אילן יוחסין לבעל קצות החושן

מחר, י"ט טבת תשע"ג, ימלאו מאתיים שנה לפטירתו של הגאון רבי אריה לייב הכהן הלר, רב העיר סטרי, ומחבר ספרים רבים, המפורסם שבהם הוא 'קצות החושן' על שלחן ערוך חושן משפט.

רבי אריה לייב נולד בעיירה קאליש הגאליציאנית, לאביו רבי יוסף הכהן ולאמו מרת ניסל. כבר בבחרותו חיבר את הספר 'שב שמעתתא'. בצעירותו נתמנה לכהן ברבנות העיר רוזניאטוב, שם היה דחוק בפרנסתו, וכפי המסופר לא היה בביתו אף שלחן, אלא קרש רחב מונח על חביות היה משמש לו לשולחן, ובחורף היה שורר בביתו קור עז, עד שהיה מוכרח לישב כל היום במיטתו תחת השמיכה, וכך היה יושב וכותב את ספרו 'קצות החושן', ואת קסת הדיו היה מוכרח לשים תחת הכר, על מנת שהדיו לא יקפא. לאחר שנתפרסם שמו בספרו, באה לו מעט רווחה, כאשר בשנת תקמ"ח נקרא לכהן בעיר סטרי, בהמלצת רבי צבי הירש אב"ד לבוב. שם, בסטרי, חיבר רבי אריה לייב את ספרו אבני מילואים, ושם כיהן ברבנות עד ליום פטירתו י"ט טבת תקע"ג.

תלמידים רבים היו לו, המובהק שבהם, הוא רבי אשר ענזיל אבד"ק סטרי, ועוד אחרים שכיהנו ברבנות בערי גליציה.

וזה סדר יחוסו,

• אביו רבי יוסף הכהן היה נכבד בעמו וגדול בעירו - קאליש, בנו בעל קצות החושן, העיד בהקדמה לספרו, "מדבר מלטתני ומחלאים רעים ונאמנים דיליתני ולמות לא נתנני לא בצדקתנו ויושר לבבנו כי אם בזכות אבא מארי דעובדין וחד מבני עליה אאמ"ו מו"ה יוסף הכהן זצ"ל". רבי יוסף נפטר י"ג חשוון תקל"א. זוגתו מרת ניסל.
• [אביו, רבי חיים הכהן]
• אביו רבי יחיאל מיכל הכהן
• אביו רבי יהודה הכהן
• אביו רבי יחיאל מיכל הכהן מטוריסק, ראש ישיבה בק"ק טריסק שבגליל לודמיר.
• אביו רבי יעקב יוסף הכהן מפראג זוגתו מרת רייזל בתו של הגאון רבי יום טוב ליפמן הלר בעל התוספות יום טוב. 
• אביו, כפי הנראה היה רבי ישראל יחיאל כ"ץ למשפחת רפופורט

אחד מאחיו של רבי אריה לייב התפרסם אף הוא בזכת ספרו, ובזכות צאצאיו הרבים בחבל מארמרוש, הוא רבי יהודה כהנא מחבר הספר קונטרס הספיקות, אשר מצאצאיו נסתעפה משפחת כהנא המורחבת עד ימינו.

הרב משה ברגמן ראש ישיבת הרשב"י

היום מלאו שלושים וחמש שנה לפטירתו של רבי משה ברגמן, רב בירושלים, וראש ישיבת הרשב"י בכפר מירון, ובערוב ימיו בבני ברק.

רבי משה נולד בירושלים, ביום כ"ט שבט תרס"ט למשפחה ירושלמית שורשית. בצעירותו, למד בישיבת "עץ-חיים" שם קיבל מתורתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל ומרבי שמואל גדליה ניימן בעל הגידולי שמואל זצ"ל.

בראשונה נשא לאשה את מרת מרת אלטא ליבא רייזיל בתו של רבי יונה זאב הרשלר מירושלים. היא ילדה לו שני בנים, ולמרבה הצער נדרסה למוות יחד עם אחד מבניה, ביום כ"ח חשון תרצ"ח על ידי אוטובוס, סמוך לקבר רחל, ואז נשא ר' משה בשנית את מרת שרה בת ר' אברהם קלמן וויץ, עליה נמסר שהיתה מצאצאי האדמו"ר בעל האוהב ישראל מאפטא, היא נפטרה כ"ט טבת תש"ן.

פעולות רבות פעל רבי משה, לזכות את הרבים, בירושלים, יסד ר' משה חברת זכות משנה, היה מקהיל קהילות בשוק מחנה יהודה, מסוחרי השוק ואחרים, והיו יושבים ברחובות תחת כפת השמים על הארגזים, ככל יום חצי שעה בשעות הצהריים, והיה מלמדם שעורים בתוי"ש שלא על מנת לקבל פרס. לאחר מכן הרחיב פעילותו זו גם לשוק מאה שערים. היה גם חבר באגודת משמחי חתן וכלה לשם שמים.

בשנת תרח"ץ נתמנה לשומר תקנות של חברא קדישא הראשית והכללית גחש"א דכוללות אשכנזים בעיה"ק ירושלים ת"ו, בתפקיד זה, נשא קודם לכן הגאון רבי דוד בהר"ן, ומשהזקין, נתמנה על מקומו רבי משה, כחבר החברא קדישא, וכירושלמי מדורי דורות. בנוסף, נתבקש על ידי אנשי החברא קדישא לברר היטב את כל המנהגים משעת הגסיסה ועד זיבולא בתרייתא (סיום הקבורה). הוא אכן קיבל על עצמו עבודה זו, וחיבר חוברת ליום ז' אדר תש"א, ולאחר כה חודשים, הדפיסה לתועלת הציבור ולזכות את הרבים. 

הגאון רבי אייזל חריף

היום מלאו מאה וארבעים שנה לפטירתו של הגאון רבי יהושע אייזיק שפירא אב"ד סלונים, המפורסם בכינויו ר' אייזל חריף.

בבחרותו שימש כחוזר בחצרו של רבי אהרן מסטראשלה, שאביו נמנה על חסידיו המובהקים, אך כל ימיו היה מתנגד לחסידות, ולא שמר אמונים להנהגות החסידיות של בית אביו שנהג בהם בימי נעוריו.

זוגתו מרת חיה בת הנגיד רבי יצחק פיין ממינסק. כפי המסופר, ר' אייזל בצעירותו למד בקלויז המפורסם במינסק, ונודע שמו לתהילה בקרב אנשי העיר. העשירה מרת רבקה בלומקס, אשר קיוותה להשיא את ר' אייזל לאחת מבנותיה, הזמינה את אביו רבי יחיאל למינסק על פי הזמנתה של אולם במכתב הזמנתה אליו, לא גילתה את סיבת הזמנתו לבקר אצלה, ומיד עם בואו לעיר לא נתן לו בעל האכסניה שלו - ר' יצחק פיין - לצאת את ביתו עד שתקע לו כף והסכימו שאייזל ישא לאשה את בתו.

כבר מצעירותו נודע בשכלו החריף ובזכרונו המופלא, בתחילה שימש כמגיד מישרים בבית הכנסת של החברא קדישא במינסק, מאותה עת נשתמרה חליפת מכתבים עם רבי זכריה יאליש מלבוב, הפונה אליו בתוארים: "חריף ושנון בפלפול וסברא, הלא בשמו הקדוש יקרא, מוהר"ר יהושע אייזיק מ"מ דח"ק בק"ק מינסק". קיבל סמיכה לרבנות מר' אבלי פוסבולר, בשנת תקצ"ג לערך, וזמן קצר לאחר מכן, נתמנה לכהן כרב בקלווריה, בשנים הראשונות שימש שם כדיין, עד לפטירתו של רבי אריה לייב ברוידא רבה של העיר, בשנת תקצ"ט, שאז נתמנה למלא את מקומו. משם בשנת תר"ב נסע לכהן בקוטנה. בשנת תר"ט עבר לכהן כרבה של העיר טיקטין. ומשם עבר לכהן כרבה של העיר הגדולה סלונים, בה כיהן עד לפטירתו כאמור, ביום ד' טבת תרל"ג.

