שלמה זלמן בא"א מ"ו הרב ... יהודא ליב זצ"ל ... הנקרא בפי כל ר' לייב מירקש מק"ק מיר. בבהכ"נ הגדולה דפה ... קיניגשבערג ... הספדתי את הרב ... אברהם ... אב"ד ור"מ דק"ק פ"פ דמיין, וה"ה הרב ... מרדכי אב"ד ור"מ דק"ק דיסל דארף ... וה"ה הרב ... נתנאל ווייל אשכנזי אב"ד ור"מ דק"ק קארלסרוא ... בעל המחבר קרבן נתנאל, וה"ה גיסי הרב ... דוד בן חותני הרב ... חיים הכהן שהיה אב"ד דגליל סמרגאן ... ביום א' ח"י תמוז ... תקכ"ט ... [גם על ההרג רב אשר נעשה בזו השנה שנשחטו כמה אלפים יונקי שדים וגמולי מחלב ותינוקות של ב"ר ומי יוכל לשער כמה אלפים איש ואשה זקן וזקנה בחור ובתולה אשר נמסרו כצאן לטבח ונשפך דמם כמים ... וגם עתה בעו"ה נתהווה גודל השערורי' ואחינו ב"י נסקלין ונתלין ומי יודע מתי יהיה חמת המלך מלכו של עולם שככה]. ... ומצורף אליו בסופו: דרוש התוכחה אשר דרשתי בק"ק קיניגסבערג ... בשבת פ' כי תצא. (תיאור הספר מתוך 'קהלת משה' לר' שמואל וינר, מ' 2546. על הגזירות שהיו בשנת תקכ"ח, יעויין שם אצל וינר, שמפנה למס' מראי מקומות).

ספר נוסף לר' שלמה זלמן, 'שרשרות העבותות', נדפס בפפד"א תקל"א [מצויין ב'אוצר הספרים' לבן יעקב, וב'ליקוטי שושנים' לרמ"ש, מס' 5349. לא נמצא בספריות הגדולות], ר' שלמה זלמן בהקדמתו לספר שלחן שלמה, מזכיר עוד ספרים שנשארו בכתובים, 'מנורת שלמה' על התורה על פי פרד"ס, 'כסא שלמה' על נביאים וכתובים על פי פרד"ס, 'מטתו שלשלמה' פשטים ודרשות על התורה וחילוקים. בסוף ספרו שלחן שלמה, נדפס ממנו גם כוונת התקיעות.


אחר היותו כאב"ד במיר, נתקבל למ"מ ומ"ץ ק"ק קעניגסבערג, ושם נפטר ביום ו' עש"ק כ"ח תשרי תקל"ד.

צוואתו נדפסה בספר 'אשר יצווה' - גאוני אשכנז, ירושלים תשס"ד.


אשתו היתה בת הגאון ר' חיים הכהן אב"ד בק"ק סמארגאן והגליל. כך כותב בספר ד"ק עמ' 207, בשם ספר היחס לבני משפחתו. וכן מבואר לעיל, בקונטרס דרוש ההספד לר' שלמה זלמן.

ובכתב היחוס בספר 'חדושי וכללות הרז"ה', [ירושלים תרמ"ה], מבואר, שר' חיים הכהן זה, היה בנו של ר' אריה לייב הכהן ב"ר קלונימוס קלמן הכהן אב"ד נעמירוב. ונשתלשלו ממנו עוד משפחות.


מר' שלמה זלמן מירקש, נסתעפה משפחה גדולה, של רבנים רבים, ודמויות מפורסמות אחרות ביהדות.

מהקדמת ספרו שלחן שלמה [כנראה במהדורה הראשונה], נראה שהיה לו בן ר' צבי שגר בברעסלוי, "הרבני המופלג, רב תנא ופליג, מכה ארי ביום השלג, חכם וסופר הקצין והנגיד המפורסם".

בדעת קדושים, מזכיר את צאצאיו של ר' שלמה זלמן, בנו הוא, הרב הקצין מו"ה צבי הירש במינסק, ובת אחת, מרת שפרינצא אשת ר' בנימין וואלף גינצבורג. בדור הבא ממשיך בעל דעת קדושים, לר' צבי הירש הוא מזכיר בן אחד הקצין המופלג ומפורסם מו"ה שלמה זלמן נקרא בשם ר' זלמן טויבאס בסלוצק. לר' בנימין וואלף גינצבורג, מזכיר בן ובת, הבן הלא הוא, הנגיד המופלג מו"ה שלמה זלמן גינצבורג, אשר אשתו מ' ליבא גיטל היתה בת הרה"ג מו"ה אברהם ר' בערוש'ס מבראד. והבת היא מרת מירקא אשת הגביר המופלג ר' שאול לעווין, חותנו של הגאון ר' יעקב מאיר פאדווא, עליו כתבנו כאן בעבר.