על מצבתו נכתב, פה מנוחת כבוד אדמו"ר הגאון הגדול האמיתי מאור הגולה, גאון ישראל וקודשו, רשכבה"ג נר ישראל, עמוד הימיני פטיש החזק כקש"ת מרן כ"מ אייזק זצק"ל בהרב ר' יחיאל ז"ל אב"ד דפה בעהמ"ח ספרי ... נגנז ארון הקודש ביום ערב שבת ד' לחודש טבת שנת תרל"ג לפ"ק תנצב"ה. ר' אייזל נקבר בבית הקברות החדש בסלונים.

בהלווייתו הספיד המגיד מקלם ר' משה יצחק. בבית הקברות הספידו רבי צבי ארקין מתלמידי החכמים שבעיר.

בירושים תרלה, נדפסה חוברת 'אבל כבד', הספד שנשא ר' בנימין בר שמואל [אב"ד סטויפץ מחבר שארית בנימין] על פטירתם של כמה מגדולי הדור, ובהם גם ר' יהושע אייזיק.  

לא נודע לנו הרבה על יחוסו המדוייק, אבל אפרט את המעט שכן נודע, ומזה אפשר לנסות להרכיב אילן יוחסין.

אביו, היה רבי יחיאל שפירא, שהיה מפורסם לצדיק עובד ה' בעבודה תמה, במקצועו היה שען. היה מקושר אל הרב הקדוש בעל התניא, ולאחר פטירתו נסע אל הרב הקדוש רבי אהרן הלוי מסטראשלה, בעקבותיו המשיך בנו, שהיה כאמור, 'חוזר' על דברי תורתו של האדמו"ר. ר' יחיאל נולד תקל"ב נפטר בשנת תר"ז, כפי הנראה בעיירה ראש.

אביו רבי מרדכי שפירא, בהקדמת הספר ברכת משה, נאמר עליו כי היה אב"ד גלוסק וגלובקי. עוד נמסר עליו כי היה מקורב אל הגאון מוילנא. זוגתו היתה נכדת הגאון רבי יחיאל הלפרין בעל סדר הדורות.

רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ ממונקאטש

לרגל יום פטירתו של האדמו"ר ממונקאטש, נביא כאן את אילן היוחסין שלו.

היום מלאו חמש עשרה שנים לפטירתו של האדמו"ר רבי ברוכ'ל רבינוביץ ממונקאטש.

רבי ברוך נולד בשדליץ ביום ו' תשרי תרע"ה לערך, לאביו רבי נתן דוד מפארצוב. ביום י"ז אדר תרצ"ג נשא לאשה את מרת אלטה חיה פרימה, בתו היחידה של האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש. חתונה זו נחשבה לחתונה גדולה והיסטורית באותם ימים, ימי החתונה אף תועדו בסרט וידאו, שצילם צלם מאמריקה. דבר נדיר מאד באותם ימים. בימי האירוסין שלו, הצטרף עם חותנו הרבי ממונקאטש, למסע ההיסטורי לארץ ישראל.

האדמור ממונקאטש בימי שבתו בתל אביב

לאחר פטירת חותנו הגדול, בב' סיון תרצ"ז, נתמנה על מקומו לכהן כאב"ד מונקאטש. בתחילת מלחמת העולם השניה, גורש לאוקראינה, בשל אזרחותו הפולנית. אך הוא הצליח להימלט, ונסע לבודפשט, והקים שם רשת הצלה לפליטים שניצלו מידי הגרמנים, ודאג לכל הנצרך להם. בשנת תש"ד עלה לארץ ישראל, וגר בתל אביב כמה שנים. כאן, חלתה אשתו, במחלה קשה, ולאחר כשנה נפטרה ביום כ"ו ניסן תש"ה, ומנוחתה כבוד על הר הזיתים. שנים אלו, היו קשות עליו מאד, ואחר כשנה נוספת נישא בשנית, ושינה את הנהגתו הרבנית. לאחר מכן נסע לאמריקה, אל חסידי מונקאטש שהיו שם עוד לפני המלחמה, לאחר תקופה קצרה, נסע לברזיל, ונתעכב שם חמש עשרה שנים, בהם כיהן כרב העיר סאו פאולו, ואף לימד באוניברסיטה שם, פילוסופיה ופסיכולוגיה וגם סוציולוגיה. אחר כחמש עשרה שנים, עלה לארץ ישראל, וכיהן כאב"ד העיר חולון. לאחר פרישתו, בשנת תשל"ו עבר לגור בעיר פתח תקווה, ויסד בה בית כנסת גדול לתורה ותפילה הפעיל עד היום.

בשנותיו האחרונות, לקה באירוע מוחי, ונאלץ להישאר מרותק לביתו. את ימים אלו ניצל, להעלאת דברי תורתו על הכתב, בספר בינת נבונים, פרש את השקפתו על ימי השואה, ומסקנותיו ממנה. ובספר דברי נבונים, כתב דברי תורה ודרשות על פי סדר פרשיות השבוע. ביום כ"ז כסלו, נר שלישי של חנוכה תשנ"ח, נסתלק האדמו"ר ממונקאטש רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ לבית עולמו.

וזה סדר יחוסו:

אביו האדמו"ר רבי נתן דוד רבינוביץ מפרצובה נולד תרכ"ו התפרסם לאיש מופת ופועל ישועות, בעהמ" ואלה הדברים שנאמרו לדוד, נפטר ז' שבט תר"ץ. בשנים האחרונות הועלו עצמותיו לארץ ישראל, ונטמנו בפתח תקווה. נשא בזיוו"ר את בתו של הרה"ק רבי יחיאל יעקב מקאזניץ, אך בנו נולד לו מזוגתו השניה היא מרת יוטא לבית שפירא, נפטרה ו' אב תש"א בגטו וורשא.

הגאון רבי עמרם זקס

בבני ברק נפטר הלילה הגאון הגדול רבי עמרם יצחק זקס ראש ישיבת סלבודקה.

ראש הישיבה נולד בירושלים בשנת תרפ"ז. בילדותו ובבחרותו, למד בת"ת ובישיבת עץ חיים, תחת הנהגתו של ראש הישיבה הגאון רבי איסר זלמן מלצר. משנפתחה ישיבת סלבודקא בבני ברק, גלה למקום תורה, עד שנבחר כחתן לנכדתו של ראש הישיבה הגאון רבי אייזיק שר, בת לחתנו הגאון רבי מרדכי שולמן [שבאותם ימים היה באמריקה לטובת הישיבה], זמן קצר לאחר נישואיו, כבר נתמנה למסור שיעורים בישיבה, תפקיד בו נשא שנים רבות, לאחר פטירת חמיו בשנת תשמ"ב נתמנה למלא את מקומו כראש הישיבה. הלילה, כאמור נפטר לאחר מחלה קשה.

אילן יוחסין של רבי עמרם מתפרס על פני משפחות הישוב הישן בירושלים, ומשם עולה מעלה לנפוצות ישראל, בהונגריה, גרמניה, פולין, ליטא, וכל מקומות בני ישראל למושבותיהם.
 וזה סדר יחוסו.

רבי עמרם זקס מארח את האדמור מצאנז בישיבת סלבודקא

אביו, רבי (חיים אליהו) זלמן זקס, היה מוכר ספרים ותשמישי קדושה בירושלים, ואחר כך בבני ברק. נפטר ח' אדר א' תשל"ח. על מצבתו נכתב, "גברא רבא ויקירא גריס באורייתא תדירא ירא וחרד משאו ומתנו באמונה מנקיי הדעת שבירושלים". זוגתו מרת אסתר לאה לבית פרידמן נפטרה כ"ה אייר תשל"ו, מנוחת שניהם על הר הזיתים בירושלים.
אביו, רבי דוב בער זקס מירושלים, נפטר ה' תמוז תרצ"ז, זוגתו מרת יוכבד דבורה לבית כהנא שפירא.
אביו רבי אברהם אלקנא זקס, נולד בשנת תר"ו בירושלים, נשא לאשה את מרת דאבע לבית גרבוס. ר' אברהם אלקנה, היה מעסקני הציבור הבולטים בירושלים, בתור ממונה כולל הו"ד [הולנד דויטשלנד], היה גם גבאי בחברא קדישא, ובבית מושב זקנים, כיהן גם כחבר בועד העיר, וממנהלי ועד הכללי, והשתתף בקניית שכונות רבות בירושלים. כיהן גם כחזן בבית הכנסת אהבת ציון של כולל הו"ד, בחצר שקנה זקינו ר' צדוק הלוי. ר' אברהם אלקנה, נפטר ה' ניסן תרס"ג וזוגת מרת דאבה נפטרה ג אדר ב תרע"ט.
אביו, רבי משה זקס, מתמידי חתם סופר הראשונים שעלו לארץ ישראל, נולד במיינינגען שבגרמניה [במחוז זאכסן, ועל כן נקראה המשפחה זאקס], בשנת תקע"א לערך, עלה לארץ בבחרותו, בשנת תקצ"א לערך, נפטר ו' תמוז תר"ל. בירושלים נשא לאשה את זוגתו מרת רחל בת ר' צדוק הלוי היא נולדה בשקלוב בשנת תקע"ה לערך, עלתה לארץ עם הוריה כשהיתה ילדה קטנה, נפטרה כ"ח אלול תרנ"ג.
אביו, רבי מרדכי.

המגיד ממזריטש - מאתיים וארבעים שנה לפטירתו

מחר יחול יומא דהילולא של המגיד ממעזריטש רבי דוב בער. מאתיים וארבעים שנה ימלאו לפטירתו.

נעסוק כאן מעט במשפחתו.

רבי דוב בער, נולד בעיירה לוקאטש הסמוכה לעיר רובנו. ובפי אנשי דורו כונה על שם העיר רובנו בה כיהן כמגיד שנים רבות. על אביו רבי אברהם מסופר שהיה מלמד עני. וחותנו, כך נמסר, היה רבי שלום שכנא אב"ד טורטשין. רבי דב בער נפטר ביום י"ט כסלו תקל"ג ומקום קבורתו באניפולי שבאוקראינה.

מצבתו של המגיד ממזריטש באניפולי

כפי המסופר, [עליו ועל עוד רבים], בקטנותו, נשרפה מגילת היוחסין שהיתה בביתו, ובה היה כתוב יחוס המשפחה לגדולי ישראל. אמו בכתה ומיאנה להינחם, עד כי הבטיח לה בנה הקטן, כי ממנו תתחיל מגילת יוחסין חדשה. גירסא נוספת מספרת את המעשה, כאשר היה רבי דב כבר אדם גדול ונחשב, והובא אליו כתב היחוס של משפחתו, בידי אחד מקרובי משפחתו, על מנת שיחתום עליו ויאשר את נכונותו. אך הוא סירב, באמרו כי אין לו ענין בידיעת יחוס המשפחה, אלא ממנו יתחיל יחוס חדש. 

גיסו של המגיד ממזריטש, [וכפי הנמסר בעל אחותו] היה רבי נח אלטשולר, צאצאיו הם: א. רבי שלום שכנא אלטשולר חתנו של בעל התניא ואבי אדמו"ר בעל הצמח צדק. ב. רבי יהושע אלטשולר עלה לארץ ישראל וחי בטבריה. ג. אשת רבי יוסף קאביליקער מגיד בעיר ליובאוויטש.

בנו המפורסם היה רבי אברהם המלאך, ולו היו שני בנים, א. רבי שלום שכנא מפרוהוביטש חתן רבי אברהם מקוריסטשוב חתן בעל המאור עיניים מטשערנוביל, הוא אביו של רבי ישראל מרוז'ין. ב. רבי ישראל חיים מלודמיר, חתנו של הרה"ק ר' שלמה מקרלין.
צאצאיו אלו של המגיד ידועים ומפורסמים, בפי כל החסידים וכותבי היוחסין, וכעת נעבור אל צאצאיו של המגיד ממזריטש, אשר אילן היוחסין שלהם אינו נהיר דיו, ולא ידוע סדר יחוסם המדוייק עד אליו. וכפי הנראה יש רבים כאלו, מפני שאין לנו מידע על צאצאיו האחרים של המגיד ממזריטש, לבד מבנו רבי אברהם הנ"ל, וסביר להניח שהיה לו יותר מבן אחד. אלא שהמידע אודות צאצאיו נשתמר רק אודות אלו שנהגו כאדמורים.

ארכז כאן שמות כמה מצאצאיו.

•      רבי דוב משה משמשו של רבי נחמיה רבינוביץ בן היהודי הקדוש מפשיסחא. נמסר עליו כי היה מצאצאי המגיד ממעזריטש, אך לא נודע כיצד.
•       רבי מנחם מנדל קירשנבוים הי"ד רבה האחרון של פרנקפורט שנספה בשואה, אמר לצאצאיו בפרוץ מלחמת העולם השניה, שאין להם מה לדאוג אודות הרעב, היות והוא מצאצאיו של המגיד הגדול ר' דוב בער ממזריטש זצ"ל, ויש להם הבטחה מפיו שפעל אצל הקב"ה, שצאצאיו לעולם לא ירעבו ללחם, והבטחה זו נתקיימה בין צאצאיו בכל ימות המלחמה. רבי מנחם מנדל נולד בקראקא י' אדר תרנ"ה, אביו היה ר' שמואל קירשבוים מהכפר מאזרנייא, בן ר' נתן ומרת גיטל למשפחת רוטבאוט. אשת ר' שמואל היתה מרת מיכלא בת ר' שמעון יוסף פייל ומרת מרים לבית זלינגר. אשת ר' מנחם מנדל היתה לאה בת הנגיד ר' משה ליכט מויליצ'קה, שמצד אמו היה צאצא לרבי אלעזר לעוו בעל השמן רוקח.

רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט

היום מלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו של הגאון רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט. בעהמח בית היוצר.

רבי יואל צבי נולד בערך בשנת תקפ, בעיר קאמעדע שבהונגריה. מסופר עליו כי בילדותו כאשר שרו בליל הסדר הפיורט 'אדיר הוא', והגיעו לפיסקא 'חסיד הוא', שאל את אביו, אם הקב"ה חסיד, מדוע אינו אומר "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה". בבחרותו למד בישיבתו של הגאון המהר"ם א"ש באונגוואר שבע שנים עד לנישואיו. נשא לאשה את מרת הענטשא לבית גאטליב, מסופר רבות על צדקתה, וספר מנורת המאור היה רגיל על לשונה. אחר נישואיו ישב סמוך אצל חותנו בעיר באיאם, עד שנתקבל לרבנות, בתחילה בעיר פאלדעש, ובשנת תר"ט בהמלצת הדברי חיים נתקבל לעיר אופאלוי, שם כיהן למעלה משלושים שנה, בר"ח תמוז תרמ"ב נתקבל לאב"ד ברזנא, וביום ח' תמוז תרמ"ד, עלה ונתעלה לכהן בעיר הגדולה חוסט.  