מעבר לנזכר בספר דעת קדושים, בת נוספת נודעה לנו לר' שלמה זלמן, והיא אשת ר' יעקב הוטנר, אבי ר' חיים הוטנר, אביו של ר' מרדכי הוטנר, מ"מ דק"ק קאוונא, בעהמ"ח 'מאמר מרדכי', ורשא תרס"ב.

בת נוספת, מרת ריינא, אשת ר' משה'לה ריינעס, [חתום על קול קורא לטובת הישיבה דוולוזין, עוד לפני הגר"ח], אבי זקינו של הגאון ר' יצחק יעקב ריינס.


שלשלת היוחסין


בסוף הקדמתו לספר שלחן שלמה, הזכיר ר' שלמה זלמן את פירוט יחוסו, וכך הוא כותב. "כ"ד הצעיר באלפי יהודה, אסקופה הנדרסת ומתאבק בעפר רגלי ת"ח, נאם שלמה זלמן באאמ"ו הרב ה"ה החסיד המפורסם מוהר"י ליב זלה"ה הנקרא בפי כל ר' ליב מירקס מק"ק מיר ממשפחת מייזיל ונין ונכד להגאון רבן של כל בני הגולה רמ"א ז"ל, ונין ונכד להני תרי צנתרי דדהבא הגאון מ' הערץ גינצבורג ז"ל אב"ד דק"ק פינסק וסלוצק דליטא. וה"ה המפורסם ר' הירש פראגר ז"ל ונין ונכד להתייר הגדול שאול וואלש ז"ל. ולפנים חונה ומרביץ תורה בק"ק הנ"ל".

גם הגאון ר' שאול אב"ד פרנקפורט דאודר, בהסכמתו לספר שלחן שלמה כותב: "גברא רבא איקלע לאתרין ... מוכתר בנימוסו ויחוסו מצדי צדדים, דין רפיש מדבית אבי התעודה הגאון רמ"א ז"ל, קא אתי גברא וקאי אעיקרא. וכל משפחת בית אבותיו כולם אנשים דשמא וידועים למקומותם במושבותם, בארע תותבותהון עבדי גברא, הוא ניהוא הרב המאוה"ג המופלג הגאון הישיש כבוד מהור"ר שלמה בהרב ה"ה החסיד מהור"ר יהודא ליב מירק"ש ז"ל וכל ימיו היה יושב בשבת תחכמוני ומקומו מושכר לו עיר ואם בישראל, ק"ק מירא במדינת ליטא".

גם, בספר 'עמוד הימיני', מינסק תקע"א, מופיעה הסכמת אחיו של ר' שלמה זלמן, הוא הגאון ר' ישראל מירקש אב"ד מינסק, וכתוב עליו "הסכמת אדמו"ר הרב הגאון המפורסם הישיש לו עשר ידות בנגלה ונסתר שלשלת היוחסין נ"י ע"ה פ"ה כבוד שמו הגדול מבורך מהו ישראל ה"ה אב"ד פה קהילתנו יצ"ו".

[עוד שם יש הסכמות נוספות, מר' אבלי פאסאוולער, ומר' שאול קצנלבוגן מוילנא, ושניהם כותבים על ר' ישראל שארי].



במאמרים הבאים אי"ה, ננתח בפרוטרוט את שושלת יחוסו של ר' שלמה זלמן מירקס על פי מקורות נוספים.

יום רביעי, 9 בספטמבר 2009

חותנו של הרב יצחק דוד בידרמן

ר' יצחק דוד בידרמן.

בנו השני של הרבי הקדוש ר' משה מלעלוב, נולד בשנת תקע"ה, נקרא על שמות שתי זקיניו שנפטרו באותה שנה, הרה"ק ר' דוד מלעלוב, והיהודי הקדוש מפשיסחא. בשנת תרי"א עלה לארץ ישראל, וקבע משכנו בירושלים. כל השנים דבק באחיו הרה"ק ר' אלעזר מנחם מנדל מלעלוב. ר' יצחק דוד נפטר בשבת קודש ג' תשרי ה'תרמ"ז, בירושלים, ומנו"כ בהר הזיתים.

אשתו של ר' יצחק דוד, היתה הרבנית פריידא גיטל בת רבי ישעיהו הכהן, היא נפטרה בירושלים, י"ד תמוז תרנ"ז, ומנו"כ על הר הזיתים.


שתי בנות היו לו לר' יצחק דוד:

הבת הראשונה היא, מרת דבורה חנה, אשת ר' אברהם אליעזר מינצברג, עלו לארץ ישראל, לאחר נישואיהם. צאצאיו: הגאון, ר' ירחמיאל ישעיה מינצברג מליקאוו, ר' משה צבי מינצברג, מרת רבקה רחל אשת ר' יהושע אליעזר גוטרמן, ומרת יוכבד איידל אשת ר' עזריאל זעליג לידר.