היה נוסע להסתופף אצל מאורי החסידות, בין השאר נסע אל הרה"ק רבי שלום רוקח מבעלזא, הרה"ק רבי משה טייטלבוים בעל הישמח משה מאיהעל, הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא, אך החשיב עצמו במיוחד כחסיד אצל הרה"ק רבי חיים הלברשטאם בעל הדברי חיים מצאנז, ולאחר פטירתו, היה נוסע אל בנו הרה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא.

רבי יואל צבי נפטר לאחר מחלה, ביום י"א כסלו תרנ"ג, ומנוחתו בעיר חוסט. אלמנתו מרת הענטשא עלתה לירושלים לאחר פטירת בעלה, שם נפטרה ביום כ"א טבת תרס"ב ומנוחתה במרומי הר הזיתים.

היו לו תלמידים רבים, ביניהם הגאון רבי חיים מרדכי יעקב גוטליב בעל ה'יגל יעקב'. מתורתו נדפסו כמה ספרים, מונקאטש תרנו, ובשנית מונקאטש תרסב, לתולדותיו וצאצאיו נדפס קונטרס ליקוטי בית היוצר, רמת בית שמש תשסה. ספר יוצר אור, חידושי חנוכה בסוגיא דכבתה, מישקולץ, תשד.

הסכים מחוסט ביום לז למב"י תרמ"ו על ספר תפארת שלמה, טשערנאוויטץ תרנא, וביום ו ואתחנן תרמ"ח, על ספר נפש טובה, סיגט תרמט. ובב' פינחס תרמ"ט על ספר אבני אליהו למחותנו, מונקאטש תרמט, ובפרשת ראה תרמ"ט על ספר שערי פרנסה טובה, סיגט תרמט, וביום ה' דברים תרנ"ב בחוסט על ספר ברכת הבית, סיגט תרנג.

יחוס בית אבותיו

לא ידוע יחוסו בפרטות, ואודות יחוס אביו, כלל לא נודע, ידוע רק כי שם אביו שמעון, והיה מהעיר קאמעדע שבהונגריה, אך יותר מזה לא נודע. אודות אמו - אשת רבי שמעון, מרת ציפערל, היתה מצאצאי הכוהנים הגדולים, נכדי הגאון רבי חיים כהן רפופורט אב"ד לבוב, ומעלה בקודש.

חותנו של רבי יואל צבי, היה הגאון המקובל, רבי יעקב מטאקאי שהיה האב"ד [הראשון?] בחוסט החל משנת תקפ"ט, ובשנת תר"ה לערך, עזב שם ונסע לכהן כאב"ד בויאים - באיאם [ביהאר - נאג'באיום], שם נפטר בשנת תר"ח.

רבי מאיר כץ אב"ד אמסיטיב

היום מלאו שלש מאות ושבעים שנה, לפטירתו של הגאון רבי מאיר כץ אביו של הש"ך ששימש כאב"ד אמסיטיב שבליטא. בעבר כבר הזכרנו אותו בבלוג, הזכרנו בקצרה את יחוסו, כאשר כתבנו על רבי מאיר אייזנשטאט בעל הפנים מאירות שהיה מצאצאיו.
מתולדותיו ידענו, כי נולד בעיר פרנקפורט על נהר מיין, שם גרה משפחתו מדורי דורות, ובה כיהן אביו כדיין. בבחרותו, גלה למקום תורה, לעיר קראקא, שם היה אז מרכז התורה הגדול באירופה, ובישיבותיה למד ר' מאיר, מפי המהר"ם מלובלין, ובישיבתו של הסמ"ע. מסופר, כי למד בחברותא, יחד עם הגאון רבי יהושע חריף [שלימים היה בעצמו לאב"ד קראקא, הוא בעהמ"ח מגיני שלמה], והיו לומדים רק גמרא, בלא לעיין במפרשים, ותמיד היה רבי יהושע מכוון לסברת רש"י, ורבי מאיר היה מכוון לסברת בעלי התוספות. (מבוא לספר חבורי לקוטים, ויניציאה תעה).

כפי הנראה, בהיותו בקראקא, נשא לאשה את בתו של הקצין רבי נחום לוקווער, [אודותיה כותב בנה - הש"ך, ביו"ד סי' שכ"ו גבי הלכות חלה, "וכן ראיתי מהגבירה הרבנית אמי תחיה"]. הרב ווקשטיין שיער במאמרו ויתילדו 74, שהיה קרוב למשפחתו של הגאון רבי נתן שפירא בעל המגלה עמוקות.

נתפרסם בקרב גדולי הדור, ובספר 'חלקת מחוקק' אה"ע סי' י"ז, הביא תשובה שנשלחה אליו, וכותב עליו, "מאיר עיני חכמים בהלכה ... עמוד התווך אשר בית ישראל נשען עליו". וכן ידידו המגיני שלמה, כותב אליו, "פלפלתא חריפתא, גלי מסתרתא ועמיקתא, הוא ניהו הגאון נר ישראל עמוד הימיני, יושב בשבת תחכמוני, ר"מ ר"ג מוהר"ר מאיר כ"ץ נר"ו". ובתשובה אחרת הוא כותב: "הנמצא כזה חכם עדיף מנביא וחוזה, עוקר הרים וטוחנן זה בזה, ה"ה החכם התורני מוכתר בנימוסים כתר תורה וכתר כהונה, היושב ראשונה, בחכמה ובתבונה, נודע ביהודה ובכל עדת מי מנה, ר"מ ר"ג פטיש החזק נר ישראל מוהר"ר מאיר כ"ץ נרו יאיר כאור שבעת הימים". גם בנו הש"ך, סיפר, שאת רוב תורתו קיבל מאביו. כיהן כרב באמסיטיב, ומשם עבר לכהן במאהליב, בה נפטר במהלך שנת ת"ה, ויש אומרים שכיהן גם בדובנא, ונפטר שם ביום ג' כסלו ת"ג, ושם מנוחתו כבוד. אך פיקפקו בדברים אלו.

יחוסו של רבי מאיר,

שער הספר גבורת אנשים דפוס ראשון

המקור הראשון ליחוסו של רבי מאיר מעלה בקודש, נמצא בספר גבורת אנשים אשר נדפס בדעסוי בשנת תנ"ז, והוא מדברי תורתו של רבי מאיר ובנו רבי שבתי כהן - הש"ך. וכך כתוב בשער הספר, "לכו חזו מפעלות בני אדם, מזהב ומפז נחמדים, ממלכת כהנים, יקרים מפנינים, השגות ותמיהות על ראשונים ואחרונים, שחיבר המאור הגאון

רבי אהרן לבוב אב"ד וועסטהויבן

בשבוע שעבר פירטנו כאן את שלשלת היחוס של גאב"ד מאקאווא רבי משה נתן נטע למברגר, בן אחר בן, שמונה דורות, עד אשר הגענו אל רבי אהרן לבוב, שכיהן כאב"ד וועסטהויבן. בהשגחה פרטית, בדיוק היום, מלאו שלש מאות שנים לפטירתו של רבי אהרן לבוב, וברור, כי במאמר זה נעסוק במשפחתו של רבי אהרן לבוב, יחוסו מעלה בקודש, חותנו, וצאצאיו.