בתו השניה של ר' יצחק דוד, היא מרת ברכה עלקא, אשת ר' בנימין יהודה לייב ברנשטיין [בזיווגו הראשון], מגאוני וצדיקי ירושלים. בנו של ר' ירוחם פישל ברנשטיין. שני בנים ובת נולדו לו לר' בנימין מזיווגו הראשון, ר' משה ישראל ברנשטיין, ר' בצלאל ישעיה ברנשטיין דומ"צ בירושלים, ומרת רבקה רחל אשת ש"ב ר' אלתר בצלאל נתן נטע בידרמן בנו של הרה"ק ר' אלעזר מנדל מלעלוב.


ומהם נפוצו משפחות רבות בירושלים עיר הקודש בפרט, וארץ הקודש בכלל.


השאלה שנשאלת, היא, מיהו ר' ישעיה הכהן, שזכה להיות חותנו של ר' יצחק דוד, להיות מחותן עם הרה"ק ר' משה מלעלוב?

ר' בצלאל ברנשטיין ז"ל המחבר ספר אילני יחס, מביא מסורת שעברה במשפחה, לפיה, בתו אשת ר' יצחק דוד היתה מצאצאי הרב הקדוש ר' מאיר מרגליות בעל המאיר נתיבים, והגאון ר' נפתלי כץ בעל הסמיכת חכמים.

על פי זה הוא רוצה לשער [אילני יחס, חלק ב', ירושלים תשס"ט, עמ' 61], שר' ישעיהו הכהן זה, היה חתנו של ר' בצלאל מרגליות אב"ד אוסטראה, בנו של בעל המאיר נתיבים, עוד הוא כותב שם, שר' ישעיה היה בנו של ר' שמחה הכהן כץ, חתנו של המאיר נתיבים, ובן ר' נחמן הכהן כץ אב"ד ור"מ בקהילת אוסטראה ב"ר בצלאל כץ אב"ד ור"מ שם, בנו של הסמיכת חכמים.

לא טרחתי לבדוק את כל שלשלת היחוס, לידע אלו חלקים ממנה אמיתיים, ואלו חלקים בנויים על השערותיו של ר' בצלאל.


אמנם לאחרונה, נתגלה על פי תעודות אורגנליות, מהארכיונים בפולין, מי הוא ר' ישעיה הכהן, ואינו כלל הנזכר בהשערתו של ר' בצלאל, אמנם אף הוא לא ממשפחת בוזי, כי אם בר אבהן, ממשפחה מיוחסת, שאף התחתן עם כמה אדמורים מגדולי דורו, בנוסף לר' משה מלעלוב.


על פי מה שנתגלה, חותנו של ר' יצחק דוד בידרמן הוא, 'הרב החסיד המפו' ה"ר ישעי' ז"ל מקינצק' הלא הוא, ר' ישעיה הכהן זינגר מקינצק. בנו של ר' משה הכהן חריף משם.

ר' משה חריף נתפרסם באיגרת הקודש שכתב לאחיו ר' חנוך, ונדפסה כמה פעמים, כמו כן, הביא לדפוס את הספר 'שבט מוסר', בסדילקאב, בשנים תק"ץ – תקצ"ג.

ר' משה חריף היה בנו של ר' טוביה הכהן אב"ד שטעקאטשין, בנו של ר' משה הכהן אב"ד שדה חדש [מגדולי תלמידי רבנו הבעש"ט, ומנו"כ במעזיבוז אצל רבו הק'], ב"ר אברהם צבי הירש אב"ד זאריק [בא חתום בהסכמה על 'מצנפת בד' זאלקווא תקי"ז].


בין צאצאיו האחרים של ר' ישעיה מקינצק בולטים השמות הבאים:

א. ר' שמואל הכהן זינגר דומ"צ בטומאשוב לובלסקי, חתן חתנו של הרב החריף ר' דובעריש מייזליש מראווא, נינו של ר' דוד צבי אויערבאך אב"ד קרעמניץ ומאהלוב, צאצאיו של ר' שמואל, הם, ר' פנחס מנחם הכהן זינגר, אב"ד לענטשין בעהמ"ח מגדים חדשים. ומרת שרה יוטע, אשת ר' יעקב הולנדר דומ"צ בק"ק סאמארין, נכד המגיני שלמה, וזקינו של ר' אברהם יצחק הולנדר בעהמ"ח פני אברהם ופני יצחק, ועוד ספרים.

ב. מרת דבורה, היתה אשתו השניה של הרה"ק ר' ישראל יצחק בארון מראדושיץ, בנו של הסבא קדישא מראדושיץ.

ג. ר' משה הכהן זינגר, חתן ר' יששכר הופשטיין, בנו של ר' משה אליקים בריעה מקוזניץ, בן המגיד מקוזניץ.



וכל זה בא ללמדינו, על החשיבות להיזהר מלקבוע השערות בענייני יוחסין, כדוגמת מה שראינו כאן שאף אנשים הבקיאים ביוחסין, מגיעים לידי טעויות, על ידי שמשערים השערות לא מבוססות, ובונים על זה תילי תילים של יוחסין שאינם נכונים.


תודתי נתונה לר' ח.י.ח. מצאצאי משפחת מינצברג, על עזרתו הרבה בהכנת מאמר זה.