ואזכיר תחילה, כי משפחת לבוב, הנכבדה, זכתה שיוקדש לה ספר שלם, כמו משפחות הורוביץ, שפירא שור, קצנלבוגן, גינצבורג, ומשפחות ותיקות נוספות, אומנם הספר לא נדפס בלשון הקודש, הספר הוא Die Familie Lwów /‎  von Hirsch. Horowits ונדפס בשנת 1928, ללא ציון מקום הדפוס. אך אני לא ראיתי את הספר, וכל מה שכתבתי כאן, ובמאמר הקודם, הוא פרי מחקרי העצמי, וכדאי להשוות בין המחקרים.

רבי אהרן לבוב, כיהן בתחילה כאב"ד טריר, ולאחר כמה שנים עבר לכהן כאב"ד וועסטהובן הנמצאת בעלזאס, בשנת תס"ז, נתן הסכמה להדפסת הספר משנת דרבי אליעזר שנדפס באותה שנה בפרנקפורט דאודר. רבי אהרן נפטר בליל שבת קודש כ"ז חשון תע"ג.

ואלו הם צאצאיו של רבי אהרן: א. בנו ר' יוסף, הנזכר במאמרינו הקודם, שהיה דיין באיזנשטאט, ואחר כך אב"ד ור"מ דק"ק טרעביטש במדינת מעהררין, הוא היה חתנו של הנגיד רבי איצק אופנהיים מווינה. ב. רבי יהושע העשל לבוב אב"ד שוואבך וכל מדינת הגליל אנשבך. ג. ר' משה לבוב, נולד בשנת תס"ד בלבוב,  היה בימי חורפו אב"ד לייפניק במדינת מעהרין, ומשם נתקבל לברלין, ופרנקפורט דאודר. ובסוף ימיו אב"ד מדינת מעהרין, נפטר בניקלשבורג י"ז טבת תקי"ח.

ותחילה כאמור, נתעכב על יחוסו מעלה בקודש.

דבר אחד מוסכם על הכל, אביו היה נקרא רבי משה, ומקום מגוריו היה בלבוב.

מכאן ואילך, נחלקו הדיעות.

יש שכתבו כי רבי משה היה בנו של רבי יחזקאל, ועליו כתבו שנפטר כ' אדר א תע"ח. [שזה לכשעצמו תמוה כיצד האריך ימים אחרי נכדו ר' אהרן].

ומשענתם בידם, כי הסתמכו על לשון פנקס הקהל בעיר שוואבאך, שם נכתב על רבי יהושע העשל בנו של רבי אהרן, "יזכור אלקים את נשמת מורנו ורבנו הגאון אב"ד מוהר"ר יהושע העשיל בן הגאון מוהר"ר אהרן משה יחזקאל זצ"ל".

רבי משה נתן נטע למברגר אב"ד מאקאווא

היום מלאו שלושים שנה לפטירתו של הגאון רבי משה נתן למברגר אב"ד מאקווא. אנו נכתוב כאן מעט מתולדותיו ונסקור את אילן היוחסין שלו.

רבי משה נתן נטע נולד בשנת תרס"ט, ונקרא על שם זקינו אבי אמו רבי משה נתן נטע יונגרייז. בבחרותו למד אצל הפוסק הנודע הגאון רבי שמעון גרינפלד, ואף חתום פרענומעראנטן כתלמיד המחבר, על ספרו זהב שבא שנדפס תרצג. בחסידות קיבל מהאדמור רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט בנו של הדברי חיים מצאנז. אחר נישואיו גר במאקווא סמוך אצל חותנו, ונבחר לסייע על ידי חותנו זקינו רבי משה פארהנד בהנהלת הישיבה, והגיד שם שיעורים. ועם פטירתו של חו"ז בראשית שנת תש"ד, נתמנה למלא את מקומו ברבנות העיר. את תלאותיו ונדודיו בימי השואה, העלה עלי כתב, ונדפסו בספר 'כלי גולה', ניו יורק תשנו.

רבי משה נתן נטע למברגר אב"ד מאקווא

אחרי השואה, חזר לעירו, וגר שם עוד כמה שנים, עד שעלה לארץ בשנת תשי"ב, בבואו לארץ ישראל, קבע את מושבו בכפר-עטה היא קרית אתא, שם חי ופעל, עד לפטירתו בשבת קודש פרש וירא, כ' חשוון תשמ"ג. דברי תורתו על התורה, ושו"ת, נדפסו תחת השם עטרת משה, שו"ת יורה דעה, נדפס בני ברק תשן-תשנא. וספרו על התורה נדפס ירושלים תשנא. זוגתו מרת שרה לאה לבית רוזנפלד, נפטרה ביום תשעה באב תשל"ב.

וזה סדר יחוסו מצד אבותיו בן אחר בן:

אביו רבי מנחם מנדל למברגר אב"ד טיסא פולגאר. נולד בשנת תרל"ד, תלמיד בעל שבט סופר בפרשבורג, ולמד גם אצל רבי שלמה זלמן ברויאר בפרנקפורט. בשנת תר"ע נתמנה לרב בעיר פולגאר, שם כיהן עד לפטירתו ביום י"ט תשרי תש"ד, ושם מנוחתו כבוד. זוגתו מרת מרים יוטא לבית יונגרייז, נרצחה בידי הנאצים ביום ו' סיון תש"ד. צאצאיו: א. רבי משה נתן נטע הנזכר. ב. רבי יהודה לייב למברגר אב"ד סערענטש, חתן הרב פולק אב"ד שם, ולאחר המלחמה נשא את מרת ברכה בתו של האדמור רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב. נפטר בשנת תשמ"ח באמריקה. ג. רבי אהרן למברגר בתל אביב, נפטר י"א טבת תשכ"ח. זוגתו מרת מלכה בת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשל מקופישניץ, נפטרה י"ג אדר תשל"א. ד. מרת זלאטא זיסל אשת רבי אשר שמואל פאנט מהילדמאש.

אביו, רבי יהודה לייב למברגר, אב"ד ראזינוי [רוזנבה] שבסלובקיה. נפטר י"א אב תרס"א. עצמותיו הועלו לירושלים, וביום כ"ב אב תש"ל נטמן על הר הזיתים. זוגתו מרת ריזל. צאצאיו: א. רבי מנחם מנדל למברגר אב"ד טיסא פולגאר הנזכר. ב. רבי משה חיים יצחק אב"ד ראזינוי על מקום אביו. נפטר כ"ז ניסן תרצ"ה, והעלו את עצמותיו עם עצמות אביו לירושלים. זוגתו מרת שרה יוכבד בת רבי שלמה יהודה זינגר, נהרגה בשואה. ג. רבי אהרן דוד למברגר נפטר י' אב ת"ש, ואף הוא הובא למנוחות על הר הזיתים.

קורס מבוא בחקר המשפחה (גנאולוגיה)

​הארכיון הציוני המרכזי וההסתדרות הציונית העולמית שמחים לבשר על פתיחת קורס מבוא למעוניינים לעסוק בחקר המשפחה באופן יסודי.

הקורס מיועד למבקשים לרכוש ידע ומיומנות בתחום זה.

מטרות הקורס:
• להקנות למשתתפים יידע ראשוני במגוון נושאים בתחום
• להציג בפניהם את עושר המקורות לחקר המשפחה
במוסדות השונים ובמרחבי האינטרנט
• להקנות למשתתפים את המיומנות להתחיל לחקור את
שרשי משפחתם ולהתחיל בבניית עץ המשפחה שלהם

מה בתכנית:
הקורס ייפתח ביום ה' ה-8 בנובמבר 2012, כג' במרחשון תשע"ג, ויכלול 4 מפגשים:
ארבעה מפגשי מבוא שייתקיימו בארכיון הציוני המרכזי ובהמשך יתקיימו המפגשים בארכיונים השותפים למיזם, בהם נכיר את אוצרות הידע הגנאלוגיים המיוחדים שלהם ונלמד להשתמש בהם:
• יד ושם
• ארכיון המדינה
• הספרייה הלאומית
• ​הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי
• ארכיון העיר ירושלים
• בית התפוצות

המפגשים יתקיימו בימי חמישי אחת לשבועיים בין השעות 19:00-16:00 וייכללו:
• מפגש ראשון: רקע מבוא כללי לגנאלוגיה, כיצד בונים עץ משפחה
• מפגש שני: מקומות ישוב היהודים, שינויי גבולות, מפות הגירה וכו'
• מפגש שלישי: שמות משפחה, מקורות השם וחשיבותם
• מפגש רביעי: כיצד מחפשים, מאגרי מידע ריאליים ווירטואליים – התנסות

 

להלן התוכנית המפורטת

1.      מפגש ראשון – 8.11.12, כג' חשוון התשע"ג 

א.       רקע ומבוא כללי לגנאלוגיה – פרופסור דניאל וגנר - The Livio Norzi Chair in Materials Science, Weizmann Institute of Science

ב.       כיצד בונים עץ משפחה – דניאל הורוביץ - גנאולוג ראשי של My Heritage

2.      מפגש שני – 22.11.12, ח' כסלו התשע"ג 

א.       "ברוך המקום": מקומות יישוב היהודים, שינויי גבולות, מפות הגירה וכו' –ז'אן פייר סטרוויס - יו"ר  האגודה הישראלית לגנאלוגיה לשעבר

ב.       התנסות – ז'אן פייר סטרוויס

3.      מפגש שלישי – 6.12.12, כב' כסלו התשע"ג 

א.       "בעזרת השם": שמות משפחה, מקורות השם וחשיבותם – פרופסור אהרן דמסקי - פרופ' לתקופת המקרא, מנהל הפרויקט לחקר השם היהודי, אונ' בר אילן 

ב.       התנסות – אלכס אברהם - מנהל היכל השמות, יד ושם

שהחיינו

חקר משפחה חפוש קרובים, תחביב נחמד,
וזאת בתנאי שיש שותפים ואתה לא לבד.
אחרת אתה נכנס למבוי סתום ללא מוצא
מסתבך לשוא, ואין מי שישיא לך עצה.

דומה לעבודת נמלים מיגעת,
לבניית קן על ידי צפור טורחת,
לבנית בית גדול לבנה אחרי לבנה.
משלב בכושר בילוש ובנדודי שנה.

להגיע לקרוב לשלשת אלפים נפשות
המפזרות על פני ארצות ויבשות -
זה כמו לנסוק אל כוכבים בשמים
ללא מורה דרך, ללא אטלס בידים.

לא פעם אתה מעלה הרהורי נטישה,
כשאין תשובה לשאלה והד לדרישה:
האחר טרוד, השני חשדן, או חושש,
ואחרי פניות סרק קשה להתאושש.

ואז אתה מנסה להרים שוב את המקל,
מעיר הנרדמים - זה לא הולך בנקל -
משפיע על רחוק, משכנע את הקרוב,
לעתים מתאכזב, מצליח על פי רוב.

ופתאם אתה מכלה, כי נסגר כל המעל,
נשלם הבית הגדול, והורם לעל - המגדל.
אתה מקוה שהמשפחה תתפאר בספר שכזה
ומברך "ברוך שהחינו והגיענו לזמן הזה!"

מ.ש. דוידוביץ
ט"ו אדר תשנ"ו
רמת השרון


השיר נדפס בסוף הספר 'תולדות אפסי ארץ', שחיבר מנשה שמחה דוידוביץ, ובו קורות חיים של הרב ישראל אפרים פישל סופר שרייבר זצ"ל אב"ד ק"ק נאנאש, מחבר ספר "אפסי ארץ". ושל צאצאיו הרבים שחלק כיהנו אף הם ברבנות. כמו כן, כלולים בספר שושלת היוחסין של המשפחה דרך שלשה ראשים, ארבעים ושמונה מעגלים משפחתיים משורטטים רשימה שמית של בני המשפחה במשך מאה ושבעים וחמש שנים, החל משנת תקפ"ב ועד שנת תשנ"ו לפ"ק.

וכדי שלא נצא פטורים בלא כלום, נזכיר כאן את שמות בניו וחתניו של רבי ישראל אפרים פישל סופר שרייבר, ואלו הם:

הצדיק רבי אברהם אהרונוביץ

היום ח' חשון, מלאו שלושים שנה לפטירתו של הצדיק רבי אברהם אהרונוביץ, שנודע כבעל מפת, ובעל רוח הקודש, מחשובי חסידי באיאן בירושלים, ומבני חבורתו של הרב הקדוש רבי יהודה לייב אשלג. תולדותיו, קורות חייו, ופרשת גדולתו, נכתבו בהרחבה בספר 'אברהם עבד השם', (עובדות הנהגות ומעשים מחייו המופלאים של רבי אברהם אהרונוביץ, ליקט וערך אברהם לוי, ירושלים : [חמו"ל] תשנ"א).

אנו כאן, נתמקד ביחוסו, ונעלה את הפרטים הידועים, ואת שאינם ידועים. ואולי מתוך הפרסום, יתווסף מידע ותושלם היריעה ותתפרס לכדי מגילת יוחסין.

• רבי אברהם נולד בשנת תרנ"ה, בעיר שדה לבן [ביאלי-צרקיב] שבאוקראינה. משפחתו היו מחסידי באיאן, בבחרותו ציווה עליו האדמו"ר בעל הפחד יצחק, שיעלה לארץ ישראל. ואכן עלה בשנת תרע"א. בירושלים נכנס ללמוד בישיבת חיי עולם, ושם קבע את מקום תלמודו כל ימיו. לימים, כאמור, נתקרב אל האדמו"ר רבי יהודה לייב אשלג בעל פירוש הסולם על הזוהר, ונמנה על חבורת תלמידיו הקרובים.
• אביו, היה רבי דוד אהרונוביץ, משדה לבן. נשא לאשה את מרת תמר, עליה מסופר שהיתה דור שישי לבעל התניא. אך עדיין לא נודע כיצד. ואף בספר הצאצאים לבעל התניא, מופיע שמו של רבי אברהם אהרונוביץ בן רבי דוד, ב"מדור בו מופיעות משפחות המוחזקות או ידועות כצאצאי רבנו הזקן נ"ע, אלא שלא יכולנו לעמוד על קשר הדורות".
• אביו, רבי אברהם אהרונוביץ.
• אביו רבי מנחם מנדל, מחסידי הרב הקדוש רבי ישראל מרוזין.

ישנם מקורות נוספים, המשייכים את משפחתו של רבי אברהם, כצאצאים לרבי יצחק קמינצקי, שאף הוא היה מחסידיו של הרה"ק מרוז'ין, ולא רק זו, אלא אף כאשר ישב הרה"ק מרוז'ין במאסר, היה זה רבי יצחק, שישב אף הוא עמו בכלא.

אך עדיין, לא נודע בדיוק יחוסו של רבי אברהם אל משפחתו של רבי יצחק קמינצקי.

אמו של רבי אברהם, מרת תמר הנזכרת לעיל, היתה כפי הנמסר, בת או נכדה, של מרת גיטל. גיטל זו, היתה בתו של ר' ישראל לעו, נכדו של המגיד ממעזריטש - רבי דובער, תלמידו של הבעל שם טוב הקדוש.

אך שוב, גם כאן לא נודע בדיוק יחוסו של רבי ישראל לעו אל המגיד, וכן, לא נמסר מי היה בעלה של מרת גיטל.

אשתו של רבי אברהם, מרת חיה, היתה בתו של הרב הצדיק, רבי יוסף קוזניצר מירושלים,  המכונה בירושלים, רבי יוסף מלאך, על שם פרישותו וצדקותו. רבי אברהם לא הכיר את חותנו רבי יוסף, שכן רבי יוסף נפטר עוד קודם לכן, והכלה - חיה, היתה יתומה בנישואיה.

אילן יוחסין מלא של ר' חיים דוד לנדא

כהמשך לשני המאמרים שכבר פרסמנו כאן בבלוג, על ר' חיים דוד הלוי לנדא ויחוסו, נמשיך במאמר זה לעסוק ביחוסו של ר' חיים דוד, המיוחס לגדולי ישראל רבים, כפי שמוזכר על מצבתו בבית החיים באוטבוצק. 

אזהרה: המאמר מעט ארוך, ומחושבן, ולפני קריאתו, אני ממליץ להיזכר שוב בשני המאמרים הקודמים, המאמר הראשון מגילת יוחסין על גבי מצבה, והמאמר השני פענוח אילן היוחסין של ר' חיים דוד לנדא.

וכעת אפשר להתחיל. במאמר השני, העליתי השערה, אודות אמו של ר' חיים דוד, ושיערתי כי היתה ממשפחתו של הרה"צ רבי ישראל הלוי מבאקוי, ובכך, יוסבר כיצד היה המנוח רבי חיים דוד לנדא, צאצא לשאר גדולי החסידות הנזכרים על מצבתו, ואלו הם: רבי דוד מסטעפין, המגיד מזלאטשוב, רבי צבי הירש מנדבורנא, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ורבי אליעזר הלוי מקרלין. הפירוט המלא של אילן היוחסין של רבי ישראל הלוי מבאקוי מופיע במאמר על פענוח יחוסו של רבי חיים דוד לנדא.

עד כה, נודעו שלש מצאצאיו של רבי ישראל הלוי מבאקוי, שתי בנות ובן אחד. הבן הוא רבי לוי יצחק אב"ד הוש. והבנות הן, מרת אסתר רחל אשת רבי אלטר שפירא אב"ד ויקנא, ומרת מרים שפרה אשת ר' נפתלי ארנשטין ברוסיה.

בתגובות שקבלתי על המאמר, הן תגובות בבלוג עצמו, והן תגובות שנשלחו למייל הפרטי [btoladot שטרודל gmail.com], הזכירו המגיבים את אשתו של ר' חיים דוד, ויחוסה, כפי שנחרת על מצבתה בבית החיים בווארשא. שם כתוב, שהיתה בת רבי זלמן הורנשטיין ונכדת צדיקים, וזה לשון המצבה: פ"נ האשה החשובה והצנועה מבנות אוקראינה המצויינות מרת הינדא נעכא לאנדא אשת ר' חיים דוד הלוי ז"ל (נכד בעל קדושת-לוי) בת ר' זלמן הכהן ואסתר ז"ל הארנשטיין נכדת הצדיקים ר' יעקב יוסף מאוסטראה ר' ייבי הרב מפולנאה ר' זאב מזשיטאמיר והרב מכמיעלניק זצוקללה"ה נפטרה בשם טוב בשנת הס"ו לחייה ביום הכ"ז לסיון שנת תר"ץ תנצב"ה.

מצבת אשתו של ר' חיים דוד לנדא בוורשא

אכן, גם בנוסח הידיעה על פטירתו של ר' חיים דוד לנדא בעיתון הצפירה, נזכר חותנו רבי זלמן הורנשטיין, זה נוסח הידיעה בהצפירה:

ר' חיים דוד לנדא ז"ל

אתמול בשעות הצהריים שבק חיים לכל חי באוטבוצק אחד היהודים המצויינים מן הדור הישן ר' חיים דוד לאנדא ז"ל.

המנוח היה אחד מנכבדי היהדות האוקראינית, שבתוכה פעל כל ימי חייו. נצר ממשפחת גאונים וצדיקים מפורסמים, יצא שמו של המנוח עוד בימי חורפו בתור "עילוי" ובהיותו כבן ט"ו שנה הוסמך להוראה. אחרי נישואיו (הוא היה חתנו של העשיר המפורסם ר' זלמן הורנשטיין, בעל בתי החרושת לצוקר שביאנישפול) הקדיש עצמו למסחר ותעשיה, ובמשך זמן קצר קנה לו שם גם בעולם המעשה בתור בעל מוח חריף והגיון חד. במשך ימים רבים היה המנוחה בעל בית חרושת לצוקר ברושישצב הסמוכה לקיוב. למרות עסקיו הגדולים וטרדותיו המרובות היה קובע עתים לתורה ולבו היה ער לכל דבר טוב. ביתו היה בית ועד לעניים במלוא מובן המלה.

בשנת תרפ"ב בא לפולניה עם הגולה שהגלתה מאוקראינה בפרוץ המהפכה הבולשיסטית, כאן התארח זמן קצר בבית חתנו הנדבן הידוע ה' נפתלי פריווס, אח"כ התישב בקביעות לרגל מחלתו, באוטבוצק.

רבי אברהם גניחובסקי - ברוך דיין האמת

בבית החולים שערי צדק, נפטר הלילה הגאון הגדול רבי אברהם גניחובסקי ראש ישיבת טשעבין, לאחר תקופה קצרה של מחלה קשה.
בן שבעים וחמש שנים היה בפטירתו.

רבי אברהם גניחובסקי זצ"ל

      וזה סדר יחוסו

• אביו, ר' אליהו משה גניחובסקי, נולד ו' תמוז תרס"ג בגראייבה שבפולין, למד בישיבת לומזה, ובסמינר לרבנים בברלין, בבחרותו היגר עם אביו לאנטוורפן, שם נישא בשנת תרצ"ב, למרת גיטה לבית נוחימובסקי. בשנת תרצ"ג עלו לארץ הקודש, עם קום המדינה כיהן כחבר כנסת מטעם החזית הדתית המאוחדת והפועל המזרחי [אך היה היחיד מבין חבריה שהתנגד לגיוס בנות], המשיך את פעלו של אביו בההדרת והדפסת ספרים ישנים ומתוך כתבי יד. הרביץ תורה ברבים. נפטר כ"ז תמוז תשל"א.
• אביו, ר' שלמה יוסף גניחובסקי מגראייבה פולין, נולד בליטא בעיירה יירנובה פלך וילנא, בשנת תר"ל, נתחנך אצל סבו אב"ד זאלודאק ובישיבות איישישוק וראדין, מסופר עליו גם כי למד בחברותא עם אביו של החזון רבי שמריה יוסף קרליץ אב"ד קוסובה. השתתף בועידה הציונית במינסק, ומראשוני וראשי המזרחי בפולין. לאחר מכן עבר לגור באנטוורפן, ובתחילת המלחמה העולמית, בשנת הת"ש, עלה לארץ ישראל, וקבע משכנו בבני ברק. שם יסד עם בניו את הוצאת 'אל המקורות', ושם אף נפטר י"ז סיון תשי"ב. רעייתו מרת טעמה לבית טטנבוים נולדה ערב פסח תרל"ד, נפטרה ח' ניסן תש"ט. 
• אביו ר' אברהם גניחובסקי
• אביו ר' אליהו משה [לוין], יליד וילנא, תלמיד רבי מרדכי מלצר מווילנא, ורבי אליהו שיק בלידא. כיהן כאב"ד טראב וזאלודאק פלך וילנא, מחבר ספר יד אליהו שני חלקים, וילנא תר"ס - תרס"א. נפטר י"ז סיון תרס"ג, ונטמן ברוז'אנקה, ולאחר זמן מה, הועבר למנוחה במקום רבנותו - זאלודאק.
• אביו ר' יהודה לייב מוילנא, למד ש"ס כסדר, רוב שניו תורתו היתה אומנתו בקלויז הגר"א. זוגתו מרת שרה.
• אביו ר' אליהו.

פענוח אילן היוחסין של ר' חיים דוד לנדא

במאמר הקודם, הצגנו כאן מגילת יוחסין על גבי מצבתו של היהודי הנכבד שקבור באוטוואצק, ואת הצדיקים אשר הוא מיוחס אליהם. מתוך כתבה על פטירתו של ר' חיים דוד בעתון הצפירה [שלמדתי עליה מן התגובות למאמר הקודם], אנו למדים כי בנעוריו היה עילוי, ובהיותו בן ט"ו נסמך להוראה, אכן, לאחר שנישא פנה לעולם הסחר, ועסק במסחר בסוכר ובעצים.

כעת, ננסה להתחקות אחר זהותו המדוייקת, ולדעת כיצד הוא מיוחס לכל צדיק מהצדיקים הנזכרים על מצבתו.

מודעת אבל על פטירתו של ר' חיים דוד לנדא מתוך עתון הצפירה

על מנת לזהות בבירור את חיים דוד, ולמקם אותו בתוך עץ משפחה מסודר, עלינו לצעוד בעקבות הרמזים שנתנו לנו כותבי המצבה. הצדיק הראשון הנזכר במצבה, הוא ר' מנדל מבאר, והאחרון הוא ר' יוסף מיאסי. הזכרנו, שישנן שתי דמויות העונות לשם, ר' יוסף מיאסי, האחד הוא ר' יוסף יוסקא הלוי הורוביץ מיאס, והשני הוא רבי יוסף לנדא מיאס, והסתפקנו למי הכוונה. ובכן, השם הראשון הנזכר במציבה, פותר לנו את הספק לגבי השם האחרון. מכיוון, שרבי יוסף לנדא שהיה אב"ד יאס, היה נינו של רבי מנחם מנדל מבאר.

רבי יוסף לנדא היה אב"ד יאסי והמדינה, וחיבר שו"ת 'ברכת יוסף' ועוד ספרים. תולדותיו נכתבו בספר 'תולדות יוסף', שנדפס בברדיטשוב תרסח, ובראש הספר הזכירו את יחוסו,

הגאון צדיק ונשגב מוה"ר יוסף לנדא זצ"ל אבד"ק ליטין יאס, הוא בן הרב הגאון הצדיק מוה"ר מנחם מענדל זצ"ל אבד"ק באהסלוב (רוסיא) בן הרב הקדוש מוה"ר צבי הירש זצ"ל בן הרב הקדוש איש אלוקים נורא מוהר"ר מנחם מענדל זצ"ל מ"מ דק' באר (הנקרא עד היום בפ"כ ר' מענדלי באראר. רוסיא. פאדאליען).

אם נמשיך ונקרא עוד שורה אחד בספר תולדות יוסף, כתוב שם כך: גם הי' נכד הרב הגאון הקדוש מופת דורו מוהר"ר יוסף הוליס אבד"ק טיסמניץ. ממילא אפשר להניח, כי השם הנזכר במציבה אחד לפני אחרון, אינו ר' יוסף עילויש, אלא ר' יוסף הוליס הנ"ל.

ובכן, יודעים אנו ברור כי רבי חיים דוד הלוי לנדא, היה מצאצאי רבי יוסף לנדא אב"ד יאס, מכיוון ששניהם נושאים את שם המשפחה לנדא, היה מסתבר להגיד שהוא צאצא שלו בן אחר בן, אלא שרבי חיים דוד היה לוי, ועל רבי יוסף לנדא אב"ד יאס, לא נכתב בשום מקום שהיה לוי. אם כן, ברור שר' חיים דוד לא היה צאצא שלו בן אחר בן, אלא היתה גם בת באמצע.

בהמשך הספר 'תולדות יוסף', מונה את צאצאיו של ר' יוסף, ואלו הם: א. רבי ברוך צבי לנדא חתן ר' ישראל איסר אבד ויניצא, ב. ר' יום טוב ליפא לנדא אבד דוהקעטץ, ג. ר' דובעריש הגביר אשתו רבקה נכדת ר' אריה לייב מוולוטשיסק, ד. רבי מתתיהו לנדא חתן ר' אהרן משה טויבש אבד יאס, ה. ר' יהושע העשל לנדא שהיה רב ואב"ד בעיר ביצעשט, ו. אשת ר' ישראל גוטמן שהיה אב"ד סקאלען, ז. בראנא אשת ר' ראובן סגל לנדא אב"ד פאדיטארק.

מגילת יוחסין על גבי מצבה

בעיר אוטוואצק שבפולין ניצבת על עמדה מצבתו של יהודי, אשר נפטר לפני כשמונים וחמש שנה, ושמו ר' חיים דוד הלוי לנדא, המצבה מעט שבורה, והכתב מעט מטושטש, אבל עדיין ניתן לקרוא יחסית היטב את מה שחקקו בני המשפחה על מצבתו. על המצבה מופיע יחוסו של הנפטר, אך לא בצורה מסודרת כמו עץ משפחה, או מגילת יוחסין, אלא, רק כתבו את שמות הצדיקים, אשר המנוח היה מצאצאיהם.

חוקר שורשים כמוני, רואה במצבה כזו אתגר של ממש, לנסות ולאתר את השושלת המדוייקת של אבות משפחת המנוח, על מנת להציג עץ משפחה מושלם. ואחרי הנסיון המוצלח בהבאת נוסח המצבה של ר' נתן נחום הלוי מווארשא במאמרים הקודמים, והשלמת עץ המשפחה שלו, אמשיך גם במאמר זה ואביא כאן את המצבה הזו, וננסה לפענח את אילן היוחסין המדוייק של ר' חיים דוד.

מצבתו של ר' חיים דוד לנדא, מתוך אתר החיים היהודיים

תחילה לכל, נעתיק כאן את נוסח המצבה:

פ"נ

ר' חיים דוד הלוי

בהר"ר אליעזר מנחם מענדיל ז"ל
לנדא

איש חכם וירא אלקים

מנכבדי היהדות האוקראינית ..

בנם של קדושים וטהורים

צדיקים יסודי עולם הלא המה

ר' מענדיל מבאר, ר' מיכל מזלוטשוב

ר' צבי מנאדבורנא, ר' אליעזר ר"מ בפינסק

ר' לוי יצחק מברדיטשוב הסבא ר' לייב משפאלא

ר' דוד מסטאפין, ר' יוסף עילויש?

ר' יוסף מיאסי ועוד ועוד זצוקל"ה

נולד ו' שבט התרכ"ב

נפ' ש"ק י"ד טבת? התרפ"ז

הובא לקברות למחרתו

תנצבה

הדרך של המחקר במקרה כזה, היא לעבור על רשימות צאצאי האישים הנזכרים, ו